תמונה: depositphotos

 

יומיים לפני פתיחת מונדיאל 2018, הודיעה ריאל מדריד: מצאנו את מחליפו של זינדין זידאן – מאמן נבחרת ספרד המכהן ג'וליאן לופטגי. על הנייר, אותם ימים היו אמורים להיות הספתח של התקופה היפה והמרגשת ביותר בחייו המקצועיים של לופטגי: קודם כל, להוביל את נבחרתו בטורניר הכדורגל הגדול ביותר שקיים, עם שחקנים שגידל בנבחרת הצעירה והפכו תחתיו למובילים בסגל הבוגר (דויד דה חאה, טיאגו אלקנטרה, איסקו וכו'). לאחר מכן, לקחת את המושכות בריאל מדריד, עדיין הג'וב הכי יוקרתי בעולם הכדורגל, לנסות ולהמשיך את ההגמוניה באירופה + הצלחה בזירה המקומית, אתגר גדול ללא אחד השחקנים הגדולים בהיסטוריה של המשחק – כריסטיאנו רונאלדו.

הבעיה הגדולה הייתה שמרוב המחשבות הרבות שבוודאי רצו בראשו, שכח לופטגי לעדכן את ראשי הנבחרת בעניין המינוי שלו. ההודעה הרשמית של אלופת אירופה על סיכום בין הצדדים גרמה לזעם גדול מצד ראשי ההתאחדות הספרדית, שבצעד חסר תקדים החליטו לפטר את המאמן באופן מיידי. "החלטנו להפסיק את עבודתו של לופטגי ואנחנו מאחלים לו הצלחה. צריך לזכור את כל מה שהוא עשה בשביל הנבחרת. הוא היה חלק גדול מההישגים שלה". בהמשך, הוסיף נשיא ההתאחדות לואיס רוביאלס: "לופטגי הוא מאמן ברמה הגבוהה ביותר ובשל כך לא יהיה קל למצוא לו מחליף, אבל הערכים של ההתאחדות הספרדית הם מהווים ערך עליון ואינם נתונים למו"מ. אני לא מתכוון להגיד מי אשם ומי לא אשם, אבל אין פה שאלה בכלל".

הנבחרת, תחת מאמן מחליף כאמור, חוותה כישלון חרוץ והודחה כבר בשלב שמינית הגמר על ידי מארחת הטורניר רוסיה. בינתיים, לופטגי הוצג במסיבת עיתונאים במדריד והודה "הפיטורים מהנבחרת היו הרגע העצוב בחיי, אבל החתימה בריאל היא הרגע המשמח ביותר". פתיחת הקדנציה שלו בהחלט הייתה סבירה, ואף כללה שלישייה מרשימה לרשת של רומא בליגת האלופות במה שכונה 'אחד המשחקים היותר טובים של ריאל בשנים האחרונות'. אבל ההמשך, אוי ההמשך. הקבוצה נקלעה למשבר שנמצא כעת בעיצומו, ובמסגרתו היא סופרת כבר חמישה משחקים רצופים ללא ניצחון (מתוכם ארבעה הפסדים), כשבמהלכם מצאה את הרשת רק פעם אחת (!).

שחקנים כמו לוקה מודריץ' (שחקן השנה באירופה), רפאל וראן (אלוף עולם), סרחיו ראמוס, טוני קרוס, גארת' בייל וקארים בנזמה – כוכבים שזכו באין ספור תארים ורק לפני מספר חודשים ניצחו בעוד גמר אלופות, נראים פתאום כמו הצל של עצמם ולא מצליחים לבצע פעולות פשוטות. גם טיבו קורטואה, השוער המצטיין במונדיאל האחרון ואחד הטובים בעולם, נראה אומלל מאז שחתם בקבוצה וסופג מספר לא מבוטל של שערים. הפוקוס, כמובן, צריך ללכת לחלק הקדמי. ריאל איבדה שחקן של 50 גולים בעונה, כזה שהציל אותה כל כך הרבה פעמים בעבר והגיע באופן עקבי למשחקי המאני טיים. די מדהים לחשוב שהקבוצה צירפה רק את מריאנו דיאס מליון, חלוץ סגל טיפוסי אך כזה שריאל כבר וויתרה עליו בזמנו, בשביל למלא את החלל העצום שהשאיר מספר 7 הפורטוגזי.

