מאת: מערכת

גם אם אתה לא אוהד של ליברפול, אי אפשר שלא ליהנות ולרצות מאמן כמו יורגן קלופ בצד שלך. מאמן חכם ומבריק שגדולתו היא בפשטות. הוא לא מפריע לקבוצה, כמו למשל מה שהפך להיות ז’וזה מוריניו. הוא לא צריך את השחקנים הטובים ביותר (ואת פנקס הצ’קים הגדול ביותר) כמו פפ גווארדיולה – הוא מבריק בפשטות שלו, ובמציאות של היום זה כמעט בלתי נתפס. הרי מי לא עבר בליברפול, הן מאמנים והן שחקני על, ובכל זאת זה לא קרה שלושה עשורים. פשוט מדהים.

האם מישהו מעלה על דעתו שמכבי תל אביב לא תזכה באליפות 30 שנה? אפילו את מכבי חיפה והפועל תל אביב, שני מועדונים גדולים שנמצאים בכמה שנים רעות יותר מקצועית – מישהו מוכן להמר שהן לא יזכו בשום תואר אליפות בעשרים השנים הבאות?

אי אפשר שלא להעריך את התשוקה שיש לקלופ, שמסיים כל משחק עם אדרנלין של גמר ליגת האלופות. אני בדרך כלל לא נוטה להחמיא למאמנים, מהסיבה הפשוטה שלדעתי ובניגוד לכדורסל, ההשפעה שלהם על המשחק היא קטנה. נחזור למוריניו – הרי פעם מוריניו נחשב “המיוחד”, אז מה הוא בשנים האחרונות, מאמן גרוע? דוגמא מהכדורגל שלנו – ברק בכר בשלוש השנים הראשונות לעומת השנה וחצי האחרונות. הכוח נמצא אצל השחקנים ועל פיהם יישק דבר.

מייחסים יותר מדי משמעות למאמן שלא בצדק, וגם קלופ מודה בזה. אבל כאן מדובר במקרה חריג. המאמן הגרמני ראוי להערכה יותר מכולם כי שבוע אחר שבוע, עונה אחרי עונה הוא לוקח שחקנים טובים אבל לא גדולים, משפר אותם פלאים וגורם להם לשבור את תקרת הזכוכית שלהם ולהבין שהם חלק ממשהו שיותר גדול מכל שחקן. הוא יודע לנהל את האגו של הכוכבים כמו מוחמד סלאח וסדיו מאנה, לקדם צעירים כמו טרנט אלכסנדר ארנולד וג’ו גומז, לשפר ולבנות אופי לשחקנים כמו ג’ורדן הנדרסון וז’ורז’ינו וויאנדלום ולפגוע בול ברכש עם שחקנים שהפכו לטובים בעולם בתפקידם כמו וירג’יל ואן דייק ואליסון.

ולהלן המספרים: אלופת אירופה הנוכחית (יכולה לזכות שוב גם העונה) והאלופה האנגלית הנכנסת (בעוד כמה משחקים זה יהיה רשמי) רושמת 17 ניצחונות רצופים. קבוצתו של קלופ רחוקה ניצחון אחד מהשיא של מנצ’סטר סיטי שעומד על 18. בנוסף, האדומים חיברו כבר 43 משחקים ללא הפסד, והם לוטשים עיניים גם לעבר השיא של ארסנל מ-2004 (49). בנוסף, עם 76 נקודות מתוך 78 אפשריות העונה, באמצע פברואר, ליברפול הפכה למעשה לקבוצה הראשונה שהבטיחה מתמטית את המקום בליגת האלופות לעונה הבאה. מדובר אגב, גם בפתיחה הטובה ביותר של קבוצה בהיסטוריית חמש הליגות הבכירות באירופה. אחת המטרות שנשארו לליברפול היא הנסיון לסיים עונה מלאה ללא הפסדים ולהשוות את ההישג של ארסנל בעונת “הבלתי מנוצחים” ב-2003/04.

