תמונה: depositphotos

שופטי הווידאו נכנסו לליגת האלופות רק בשבועות האחרונים (החל משלבי הנוק אאוט) וכבר הפכו לסיפור המשמעותי ביותר – וזה עוד לפני ששלב שמינית גמר הסתיים לו. טכנולוגית ה-VAR אמנם כבר הוכיחה עצמה כדבר מבורך כשפרצה אלינו במהלך המונדיאל בקיץ האחרון ברוסיה, אך לצד האהדה הגדולה היא מעלה גם כמה תהיות רציניות, בעיקר לנוכח חוקת הכדורגל המיושנת והבעייתית.

קחו למשל את המשחק המדובר מאמש בין פריס סן ז'רמן למנצ'סטר יונייטד. הצרפתים הגיעו להתמודדות עם רגל וחצי בשלב הבא אחרי ניצחון 2:0  קליל באנגליה, ולמרות היעדרותו של ניימאר מצמד המפגשים, הם ראו מולם קבוצה ללא 10 (!) שחקנים משמעותיים בסגל בעקבות פציעות\הרחקות, שבשביל לעבור צריכה לעשות היסטוריה (להיות הקבוצה הראשונה שמפסידים בשני שערים בבית והופכת את התוצאה בגומלין). משימה אשר הוגדרה כ-'בלתי אפשרית'.

כזכור, פריס נחשבת בשנים האחרונות ללוזרית הגדולה של המפעל (קאמפ נואו, מרץ 2017) ואכן, גם אתמול שידרה אנמיות מול ההרכב החסר מאוד של מנצ'סטר יונייטד, חפרה לעצמה את הבור עם טעויות נדירות בחלק האחורי, אבל כמחצית משופטי הכדורגל בעולם עדיין היו מעלים אותה לרבע הגמר. בדקה האחרונה של הזמן החוקי, בתוצאה שהספיקה למקומיים בשביל להעפיל לשלב הבא, בעט המגן/קיצוני של יונייטד, דייגו דאלוט, כדור שפגע בידו של פרנסל קימפמבה הצרפתי והלך לקרן. השופט דאמיר סקומינה קיבל איתות והלך למסך. הוא ראה בבירור את הכדור פוגע בידו של קימפמבה שהגדיל את נפח גופו ומבחינתו אין ספק ויש פנדל. שוב – אם לסקומינה היה ספק לגבי ההחלטה הוא לא אמור לבטל את אי-שריקתו המקורית כך שיהיה ברור שהוא ראה וקבע נחרצות שהעונש על האירוע הוא בעיטה מ-11 מטר. מנצ'סטר יונייטד הבקיעה את הפנדל הדרמטי עמוק בתוספת הזמן ועלתה לשלב רבע הגמר בניגוד לכל התחזיות.

סביר להניח שאם תיקחו עשרה שופטים אקראיים, כאלה שעברו את אותה הכשרה, ותשאלו על משחק אתמול – בערך כחמישה יגידו שכן היו שורקים לפנדל וחמישה היו משיביים בשלילה. "אני אוהד גדול של VAR, ועדיין כזה", אמר אחרי המשחק מאמן פריס תומאס טוכל. "זו החלטה סופר-קשה כי יש יותר מדי פקטורים שמכריעים – תנועה טבעית, מרחק מהגוף וכו'. אני חושב שזה חמישים-חמישים. זאת הבעיה עם נגיעות יד. עבור בעיטה שהייתה הולכת 50 מטר מעל המשקוף מקבלים פנדל מ-11 מטר. אין שום היגיון בזה".

יש היגיון בדבריו של טוכל. ללא VAR היה אפשר לומר "השופט לא ראה" או "לא יכול לנתח בצורה מושכלת בשבריר שניה". השימוש בווידאו פשוט מוכיח כמה החוקה בעייתית, איך עדיין יש חוסר אחידות. לכן הגיע הזמן שעל אירועים כאלה, כמו נגיעת יד לא מכוונת ברחבה, כזו שלשחקן היה כמעט בלתי אפשר למנוע, יהיה עונש שונה. אולי בעיטה לא ישירה מתוך הרחבה, אולי משהו אחר. עונש רציני, אבל לא כמו פנדל שמכריע גורל של עונה שלמה וקריירות של אנשים.

היום, היכן שאין VAR (בפרמייר ליג הטכנולוגיה תיכנס רק החל מהעונה הבאה), לא מעט משחקים בעולם מוכרעים על טעויות, לפעמים מבלי שידוע לנו בכלל. במונדיאל, שם שחקנים לא היו רגילים, ראינו עלייה עצומה בכמות השריקות לפנדלים, כך שגם המשחק עצמו משתנה. יותר ערבים מוכרעים מהנקודה הלבנה. גם זה צריך לגרום למחשבה לגבי עתיד המשחק, לגבי עתיד חוקת הכדורגל.

שימוש בווידאו הוא דבר חיובי ובסופו של דבר הוא עושה צדק, או לפחות יותר צדק מאשר בעבר. כן, יש על מה להתלונן, אבל זו קודם כל החוקה שצריכה להתעדכן ולהתחדד, לפני שבכלל מגיעים לשופטים עצמם. אז נכון שיש עצירות ארוכות מדי במשחק וגם אחרי צפייה יש מקרים שהדעות יישארו חלוקות (קימפמבה), אבל נראה שענף הכדורגל, עלה, באיחור אמנם, על המסלול הנכון.

Comments are closed.
פרסומת