תמונה: depositphotos

 

נתחיל מהכותרת – הפעם האחרונה בה שברצלונה וריאל מדריד הפסידו יחד הייתה בינואר 2015, אז הקבוצה מהבירה (שהגיעה למשחק עם רצף מדהים של 22 ניצחונות) הפסידה לולנסיה, בעוד שברצלונה נכנעה לריאל סוסיאדד של דייוויד מויס. אתמול, במחזור השישי של עונת 2018/9, ההיסטוריה חזרה על עצמה.

 

לגאנס – ברצלונה:
אחרי התיקו הביתי באמצע השבוע מול ג'ירונה, בארסה ממשיכה לאבד נקודות עם הפסד סופר מפתיע מול האחרונה בטבלה, לגאנס. 5 הנקודות שהלכו לפח יכולות להתברר כקריטיות בהמשך, בטח כשלוח המשחקים הקרוב מציג מפגשים מול בילבאו, ולנסיה, סביליה וריאל מדריד. עד שהמאמן ארנסטו ואלוורדה לא ימצא את הדרך לבצע רוטציה נכונה הקבוצה תהיה בבעיה, בטח לאור הכושר הנוכחי של ג'רארד פיקה. בעיה נוספת היא ההסתמכות המוגזמת בלאו מסי (הופעה 700 במדי ברצלונה) ובכלל ביכולת האישית של שחקנים בודדים (קוטיניו, דמבלה) במקום לראות טקטיקה ברורה ופלאן בי במידה והעסק לא עובד, כפי שראינו אתמול.
לגאנס לא הציגה כדורגל גדול, אבל לא נשברה למרות שספגה שער מוקדם והוכיחה הרבה אופי עם שני שערים בתוך דקה במהלך החצי השני. הקבוצה נמלטה מהמקום האחרון בליגה וליקטה שלוש נקודות קריטיות שהיא בוודאי לא ציפתה להשיג. עוד נקודה חשובה שיכולה להתברר כקריטית במאבקי הירידה הצפויים של הקבוצה, זה הקהל והאצטדיון הביתי שלה.
אצטדיון קטן ומלא באוהדים שלא מפסיקים לעודד ולהטריף את השחקנים שלהם. הרבה ייפול על שחקן ההתקפה ניבל אל זהאר, החלוץ המרוקאי שכבש אתמול את שער המשווה ונחשב לשחקן הדומיננטי בחלק הקדמי.

סביליה – ריאל מדריד:

מאמנה של ריאל, ג'וליאן לופאטגי, הודה בסיום המשחק: "זה היה פשוט משחק רע מאוד עם פתיחה קטסטרופלית, לא לחצנו כמו שצריך". ממספרי האימה אי אפשר לברוח. ריאל מדריד נחלה אתמול את הפסדה הרביעי ברציפות (!) באצטדיון הפיחואן, וכנראה שאתמול היה מדובר במשפיל ביותר. מלבד גארת' בייל, שהיה פעיל וניסה לאיים ולבנות את משחק ההתקפה לבדו, אף שחקן של ריאל לא גילה יכולת סבירה, לרבות שחקני ההגנה שהציגו הופעה מביכה וספגו במחצית הראשונה שלושה שערים. כמאמר הקלישאה, אין תרופה טובה יותר מאשר ניצחון. ביום שבת ריאל מדריד תארח את אתלטיקו מדריד (שמגיעה במומנטום נהדר), ושימו לב לסטטיסטיקה הבאה: ריאל מדריד לא ניצחה בביתה בליגה את אתלטיקו מאז דצמבר 2012.

סביליה, לעומת זאת, רושמת 14 שערים בשלושת המשחקים האחרונים בכל במסגרות. השחקנים של פבלו מאצ'ין שלטו במשחק כבר מהדקות הראשונות במפגן עוצמה שלא נראה הרבה זמן מול אלופת אירופה. האינטנסיביות והמהירות בחלק הקדמי של הקבוצה, בראשותם של אנדרה סילבה (מושאל ממילאן) ו-ויסאם בן ידר הנפלאים, יכולה להוביל את החבורה בלבן-אדום ליותר מעוד תצוגה מרשימה פה ותצוגה מרשימה שם, אלא למאבק אמיתי בצמרת מול שתי הקבוצות הבכירות בספרד + אתלטיקו מדריד.