אוהדי ליברפול שחיכו כל כך הרבה זמן לחגוג אליפות מקומית הפכו בתוך מספר עונות לקבוצה הטובה בעולם, ונראה שכל עוד קלופ בסביבה הם לא ילכו לשום מקום וימשיכו לשלוט בממלכה, בטח לאור החדשות שקיבלנו בימים האחרונים מהיריבה העיקרית מנצ’סטר סיטי (עונש השעיה מליגת האלופות והשלכות נוספות שעשויות להתבהר בקרוב). האמת היא שבליברפול לא צריכים להסתכל בכלל על קבוצות אחרות, כי יש להם צוות מקצועי וקאדר שחקנים שעושה היסטוריה וגורף את כל התארים. והוא עושה את זה הכי בסטייל.

מאת: מערכת

שלב הבתים של ליגת האלופות מגיע לקיצו עם מחזור סיום מרתק. היום (ג’) ומחר ייחרצו גורלות ובחלק מהבתים הכל עדיין פתוח. אפילו אלופת אירופה ליברפול יכולה למצוא את עצמה בחוץ, ולמרבה ההפתעה הקבוצה היחידה מלבד ברצלונה שהבטיחה את מקומה היא לייפציג הגרמנית. אז מה צריך לקרות ומי עוד יכולה להפתיע? אנחנו בחרנו עבורכם את שלושת המשחקים שפשוט אסור לכם להחמיץ במחזור הסיום של הצ’מפיונס.

1. רד בול זלצבורג – ליברפול (היום, 19:55 – בית ה’)

המחזיקה בתואר אמנם נמצאת במקום הראשון בבית ערב המחזור, אבל נאפולי וזלצבורג עדיין יכולות לעקוף אותה – אם כי הסיכויים עדיין לטובת מוליכת הליגה באנגליה. כדי שיורגן קלופ ימצא את עצמו בחוץ, הוא צריך להפסיד לאוסטרים ושנאפולי לא תפסיד לגנק. החלק השני כנראה יקרה אבל הפתעה של זלצבורג, גם אם לא בגדר הבלתי אפשרי (אחת מקבוצות ההתקפה הטובות באירופה אותה מוביל נער הפלא ארלינג האלאנד), היא עדיין לא סבירה.

הקבוצה הביתית כבר הבטיחה לעצמה את המשך ההשתפות במפעלים האירופים אחרי ה – 1:4 הקליל על גנק הבלגית במחזור הקודם, אבל כאמור היא חייבת לנצח את ליברפול כדי לסיים במקום המוביל לשמינית הגמר – או על חשבון ליברפול, או על חשבון נאפולי (תארח במקביל את גנק ולמרות כל הבעיות על המגרשה ומחוצה לו, צפויה לנצח ולהעפיל).

האיטלקים לא ניצחו כבר תשעה משחקים ברציפות בכל המסגרות, וההתדרדרות מחוץ למקום המוביל לאירופה בסרייה A מלחיצה את המערכת הסובלת גם ככה מיחסים עכורים בין השחקנים והמאמן קרלו אנצ’לוטי (עשוי להיות משחקו האחרון בתפקיד) להנהלת הקבוצה. גם על גנק עוברת תקופה לא קלה, אבל בשבת האחרונה היא חזרה לנצח אחרי שמונה משחקים בהם זה לא קרה והיא תשמח לנסות ולקלקל ליריבתה.

יורגן קלופ. אלופת אירופה תיפרד מהמפעל כבר בשלב הבתים? (תמונה/ depositphotos)

2. אינטר – ברצלונה (היום, 22:00 – בית ו’)

מיד לאחר הגרלת שלב הבתים, כשהתברר שאחת מהשלוש (ברצלונה, אינטר, דורטמונד) לא תהיה בשמינית הגמר, אינטר ידעה שזה יהיה קשה. הקבוצה של אנטוניו קונטה נמצאת בעיצומה של עונה נהדרת ומוליכה את הליגה האיטלקית בקרב צמוד מול האלופה הנצחית יובנטוס, אבל בליגת האלופות היא עשתה טעות אחת יותר מדי. מלבד ההפסד הכפול לדורטמונד, איבוד הנקודות במחזור הפתיחה בבית מול סלביה פראג עשוי בהחלט להיות בעוכריה וכעת היא מגיעה למחזור הסיום כשהיא במצב הגרוע מבין השלוש: על הנראזורי להשיג נגד ברצלונה תוצאה טובה יותר מזו שתשיג דורטמונד בבית נגד פראג. לכן על החבורה של קונטה לתת תשעים דקות טובות נגד בארסה ולהחזיק אצבעות לצ’כים, או שאת המשך העונה שלה היא תעשה בליגה האירופית.

