תמונה: depositphotos

"מקרה סרט הקפטן היה הדבר הטוב ביותר שקרה לנבחרת", השוואות לכריסטיאנו רונאלדו ואפילו ראש הממשלה הצטרף לחגיגה: "הבאתם אותנו לרמה עולמית". אלה רק חלק מהכותרות בתקשורת ומהלך הרוח של הציבור אחרי ה־2:4 על אוסטריה בשבוע שעבר. נכון, בודדים הימים שנבחרת ישראל משמחת אותנו ונותנת תחושה גאווה. בנוסף, השחקנים באמת הוכיחו אופי וסיפקו כדורגל לא רע נגד נבחרת בכירה יותר, אבל עדיין – לא נסחפנו קצת עם הסופרלטיבים? השלב הבא יהיה להעניק לערן זהבי וחבריו את פרס ישראל.

אז אחרי ששכנענו את עצמנו שאנחנו "ברמה עולמית" ועם חצי רגל ביורו, מעניין מה יהיו הכותרות במידה ונמעד במשחק הבא נגד לטביה 'הקטנה' (צמד המשחקים כזכור, הם נגד לטביה ופולין החזקה בחוץ) ותרחיק אותנו שוב מהאזור שממנו עולים לטורניר משמעותי.

כי אחרי הכל, בואו נזכור, המשחק יכול היה להיגמר אחרת לגמרי. הרי במצב של 1:1 אוסטריה עוד שכבה על השער שלנו. הנבחרת לא תיפקדה באותם רגעים ורק הצלות גדולות של אריאל הרוש ומשקוף השער מנעו לפחות שלושה שערים של אוסטריה באותן דקות. נוסיף לכך את היכולת החלשה נגד סלובניה במשחק חלש של כל הנבחרת, ונקבל, לעצרנו, את היוצא מן הכלל (המשחק ובעיקר התוצאה נגד אוסטריה) שאינו מעיד על הכלל (נבחרת ישראל עצמה).

בוודאי שאני לא מזלזל בהישג ולא נהנה להישמע כל כך פסימי ושלילי. בהחלט צריך לשמוח ומותר גם חגוג. מגיע לשחקנים, מגיע גם לנו קצת נחת מדי פעם. אבל בואו נזכור מי אנחנו, מאיפה אנחנו באים וכנראה לאן אנחנו הולכים. מדובר בסה"כ בנבחרת בינונית עם שחקנים משניים בקבוצות הבכירות יותר/ שחקנים מובילים בליגת העל/סין , כזו שמדי כמה שנים מציגה משחק שמוגדר כגדול, ומצד שני מאבדת נקודות מול נבחרות חלשות ממנה או סופגת מפלות כשהכסף מונח על השולחן על בסיס קבוע.

זה מי שאנחנו כרגע וצריך להשלים עם זה. בהייטק ובתחום הצבאי אנחנו בטופ העולמי, אך בספורט או יותר נכון בכדורגל אנחנו מדשדשים בבינוניות. וזה בסדר, לגמרי בסדר, כי כן יש כאן תהליך מסוים וצוות מקצועי רציני יותר ובעל פחות אינטרסים מבעבר. צריך לשלב יותר את השחקנים הצעירים (דור פרץ, יהונתן כהן, מנור סולומן) אבל לפני הכל – לשמור על פרופורציות. לא להוציא את זהבי להורג אחרי שהוא מתקשה להבקיע או חלילה זורק בתסכול את סרט הקפטן, גם לא להפוך אותו לאלוהים כש"מתלבש" לו יום גדול כפי שכבר הראה שהוא יכול לנפק במסגרות אחרות.

בואו ניתן לאנשי המקצוע לעבוד, נתמוך בשחקנים בכחול לבן בצמד המשחקים ביוני ובמקביל נשמור על המודעות והפרופורציות, הרי סביר שנצטרך אותן גם בסוף הקמפיין הנוכחי.

תמונה: depositphotos

 

יומיים לפני פתיחת מונדיאל 2018, הודיעה ריאל מדריד: מצאנו את מחליפו של זינדין זידאן – מאמן נבחרת ספרד המכהן ג'וליאן לופטגי. על הנייר, אותם ימים היו אמורים להיות הספתח של התקופה היפה והמרגשת ביותר בחייו המקצועיים של לופטגי: קודם כל, להוביל את נבחרתו בטורניר הכדורגל הגדול ביותר שקיים, עם שחקנים שגידל בנבחרת הצעירה והפכו תחתיו למובילים בסגל הבוגר (דויד דה חאה, טיאגו אלקנטרה, איסקו וכו'). לאחר מכן, לקחת את המושכות בריאל מדריד, עדיין הג'וב הכי יוקרתי בעולם הכדורגל, לנסות ולהמשיך את ההגמוניה באירופה + הצלחה בזירה המקומית, אתגר גדול ללא אחד השחקנים הגדולים בהיסטוריה של המשחק – כריסטיאנו רונאלדו.

