מאת: מערכת

שלב הבתים של ליגת האלופות מגיע לקיצו עם מחזור סיום מרתק. היום (ג’) ומחר ייחרצו גורלות ובחלק מהבתים הכל עדיין פתוח. אפילו אלופת אירופה ליברפול יכולה למצוא את עצמה בחוץ, ולמרבה ההפתעה הקבוצה היחידה מלבד ברצלונה שהבטיחה את מקומה היא לייפציג הגרמנית. אז מה צריך לקרות ומי עוד יכולה להפתיע? אנחנו בחרנו עבורכם את שלושת המשחקים שפשוט אסור לכם להחמיץ במחזור הסיום של הצ’מפיונס.

1. רד בול זלצבורג – ליברפול (היום, 19:55 – בית ה’)

המחזיקה בתואר אמנם נמצאת במקום הראשון בבית ערב המחזור, אבל נאפולי וזלצבורג עדיין יכולות לעקוף אותה – אם כי הסיכויים עדיין לטובת מוליכת הליגה באנגליה. כדי שיורגן קלופ ימצא את עצמו בחוץ, הוא צריך להפסיד לאוסטרים ושנאפולי לא תפסיד לגנק. החלק השני כנראה יקרה אבל הפתעה של זלצבורג, גם אם לא בגדר הבלתי אפשרי (אחת מקבוצות ההתקפה הטובות באירופה אותה מוביל נער הפלא ארלינג האלאנד), היא עדיין לא סבירה.

הקבוצה הביתית כבר הבטיחה לעצמה את המשך ההשתפות במפעלים האירופים אחרי ה – 1:4 הקליל על גנק הבלגית במחזור הקודם, אבל כאמור היא חייבת לנצח את ליברפול כדי לסיים במקום המוביל לשמינית הגמר – או על חשבון ליברפול, או על חשבון נאפולי (תארח במקביל את גנק ולמרות כל הבעיות על המגרשה ומחוצה לו, צפויה לנצח ולהעפיל).

האיטלקים לא ניצחו כבר תשעה משחקים ברציפות בכל המסגרות, וההתדרדרות מחוץ למקום המוביל לאירופה בסרייה A מלחיצה את המערכת הסובלת גם ככה מיחסים עכורים בין השחקנים והמאמן קרלו אנצ’לוטי (עשוי להיות משחקו האחרון בתפקיד) להנהלת הקבוצה. גם על גנק עוברת תקופה לא קלה, אבל בשבת האחרונה היא חזרה לנצח אחרי שמונה משחקים בהם זה לא קרה והיא תשמח לנסות ולקלקל ליריבתה.

יורגן קלופ. אלופת אירופה תיפרד מהמפעל כבר בשלב הבתים? (תמונה/ depositphotos)

2. אינטר – ברצלונה (היום, 22:00 – בית ו’)

מיד לאחר הגרלת שלב הבתים, כשהתברר שאחת מהשלוש (ברצלונה, אינטר, דורטמונד) לא תהיה בשמינית הגמר, אינטר ידעה שזה יהיה קשה. הקבוצה של אנטוניו קונטה נמצאת בעיצומה של עונה נהדרת ומוליכה את הליגה האיטלקית בקרב צמוד מול האלופה הנצחית יובנטוס, אבל בליגת האלופות היא עשתה טעות אחת יותר מדי. מלבד ההפסד הכפול לדורטמונד, איבוד הנקודות במחזור הפתיחה בבית מול סלביה פראג עשוי בהחלט להיות בעוכריה וכעת היא מגיעה למחזור הסיום כשהיא במצב הגרוע מבין השלוש: על הנראזורי להשיג נגד ברצלונה תוצאה טובה יותר מזו שתשיג דורטמונד בבית נגד פראג. לכן על החבורה של קונטה לתת תשעים דקות טובות נגד בארסה ולהחזיק אצבעות לצ’כים, או שאת המשך העונה שלה היא תעשה בליגה האירופית.

אינטר לא הפסידה בסן סירו בתשעת המשחקים האחרונים שלה נגד קבוצות ספרדיות (שלושה ניצחונות ושש תוצאות תיקו). בעונת הטרבל המיתולוגית עם ז’וזה מוריניו היא גברה 1:3 על ברצלונה למרות שנקלעה לפיגור. למזלה של אינטר, היא קיבלה בתחילת השבוע בשורות טובות כשהתברר שליאו מסי יקבל מנוחה ולא יהיה בסגל למשחק.

דורטמונד, שתשחק במקביל נגד סלביה בזיגנאל אידונה פארק, נמצאת בכושר טוב לאחר שני ניצחונות ליגה רצופים, האחרון שבהם 0:5 מוחץ על דיסלדורף כאשר מרקו רויס וג’יידון סאנצ’ו כבשו צמדים. הקשר אקסל ויטסל ייעדר בשל פציעה כמו גם תומאס דלאייני ומרסל שמלצר.