אינטר לא הפסידה בסן סירו בתשעת המשחקים האחרונים שלה נגד קבוצות ספרדיות (שלושה ניצחונות ושש תוצאות תיקו). בעונת הטרבל המיתולוגית עם ז’וזה מוריניו היא גברה 1:3 על ברצלונה למרות שנקלעה לפיגור. למזלה של אינטר, היא קיבלה בתחילת השבוע בשורות טובות כשהתברר שליאו מסי יקבל מנוחה ולא יהיה בסגל למשחק.

דורטמונד, שתשחק במקביל נגד סלביה בזיגנאל אידונה פארק, נמצאת בכושר טוב לאחר שני ניצחונות ליגה רצופים, האחרון שבהם 0:5 מוחץ על דיסלדורף כאשר מרקו רויס וג’יידון סאנצ’ו כבשו צמדים. הקשר אקסל ויטסל ייעדר בשל פציעה כמו גם תומאס דלאייני ומרסל שמלצר.

האם ברצלונה תעזור לדורטמונד להעפיל לשלב הבא ללא האיש הזה? (תמונה/ depositphotos)

3. אייאקס – ולנסיה (היום, 22:00 – בית ח’)

הקבוצה המלהיבה ביותר במפעל אשתקד ממשיכה להציג כדורגל התקפי ויפה לעין, אך למרות מספר תצוגות מרשימות היא עלולה לסיים את דרכה כבר מחר בלילה. תיקו במשחק הביתי מול הספרדים יספיק לדאבליסטית ההולנדית להעפיל לשלב שמינית הגמר, בניסיון לשחזר את ההישג המדהים מהעונה שעברה – חצי הגמר. אייאקס נכנעה לראשונה העונה במחזור האחרון בליגה, אבל נהנית מעונת שיא של הקיצוני הנפלא חכים זיאש (מוביל את טבלת הבישולים במפעל עם חמישה) אשר כבש שער אדיר בניצחון 0:3 של אייאקס על אדמת ספרד במפגש הראשון בין הקבוצות.

בצד השני, ולנסיה ביצעה קאמבק גדול בליגה המקומית כשמחקה פיגור 2:0 בדרך לניצחון 2:3 על לבאנטה. העטלפים יצטרכו להסתדר ללא השוער הראשון יאספר סילסן, שלא התאמן באופן סדיר בימים האחרונים. ולנסיה יודעת שהמשימה שעומדת בפניה לא פשוטה בכלל, לנצח באחד המגרשים היותר קשים באירופה ב-2019, בידיעה שכל תוצאה אחרת תוביל אותה היישר לליגה האירופית.

הצלע השלישית, צ’לסי, תשחק מול ליל הצרפתית ולא צפויה להיתקל בקשיים יוצאי דופן. הבלוז יצטרכו להתאושש מההפסד לאברטון בליגה ולעשות את המוטל עליהם במגרש הביתי שלהם, ולקוות שאייאקס תעשה את העבודה במקביל. במחזור הקודם באלופות הקבוצה של פרנק למפארד סיימה בתיקו 2:2 דרמטי בולנסיה, נקודה יקרה שמצטרפת ל- 4 הנקודות שהשיגה מול אייאקס ושלמעשה ייתנו לה את המקום בין 16 האחרונות.

האם ההולנדים יכולים לשחזר את ההישג מעונה הקודמת? (תמונה/ depositphotos)

תמונה: depositphotos

עיני עולם הכדורגל כולו יהיו נשואות היום (חמישי, 21:45) לאתיחאד, שם תארח מנצ’סטר סיטי את ליברפול במשחק שינעל את חגיגת משחקי חג המולד והשנה האזרחית החדשה – ובעיקר כזה שיכול להכריע את גורל האליפות בפרמייר ליג. כן, כבר בתחילת חודש ינואר. ליברפול מוליכה כידוע את הטבלה בפער של שש נקודות על פני טוטנהאם (משחק יותר) ואם תנצח, היא תגדיל את ההפרש לתשע נקודות (ולעשר נקודות מסיטי), מה שיקרב אותה משמעותית לזכייה ראשונה בתואר מאז 1990. מנגד, סיטי תוכל לצמק את הפער לארבע נקודות בלבד אם תנצח – ובכך לפתוח לחלוטין את המאבק. כזכור, במפגש הקודם שנערך באנפילד, שני המאמנים ניטרלו האחד את השני ונפרדו ב-0:0, כאשר שחקנה של סיטי ריאד מאחרז החמיץ בעיטת עונשין בדקות הסיום, אשר עלולה בסיום העונה להתברר כנקודת המפתח במאבק האליפות של עונת 2018/2019.