הבעיה הגדולה הייתה שמרוב המחשבות הרבות שבוודאי רצו בראשו, שכח לופטגי לעדכן את ראשי הנבחרת בעניין המינוי שלו. ההודעה הרשמית של אלופת אירופה על סיכום בין הצדדים גרמה לזעם גדול מצד ראשי ההתאחדות הספרדית, שבצעד חסר תקדים החליטו לפטר את המאמן באופן מיידי. "החלטנו להפסיק את עבודתו של לופטגי ואנחנו מאחלים לו הצלחה. צריך לזכור את כל מה שהוא עשה בשביל הנבחרת. הוא היה חלק גדול מההישגים שלה". בהמשך, הוסיף נשיא ההתאחדות לואיס רוביאלס: "לופטגי הוא מאמן ברמה הגבוהה ביותר ובשל כך לא יהיה קל למצוא לו מחליף, אבל הערכים של ההתאחדות הספרדית הם מהווים ערך עליון ואינם נתונים למו"מ. אני לא מתכוון להגיד מי אשם ומי לא אשם, אבל אין פה שאלה בכלל".

הנבחרת, תחת מאמן מחליף כאמור, חוותה כישלון חרוץ והודחה כבר בשלב שמינית הגמר על ידי מארחת הטורניר רוסיה. בינתיים, לופטגי הוצג במסיבת עיתונאים במדריד והודה "הפיטורים מהנבחרת היו הרגע העצוב בחיי, אבל החתימה בריאל היא הרגע המשמח ביותר". פתיחת הקדנציה שלו בהחלט הייתה סבירה, ואף כללה שלישייה מרשימה לרשת של רומא בליגת האלופות במה שכונה 'אחד המשחקים היותר טובים של ריאל בשנים האחרונות'. אבל ההמשך, אוי ההמשך. הקבוצה נקלעה למשבר שנמצא כעת בעיצומו, ובמסגרתו היא סופרת כבר חמישה משחקים רצופים ללא ניצחון (מתוכם ארבעה הפסדים), כשבמהלכם מצאה את הרשת רק פעם אחת (!).

שחקנים כמו לוקה מודריץ' (שחקן השנה באירופה), רפאל וראן (אלוף עולם), סרחיו ראמוס, טוני קרוס, גארת' בייל וקארים בנזמה – כוכבים שזכו באין ספור תארים ורק לפני מספר חודשים ניצחו בעוד גמר אלופות, נראים פתאום כמו הצל של עצמם ולא מצליחים לבצע פעולות פשוטות. גם טיבו קורטואה, השוער המצטיין במונדיאל האחרון ואחד הטובים בעולם, נראה אומלל מאז שחתם בקבוצה וסופג מספר לא מבוטל של שערים. הפוקוס, כמובן, צריך ללכת לחלק הקדמי. ריאל איבדה שחקן של 50 גולים בעונה, כזה שהציל אותה כל כך הרבה פעמים בעבר והגיע באופן עקבי למשחקי המאני טיים. די מדהים לחשוב שהקבוצה צירפה רק את מריאנו דיאס מליון, חלוץ סגל טיפוסי אך כזה שריאל כבר וויתרה עליו בזמנו, בשביל למלא את החלל העצום שהשאיר מספר 7 הפורטוגזי.

ההפסד הביתי אתמול, 2:1 ללבאנטה, נראה כמו הקש ששבר את גב הגמל בכל הקשור לעמדת המאמן. מה שעשוי להציל אותו בינתיים הוא המשחק הביתי בצ'מפיונס מול ויקטוריה פלזן בשלישי והקלאסיקו בשבת (ילאו מסי נפצע אתמול וייעדר כשלושה שבועות), אבל כשהשם של אנטוניו קונטה האיטלקי ממשיך לעלות באינטנסיביות, כמו גם של מאוריסיו פוצ'טינו וז'וזה מוריניו (אם כי כאן מדובר על העונה הבאה), אף אחד לא יופתע אם ריאל מדריד תצא בימים הקרובים, שוב, בהודעה דרמטית בנוגע ללופטגי – אך הפעם יהיה מדובר ברגע השפל שלו. לכו תדעו, אולי זה דווקא בדיוק מה שהוא שצריך בשביל להניע את הקריירה מחדש ללא כל רעשי הרקע והלחץ הגדול מסביב.

תמונה: depositphotos

 

עוד פגרת נבחרות הסתיימה לה, והפעם אנחנו חוזרים לכדורגל הקבוצות עם תחושה חיובית ולא מוכרת, בעקבות ההצלחה של הרצוג, רוטנשטיינר, הרוש ושות' אשר מבטיחה לנו עניין רב גם במועד המשחקים הקרוב של הנבחרת עם ההתמודדות בסקוטלנד בחודש הבא. אך עם כל הכבוד לשני הניצחונות המרשימים ובכלל למסגרת ליגת האומות (שמפתיעה ומבססת עצמה כסוג של הברקה), במחזור הקרוב נקבל כמה מפגשים גדולים וגורליים בכדורגל העולמי.


