תמונה: depositphotos

 

חצי הגמר השני יפגיש את נבחרות אנגליה וקרואטיה (רביעי, 21:00) כשהמנצחת המאושרת תגיע כאנדרדוג לגמר הגדול במוסקבה ביום ראשון (18:00). המפסידה תתמודד 'בקרב' על המקום השלישי ביום שבת (21:00).

נבחרת אנגליה מגיעה לחצי הגמר המונדיאל (לראשונה מזה 28 שנים) לאחר ניצחון 2:0 ברבע הגמר על שבדיה משערים של הארי מגווייר ודלה עלי. האנגלים פתחו את הטורניר בצורה מגומגמת נגד תוניסיה, עם שער ניצחון של הארי קיין רק בתוספת הזמן (2:1), אבל המשיכו עם ניצחון מרהיב 6:1 על פנמה במחזור השני, בטרם נחלו הפסד 1:0 לבלגיה עם סגל חסר מאוד, במשחק שעל משמעותיו דובר רבות. בשמינית הגמר שברה אנגליה את קללת הפנדלים עם ניצחון בקרב פנדלים דרמטי (4:3 בסיום) לאחר שספגה שער שוויון בתוספת הזמן של המשחק ונראה היה שהדרך לכישלון נוסף כבר סלולה.

הקרואטים, מנגד, פתחו בסערה את שלב הבתים והציגו יכולת מרשימה ביותר. הטורניר נפתח עם ניצחון 2:0 מרשים על ניגריה, לאחר מכן הקרואטים המשיכו עם דריסה של ארגנטינה 3:0 ולקינוח ניצחו גם את איסלנד 2:1, למרות שעלו עם סגל חסר. קרואטיה ספגה רק שער אחד וסיימה עם תשע נקודות בראשות הבית. בשמינית הגמר היא פגשה את דנמרק, הציגה יכולת לא מרשימה ונזקקה לדו-קרב פנדלים כדי לעבור את הנבחרת הסקנדינבית. ברבע הגמר קיבלנו שידור חוזר רק שהפעם היריבה הייתה נבחרות רוסיה – שוב יכולת מאכזבת ואיבוד יתרון בדרך להארכה וכדורי עונשין. גם התוצאה הייתה דומה עם התעלות של השוער דניאל סובאשיץ' והקשר איבן ראקיטיץ' בבעיטות ההכרעה.

איש המפתח של הנבחרת האנגלית הוא ללא צל של ספק הקפטן ומלך שערי המונדיאל עד כה, הארי קיין. אמנם חלוצה של טוטנהאם לא נותן טורניר מהסרטים והיה די אנמי ברבע הגמר, אך עם נתונים קשה להתווכח – שישה שערים בארבעה משחקים, קור רוח שבא לידי ביטוי בפנדלים נהדרים והרבה עזרה לחבריו בשאר חלקי המגרש. לאחר שהיה חלק מהכישלון ביורו האחרון, קיין כבר הוכיח במונדיאל הזה שהוא כן יכול להוביל את הנבחרת רחוק, והוא בהחלט רעב לעוד.

גם בצד הקרואטי ברור מי האיש המרכזי. לוקה מודריץ' כבר ביסס את טעמו כקשר מהטופ העולמי עם עונות גדולות בריאל מדריד שהסתיימו בדרך כלל עם זכייה בליגת האלופות. אבל נראה שהקפטן הקרואטי עשה את קפיצת המדרגה והוא האיש שיכול לעשות היסטוריה ולהביא לקרואטיה את גביע העולם. כשרואים אותו מנהל את המשחק, מכוון, מחלץ כדורים בהגנה והכל באלגנטיות וברמה הגבוהה ביותר, אי אפשר שלא להתרשם ולהבין שמדובר בשחקן מיוחד, שיודע שעוד משחק או שניים גדולים שלו בטורניר הזה יכולים גם לסדר לו תואר שספק אם חשב שאי פעם יזכה בו – כדור הזהב.

אחד הסיפורים הגדולים של חצי הגמר הוא הקהל הבריטי, שהתרגל כבר שנים לאכזבות בנבחרת ולתווית הלוזרית, אבל כל מי שצפה בחגיגות של האנגלים בימים האחרונים לא יכול היה להתעלם מהשיר "It's Coming Home" ("זה חוזר הביתה"), שאפילו חלק מהשחקנים כבר התחילו לזמזם.