האם ברצלונה תעזור לדורטמונד להעפיל לשלב הבא ללא האיש הזה? (תמונה/ depositphotos)

3. אייאקס – ולנסיה (היום, 22:00 – בית ח’)

הקבוצה המלהיבה ביותר במפעל אשתקד ממשיכה להציג כדורגל התקפי ויפה לעין, אך למרות מספר תצוגות מרשימות היא עלולה לסיים את דרכה כבר מחר בלילה. תיקו במשחק הביתי מול הספרדים יספיק לדאבליסטית ההולנדית להעפיל לשלב שמינית הגמר, בניסיון לשחזר את ההישג המדהים מהעונה שעברה – חצי הגמר. אייאקס נכנעה לראשונה העונה במחזור האחרון בליגה, אבל נהנית מעונת שיא של הקיצוני הנפלא חכים זיאש (מוביל את טבלת הבישולים במפעל עם חמישה) אשר כבש שער אדיר בניצחון 0:3 של אייאקס על אדמת ספרד במפגש הראשון בין הקבוצות.

בצד השני, ולנסיה ביצעה קאמבק גדול בליגה המקומית כשמחקה פיגור 2:0 בדרך לניצחון 2:3 על לבאנטה. העטלפים יצטרכו להסתדר ללא השוער הראשון יאספר סילסן, שלא התאמן באופן סדיר בימים האחרונים. ולנסיה יודעת שהמשימה שעומדת בפניה לא פשוטה בכלל, לנצח באחד המגרשים היותר קשים באירופה ב-2019, בידיעה שכל תוצאה אחרת תוביל אותה היישר לליגה האירופית.

הצלע השלישית, צ’לסי, תשחק מול ליל הצרפתית ולא צפויה להיתקל בקשיים יוצאי דופן. הבלוז יצטרכו להתאושש מההפסד לאברטון בליגה ולעשות את המוטל עליהם במגרש הביתי שלהם, ולקוות שאייאקס תעשה את העבודה במקביל. במחזור הקודם באלופות הקבוצה של פרנק למפארד סיימה בתיקו 2:2 דרמטי בולנסיה, נקודה יקרה שמצטרפת ל- 4 הנקודות שהשיגה מול אייאקס ושלמעשה ייתנו לה את המקום בין 16 האחרונות.

האם ההולנדים יכולים לשחזר את ההישג מעונה הקודמת? (תמונה/ depositphotos)

תמונה: depositphotos

“יש לנו אמון מדהים בעצמנו”, כך הגדיר מאוריסיו פוצ’טינו את הפורמה הנוכחית של קבוצתו, אחרי הניצחון הביתי 5:0 על בורנמות’ אתמול. צ’לסי וארסנל הן הקבוצות המובילות של העיר לונדון, אבל דווקא התרנגולים הולכים ומסתמנים כיריבה הגדולה ביותר של ליברפול על תואר תואר האליפות 2018/2019. כן, אפילו יותר ממנצ’סטר סיטי.

פוצ’טינו המשיך אמש: “יש לנו רעיונות ברורים, אבל כעת האתגר הולך להיות קשה יותר. כשאתה מדורג בין שתי הראשונות כולם רוצים להרוג אותך. רק אם נישאר צנועים ונמשיך לעבוד קשה אז אולי באפריל או מאי אפשר יהיה לדבר על אליפות או מלחמה על התואר”. פוצ’טינו לא בורח מהסיטואציה וגם לא מנסה להוריד ציפיות, אבל הדיבורים על הקבוצה שלו ותואר האליפות מתחילים כבר בימים אלו, ויהיה לו קשה מאוד לעצור את זה.

קודם כל חשוב לציין ולהדגיש, טוטנהאם, למרות היותה קבוצה לא מבוגרת למדי, רצה כבר מספר עונות עם אותו השלד וכבר הייתה באזור מאבקי האליפות בשנים האחרונות, ובחלקים מאוחרים יותר של העונה בהשוואה לעכשיו (סוף דצמבר). עונת 15/16 היא הזכורה ביותר בהקשר הזה. מסע הקסם של לסטר סיטי עמד בכותרות וייזכר לעד, אבל אנשים נוטים לשכוח שבתחילת חודש מרץ (!) טוטנהאם הייתה יכולה לעלות לפסגת הליגה אחרי רצף ניצחונות מרשים, אך הפסידה לווסטהאם ומספר ימים לאחר מכן סיימה בתיקו נגד ארסנל. במקביל לסטר ניצחה את שני המשחקים שלה, ובסופו של דבר גם זכתה באליפות וטוטנהאם סיימה שלישית (נקודה פחות מארסנל).

עונה לאחר מכן, הסיפור די דומה. שוב פעם קבוצה אחת בלבד עומדת בין טוטנהאם לבין האליפות המיוחלת. הארי קיין (בעונת שיא) וחבריו מתגברים על היריבות בצמרת ואף מנצחים את צ’לסי לאחר רצף מדהים של 13 ניצחונות רצופים של הכחולים, אבל אנטוניו קונטה ושחקניו זכו באליפות בתחילת מאי אחרי הפסד של טוטנהאם, שוב נגד ווסטהאם. טוטנהאם סיימה במקום השני בפער משמעותי מהדולקות אחריה, אך גם ההפרש מצ’לסי (7 נקודות בסיום) היה משמעותי.