ההפסד הביתי אתמול, 2:1 ללבאנטה, נראה כמו הקש ששבר את גב הגמל בכל הקשור לעמדת המאמן. מה שעשוי להציל אותו בינתיים הוא המשחק הביתי בצ'מפיונס מול ויקטוריה פלזן בשלישי והקלאסיקו בשבת (ילאו מסי נפצע אתמול וייעדר כשלושה שבועות), אבל כשהשם של אנטוניו קונטה האיטלקי ממשיך לעלות באינטנסיביות, כמו גם של מאוריסיו פוצ'טינו וז'וזה מוריניו (אם כי כאן מדובר על העונה הבאה), אף אחד לא יופתע אם ריאל מדריד תצא בימים הקרובים, שוב, בהודעה דרמטית בנוגע ללופטגי – אך הפעם יהיה מדובר ברגע השפל שלו. לכו תדעו, אולי זה דווקא בדיוק מה שהוא שצריך בשביל להניע את הקריירה מחדש ללא כל רעשי הרקע והלחץ הגדול מסביב.

תמונה: depositphotos

 

בפעם השלישית בעשור הנוכחי: אתלטיקו מדריד היא מחזיקת הסופר קאפ האירופי. אתמול בלילה ניצחה אלופת הליגה האירופית את אלופת אירופה ויריבתה העירונית, ריאל מדריד 2:4 בהארכה (2:2 בתום 90 דקות). דייגו קוסטה (צמד), סאול וקוקה כבשו עבור אתלטיקו, עבור הבלאנקוס כבשו בנזמה וסרחיו ראמוס (פנדל).

אמנם הסופר קאפ הוא לא תואר גדול בחשיבותו, אבל הניצחון של אתלטיקו מדריד אמש הוא כן סיפור משמעותי. אחרי שחוותה פעמיים בשנים האחרונות שברון לב קשה מול יריבתה הגדולה (הפסד בהארכה בגמר האלופות 2014, הפסד בפנדלים בגמר של 2016), אתלטיקו הוכיחה שהיא יכולה להתמודד עם ריאל בכל החזיתות.

הרגע המשמעותי מבחינת הקבוצה של סימאונה היה במצב של 2:1 לריאל, שהפכה את התוצאה בשלהי החצי השני. אתלטיקו לא נשברה כפי שאולי היה נהוג לצפות, והגיבה עם שער שוויון בעשר הדקות האחרונות ומהפך אדיר בהארכה. אתלטיקו של השנים האחרונות היא קבוצה מאוחדת, מגובשת וחזקה, אבל אתמול היא גם הראתה שהיא יכולה להציג משחק חיובי, התקפי ויפה לעין – ועוד במעמד של מאבק על ישיר על תואר.

עם כל הכבוד לכל שחקני אתלטיקו והצוות המקצועי, צריך לתת תשומת לב מיוחדת לדייגו קוסטה. הברזילאי שמשחק בנבחרת ספרד הוכיח גם בקדנציה הראשונה באתלטיקו (שהסתיימה עם אליפות מדהימה) וגם בתקופה שלו בצ'לסי שהוא חלוץ גדול עם דרייב ורעב בלתי נגמר (שלפעמים גם חושף צדדים פחות יפים שלו).

קוסטה הבקיע כבר אחרי פחות מדקה (הגול המהיר בתולדות הסופר קאפ האירופי) שער ענק עם מבצע אישי נדיר, והוסיף שער משווה יקר בדקות שבהן היה נראה שהניצחון שוב יילך לצד הלבן של מדריד. הגיע הזמן שקוסטה יקבל את הקרדיט הראוי לו, כיאה לאחד החלוצים הטובים באירופה בשנים האחרונות.

בצד המפסיד, לופטגי בוודאי יקבל ביקורות אחרי הבכורה הרשמית שהסתיימה בהפסד צורב, אך יש גם לא מעט נקודות חיוביות שהוא יכול לקחת מההתמודדות. ריאל הציגה, בעיקר בחצי הראשון, דקות רבות של שליטה מוחלטת בכדור והנעת כדור מהירה ויפה לעין. הבעיה הגדולה היא שרק כדור אחד מצא את הרשת, זה של בנזמה, ושאר ההזדמנויות לא עברו את אובלק הנהדר.

