תמונה: depositphotos

על הנייר, עבור קבוצה כמו בית”ר (במיוחד במצבה הנוכחי) יוסי בניון הוא פצצה מתקתקת. אין ספק כי לבניון יש עוד מה לתרום בכדורגל ישראלי, ולאור הרמה בליגה שלנו והתוצאות האחרונות של הקבוצה מהבירה הוא גם יכול להשתלב בהרכב הקבוצה ולעזור לעידן ורד ומאור בוזגלו ולהוסיף יצירתיות בשליש האחרון של המגרש.

הבעיה עם בניון היא אחרת. החבילה שהוא נושא באמתחתו: הפוליטיקה בחדר ההלבשה, הרעש התקשורתי והדרישה לדקות בהרכב (כפי שראינו במכבי פ”ת) יכולה להיות הרסנית ולהסתיים שוב פעם בטונים צורמים.

אז נכון, לבניון הובטח תפקיד מקצועי (בקבוצה השלישית או הרביעית מאז שחזר לארץ?) והפעם נראה שזה אכן רציני ושיוסי יתנהג בהתאם, אבל בית”ר במצבה לא צריכה לקחת סיכונים עבור שחקן בן 39 בחצי עונת פרישה.

כזכור, בית”ר ירושלים עברה טלטלה מאוד קשה בקיץ האחרון, ולמרות שהגיעו בעלים ומאמן רציניים במטרה לייצב את המועדון, הקבוצה עצמה הפכה לסוג של קבוצת תחתית, או בשפה עדינה יותר – קבוצת פלייאוף תחתון. אנשים רבים מאוד מעדיפים לא להכניס ראש בריא למיטה חולה. כך אמרו על משה חוגג טרם הגעתו לבית”ר ומיד אחרי עידן אלי טביב, אך המיטה החולה במשוואה של יוסי בניון ובית”ר היא לאו דווקא הקבוצה מירושלים.

אמנם המסרים שקיבלנו מהתקשורת בתקופה האחרונה הם שבית”ר היא קבוצה מפורקת. קבוצה שחדר ההלבשה שלה רווי באגו, מתחים ומשקעים בין האנשים הדומיננטיים. אך על פני השטח אנו כן עדים לקבוצה יציבה שמראה משבוע לשבוע שיפור (גם אם לא משמעותי במיוחד) על המגרש ומחוצה לו. אסור לגמרי לשכוח את כל הטלטלה מהקיץ האחרון שהעמידה את עתידה של הקבוצה על הכף. לטלטלה הזו היו ועדיין יש השלכות, וזה ניכר. זה מורגש בהנהלה, זה מורגש בחדר ההלבשה, מורגש ביציע, ובעיקר מורגש בתקשורת.

אני חושב שלקבוצה כמו בית”ר, במצבה הנוכחי, יוסי בניון הוא סוג של פצצה מתקתקת. קבוצה שהייתה על סף פירוק עד לפני מספר חודשים זקוקה ומשוועת ליציבות.

והיציבות לא תושג באמצעות החתמת שחקנים מסוגו של בניון. מצד אחד, כמו שצוין בפתיח, היכולת של בניון לתרום לבית”ר גם בגילו היא אינה ניתנת לערעור, ויש לו את היכולת לשדרג את הקבוצה במידה מסוימת. אבל היכולת מעולם לא הייתה הבעיה של בניון. הבעיה היא מה שבניון מביא עמו. הפוליטיקה בחדר ההלבשה (מפגש נוסף עם טל בן חיים), הרעש התקשורתי והדרישה לדקות בהרכב הן חלק מ”החבילה” המדוברת.

דבר נוסף, בניון אכן צפוי להתמנות למנהל המקצועי של מחלקת הנוער בבית”ר החל מסיום העונה, כשמדובר בתפקיד ראשוני והרצון של משה חוגג הוא לראות את אקס ליברפול, ארסנל וצ’לסי הופך במהרה למנהל המקצועי של הקבוצה. לא ברור כיצד מקבל את כל זה אחד, אלי אוחנה שמו. ויהיה מעניין לראות את הדינמיקה בין השניים כבר במהלך העונה הנוכחית, בטוח לאור העובדה שעל פי הדיווחים אוחנה לא היה מהתומכים בדבר חזרתו של בניון לצהוב-שחור.

כולם מסכימים על כך שבניון הוא אחד מהסמלים של הכדורגל הישראלי. הטכניקה הנדירה עדיין שם והאהבה הבלתי נגמרת לכדורגל הן תכונות שאיפיינו אותו בגיל 17 בדיוק כמו שהן מאפיינות אותו היום בגיל 39. מבחינתי הוא בהחלט ראוי להערצה בתור ספורטאי. אבל היום, ואם הייתי אוהד של הקבוצה, הייתי מחפש שחקנים שקרובים יותר לשיא הקריירה מאשר לסופה, כאלה שמגיעים עם פחות רעש וצלצולים ושלא יפגעו במרקם המתגבש (אחרי כל הבלגן עם ערן לוי, להביא על חשבונו את בניון? באמת?). בכל מקרה, אני מקווה שאני טועה ושבניון יסיים את הקריירה על הדשא בצורה מכובדת אבל עבור כל הצדדים, כי זה מגיע לו.

Comments are closed.
פרסומת