בעונה שעברה התרנגולים אמנם לא היו פקטור אמיתי במאבק האליפות, בעיקר בגלל היכולת חסרת התקדים וההישגים ההיסטוריים של מנצ’סטר סיטי ופפ גווארדיולה , אבל הקבוצה סיימה במקום השלישי המכובד וסגרה שלוש עונות רצופות של מקומות 1-3 והשתתפות בליגת האלופות.

בחזרה לעונה הנוכחית, בתחילתה היה נראה שהפעם הרצף ייגמר לו. טוטנהאם טרודה (בעיקר מבחינה כלכלית) בנושא המעבר לאצטדיון החדש, והפכה לקבוצה הראשונה מאז קביעת חלונות ההעברות שלא החתימה שום שחקן (!). בנוסף, סיטי הגיעה לעונה במטרה לנסות ולהשתפר אחרי עונה היסטורית (דבר שאכן מתגלה כמשימה בלתי אפשרית), יונייטד הגיעה חדורת מוטיבציה לחזור סוף סוף למאבקי האליפות, ליברפול אחרי גמר האלופות עשתה רכש מאסיבי ומדויק, צ’לסי התחזקה באחד המאמנים המובילים באירופה ואפילו היריבה השנואה ארסנל סוף סוף נפטרה מארסן ונגר והאופטימיות חגגה.

בפועל, ליברפול אכן רצה בטופ עם תוצאות מדהימות, סיטי צמודה אליה (עד השבוע האחרון) כשארסנל וצ’לסי במאבק על המקום הרביעי. ויונייטד? נפרדה מהמיוחד ובעיקר מכינה את הקרקע לעונה הבאה (נגיד לזה בהמשך). בשקט בשקט, טוטנהאם שוב צמודה בצמרת כשאנחנו מתחילים לראות באופק את הרגעים המכריעים של העונה. והפעם זה מרגיש טיפה אחרת.

טוטנהאם, בעיקר של השבועות האחרונים, משלבת גם עוצמות (חמישייה אתמול, שישייה לרשת של אברטון מספר ימים קודם לכן) וגם אופי (ניצחון דרמטי על ברנלי בדקה האחרונה, גולים מאוחרים נגד אינטר וברצלונה שסידרו העפלה לשלב הבא באלופות). אתמול עלתה הקבוצה למקום השני בטבלה, מרחק של שש נקודות מהמוליכה ליברפול כאשר שני המשחקים הבאים של יורגן קלופ ומו סלאח הם נגד ארסנל ומנצ’סטר סיטי. על הנייר, לוח המשחקים של טוטנהאם בתקופה הקרובה לא נראה מאיים למדי, ועם רכש נקודתי בינואר (שני חלונות ללא רכש זה תקדים שלא יהיה כמותו לעולם) לאוהדים בהחלט יש סיבה להאמין שהפעם החלום עשוי להפוך למציאות.

נקודה אחרונה וחשובה בנוגע לכל הפרויקט המרשים של טוטנהאם. האיש שאחראי על כל הצעד המקצועי, על ההתקדמות המטאורית של מרבית הסגל ולאיזון הקבוצה, מאוריסיו פוצ’טינו, נמצא בחמשת החודשים האחרונים שלו במועדון. הסיכוי שהוא יישאר אחרי הקיץ שואף לאפס, בעיקר לאור הפיטורים של ז’וזה מוריניו והמינוי הזמני של יונייטד בדמות אולה גונאר סולשיאר, כשגם ריאל מדריד תמיד נמצאת בתמונה. גם אם רוב הסגל והכוכבים הגדולים יישארו בקבוצה, ללא הסמכות המקצועית העליונה המשימה תהיה קשה בהרבה ומי שייכנס לנעליו של פוצ’טינו ימצא אותם במידה גדולה בהרבה אפילו ממה שנראה מבחוץ. אז אם העונה הנוכחית תסתיים עם אליפות היסטורית, זוהי תהיה חתיכת מתנת פרידה. קיין, דלה אלי, סון ואריקסן מאמינים. וגם אחד, מאוריסיו פוצ’טינו.

כן, אנחנו כבר שלושה חודשים בתוך עונת המשחקים. כבר אפשר להתחיל להריח את שנת 2019, וזה נראה כמו זמן אידאלי לבדוק אילו שחקנים מהליגות הבכירות, שחקנים שאולי נחשבים לפחות מוכרים, קיבלו הזדמנות ולקחו אותה בשתי הידיים, בדרך לעונה חיובית שתקפיץ את הערך שלהם במסלול אל עבר מועדון גדול יותר/מעמד בכיר יותר בקבוצתם הנוכחית. המאמר מתמקד בשחקנים שנמצאים לפני או במהלך הפריצה הגדולה שלהם, ולא בכאלו שכבר נתנו את הטון בקריירה שלהם וכעת רושמים קאמבק מוצלח.