אין מה לעשות, התכלית והקילריות של רונאלדו עזבו לטורינו וספק אם יש מישהו בעולם הכדורגל שיכול להיכנס לנעליים הענקיות שלו. שחקנים כמו בנזמה, בייל ואסנסיו יצטרכו לקחת על עצמם יותר, ואם זה אכן יקרה ריאל תמשיך להגיע לשלבים המכריעים בכל המפעלים הגדולים, כי גם הקאדר הנוכחי + טיבו קורטואה שיתפוס את המקום בין הקורות בקרוב מאוד, מהווה, עדיין, את אחד הסגלים הטובים באירופה.

 

 

תמונה: depositphotos

 

אמנם הנבחרת הצרפתית לא ניצלה אפילו חצי מהפוטנציאל שלה בטורניר הזה, אבל בסופו של דבר הם הראויים ביותר לכתר. נכון, הטקטיקה לא החמיאה לאחד הסגלים החזקים ביותר בטורניר, אבל אם מנתחים את הדרך שלהם שלב אחר שלב, קשה לחשוב על רגע שבו הנבחרת הזו הייתה באמת בסיכון. היא עשתה את שלה בשלב הבתים, נתנה רביעייה לארגנטינה המפוזרת, פיצחה את ההגנה של אורוגוואי, גרמה לבלגים להיות אלה שחוזרים עם המחמאות ולקרואטים להיות לא-יעילים לשם שינוי.

השיטה האפורה של דידייה דשאן אולי מרגיזה בהתחשב ב'מה הם היו יכולים לתת', אבל בשורה התחתונה קשה להגיד שהוא טעה. פנדל פה, קרן שם וכדור חופשי פה – בסוף גריזמן הפך את צרפת לנבחרת שמתחילה כל משחק ב1-0, ובמונדיאל הזה זה מספיק, בטח עם הקישור ומרכז ההגנה שיש לצרפתים בארסנל.

קרואטיה נלחמו כמו אריות, והיו טובים בהרבה בחצי הראשון, אבל האיכות בסוף עשתה את ההבדל. נכון, השופט נתן לפחות מתנה אחת לצרפתים (גול ראשון עם ספק נבדל של פוגבה ופנדל גבולי), אבל דווקא ביום שבו שההגנה של הטריקולור ממש לא הייתה בשיאה, קרואטיה לא הצליחה לכבוש ברגעים הקריטיים. כמות הכישרון בצרפת מזכירה את זו שהייתה לספרד לא מזמן ושזכתה ביורו, במונדיאל ושוב ביורו ברצף.

צרפת מניפה את הגביע בפעם השנייה בתולדותיה. דשאן שותף מרכזי לשתי הזכיות, אמבפה אלוף עולם בגיל 19, פוגבה משתיק את כל הביקורות, וראן משלים עונה מושלמת אחרי הזכייה של ריאל מדריד בליגת האלופות והרשימה ממשיכה. הצרפתים הם אלופי העולם וזה כל מה שחשוב להם ולמיליוני האנשים בפריז ובשאר ערי צרפת.

הבחירה במודריץ' בתור ה-MVP של הטורניר היא בהחלט ראויה לאור היכולת וההשפעה שלו על המשחק הקרואטי עד הגמר והדרך המופלאה שעשתה נבחרתו. שני השחקנים שסיימו אחריו הם אדן הזאר וקיליאן אמבפה (השחקן הצעיר של הטורניר). לשוער הטורניר נבחר טיבו קורטואה ומלך השערים הוא הארי קיין עם שישה כיבושים.

בנימה כללית, טורניר גביע העולם 2018 ברוסיה הוא אחד הגדולים שהיו בהיסטוריה, וכבר יש קולות שטוענים שהוא מתמקם לו בראש הרשימה. אמנם רמת הכדורגל לא תמיד הייתה גבוהה למדי, אך הדרמה, כמות השערים ובעיקר הקבוצתיות (רוסיה, אנגליה, קרואטיה) והחתירה לצדק על פני האינדיבידואליזם והתחמנות (ניימאר, ארגנטינה) ריגשו וסימנו באור שונה את המונדיאל הנוכחי ביחס לאחרים. וכמובן אסור לשכוח את טכנולוגיית ה- VAR, המהפכה הגדולה שנחלה הצלחה מסחררת. קטאר 2022, הספירה לאחור כבר החלה.