נתחיל ממנצ’סטר סיטי. הקבוצה של פפ גווארדיולה התאוששה ביום ראשון כשניצחה בסאות’המפטון 1:3 אחרי שני הפסדים רצופים ומפתיעים בבית לקריסטל פאלאס ובחוץ ללסטר, שני משחקים בהם אף הוליכה. חסרונו של פרננדיניו, הקשר הברזילאי, הורגש מתמיד. למזלו של פפ, פרננדיניו התאושש מהפציעה כידוע, פתח באצטדיון סט. מרי בתחילת השבוע וצפוי לפתוח מחר לצידם של דויד סילבה וקווין דה בריינה (התאמן כרגיל אתמול ואמור לעבור מבחן כשירות הערב).

המאמן הקטאלוני התייחס להתמודדות הגדולה: “זו הזדמנות גדולה עבורנו להוריד את ההפרש מהפסגה. אנשים שואלים מה נעשה אם נפסיד, אבל אנחנו נגיע כדי לנצח. אנחנו נהיה שם וזו הזדמנות בשבילנו להילחם על הליגה. ליברפול בכושר פנטסטי וזו תהיה משימה מאתגרת, אבל אנחנו מפוקסים על המטרה שלנו לנצח את המשחק. אנחנו ננסה לעשות זאת ואחר כך ננתח ונראה היכן אנחנו עומדים”.

מלבד עניין פרננדיניו, נראה כי החולשה המרכזית של התכולים היא בצידי המגרש, או יותר נכון – צמד המגנים. קייל ווקר נמצא בירידה חדה בחודשים האחרונים ומבצע לא מעט טעויות קריטיות, בעוד שעמדת המגן השמאלי היא כבר עניין שלכעצמו. מנדי הצרפתי שוב הפעם פצוע, והאילתורים של גווארדיולה עם דלף וזינצ’נסקו נראים כמו שהם – אילתורים, ולא מוצלחים במיוחד. מול צמד הקיצוניים המפחידים בליגה בדמות סלאח ומאנה, יצטרכו ווקר וזינצ’נסקו להתעלות על עצמם אם ברצונם להישאר במאבק האליפות גם בהמשך 2019.

ההרכב המשוער של הסיטי: אדרסון, ווקר, סטונס, לאפורט, זינצ’נסקו, פרננדיניו, ד.סילבה, דה בריינה, סטרלינג, אגוארו, סאנה.

מהעבר השני, ליברפול נותרה הקבוצה היחידה שטרם הפסידה העונה באנגליה, כאשר שחקניו של קלופ ספגו רק שמונה שערים ב-20 משחקים (!), כשהם מחוררים רשתות עם 48 כיבושים (רק סיטי כבשה יותר מהם – 54). המאמן הגרמני אמר לקראת המשחק: “זה עוד משחק נגד סיטי, שגם הוא כמובן יהיה קשה ומאתגר, מכיוון שזו קבוצה איכותית וחזקה עם מאמן יוצא מן הכלל. נצטרך להיות במיטבנו עם תשוקה גדולה בדיוק כמו בכל המשחקים שלנו העונה. מבחנתי, סיטי זו הקבוצה הטובה ביותר בעולם. אמנם יש לנו יותר נקודות, אבל זה לא משהו שאנחנו צריכים להתייחס אליו, אלא לעשות הכנה מקסימלית וטובה על מנת לעמוד במשימה”. קלופ גם התייחס ל קווין דה בריינה ואמר כי “הוא שחקן יוצא מן הכלל מהרמה הטובה ביותר בעולם. בכל אופן, לדעתי הוא יהיה כשיר ויקשה עלינו. אגב, כל מי שאוהב כדורגל, צריך לאהוב שחקן שכזה”.