לפניכם חמשת השחקנים המבטיחים שהרשימו ביכולתם בחלק הראשון של עונת המשחקים 18/19:

ריצ’ארליסון (קיצוני, 21, אברטון ונבחרת ברזיל) – שחקן האגף הורסטילי הוא ללא ספק הדמות החשובה ביותר בחלק הקדמי של אברטון. מלך השערים של הקבוצה עם שישה שערים, פתח גם את העונה הקודמת בסערה עוד כששיחק במדי ווטפורד (תחת מאמנו הנוכחי מרקו סילבה) אך נחלש בהמשך הדרך. זה לא הפריע לסילבה, שבאחד המהלכים הראשונים שלו הביא את השחקן תמורת סכום חסר תקדים של 50 מיליון פאונד. למרות תג המחיר והציפיות הגדולות, ריצ’ארליסון פורח עד כה וכבר הספיק לקבל זימוני בכורה לסגל נבחרת ברזיל ואף לכבוש (ולהציג שיתוף פעולה נהדר עם ניימאר). אברטון ניצבת כעת במקום השישי בטבלה, אבל קשה להאמין שהיא תצליח לדחוף אל עבר אחד מארבעת המקומות הראשונים, בעיה גדולה לאור העובדה שריצ’ארליסון נראה כמו שחקן שמתאים לליגת האלופות ועונת הבכורה שלו בצד הכחול של ליברפול עשויה בהחלט להיות גם האחרונה.

קשישטוף פיונטק (חלוץ, 23, גנואה ונבחרת פולין) – בעונה שעברה היה קשישטוף פיונטק חלוץ די אלמוני מקרקוביה בליגה הפולנית. שלושה חודשים בתוך העונה הנוכחית, השחקן בן ה-23 הפך לאחד השמות החמים באירופה והוא מוביל את טבלת מלכות השערים באיטליה עם תשעה כיבושים, אחד יותר מבחור בשם כריסטיאנו רונאלדו. בנוסף, פיונטק השווה העונה את שיאו של גבריאל באטיסטוטה האגדי, כאשר הבקיע בכל אחד משבעת המשחקים הראשונים שלו בסריה א’. החלוץ כבר הספיק לערוך את הבכורה שלו בנבחרת, שם מקווים שקם יורש או לפחות שחקן שיכול לשתף פעולה בצורה טובה עם רוברט לבנדובסקי, אחרי המונדיאל המאכזב של הנבחרת בכלל ושל ארקדיוש מיליק בפרט. גם פיונטק לא צפוי להישאר הרבה זמן בקבוצתו הנוכחית, כאשר צ’לסי וברצלונה כבר הוזכרו כמעוניינות.

ריס נלסון (קיצוני, 21, הופנהיים ונבחרת אנגליה) – חשוב לציין כבר בפתיחה, ריס נלסון שייך לארסנל, וצפוי לחזור לקבוצה בתום העונה הנוכחית. שחקן הכנף הצעיר גדל באקדמיה של התותחנים, אליה הצטרף כבר בגיל 9. הופעת הבכורה שלו הייתה ב-2017, אז נכנס כמחליף במשחק מגן הקהילה נגד צ’לסי אותו ניצחה ארסנל בדו קרב פנדלים. הבעיה היא שמאז נלסון קיבל פירורי דקות מארסן ונגר, והחליט כבר בסוף העונה הקודמת שהוא רצה לצאת ולהוכיח את עצמו במקום אחר. ונגר נפרד מהקבוצה אחרי 22 שנים, אונאי אמרי הגיע ויחד עם השחקן הגיע להחלטה שהכי נכון עבורו להתחשל במקום אחר. הופנהיים קפצה על המציאה, ובסוף אוגוסט חתם נלסון על חוזה ארוך טווח בלונדונים ועבר לקבוצה הגרמנית לעונה אחת. החיבור היה נהדר מהרגע הראשון, ונלסון כבר רושם לעצמו שישה שערי ליגה מתוך 10 (!) בעיטות למסגרת (כאשר חלק מהשעריו כבר מועמדים לשער העונה) וצובר ניסיון בקבוצה שמשחקת בליגת האלופות. הקולות בממלכה כבר נשמעים בנוגע לרצון לראות את השחקן בסגל הנבחרת הבוגרת, לצד ג’יידון סאנ’צו שמככב גם כן בבונדסליגה במדי דורטמונד וקיבל זימון בכורה. מה שבטוח, העתיד של נלסון נראה ורוד, ובצפון לונדון במידה וארסנל לא תחזור על הטעות שנעשתה עם סרג’ גנאברי.