תמונה: depositphotos.com

 

שלב רבע הגמר כבר מאחורינו, ונותרנו ארבע נבחרות (אירופאיות) שייאבקו על התואר היוקרתי – צרפת, בלגיה, קרואטיה ואנגליה. מונדיאל 2018 מגיע לשיאו עם משחקי חצי הגמר, שבסופם נדע מי יהיו שתי הנבחרות שיתמודדו ביום ראשון הקרוב במוסקבה על התואר החשוב מכולם – אלופת העולם.

היום (21:00) ייצא לדרך משחק חצי הגמר הראשון, שיפגיש את צרפת, שזכתה פעם אחת בתואר בעבר (1998), עם בלגיה, שהישג השיא שלה היה חצי הגמר ב-1986. מחר יתקיים המשחק השני, שיפגיש את קרואטיה עם אנגליה (21:00). שתי המפסידות בשני המשחקים תתמודדנה בקרב על המקום השלישי ביום שבת, ואילו שתי המנצחות תתמודדנה בגמר הגדול שיתקיים ביום ראשון (18:00).

חצי הגמר הראשון של המונדיאל צפוי להיות מרתק במיוחד, עם שתי נבחרות חזקות ודומות זו לזו במידה רבה. השילוב בין היכולות של 22 השחקנים שיעלו על כר הדשא לבין מה שמונח על הכף בהחלט מבטיח להפוך את המפגש בסנט פטרבורג לבלתי נשכח.

לאחר המשחק של צרפת נגד ארגנטינה ולאחר המשחק של בלגיה נגד יפן הועלו טענות על בעיות מסוימות בהגנה של שתי הנבחרות, אך לפחות מבחינת היכולת, נראה כי ברבע הגמר הן הצליחו להראות שיפור, וכעת שתי הנבחרות, שיש הטוענים כי הציגו את היכולת המשכנעת והיציבה ביותר עד עתה, נאלצות לבחון האחת את השנייה. צרפת תחפש גמר ראשון מאז 2006, כאשר הבלגים השוו למעשה את שיאם הקודם שנקבע ב-1986, והעפלה לגמר תיחשב לשיא חדש וחסר תקדים.

המשחק צפוי להיות ב"ניחוח צרפתי", כאשר השחקנים דוברי הפלמית בנבחרת הבלגית יודעים לדבר צרפתית, כשטיבו קורטואה, רומלו לוקאקו ווינסנט קומפני דוברים לפחות חמש שפות, בנוסף, קפטן הנבחרת אדן הזאר גדל במחלקת הנוער של ליל ושיחק מספר שנים בליגה הצרפתית. אחד הסיפורים הגדולים של המפגש היום הוא ללא ספק תיירי הנרי, החלוץ הצרפתי האגדי שזכה עם הנבחרת בגביע העולם היחיד שלה ב- 98 וכיום הוא עוזר נבחרת בלגיה. יש לציין שלא פחות מ-20 שחקנים בשתי הנבחרות יכולים לשחק נגד חבריהם לקבוצות, מה שבהחלט ייצור מפגשים פיקנטיים (לוקאקו הבלגי ופוגבה הצרפתי חברים קרובים כבר שנים וכיום משחקים יחדיו במנצ'סטר יונייטד).

הצרפתים התחילו את המסע לחצי הגמר עם ניצחון 2-1 על אוסטרליה, המשיכו עם ניצחון 1-0 קטן על פרו ותוצאת תיקו 0-0 עם דנמרק, כשהצרפתים משחקים בסגל חסר. תוצאות אלו הספיקו על מנת לסיים במקום הראשון בשלב הבתים, אם כי הצרפתים לא הפגינו יכולת יוצאת דופן. ההגרלה קבעה כי בשלב שמינית הגמר עליה לפגוש את מסי וארגנטינה. הצרפתים הציגו משחק טוב, במיוחד הכוכב שלא הפסיקו לדבר עליו – קיליאן אמבפה, והצליחו להעפיל לרבע הגמר אחרי ניצחון 4-3, שם פגשו את אורוגוואי, וגם אותה הצליחו לנצח 2-0.