קשה לציין מישהו אחד בליברפול שמצטיין מעל כולם, פשוט מפני שכל השחקנים מספקים את הסחורה: סלאח, שקיבל ביקורות על כך שהוא לא משחזר את הכושר מהעונה שעברה, סיפק חודש דצמבר אפילו טוב יותר מהמספרים שלו אשתקד. פירמינו חזר לחורר רשתות ביחד עם מאנה הנהדר, כששאקירי מספק את הגיבוי ההתקפי מאחורה. קצת לפני ההגנה משחקים ווינאלדום היציב ופאביניו שנמצא בכושר מעולה. הזכרנו את ההגנה, אז כאן הרביעייה האחורית עם אלכסנדר ארנולד (השחקן הצעיר המצטיין של העונה?) , לוברן המנוסה, ואן דייק (הבלם הטוב בעולם כיום) ורוברטסון מספקת נתונים חסרי תקדים, ושכבר איכשהו כן מצליחים לעבור אותם? אז מופיע אליסון הברזילאי, כזכור השוער היקר בעולם שמוכיח מדי שבוע שהוא שווה כל פאונד ופאונד.

ההרכב המשוער של ליברפול: אליסון, אלכסנדר-ארנולד, לוברן, ואן דייק, רוברטסון, פאביניו, ווינאלדום, שאקירי, סלאח, פירמינו, מאנה.

אגב, בפעם האחרונה ששתי הקבוצות נפגשו באתיחאד זה היה באפריל האחרון, במסגרת גומלין רבע גמר ליגת האלופות. ליברפול הגיעה עם יתרון מבטיח של שלושה שערים, אך ראתה את סיטי כובשת כבר בדקות הפתיחה ומפעילה לחץ כבד על האדומים על מנת לחזור להתמודדות. בסופו של דבר, סלאח ופירמינו הפכו את התוצאה וקבעו נוק אאוט גדול בדרך לגמר ליגת האלופות.

אפשר למצוא קווי דמיון לסיטואציה הנוכחית. ליברפול שוב מגיעה למנצ’סטר עם יתרון גדול, ושוב סיטי יודעת שהיא תהיה חייבת לפתוח את המשחק עם לחץ והתלהבות ורק להגביר אותו בהמשך. האם גם הפעם ליברפול תצא עם ידה על העליונה ותלך כל הדרך בדרך לאליפות? כן, גם אנחנו כבר לא יכולים לחכות לשריקת הפתיחה.

תמונה: depositphotos

“יש לנו אמון מדהים בעצמנו”, כך הגדיר מאוריסיו פוצ’טינו את הפורמה הנוכחית של קבוצתו, אחרי הניצחון הביתי 5:0 על בורנמות’ אתמול. צ’לסי וארסנל הן הקבוצות המובילות של העיר לונדון, אבל דווקא התרנגולים הולכים ומסתמנים כיריבה הגדולה ביותר של ליברפול על תואר תואר האליפות 2018/2019. כן, אפילו יותר ממנצ’סטר סיטי.

פוצ’טינו המשיך אמש: “יש לנו רעיונות ברורים, אבל כעת האתגר הולך להיות קשה יותר. כשאתה מדורג בין שתי הראשונות כולם רוצים להרוג אותך. רק אם נישאר צנועים ונמשיך לעבוד קשה אז אולי באפריל או מאי אפשר יהיה לדבר על אליפות או מלחמה על התואר”. פוצ’טינו לא בורח מהסיטואציה וגם לא מנסה להוריד ציפיות, אבל הדיבורים על הקבוצה שלו ותואר האליפות מתחילים כבר בימים אלו, ויהיה לו קשה מאוד לעצור את זה.

