תמונה: depositphotos

 

אמנם הנבחרת הצרפתית לא ניצלה אפילו חצי מהפוטנציאל שלה בטורניר הזה, אבל בסופו של דבר הם הראויים ביותר לכתר. נכון, הטקטיקה לא החמיאה לאחד הסגלים החזקים ביותר בטורניר, אבל אם מנתחים את הדרך שלהם שלב אחר שלב, קשה לחשוב על רגע שבו הנבחרת הזו הייתה באמת בסיכון. היא עשתה את שלה בשלב הבתים, נתנה רביעייה לארגנטינה המפוזרת, פיצחה את ההגנה של אורוגוואי, גרמה לבלגים להיות אלה שחוזרים עם המחמאות ולקרואטים להיות לא-יעילים לשם שינוי.

השיטה האפורה של דידייה דשאן אולי מרגיזה בהתחשב ב'מה הם היו יכולים לתת', אבל בשורה התחתונה קשה להגיד שהוא טעה. פנדל פה, קרן שם וכדור חופשי פה – בסוף גריזמן הפך את צרפת לנבחרת שמתחילה כל משחק ב1-0, ובמונדיאל הזה זה מספיק, בטח עם הקישור ומרכז ההגנה שיש לצרפתים בארסנל.

קרואטיה נלחמו כמו אריות, והיו טובים בהרבה בחצי הראשון, אבל האיכות בסוף עשתה את ההבדל. נכון, השופט נתן לפחות מתנה אחת לצרפתים (גול ראשון עם ספק נבדל של פוגבה ופנדל גבולי), אבל דווקא ביום שבו שההגנה של הטריקולור ממש לא הייתה בשיאה, קרואטיה לא הצליחה לכבוש ברגעים הקריטיים. כמות הכישרון בצרפת מזכירה את זו שהייתה לספרד לא מזמן ושזכתה ביורו, במונדיאל ושוב ביורו ברצף.

צרפת מניפה את הגביע בפעם השנייה בתולדותיה. דשאן שותף מרכזי לשתי הזכיות, אמבפה אלוף עולם בגיל 19, פוגבה משתיק את כל הביקורות, וראן משלים עונה מושלמת אחרי הזכייה של ריאל מדריד בליגת האלופות והרשימה ממשיכה. הצרפתים הם אלופי העולם וזה כל מה שחשוב להם ולמיליוני האנשים בפריז ובשאר ערי צרפת.

הבחירה במודריץ' בתור ה-MVP של הטורניר היא בהחלט ראויה לאור היכולת וההשפעה שלו על המשחק הקרואטי עד הגמר והדרך המופלאה שעשתה נבחרתו. שני השחקנים שסיימו אחריו הם אדן הזאר וקיליאן אמבפה (השחקן הצעיר של הטורניר). לשוער הטורניר נבחר טיבו קורטואה ומלך השערים הוא הארי קיין עם שישה כיבושים.

בנימה כללית, טורניר גביע העולם 2018 ברוסיה הוא אחד הגדולים שהיו בהיסטוריה, וכבר יש קולות שטוענים שהוא מתמקם לו בראש הרשימה. אמנם רמת הכדורגל לא תמיד הייתה גבוהה למדי, אך הדרמה, כמות השערים ובעיקר הקבוצתיות (רוסיה, אנגליה, קרואטיה) והחתירה לצדק על פני האינדיבידואליזם והתחמנות (ניימאר, ארגנטינה) ריגשו וסימנו באור שונה את המונדיאל הנוכחי ביחס לאחרים. וכמובן אסור לשכוח את טכנולוגיית ה- VAR, המהפכה הגדולה שנחלה הצלחה מסחררת. קטאר 2022, הספירה לאחור כבר החלה.

אוהדי ריאל מדריד לא יודעים איך לאכול את מה שהיה באוויר בימים האחרונים ואתמול הפך לרשמי (100 מיליון יורו). רונאלדו וריאל מדריד, ריאל מדריד ורונאלדו – כבר לא. הרגשה מאוד מוזרה, אמנם בכל קיץ חזרו הדיווחים על רצון של הפורטוגלי לעזוב בגלל שלא מכבדים/משלמים/אוהבים אותו מספיק בבירת ספרד ולמרות כל מה שנתן להם, והוא נתן בענק: תשע שנים חסרות תקדים בהם הוא היה ה-גורם המרכזי בחזרה של ריאל לקדמת הבמה האירופית ואף יותר מכך, להפיכתה לשליטה הבלעדית של ליגת האלופות.