החניכים של רוברטו מרטינס פתחו את הטורניר עם 3-0 נגד פנמה, המשיכו עם 5-2 נגד תוניסיה וסיימו עם ניצחון קטן 1-0 על אנגליה, ניצחון שהבטיח להם את המקום הראשון בבית, ואת המפגש נגד היפנים בשמינית הגמר. המשחק נגד יפן נפתח רע עם פיגור של 2-0, אבל בסופו של דבר הנבחרת הצליחה לחזור ולנצח 3-2 דרמטי עם הרבה אופי. ברבע הגמר "השדים האדומים" פגשו את נבחרת ברזיל החזקה, והצליחו להדיח אותה אחרי ניצחון 2-1 גדול, ותצוגת כדורגל נפלאה בחצי הראשון בדרך לניצחון הכי מרשים בטורניר.

הרכבים משוערים:

צרפת: הוגו לוריס, לוקאס הרננדז, סמואל אומטיטי, רפאל וראן, בנז'מן פבאר, אנגולו קאנטה, פול פוגבה, בלס מטוידי, אנטואן גריזמן, קיליאן אמבפה, אוליבייה ז'ירו.

בלגיה: טיבו קורטואה, יאן ורטונגן, וינסנט קומפני, תומאס ורמאלן, טובי אלדרווירלד, יאניק קראסקו, אקסל ויטסל, קווין דה בריינה, נאסר צ'אדלי, אדן הזאר, רומלו לוקאקו.

תמונה: depositphotos.com

 

בשביל משחקים מהסוג הזה הבלגים מינו את רוברטו מרטינז. המאמן הספרדי, שהצליח בסוואנסי ו-וויגאן (ופחות באברטון) עם טקטיקת משחק ידועה – סגירה הגנתית של מרבית שחקני השדה ויציאה למתפרצות קטלניות, חזה אתמול בשחקניו מציגים 45 דקות ראשונות על גדר השלמות מול ברזיל האימתנית: עמידה הגנתית נהדרת עם עזרה גדולה של מרכז השדה האגרסיבי + התקפות מתפרצות סופר מסוכנות בהובלת השלישייה הקטלנית דה בריינה – לוקאקו – הזאר.

החצי הראשון הסתיים בתוצאה 2:0 לבלגיה לאחר כדור קרן שהוסט על ידי קומפאני ופגע בחברו למנצ'סטר סיטי, פרננדיניו הברזילאי שהבקיע לצד הלא נכון. השער נתן ל'שדים האדומים' ביטחון וגם הגול השני לא איחר לבוא. רומלו לוקאקו הוביל את הכדור מהחצי השלו עד אזור רחבת היריב ושיחרר מסירה מדויקת לקווין דה בריינה, ששלח כדור אדיר לרשת של אליסון. הברזילאים ניסו לחזור למשחק עם שער עוד לפני סיום המחצית, אך דווקא הבלגים היו קרובים יותר לכיבוש נוסף.

המחצית ה- 2 הייתה סיפור שונה לגמרי. הנבחרת של טיטה שטפה את המגרש, הכניסה של דאגלס קוסטה ורוברטו פירמינו שינתה את המומנטום ורק הצגה של טיבו קורטואה השאירה את בלגיה עם טווח ביטחון. ברבע השעה האחרונה של המשחק ברזיל סוף סוף הזיזה את הרשת של שוער צ'לסי עם נגיחה מדויקת של מחליף נוסף, רנאטו אוגוסטו מבישול של קוטיניו, אך קורטואה וחבריו הצליחו לשמור על היתרון המשמעותי עד לסיום.

ניימאר מצטרף למסי ורונאלדו ונפרד לשלום מהמונדיאל. הכוכב של פ.ס.ז' אמנם השתפר ככל שהטורניר התקדם וגם אתמול היה פעלתן וסידר מספר מצבי הבקעה מסוכנים לחבריו, אבל התחושה בקרב העם הברזילאי היא שניימאר יכול היה לעשות יותר והתעסק בעיקר בצלילות והטרלות כלפי השחקנים היריבים. הכישלון במונדיאל הנוכחי אמנם כואב פחות מאותה שביעייה מפורסמת מגרמניה בחצי הגמר הביתי לפני ארבע שנים, אבל הוא לא פחות גדול. מהצד השני,

בלגיה רושמת את אחד מהישגיה הגדולים בהיסטוריה בדרך לקרב מרתק ביום שלישי מול נבחרת צרפת, כשהמנצחת תגיע לגמר כפייבוריטית הברורה. תיירי הנרי, החלוץ האגדי שזכה עם צרפת במונדיאל ומשמש כיום כעוזר מאמן נבחרת בלגיה, עומד בדרך של ה'טריקולור' לגמר לראשונה מזה 12 שנים.