 

גם התקשורת הספרדית לא נותרה אדישה לתוצאות, כשרבים מהעיתונים בחרו לחלק את העמוד לשניים, חצי עבור כל אחת מהגדולות: “בארסה רעה, מדריד גרועה עוד יותר”, זעקה הכותרת ב”מונדו דפורטיבו” עם תמונות אכזבה של ג’רארד פיקה מחד וסרחיו ראמוס מאידך.

מי יודע אם נצטרך לחכות שוב קרוב לארבע שנים בשביל לחזות באירוע חריג כמו ליל אמש, אבל בהחלט אפשר לשמוח לאיד של שתי האימפריות הגדולות, או יותר נכון לברך על התחרותיות בליגה הספרדתית, דבר שעדיין קשה להגיד בלב שלם אך משחקים כמו אתמול בהחלט נותנים תקווה.

 

תמונה: depositphotos

 

עם כל הכבוד למונדיאל שכבר נשכח לו ולליגת האומות שהגיחה אלינו משום מקום, הדבר האמיתי הוא עדיין כדורגל הקבוצות, כשבראש עומד המפעל הגדול והחשוב ביותר – ליגת האלופות.

המשחקים יתחילו בשבוע הבא (המחזור הראשון נופל על ערב + יום כיפור) כש-31 קבוצות נוספות ינסו למנוע מריאל מדריד לשבור את השיא של עצמה לזכות בגביע עם האוזניים הגדולות בפעם הרביעית (!) ברציפות.

המועמדות הרציניות ביותר לצלוח במשימה, לפחות על הנייר, הן כמובן ברצלונה, שרוצה לחזור לשלבים המאוחרים לאחר שלוש הדחות רצופות בשלב רבע הגמר. אליה ניתן לצרף את אלופת איטליה יובנטוס, שנגעה בגביע בשנים האחרונות אבל נפלה ברגע האחרון. כעת מקווים בטורינו שיש להם את החלק החסר בפאזל, עם הצטרפותו המתוקשרת של מלך שערי ליגת האלופות בכל הזמנים (שבמאזנו גם 5 זכיות במפעל עצמו) כריסטיאנו רונאלדו.

בהקשר ישיר ליובנטוס, קבוצת הכוכבים של פ.ס.ז' התחזקה בשוער האגדי ג'אנלואיג'י בופון, ויחד עם ניימאר, אמבפה ושות' היא הולכת חזק על תואר היחיד שבאמת מעניין את הבעלים הקטארים. קבוצה נוספת ששייכת לקטגוריית הפייבוריטיות היא מנצ'סטר סיטי, שסיפקה עונה היסטורית בליגה המקומית אשתקד וכעת רוצה לעשות את קפיצת המדרגה באירופה. עם פפ גווארדיולה וסגל עמוס כוכבים, זה בהחלט אפשרי.

קבוצות נוספות שבוודאי אסור לזלזל בהן: באיירן מינכן תמיד נמצאת ברשימת הפייבוריטיות, אבל העונה יש הרגשה שיש קבוצות בשלות יותר לזכייה, בטח כשהמאמן החדש ניקו קובאץ' חסר ניסיון בזירה האירופית ושחקנים כמו רובן וריברי נמצאים הרבה אחרי שיאם.

הפיינליסטית מהשנה שעברה ליברפול, התחזקה בקיץ בדיוק בעמדות שהייתה זקוקה לשדרוג ואף אחד לא יופתע אם החבורה של קלופ תגיע שוב עד השלבים המאוחרים. אתלטיקו מדרידזוכת הליגה האירופית (שגברה על ריאל מדריד בסופר קאפ האירופי בחודש שעבר) מחזיקה בסגל שלושה אלופי עולם טריים והגנת ברזל, צפויה להמשיך את המסורת ולהגיע למשחקי המאני טיים בחודשי מרץ-אפריל-מאי.

ההגרלה המלאה:

בית א': אתלטיקו מדריד, בורוסיה דורטמונד, מונאקו, ברוז'.
בית ב': ברצלונה, טוטנהאם, פ.ס.וו איינדהובן, אינטר.
בית ג': פאריס סן-ז'רמן, נאפולי, ליברפול, הכוכב האדום בלגרד.
בית ד': לוקומוטיב מוסקבה, פורטו, שאלקה, גלאטסראיי.
בית ה': באיירן מינכן, בנפיקה, אייקאס, אא"ק אתונה.
בית ו': מנצ'סטר סיטי, שחטאר דונייצק, ליון, הופנהיים.
בית ז': ריאל מדריד, רומא, צסק"א מוסקבה, ויקטוריה פלזן.
בית ח': יובנטוס, מנצ'סטר יונייטד, ולנסיה, יאנג בויז.

