תמונה: depositphotos

מכבי תל אביב הודיעה הבוקר באופן רשמי: יאניס ספרופולוס מונה למאמן הקבוצה במקום נבן ספאחיה.

כאמור, הצהובים רושמים את פתיחת העונה הגרועה בתולדותיה. לכישלון אפשר לייחס לא מעט אחראים: ההנהלה, השחקנים, המאמן והפציעות, אשר יוצרים במועדון תחושות קשה של אכזבה וחוסר אונים. כל זה מוביל אותנו לאמצע חודש נובמבר, כחודש אחד בלבד מפתיחת היורוליג, כשכבר בסוף השבוע הקרוב יהיה אפשר להתחיל לסכם את העונה האירופית של הקבוצה.

מכבי ביצעו בקיץ מסע רכש מרשים בראשותם של סקוטי ווילבקין וטאריק בלאק, בתוספת להישארותו של ג'רמי פארגו (שהיה שובר השוויון בזכייה באליפות אשתקד) וליכולת המרשימה שהציגו יובל זוסמן ודני אבדיה בטורניר הנבחרות הצעירות, ונראה היה שאחרי מספר שנים יש סוף סוף חומר שחקנים מאוזן, איכותי ובעיקר ראוי ללבוש את החולצה הצהובה.

בפועל, כל השלושה הראשונים כבר הספיקו להתמודד עם פציעות העונה, כשפארגו עדיין רחוק כחודש לפחות מחזרה למגרשים. מול גראן קנריה שלשום, במה שהתברר כמשחקם האחרון של ספאחיה וגודס בקבוצה, מכבי הציגה את אחד המשחקים היותר חלשים והאנמים שלה במסגרת האירופית בעונות האחרונות, והפסידה לקבוצה שמתמודדת על ההישארות בליגה הספרדית. השחקנים משחקים בחוסר חשק, עושים טובה כששומרים בהגנה ובעיקר נראים לא מאומנים.

האכזבה מהשחקנים שנשארו מהעונה שעברה גדולה מאוד. אלכס טיוס לא יציב ונראה כאילו גם הוא משלים עם מצבו, מייקל רול נחלש ולא מוצא את עצמו כעושה משחק, ההגנה של דיאנדרה קיין פשוט לא אותו הדבר וג'ון דיברתולומאו הוא לא שחקן יורוליג. יש כאלה שיגידו שמכת הפציעות היא האשמה, אבל גם במצב הזה ספאחיה היה חייב להוציא הרבה יותר מניצחון אחד בשישה משחקים.

לאוהדים מותר להתאייש ולהביע את אכזבתם, בטח כשהכתובת הייתה על הקיר כבר אשתקד בכל הנוגע לגזרת המאמן. בעצם, אפשר לחזור עד ל-2007 (הקדנציה הראשונה של ספאחיה בקבוצה) ולראות את ניהול המשחק הלקוי והבעייתיות ביחסי האנוש עם השחקנים. קשה לראות את ההיגיון מאחורי ההחלטה להשאיר את הקרואטי לעונה נוספת. מאמן שהוביל את מכבי למקום העשירי ביורוליג בעונה שעברה עם כדורסל חסר יצירתיות והמון תירוצים. עם כל הכבוד לקרואטי, את האליפות הביא בעיקר פארגו. התואר הזה הושג למרות ספאחיה, כך שלא הגיע לו להישאר.

הבעיה האמיתית, וזה לא חדש לאף אחד, היא שיש יותר מדי מקבלי החלטות במכבי תל אביב שלא בהכרח יש להם את הכישורים לקבוע ולהכריע בגזרות המקצועיות. ניקולה וויצ'יץ' נכשל מדי שנה ונראה שמעמדו רק מתחזק בהתאם, דני פדרמן חזר חזק לעניינים וקולו נספר בהחלט ללא קשר לתוצאות, כשגם אנשי מערכת כמו אבי אבן מעורבים בצורה רחבה יותר מאשר הגדרת תפקידם. אליהם חובה להוסיף את הגווארדיה הוותיקה של דייויד פדרמן, אודי רקאנטי ושמעון מזרחי. כשיש כל כך הרבה דעות ואגו קשה לקבל את ההחלטות הנכונות ובטיימינג הנכון.

התוכניות של המועדון הצהוב לחזור לטופ האירופי קיבלו סטירת לחי. מכבי בעונה וקצת האחרונות בקושי נראית כמו קבוצת יורוליג לגיטימית. מועדונים כמו מילאנו ואנדולו אפס, שעד לא מזמן היו אפילו במצב קשה יותר, יצאו מחוזקים מהמשברים שפקדו אותם והפכו למועמדים להגיע לפלייאוף. כעת חובת ההוכחה היא על ספרופולוס, שינסה לייצב את העסק ולהוביל את הקבוצה לשלב ההצלבה. לראשי הצהובים נותר לקוות שההחלטה הנוכחית כן תוכיח את עצמה. אמנם מכבי מועדון ענק והמקום ביורוליג מובטח לשנים קדימה, אבל המותג שנקרא מכבי תל אביב כבר החל להיסדק.