קודם כל חשוב לציין ולהדגיש, טוטנהאם, למרות היותה קבוצה לא מבוגרת למדי, רצה כבר מספר עונות עם אותו השלד וכבר הייתה באזור מאבקי האליפות בשנים האחרונות, ובחלקים מאוחרים יותר של העונה בהשוואה לעכשיו (סוף דצמבר). עונת 15/16 היא הזכורה ביותר בהקשר הזה. מסע הקסם של לסטר סיטי עמד בכותרות וייזכר לעד, אבל אנשים נוטים לשכוח שבתחילת חודש מרץ (!) טוטנהאם הייתה יכולה לעלות לפסגת הליגה אחרי רצף ניצחונות מרשים, אך הפסידה לווסטהאם ומספר ימים לאחר מכן סיימה בתיקו נגד ארסנל. במקביל לסטר ניצחה את שני המשחקים שלה, ובסופו של דבר גם זכתה באליפות וטוטנהאם סיימה שלישית (נקודה פחות מארסנל).

עונה לאחר מכן, הסיפור די דומה. שוב פעם קבוצה אחת בלבד עומדת בין טוטנהאם לבין האליפות המיוחלת. הארי קיין (בעונת שיא) וחבריו מתגברים על היריבות בצמרת ואף מנצחים את צ’לסי לאחר רצף מדהים של 13 ניצחונות רצופים של הכחולים, אבל אנטוניו קונטה ושחקניו זכו באליפות בתחילת מאי אחרי הפסד של טוטנהאם, שוב נגד ווסטהאם. טוטנהאם סיימה במקום השני בפער משמעותי מהדולקות אחריה, אך גם ההפרש מצ’לסי (7 נקודות בסיום) היה משמעותי.

בעונה שעברה התרנגולים אמנם לא היו פקטור אמיתי במאבק האליפות, בעיקר בגלל היכולת חסרת התקדים וההישגים ההיסטוריים של מנצ’סטר סיטי ופפ גווארדיולה , אבל הקבוצה סיימה במקום השלישי המכובד וסגרה שלוש עונות רצופות של מקומות 1-3 והשתתפות בליגת האלופות.

בחזרה לעונה הנוכחית, בתחילתה היה נראה שהפעם הרצף ייגמר לו. טוטנהאם טרודה (בעיקר מבחינה כלכלית) בנושא המעבר לאצטדיון החדש, והפכה לקבוצה הראשונה מאז קביעת חלונות ההעברות שלא החתימה שום שחקן (!). בנוסף, סיטי הגיעה לעונה במטרה לנסות ולהשתפר אחרי עונה היסטורית (דבר שאכן מתגלה כמשימה בלתי אפשרית), יונייטד הגיעה חדורת מוטיבציה לחזור סוף סוף למאבקי האליפות, ליברפול אחרי גמר האלופות עשתה רכש מאסיבי ומדויק, צ’לסי התחזקה באחד המאמנים המובילים באירופה ואפילו היריבה השנואה ארסנל סוף סוף נפטרה מארסן ונגר והאופטימיות חגגה.

בפועל, ליברפול אכן רצה בטופ עם תוצאות מדהימות, סיטי צמודה אליה (עד השבוע האחרון) כשארסנל וצ’לסי במאבק על המקום הרביעי. ויונייטד? נפרדה מהמיוחד ובעיקר מכינה את הקרקע לעונה הבאה (נגיד לזה בהמשך). בשקט בשקט, טוטנהאם שוב צמודה בצמרת כשאנחנו מתחילים לראות באופק את הרגעים המכריעים של העונה. והפעם זה מרגיש טיפה אחרת.

טוטנהאם, בעיקר של השבועות האחרונים, משלבת גם עוצמות (חמישייה אתמול, שישייה לרשת של אברטון מספר ימים קודם לכן) וגם אופי (ניצחון דרמטי על ברנלי בדקה האחרונה, גולים מאוחרים נגד אינטר וברצלונה שסידרו העפלה לשלב הבא באלופות). אתמול עלתה הקבוצה למקום השני בטבלה, מרחק של שש נקודות מהמוליכה ליברפול כאשר שני המשחקים הבאים של יורגן קלופ ומו סלאח הם נגד ארסנל ומנצ’סטר סיטי. על הנייר, לוח המשחקים של טוטנהאם בתקופה הקרובה לא נראה מאיים למדי, ועם רכש נקודתי בינואר (שני חלונות ללא רכש זה תקדים שלא יהיה כמותו לעולם) לאוהדים בהחלט יש סיבה להאמין שהפעם החלום עשוי להפוך למציאות.