עדיין, קשה היה לדמיין שהוא באמת יסיים את הקריירה שלו בקבוצה טופ אירופאית שהיא לא ריאל מדריד, אליה הוא נלחם להגיע ממנצ'סטר יונייטד אי שם ב- 2009 תמורת סכום שיא, אבל הרצון של הסופרסטאר לצאת לאתגר אחרון וחדש (ואולי המרתק בקריירה) הכריע את הסוגייה וטרף את כל הקלפים.

אוהדי ריאל כואבים את עזיבתו של הכוכב מספר 1 בקבוצה ואחד הגדולים שדרכו בסנטיאגו ברנבאו אי פעם, אך מרביתם מבינים שזה ניקוי האורוות שהם היו זקוקים לו. ככה הוא מתחיל וכנראה שלא הייתה ברירה. כמו רונאלדו, גם קרים בנזמה סגר תשע שנים בריאל וכמו חברו (לשעבר) להתקפה הוא עשוי לעזוב את הקבוצה בתקופה הקרובה.

מכירתו של רונאלדו קודם כל מבטיחה את עתידם של מרקו אסנסיו וגארת' בייל בקבוצה, ששמם כבר נקשר עם מספר קבוצות פרמייר ליג מובילות. ריאל מדריד בכל זאת תחפש עוד חיזוק מבחוץ, כי בכל זאת, צריך לשבור את הראש בניסיון להבין איך מחליפים שחקן של 40 + שערים בעונה. המועמדים המובילים על פי הדיווחים האחרונים הם אדן הזאר מצ'לסי וקיליאן אמבפה מפ.ס.ז'. כידוע, פלורנטינו פרס אוהב להחתים את כוכבי המונדיאל ושני מספרי 10 שהרשימו גם אתמול בחצי הגמר נמצאים חזק על הכוונת. יחד איתם מועמדים ניימאר (פ.ס.ז') והארי קיין שגם כן נותן טורניר מונדיאל מצוין (בדרך למלכות השערים ואולי אף לגמר).

בצד של יובנטוס, ללא ספק מדובר במהלך עם השפעות עצומות בצד המקצועי (חובת ההוכחה על מספר 7), הכלכלי והתדמיתי. רונאלדו ליובה זו אחת העסקאות הגדולות והמתוקשרות בתולדות הסרייה א אם לא הגדולה ביותר. יובנטוס שולטת בליגה האיטלקית ללא עוררין עם שבע (!) אליפויות רצופות והסיבה העיקרית שרונאלדו מגיע לטורינו היא הרעב הגדול של המועדון הזה לזכייה בליגת האלופות. זו המטרה העליונה של הקבוצה ואין יותר מתאים למשימה מאשר המלך של ליגת האלופות. הליגה האיטלקית אולי תהפוך לעוד פחות תחרותית עם המעבר הזה, אך לפופולארית בהרבה. בצד המקצועי, מי שצפוי לפנות את מקומו בעקבות המעבר הוא החלוץ  גונסאלו היגוואין שמעורר עניין אצל צ'לסי.

מהרבה בחינות, אתמול תם עידן. ונדמה שגם תם העיסוק האובססיבי ב'מסי או רונאלדו'. אמנם ימשיכו להשוות בין השניים גם כשישחקו בליגות שונות וכמובן שבליגת האלופות (תתארו לכם מה יקרה אם וכאשר נקבל את יובנטוס וברצלונה בשלב הבתים או בהמשך הדרך), אבל אולי, בכל זאת, נוכל להתרווח בספה ופשוט ליהנות משניים מהשחקנים הגדולים בהיסטוריה לפני שהם מסיימים את הפרק שלכם בעולם הכדורגל העולמי.

 

 

תמונה: depositphotos.com

 

שלב רבע הגמר כבר מאחורינו, ונותרנו ארבע נבחרות (אירופאיות) שייאבקו על התואר היוקרתי – צרפת, בלגיה, קרואטיה ואנגליה. מונדיאל 2018 מגיע לשיאו עם משחקי חצי הגמר, שבסופם נדע מי יהיו שתי הנבחרות שיתמודדו ביום ראשון הקרוב במוסקבה על התואר החשוב מכולם – אלופת העולם.

היום (21:00) ייצא לדרך משחק חצי הגמר הראשון, שיפגיש את צרפת, שזכתה פעם אחת בתואר בעבר (1998), עם בלגיה, שהישג השיא שלה היה חצי הגמר ב-1986. מחר יתקיים המשחק השני, שיפגיש את קרואטיה עם אנגליה (21:00). שתי המפסידות בשני המשחקים תתמודדנה בקרב על המקום השלישי ביום שבת, ואילו שתי המנצחות תתמודדנה בגמר הגדול שיתקיים ביום ראשון (18:00).