ג’ו גומז (בלם, 21, ליברפול ונבחרת אנגליה) – לקראת משחק הבכורה שלו בליברפול, אי שם באוקטובר 2015, קיבל יורגן קלופ בשורה לא נעימה: ג’ו גומז, הבלם בן ה-18, קרע את הרצועה בזמן משחקה של נבחרת אנגליה וייעדר לתקופה ממושכת. הבלם חזר לאימונים רק כעבור שנה ובקושי שיחק באותה העונה. אשתקד, גומז ניצל פציעה של מישהו אחר, המגן הימני נתניאל קליין, כדי לתפוס מקום בהרכב של קלופ בחצי העונה הראשונה, כולל במשחקים הגדולים נגד ארסנל ומנצ’סטר יונייטד. למעשה, עד חודש מרץ גומז רשם לעצמו עונה נהדרת וחלק חיוני מהקבוצה, עד שהתמודד עם פציעות נוספות (כולל ניתוח בברכו) והפסיד את המאני טיים של העונה, כשבטופ כמובן גמר ליגת האלופות נגד ריאל מדריד וטורניר גביע העולם. בפתיחת העונה הנוכחית ידע גומז כי המשימה לחזור להרכב תהיה לא פשוטה, בטח בתור בלם, עמדתו הטבעית, ולא כמגן ימני כפי שהתרגל לשחק רק חודשים לפני כן, אך פציעות של צמד הבלמים דיאן לוברן וג’ואל מאטיפ נתנו לו סוף סוף את ההזדמנות לפתוח בעמדה האהובה עליו – מרכז ההגנה ולצידו של אחד הבלמים הטובים בעולם. התיאום בין גומז לוירג’יל ואן דייק התגלה כיוצא מן הכלל וסטטיסטית לליברפול יש את ההגנה הטובה בליגה (יחד עם סיטי) ואחת הטובות באירופה. גומז קיבל את התגמול כשזומן לסגל הנבחרת לקראת המשחק הקובע נגד קרואטיה בליגת האומות, והיה מהמצטיינים בדרך לניצחון 2:1 והעפלה לפלייאוף. לבלם העתיד של הכדורגל האנגלי יש גם הווה לא רע בכלל, והוא רוצה להביא לאדומים תואר משמעותי ראשון מזה שנים.

לוקה יוביץ’ (חלוץ, 20, פרנקפורט ונבחרת סרביה) – נתחיל מהרגע הגדול של החלוץ הסרבי הצעיר. בחודש שעבר פירקה פרנקפורט את דיסלדורף 1:7 והמשיכה את פתיחת העונה המצוינת שלה. עם כל הכבוד להופעה הקבוצתית המרשימה, קיבלנו הצגה אישית נדירה בדמות חמישייה מדהימה של יוביץ’, שהפך לראשון בהיסטוריה של המועדון שרושם ציון דרך שכזה. גם במקרה הזה, בדומה לריס נלסון, מדובר בשחקן אשר מושאל. יוביץ’ שייך לבנפיקה הפורטוגלית, כאשר לפרנקפורט יש אופציה לרכוש אותו בתום העונה תמורת סכום מצחיק של כ- 8 מיליון יורו בלבד. עם ההישג המרשים נגד דיסלדורף, הצטרף החלוץ לחבורה מכובדת מאוד של שחקנים שכבשו חמישייה בבונדסליגה, לצד לבנדובסקי, גרד מולר, יופ היינקס ויורגן קלינסמן. יוביץ’ מוליך את טבלת מלכות השערים ביחד עם חברו לקבוצה סבסטיאן האלר וחלוצה המתקמבק של דורטמונד פאקו אלקסר, פרנקפורט כרגע במקום השני, רחוקה שבע נקודות מאלקסר מחבריו. זה כנראה לא יסתיים באליפות סנסציונית, אבל במידה והקבוצה תצליח לסיים במקום שמוביל לליגת האלופות זו תהיה הצלחה אדירה ועוד ציון דרך שיתווסף לרקורד של יוביץ’, שיחד עם ניקולה מיטרוביץ’ צפוי להוביל את החוד של הנבחרת הסרבית בשנים הקרובות.

שחקנים נוספים ששווים אזכור:

אלאסן פלאה (חלוץ, 25, מנשנגלדבאך ונבחרת צרפת) – אחרי שנים רבות בניס, פלאה עזב את אזור נוחות ונחת בגלדבאך תמורת 25 מיליון יורו, הימור גדול בעבור שני הצדדים, שבינתיים מוכיח עצמו ובגדול. גלדבאך במקום השלישי בגרמניה, פלאה הוא מלך השערים של הקבוצה עם שמונה כיבושים ואף קיבל לאחרונה זימון בכורה לסגל אלופת העולם, כולל דקות ראשונות במשחק הידידות נגד אורוגוואי.

מילאן שקריניאר (בלם, 23, אינטר ונבחרת סלובקיה) – אמנם השם הפרטי שלו הוא מילאן, אבל זה לא הפריע לשקריניאר להצטרף ליריבה המושבעת אינטר בקיץ הקודם תמורת 20 מיליון יורו, סכום שיא עבור שחקן סלובקי. הנראזורי התרשמו מהיכולת שהציג בעונה לפני כן בסמפדוריה והוא המשיך את אותו הקו אשתקד כשההגנה בראשותו החזירה את אינטר לליגת האלופות. העונה שקריניאר שידרג את עצמו, עם הופעות גדולות נגד מילאן בדרבי ומול ברצלונה, כשהדיווחים על התעניינות מז’וזה מוריניו רק מתגברים.