השורה נוצרה לפני יותר מ-20 שנה, ומאז ליוותה את האנגלים בכל קמפיין בו הם ציפו לזכות בגביע. בשנים האחרונות, עם דעיכת הנבחרת, השורה הקליטה הפכה ונהייתה פחות רלוונטית ואף למושא ללעג, אך ההצלחה המטאורית של הנבחרת של גארת' סאות'גייט הציתה מחדש את הדמיון ובעיקר את האמונה של האנגלים. אגב, ראשי טורניר הטניס הגדול בעולם, 'ווימבלדון' שמתקיים מדי שנה בלונדון ומשוחק כעת, כבר חוששים מלא מעט כיסאות ריקים במעמד הגמר, שכן היום נופל בדיוק על אירוע גמר המונדיאל והטירוף בבריטניה יגיע לרמות שבאמת קשה לדמיין במידה והנבחרת המקומית אכן תעפיל למשחק המכריע.

הרכבים משוערים:

אנגליה: ג'ורדן פיקפורד, קייל ווקר, ג'ון סטונס, הארי מגווייר, קירן טריפייר, דלה עלי, ג'ורדן הנדרסון, ג'סי לינגארד, אשלי יאנג, ראחים סטרלינג, הארי קיין.

קרואטיה: דניאל סובאשיץ', שימה ורסאלקו, דיאן לוברן, דומאגוי וידה, איבן סטריניץ', איבן ראקיטיץ', מרצלו ברוזוביץ', אנטה רביץ', לוקה מודריץ', איבן פרישיץ', מריו מנדז'וקיץ'.

תמונה: depositphotos

 

אנגליה וקולומביה סיפקו משחק כדורגל רע, אולי החלש ביותר מבחינת האיכות בשלב שמינית הגמר. אמנם חאמס היצירתי עודד על הספסל 120 דקות + פנדלים ולא יכול היה לעזור לחבריו, אבל קולומביה עדיין נבחרת טובה יותר ממה שהציגה אתמול. גם הרוח הגבית שקיבלה לאחר השוויון הדרמטי לא באמת שיפרה את רמת הכדורגל, וראינו בעיקר יכולת חלשה ומשחק מלוכלך מצד השחקנים של פקרמן.

גם אנגליה לא יכולה להתגאות יותר מדי בהיבט הזה. היא נגררה לקרב החפירות ומיעטה לסכן את השער של אוספינה. הארי קיין, שנראה מעט גמלוני אך כל מהלך שלו עם הכדור הוא קלאס, שוב הופיע ברגע שהיו זקוקים לו. לא ראינו יותר מדי מהנבחרת האנגלית בפאן המקצועי. טריפייה המגן הימני הוא היחיד שהצליח לייצר חצאי מצבים לאנגלים, ויחד עם השוער ג'ורדן פיקפורד, שגם רשם הצלה ענקית שנשכחה שניות לפני אותו גול קולמביאני, היו היחידים ששיחקו מעל הרמה הממוצעת.

אולי זה מה שיפה בכדורגל. לפעמים הוא יכול להיות משחק די משעמם עם הבלחות לא צפויות ודרמה גדולה. ממש כמו החיים עצמם. זה מה שקיבלו אתמול במוסקבה עם הסיום הכי מפתיע שיכולנו לבקש: אנגליה מנצחת בפנדלים.

אחרי השער המשווה של ג'רי מינה (בלם בינוני אך מתגלה ככובש מחונן) הייתה הרגשה באוויר שהמשחק של קולומביה. אנגליה הלוזרית שוב תאבד את זה ברגע האחרון ותפסיד את ההתמודדות, ככל הנראה בפנדלים. קלאסי. התחושה התחזקה כשהנדרסון החטיא את הבעיטה שלו והעורכים בכל העיתונים בבריטניה כבר החלו לשכתב כותרות וטקסטים מהטורנירים הקודמים. אבל יש משהו שונה בנבחרת הנוכחית. מדובר בחבורת שחקנים צעירה ודינאמית, שכן מחפשת לשחק כדורגל ומשדרת המון רוגע שמגיע מכיוון מאמנה גארת' סאות'גייט.

אנגליה בשלב רבע הגמר בטורניר גדול, לראשונה מאז 2006. היא גברה על המכשול הכי מפורסם וכואב שלה, הנקודה הלבנה וכעת היא עומדת בפני קרב גדול מול שבדיה על המקום בחצי הגמר. האנגלים כבר לא מפחדים להגיד שזה אפשרי ללכת עד הסוף, אז האם באמת "Football's Coming Home" ? הערכה טובה יותר בוודאי תהיה לנו ביום שבת בערב.