חצי הגמר הראשון של המונדיאל צפוי להיות מרתק במיוחד, עם שתי נבחרות חזקות ודומות זו לזו במידה רבה. השילוב בין היכולות של 22 השחקנים שיעלו על כר הדשא לבין מה שמונח על הכף בהחלט מבטיח להפוך את המפגש בסנט פטרבורג לבלתי נשכח.

לאחר המשחק של צרפת נגד ארגנטינה ולאחר המשחק של בלגיה נגד יפן הועלו טענות על בעיות מסוימות בהגנה של שתי הנבחרות, אך לפחות מבחינת היכולת, נראה כי ברבע הגמר הן הצליחו להראות שיפור, וכעת שתי הנבחרות, שיש הטוענים כי הציגו את היכולת המשכנעת והיציבה ביותר עד עתה, נאלצות לבחון האחת את השנייה. צרפת תחפש גמר ראשון מאז 2006, כאשר הבלגים השוו למעשה את שיאם הקודם שנקבע ב-1986, והעפלה לגמר תיחשב לשיא חדש וחסר תקדים.

המשחק צפוי להיות ב"ניחוח צרפתי", כאשר השחקנים דוברי הפלמית בנבחרת הבלגית יודעים לדבר צרפתית, כשטיבו קורטואה, רומלו לוקאקו ווינסנט קומפני דוברים לפחות חמש שפות, בנוסף, קפטן הנבחרת אדן הזאר גדל במחלקת הנוער של ליל ושיחק מספר שנים בליגה הצרפתית. אחד הסיפורים הגדולים של המפגש היום הוא ללא ספק תיירי הנרי, החלוץ הצרפתי האגדי שזכה עם הנבחרת בגביע העולם היחיד שלה ב- 98 וכיום הוא עוזר נבחרת בלגיה. יש לציין שלא פחות מ-20 שחקנים בשתי הנבחרות יכולים לשחק נגד חבריהם לקבוצות, מה שבהחלט ייצור מפגשים פיקנטיים (לוקאקו הבלגי ופוגבה הצרפתי חברים קרובים כבר שנים וכיום משחקים יחדיו במנצ'סטר יונייטד).

הצרפתים התחילו את המסע לחצי הגמר עם ניצחון 2-1 על אוסטרליה, המשיכו עם ניצחון 1-0 קטן על פרו ותוצאת תיקו 0-0 עם דנמרק, כשהצרפתים משחקים בסגל חסר. תוצאות אלו הספיקו על מנת לסיים במקום הראשון בשלב הבתים, אם כי הצרפתים לא הפגינו יכולת יוצאת דופן. ההגרלה קבעה כי בשלב שמינית הגמר עליה לפגוש את מסי וארגנטינה. הצרפתים הציגו משחק טוב, במיוחד הכוכב שלא הפסיקו לדבר עליו – קיליאן אמבפה, והצליחו להעפיל לרבע הגמר אחרי ניצחון 4-3, שם פגשו את אורוגוואי, וגם אותה הצליחו לנצח 2-0.

החניכים של רוברטו מרטינס פתחו את הטורניר עם 3-0 נגד פנמה, המשיכו עם 5-2 נגד תוניסיה וסיימו עם ניצחון קטן 1-0 על אנגליה, ניצחון שהבטיח להם את המקום הראשון בבית, ואת המפגש נגד היפנים בשמינית הגמר. המשחק נגד יפן נפתח רע עם פיגור של 2-0, אבל בסופו של דבר הנבחרת הצליחה לחזור ולנצח 3-2 דרמטי עם הרבה אופי. ברבע הגמר "השדים האדומים" פגשו את נבחרת ברזיל החזקה, והצליחו להדיח אותה אחרי ניצחון 2-1 גדול, ותצוגת כדורגל נפלאה בחצי הראשון בדרך לניצחון הכי מרשים בטורניר.

הרכבים משוערים:

צרפת: הוגו לוריס, לוקאס הרננדז, סמואל אומטיטי, רפאל וראן, בנז'מן פבאר, אנגולו קאנטה, פול פוגבה, בלס מטוידי, אנטואן גריזמן, קיליאן אמבפה, אוליבייה ז'ירו.

בלגיה: טיבו קורטואה, יאן ורטונגן, וינסנט קומפני, תומאס ורמאלן, טובי אלדרווירלד, יאניק קראסקו, אקסל ויטסל, קווין דה בריינה, נאסר צ'אדלי, אדן הזאר, רומלו לוקאקו.