סבסטיאן האלר (חלוץ, 24, פרנקפורט ונבחרת צרפת) – חברו של יוביץ’ לחוד ההתקפה הגיע לפרנקפורט אחרי עונות גדולות בהולנד במדי אוטרכט. בעונה הקודמת הוא עוד הציג יכולת פושרת, אבל נכון להיום הוא השחקן עם התפוקה המרשימה ביותר בבונדסליגה ואחד מהמובילים באירופה, עם מעורבות ישירה (גולים/בישולים) ב-15 שערי ליגה. לנבחרת צרפת הוא עדיין לא הגיע, אבל אם ימשיך ככה דידייה דשאן והקבוצות הגדולות לא יוכלו להמשיך להתעלם.

טאנג’ אנדומבלה (קשר, 21, ליון ונבחרת צרפת) – הוא חתם על חוזה מקצועני ראשון לפני פחות משנתיים, אבל אחרי הנסיקה המטאורית שלו בתחילת העונה עם ליון, כבר מדברים על אנדומבלה בצרפת במונחים של כוכב פוטנציאלי. אנדומבלה הוא קשר בוקס טו בוקס קלאסי, שהגיע לתודעה בעיקר בזכות ההופעה הגדולה שלו נגד מנצ’סטר סיטי במשחק החוץ בליגת האלופות, משחק שהסתיים בניצחון מדהים בהופעת הבכורה שלו במפעל. בניגוד לסבסטיאן האלר, אנדומבלה כבר זומן לסגל הצרפתי ולא צפוי להישאר בליון עוד הרבה זמן.

רודרי הרננדס (קשר, 22, אתלטיקו מדריד ונבחרת ספרד) – אחת המשימות הקשות ביותר של אתלטיקו מדריד בקיץ האחרון הייתה למצוא מישהו שיצליח להיכנס לנעליים הענקיות של גאבי, הקפטן האהוב ואגדה של המועדון שסיים את הפרק שלו במועדון. את האחריות קיבל רודרי הרננדס, הקשר שהגיע מויאריאל בקיץ. בנוסף לכך, הוא קיבל את המספר של גאבי – 14, ואת האמונה הגדולה של המאמן צ’ולו סימאונה – ועד כה רודרי בהחלט מחזיר לו על כך. בזמן קצר יחסית הפך הקשר לאחד השחקנים החשובים בקבוצה, שמאמינה שהעונה, בעיקר לאור החולשה של היריבה העירונית, היא יכולה ללכת עד הסוף ולזכות באליפות.

תמונה: depositphotos

עם כל הכבוד ליריבות בין ריאל מדריד וברצלונה, ה”סופרקלאסיקו” – הדרבי הגדול של בואנוס איירס בין בוקה ג’וניורס לריבר פלייט, זה הדבר האמיתי.

מאז המפגש הראשון ב-1913, התקיימו כ- 247 משחקים בין שתי היריבות המושבעות, אבל זה שיתקיים היום (21:00) אחרי שנדחה מאמש בגלל מזג האוויר, יהיה הגדול ביותר אי פעם. כי זו תהיה הפעם הראשונה שהשתיים יתעמתו בגמר גביע הליברטאדורס, המפעל המקביל לליגת האלופות בדרום אמריקה.

המשחק הערב בבומבונרה, האצטדיון הביתי של בוקה, יהיה הראשון מבין שניים והגומלין יתקיים בעוד שבועיים במונומנטל, ביתה של ריבר פלייט. בתקשורת הארגנטינאית מכנים (בצדק) את המפגש “משחק המאה” ו”גמר כל הגמרים”. כזכור, זו תהיה הפעם האחרונה שגמר הליברטדורס יתקיים בשיטת בית וחוץ.

החל מהשנה הבאה יהיה גמר הליברטדורס כמו באירופה, משחק גמר אחד במדינה נייטראלית. השינוי הזה מעורר ביקורת רבה ביבשת כלפי ההתאחדות של דרום אמריקה. בכל זאת, זו לא אירופה, ולא יהיה פשוט ל-20 או 30 אלף אוהדים לנסוע למדינה אחרת לראות את הקבוצה שלהם בגמר ולא במדינה שלהם, כפי שהיה נהוג.

הטירוף לקראת המשחק בשבת הוא עצום. בשוק השחור נמכרים כרטיסים ב-5,000 דולר. ואנחנו מדברים על מדינה כמו אגנטינה אשר שסובלת ממשבר כלכלי קשה. מאות תיירים יגיעו מכל רחבי העולם במיוחד למשחק, מה שלא קורה בדרך כלל כששתי הקבוצות נפגשות במסגרת הליגה.

שני ציטוטים מהצד של בוקה ג’וניורס השבוע מדגישים כמה ההתמודדות היא גדולה ומשמעותית הן מבחינת הקבוצות כמובן והן מבחינת המותג שנקרא “כדורגל ארגנטיני”.