נקודה אחרונה וחשובה בנוגע לכל הפרויקט המרשים של טוטנהאם. האיש שאחראי על כל הצעד המקצועי, על ההתקדמות המטאורית של מרבית הסגל ולאיזון הקבוצה, מאוריסיו פוצ’טינו, נמצא בחמשת החודשים האחרונים שלו במועדון. הסיכוי שהוא יישאר אחרי הקיץ שואף לאפס, בעיקר לאור הפיטורים של ז’וזה מוריניו והמינוי הזמני של יונייטד בדמות אולה גונאר סולשיאר, כשגם ריאל מדריד תמיד נמצאת בתמונה. גם אם רוב הסגל והכוכבים הגדולים יישארו בקבוצה, ללא הסמכות המקצועית העליונה המשימה תהיה קשה בהרבה ומי שייכנס לנעליו של פוצ’טינו ימצא אותם במידה גדולה בהרבה אפילו ממה שנראה מבחוץ. אז אם העונה הנוכחית תסתיים עם אליפות היסטורית, זוהי תהיה חתיכת מתנת פרידה. קיין, דלה אלי, סון ואריקסן מאמינים. וגם אחד, מאוריסיו פוצ’טינו.

תמונה: depositphotos

מחזור ההכרעה של שלב הבתים בליגת האלופות ייצא היום לדרך, כשהסיפור הגדול הוא כמובן בית C בו מתמודדות נאפולי, פ.ס.ז’, ליברפול והכוכב האדום. כבר במהלך ההגרלה היה ברור שנקבל כאן מאבק משולש עד הרגע האחרון, והתסריט שהתקבל אחרי חמישה מחזורים לא יכול היה להיות דרמטי, ולהלן התרחישים: אז מה ליברפול צריכה לעשות היום כדי לעלות לשמינית הגמר? בשורה התחתונה – לנצח, אבל זה מאוד תלוי גם במשחק המקביל של פריז סן ז’רמן והכוכב האדום בלגרד.

במקרה שפ.ס.ז’ מנצחת את הכוכב האדום: האנגלים יזדקקו לניצחון על נאפולי בהפרש של שני שערים או ניצחון בתוצאה של 0:1 – זה ייתן לפ.ס.ז’ את ראשות הבית וליברפול תסתפק במקום השני. אם נאפולי תנצח, היא תסיים במקום הראשון בבית.

במקרה שפ.ס.ז’ תסיים בתיקו עם הכוכב האדום: תיקו או ניצחון בין נאפולי וליברפול ישלח את האיטלקים לשלב הבא ביחד עם הפריזאים. אם האנגלים ינצחו, לכל הקבוצות יהיו תשע נקודות ואז חוקי שובר השוויון ייכנסו לתוקף – 1. נקודות שהושגו במפגשים הישירים בין הקבוצות שנמצאות בשוויון, 2. הפרש שערים במפגשי ראש בראש בין הקבוצות שנמצאות בשוויון, 3. שערים שהובקעו במפגשים הישירים בין הקבוצות שנמצאות בשוויון, 4. שערי חוץ שהובקעו במפגשים הישירים בין הקבוצות שנמצאות בשוויון.

במקרה שפ.ס.ז’ תפסיד לכוכב האדום (לא סביר במיוחד): נאפולי תבטיח את העפלתה ללא קשר לתוצאה שלה באנפילד. במקרה כזה, ניצחון של ליברפול יעלה אותה על חשבונה של הצרפתים.

אז אחרי כל התרחישים וההסתברויות, הגיע הזמן להתמקד באחת הקבוצות המרשימות והלוהטות באירופה – פיינליסטית העונה שעברה (למי ששכח) והמוליכה הטרייה של הליגה האנגלית, הלוא היא ליברפול. הקבוצה של יורגן קלופ, שהציגה קמפיין אלופות נהדר אשתקד שהסתיים רק על ידי ריאל מדריד (ולוריס קאריוס) בגמר המפעל באוקראינה, קיבלה המון מחמאות בכל הנוגע להישגיה באלופות, אך במקביל סיימה את הליגה המקומית במקום הרביעי בלבד, בפער חסר תקדים של 25 (!) נקודות מהאלופה מנצ’סטר סיטי. חשוב לזכור שכל זה קרה אחרי עונה מופלאה של מוחמד סלאח, ששבר את שיא ההבקעות בפרמייר ליג לעונה אחת עם 32 כיבושים, דבר שיהיה קשה מאוד לשחזר (למרות השלושער שלו בשבת האחרונה מול בורנמות’).