 

נתון חשוב: העונה שעות המשחקים שונו, כבר לא השעה הקלאסית של 21:45 אלא 22:00 או 19:55.

 

לסיכום, עד עכשיו היה מדובר רק בחימום. הכדורגל האמיתי חוזר אלינו החל מהשבוע הקרוב – זה בדיוק הזמן להתחיל להתרגש.

תמונה: depositphotos

 

בפעם השלישית בעשור הנוכחי: אתלטיקו מדריד היא מחזיקת הסופר קאפ האירופי. אתמול בלילה ניצחה אלופת הליגה האירופית את אלופת אירופה ויריבתה העירונית, ריאל מדריד 2:4 בהארכה (2:2 בתום 90 דקות). דייגו קוסטה (צמד), סאול וקוקה כבשו עבור אתלטיקו, עבור הבלאנקוס כבשו בנזמה וסרחיו ראמוס (פנדל).

אמנם הסופר קאפ הוא לא תואר גדול בחשיבותו, אבל הניצחון של אתלטיקו מדריד אמש הוא כן סיפור משמעותי. אחרי שחוותה פעמיים בשנים האחרונות שברון לב קשה מול יריבתה הגדולה (הפסד בהארכה בגמר האלופות 2014, הפסד בפנדלים בגמר של 2016), אתלטיקו הוכיחה שהיא יכולה להתמודד עם ריאל בכל החזיתות.

הרגע המשמעותי מבחינת הקבוצה של סימאונה היה במצב של 2:1 לריאל, שהפכה את התוצאה בשלהי החצי השני. אתלטיקו לא נשברה כפי שאולי היה נהוג לצפות, והגיבה עם שער שוויון בעשר הדקות האחרונות ומהפך אדיר בהארכה. אתלטיקו של השנים האחרונות היא קבוצה מאוחדת, מגובשת וחזקה, אבל אתמול היא גם הראתה שהיא יכולה להציג משחק חיובי, התקפי ויפה לעין – ועוד במעמד של מאבק על ישיר על תואר.

עם כל הכבוד לכל שחקני אתלטיקו והצוות המקצועי, צריך לתת תשומת לב מיוחדת לדייגו קוסטה. הברזילאי שמשחק בנבחרת ספרד הוכיח גם בקדנציה הראשונה באתלטיקו (שהסתיימה עם אליפות מדהימה) וגם בתקופה שלו בצ'לסי שהוא חלוץ גדול עם דרייב ורעב בלתי נגמר (שלפעמים גם חושף צדדים פחות יפים שלו).

קוסטה הבקיע כבר אחרי פחות מדקה (הגול המהיר בתולדות הסופר קאפ האירופי) שער ענק עם מבצע אישי נדיר, והוסיף שער משווה יקר בדקות שבהן היה נראה שהניצחון שוב יילך לצד הלבן של מדריד. הגיע הזמן שקוסטה יקבל את הקרדיט הראוי לו, כיאה לאחד החלוצים הטובים באירופה בשנים האחרונות.

בצד המפסיד, לופטגי בוודאי יקבל ביקורות אחרי הבכורה הרשמית שהסתיימה בהפסד צורב, אך יש גם לא מעט נקודות חיוביות שהוא יכול לקחת מההתמודדות. ריאל הציגה, בעיקר בחצי הראשון, דקות רבות של שליטה מוחלטת בכדור והנעת כדור מהירה ויפה לעין. הבעיה הגדולה היא שרק כדור אחד מצא את הרשת, זה של בנזמה, ושאר ההזדמנויות לא עברו את אובלק הנהדר.

אין מה לעשות, התכלית והקילריות של רונאלדו עזבו לטורינו וספק אם יש מישהו בעולם הכדורגל שיכול להיכנס לנעליים הענקיות שלו. שחקנים כמו בנזמה, בייל ואסנסיו יצטרכו לקחת על עצמם יותר, ואם זה אכן יקרה ריאל תמשיך להגיע לשלבים המכריעים בכל המפעלים הגדולים, כי גם הקאדר הנוכחי + טיבו קורטואה שיתפוס את המקום בין הקורות בקרוב מאוד, מהווה, עדיין, את אחד הסגלים הטובים באירופה.