אנחל נונייס, קצין התקשורת של בוקה, הודה: “36 שנה אני בתפקיד ומעולם לא היה דבר כזה. אין לנו מקום לכולם. קיבלנו בקשות מ-419 גופי תקשורת, כולל 91 תחנות טלוויזיה ו-216 תחנות רדיו מכל העולם, כולל מרוסיה, סלובניה, יפן ועומאן. אני לא יודע איך נמצא מקום לכולם”.

גיז’רמו בארס שלוטו, מאמנה של בוקה, אמר: “אחרי הכישלונות של נבחרת ארגנטינה, בוקה וריבר שוב החזירו את הכדורגל הארגנטינאי למקומו הטבעי. ולא משנה מי תנצח. הצלחנו להחזיר את הכדורגל הארגנטינאי לפסגה העולמית. עובדה, כל העולם מדבר היום על הגמר הזה”.

מבחינה מקצועית, אצל בוקה ניתן למצוא בסגל מספר שמות מוכרים כמו קרלוס טבס, בעל קריירה עשירה בעיקר במדי מנצ’סטר יונייטד, מנצ’סטר סיטי ויובנטוס, שחזר לקדנציה שלישית בקבוצה בה החל את הקריירה. בנוסף אליו ישנו מאורו סראטה, ששיחק בין היתר בלאציו, אינטר ו-ווסטהאם ואת הקשר הוותיק גאגו שבילה 5 שנים בריאל מדריד ושיחק גם בולנסיה ורומא.

מנגד, הסגל של ריבר פחות נוצץ ובו בולטים בעיקר שוער הנבחרת הלאומית פרנקו ארמאני, חברו לסגל הנבחרת אנסו פרס (בנפיקה, ולנסיה) וקשר נבחרת קולומביה חואן קווינטרו. למרות אותם שמות שהוזכרו, אל תתפלאו אם דווקא שחקן אלמוני יגנוב את ההצגה.

נתון מעניין לקראת צמד המשחקים – באופן מדהים, המאזן בין הקבוצות עומד כמעט באופן שווה בין ניצחונות לבוקה ג’וניורס (35.8%), ניצחונות לריבר פלייט (32.9%) ותוצאות תיקו (31.3%). כל מפגש בין הקבוצות הוביל למהומות אוהדים רבות ולא מן הנמע שהמפגש הזה, שעורר הדים ברחבי העולם, יסתיים האופן דומה.

בשני המחנות בקושי מדברים על ניצחון. רועדים מפחד מהאפשרות של הפסד, מההשפלה ארוכת השנים שתבוא אחריו. אירוע שכזה לא קורה כל יום. במקרה הטוב, כמה פעמים בחיי אדם. משחק שכזה פשוט אסור להפסיד.

תמונה: depositphotos

עם כל הכבוד למונדיאל שכבר נשכח לו ולליגת האומות שהגיחה אלינו משום מקום, הדבר האמיתי הוא עדיין כדורגל הקבוצות, כשבראש עומד המפעל הגדול והחשוב ביותר – ליגת האלופות.

המשחקים יתחילו בשבוע הבא (המחזור הראשון נופל על ערב + יום כיפור) כש-31 קבוצות נוספות ינסו למנוע מריאל מדריד לשבור את השיא של עצמה לזכות בגביע עם האוזניים הגדולות בפעם הרביעית (!) ברציפות.

המועמדות הרציניות ביותר לצלוח במשימה, לפחות על הנייר, הן כמובן ברצלונה, שרוצה לחזור לשלבים המאוחרים לאחר שלוש הדחות רצופות בשלב רבע הגמר. אליה ניתן לצרף את אלופת איטליה יובנטוס, שנגעה בגביע בשנים האחרונות אבל נפלה ברגע האחרון. כעת מקווים בטורינו שיש להם את החלק החסר בפאזל, עם הצטרפותו המתוקשרת של מלך שערי ליגת האלופות בכל הזמנים (שבמאזנו גם 5 זכיות במפעל עצמו) כריסטיאנו רונאלדו.

בהקשר ישיר ליובנטוס, קבוצת הכוכבים של פ.ס.ז’ התחזקה בשוער האגדי ג’אנלואיג’י בופון, ויחד עם ניימאר, אמבפה ושות’ היא הולכת חזק על תואר היחיד שבאמת מעניין את הבעלים הקטארים. קבוצה נוספת ששייכת לקטגוריית הפייבוריטיות היא מנצ’סטר סיטי, שסיפקה עונה היסטורית בליגה המקומית אשתקד וכעת רוצה לעשות את קפיצת המדרגה באירופה. עם פפ גווארדיולה וסגל עמוס כוכבים, זה בהחלט אפשרי.