בחזרה לליברפול הקבוצה, והשינויים שקלופ והצוות שלו הבינו שצריכים להיעשות כדי להפוך לחברה של קבע בשלבים המאוחרים באלופות ובעיקר בשביל להתמודד שווה בשווה עם מנצ’סטר סיטי הנוכחית. זה התחיל עוד במהלך העונה הקודמת, עם החתמתו של וירג’יל ואן דייק תמורת 75 מיליון ליש”ט – הבלם היקר בעולם. ההולנדי ייצב את החלק האחורי ושידרג את שחקני ההגנה שלצידו, וכיום הוא כבר נחשב לאחד הבלמים הטובים בעולם.

זה המשיך בקיץ עם הוויתור על קאריוס, אותו שוער שהציג משחק נפל בגמר נגד ריאל מדריד שחיסל את עתידו באדומים, ורכישתו של אחד השוערים המרשימים אשתקד באירופה – הברזילאי אליסון בקר שהגיע מרומא בעבור לא פחות מ-75 מיליון אירו (סכום השיא ששולם על שוער אי פעם). השניים הם חלק משמעותי מהריצה המדהימה של ליברפול בליגה – 16 משחקים ללא הפסד, 6 שערי חובה בלבד ומקום ראשון.

בחלק הקדמי אין ממש מה להרחיב. אחרי פתיחה צולעת, מוחמד סלאח מתחיל לשחזר את הכושר שאפיין אותו אשתקד, סאדיו מאנה מבקיע יותר מהעונה הקודמת ורוברטו פירמינו ממשיך להיות מעורב בכל המהלכים ההתקפיים. לכל השלושה יש מקום לשיפור, בעיקר מפני שהפוטנציאל שלהם ידוע ומפחיד כאחד, ובתוספת של דניאל סטארידג’ שחזר מהשאלה לתפקיד הסופר סאב, דיבוק אוריגי שכבר הספיק לנצח את הדרבי של ליברפול ושרדאן שאקירי שהגיע מסטוק ומשתלב נהדר בקישור ובחלק ההתקפי, נראה שקלופ יכול לישון בשקט בכל הקשור לצד הזה במגרש.

הבעיה מתחילה, וככל הנראה מדובר גם באזור שיכריע את המפגש הערב ואת העתיד של ליברפול בליגת האלופות – מרכז השדה. גם כאן הבוסים בליברפול נתנו עבודה עוד בעונה שעברה, ואחרי סאגה ארוכה סגרו עם נאבי קייטה המצוין מלייפציג, שהגיע בקיץ ביחד עם פאביניו ממונאקו בעסקאות בעלות כוללת של יותר ממאה מיליון אירו. מדובר בשני שחקנים בשיא הקריירה שלהם, שהיו אמורים לשדרג את הקישור כפי שעשו ואן דייק ואליסון בהגנה, אבל בפועל השניים משותפים בעיקר כמחליפים, יובשו לא מעט ורואים את ג’ורדן הנדרסון וג’יימס מילנר משחקים לפניהם. לאחרונה פאביניו מקבל יותר הזדמנויות, וקייטה כבר הספיק להרשים במשחקים האחרונים, אבל נראה שגם היום שני האנגלים ימשיכו במרכז השדה לצד ג’ורג’יניו ויינאלדום.

קלופ יילך עם מה שהוא מאמין בו, ומה שבשנה שעברה (בתוספת לאלכס אוקסלד צ’מברליין שמתאושש מפציעה) הביא אותו עד לבאר. אבל נראה שהעונה, בשביל להתקדם הלאה בכל המסגרות ובאמת לשתות ממנה, הוא יצטרך את האקסטרה. בטח שהיום נאפולי ושועל הקרבות במפעל קרלו אנצ’לוטי מגיעים למפגש גורלי וביום ראשון היריבה השנואה מנצ’סטר יונייטד וז’וזה מוריניו יתארחו באנפליד בעיקר בשביל לקלקל את השאיפות לתואר גדול. וכמה שבליברפול מחכים לו.