קבוצות נוספות שבוודאי אסור לזלזל בהן: באיירן מינכן תמיד נמצאת ברשימת הפייבוריטיות, אבל העונה יש הרגשה שיש קבוצות בשלות יותר לזכייה, בטח כשהמאמן החדש ניקו קובאץ’ חסר ניסיון בזירה האירופית ושחקנים כמו רובן וריברי נמצאים הרבה אחרי שיאם.

הפיינליסטית מהשנה שעברה ליברפול, התחזקה בקיץ בדיוק בעמדות שהייתה זקוקה לשדרוג ואף אחד לא יופתע אם החבורה של קלופ תגיע שוב עד השלבים המאוחרים. אתלטיקו מדריד, זוכת הליגה האירופית (שגברה על ריאל מדריד בסופר קאפ האירופי בחודש שעבר) מחזיקה בסגל שלושה אלופי עולם טריים והגנת ברזל, צפויה להמשיך את המסורת ולהגיע למשחקי המאני טיים בחודשי מרץ-אפריל-מאי.

ההגרלה המלאה:

בית א’: אתלטיקו מדריד, בורוסיה דורטמונד, מונאקו, ברוז’.
בית ב’: ברצלונה, טוטנהאם, פ.ס.וו איינדהובן, אינטר.
בית ג’: פאריס סן-ז’רמן, נאפולי, ליברפול, הכוכב האדום בלגרד.
בית ד’: לוקומוטיב מוסקבה, פורטו, שאלקה, גלאטסראיי.
בית ה’: באיירן מינכן, בנפיקה, אייקאס, אא”ק אתונה.
בית ו’: מנצ’סטר סיטי, שחטאר דונייצק, ליון, הופנהיים.
בית ז’: ריאל מדריד, רומא, צסק”א מוסקבה, ויקטוריה פלזן.
בית ח’: יובנטוס, מנצ’סטר יונייטד, ולנסיה, יאנג בויז.

נתון חשוב: העונה שעות המשחקים שונו, כבר לא השעה הקלאסית של 21:45 אלא 22:00 או 19:55.

לסיכום, עד עכשיו היה מדובר רק בחימום. הכדורגל האמיתי חוזר אלינו החל מהשבוע הקרוב – זה בדיוק הזמן להתחיל להתרגש.

תמונה: depositphotos

לצד טירוף המונדיאל (שהבטיח ועד כה בהחלט מקיים עם שלב בתים נהדר) הקבוצות הגדולות כבר נמצאות בעיצומן של ההכנות לעונת המשחקים הקרובה, ומתחילות להתחמש בהתאם.

ריכזנו עבורכם כמה מהעסקאות המרכזיות עד כה שבהן מעורבות קבוצות הצמרת של הכדורגל האירופי:

• ראג’ה נאינגולן, קשרה המצוין של רומא בשנים האחרונות, עבר לאחת היריבות הגדולות שלה – אינטר. על פי הדיווחים, הנראזורי שילמו לרומא 24 מיליון יורו ביחד עם העברתם של דוידה סנטון וניקולו צאניולו לעיר הבירה.
• פרד, קשר נבחרת ברזיל ושחטאר דונייצק, חתם במנצ’סטר יונייטד לחמש השנים הקרובות תמורת סכום של 50 מיליון פאונד. הוא צפוי לתפוס את מקומו של מייקל קאריק, שפרש ממשחק לאחר 12 שנים במועדון.
• ברנד לנו, שוער באייר לברקוזן בשנים האחרונות, חתם בארסנל וצפוי להחליף בין הקורות את פטר צ’ך הוותיק. הקבוצה הגרמנית תקבל 25 מיליון יורו עבור השוער המבטיח, שמקווה לעשות את קפיצת המדרגה בפרויקט החדש של ארסנל תחת אונאי אמרי.
• אמרה צ’אן, קשרה הגרמני של ליברפול, סיים את חוזהו בקבוצה והצטרף לאלופת איטליה יובנטוס בהעברה חופשית.
• ז’ואאו קאנסלו, המגן הפורטוגלי ששייך לולנסיה והעביר את העונה החולפת באינטר, יישאר בעיר המגף לאחר שחתם אצל יובנטוס בעבור 40 מיליון יורו.
• פאביניו, קשרה של מונאקו ואחד השחקנים היותר יציבים בשנים האחרונות והמוצלחות של הקבוצה מהנסיכות, חתם בליברפול (בין היתר בגלל עזיבתו של צ’אן). מונאקו תקבל 50 מיליון יורו.
• חאבייר פסטורה מפ.ס.ז’ (24 מיליון יורו) וג’סטין קלייברט מאייאקס (17 מיליון יורו) חתמו ברומא, שתקווה לנסות ולשחזר את ההישג שלה מהעונה החולפת – הגעה לחצי גמר ליגת האלופות.
• לאון גורצקה, הגרמני המבטיח שסיפק עונה נהדרת במדי שאלקה, הודיע כבר במהלך העונה שהוא יצטרף לקישור של באיירן מינכן בקיץ בהעברה חופשית. גורצקה היה חלק מסגל הנבחרת במונדיאל האחרון, שהסתיים כאמור בכישלון גדול עם הדחה בשלב הבתים.