צ'לסי Vs מנצ'סטר יונייטד (שבת, 14:30, אצטדיון סטמפורד ברידג')

הבלוז מגיעים למשחק מהמקום השני בטבלה, ללא הפסד ועם מספר נקודות זהה למוליכה מנצ'סטר סיטי. בזמן קצר יחסית, מאוריציו סארי שינה לגמרי את שיטת המשחק של הקבוצה מאשתקד, כשבראש ניצב לו אדן הזאר בכושר הטוב בקריירה שלו, עם מעורבת ישירה בעשרה שערים (!) בשמונת משחקי הליגה הראשונים. הזאר נראה 'קילר', תכליתי וחד יותר מאי פעם. הוא ממשיך את הכושר הפנטסטי שלו מהמונדיאל ומבסס עצמו סוף סוף כאחד השחקנים המובילים בטופ העולמי.

אבל הסיפור האמיתי במשחק הזה הוא יונייטד ובעיקר ז'וזה מוריניו. הפורטוגלי עשוי להחמיץ את המשחק נגד האקסית (הועמד לדין בעקבות קללות ששחרר לכאורה לאחר משחק הניצחון מול ניוקאסל) במה שעשוי להיות משחקו האחרון על הקווים של השדים האדומים, או לכל היותר השבוע האחרון בתפקיד (הקבוצה תפגוש ביום שלישי הקרוב את יובנטוס בליגת האלופות). מוריניו כבר היה עם רגל וחצי בחוץ כשקבוצתו פיגרה 0:2 במשחק האחרון נגד ניוקאסל, אך שלושת השחקנים איתם הסתכסך העונה (פוגבה-מרסיאל-אלכסיס) הובילו למהפך דרמטי והצילו לו את המשרה. למרות זאת, הפסד בשבת יסיים כנראה את הסיפור של מוריניו בקבוצה, ועל הדרך גם יפתח פער משמעותי מאוד בין מנצ'סטר יונייטד לחבורת הצמרת, כזה שיהיה קשה מאוד לסגור במהלך העונה גם אם אכן יתבצע השינוי המיוחל.

ברצלונה Vs סביליה (שבת, 21:45, אצטדיון קאמפ נואו)

אחרי ההצגה של ליאו מסי ובארסה בוומבלי נגד טוטנהאם, נראה היה שהקבוצה תחזור לדרך הנכונה גם בליגה אחרי רצף של משחקים ללא ניצחון. כזכור, ברצלונה סיימה בתיקו ביתי נגד ג'ירונה, מספר ימים אחר כך הפסידה בלגאנס והמשיכה עם תיקו ביתי נוסף מול בילבאו. למזלה, ריאל מדריד, שנמצאת ברצף רע עוד יותר, לא הצליחה לברוח, אז הנזק לא נראה לעין לפחות מבחינת הטבלה (מקום שני). אבל ברצלונה לא מצליחה לייצר מומנטום, ואחרי אותו ניצחון מול התרנגולים הקבוצה חזרה לליגה הספרדית ושוב איבדה נקודות, הפעם נגד ולנסיה בחוץ. ההגנה ממשיכה להיראות אובדת עצות (ג'רארד פיקה בכושר מזעזע ושאר הבלמים פצועים), הקישור לא מספיק תכליתי והכל שוב נופל על מסי. המאמן ארנסטו ואלוורדה מסתמך יותר מדי על היכולת האישית של שחקניו ואין לו פלאן בי במידה והעסק לא עובד. נפילה גם בשבת מול סביליה עשוי לערער מאוד את מעמדו, כשהיום יצאו בתקשורת דיווחים על האופציה שארסן ונגר יגיע כמחליפו.

בצד השני, סביליה מגיעה עם מצב רוח נהדר ומסתכלת על כל הליגה מלמעלה. השחקנים של פבלו מאצ’ין נראים נהדר גם במסגרת האירופית, כשהשיא היה במשחק הבית נגד ריאל מדריד לפני שלושה שבועות. כבר מהדקות הראשונות זכינו לראות מפגן עוצמה נדיר מול אלופת אירופה לא פחות. בעיקר בלטו האינטנסיביות והמהירות בקישור ובחלק הקדמי של הקבוצה, בראשותם של אנדרה סילבה (המושאל ממילאן) ו-ויסאם בן ידר הנפלאים. הימנעות מהפסד בקאמפ נואו ובעיקר המשך היכולת עשויה להוביל את החבורה בלבן-אדום להאמין שהעונה הם יכולים לתת פייט אמיתי במאבק האליפות.

אינטר Vs מילאן (ראשון, 21:30, אצטדיון סן סירו)

אינטר מגיעה לדרבי הגדול בפורמה מצוינת, עם שישה ניצחונות רצופים בכל המסגרות ומקום שלישי בטבלה, אך הדרך שבה הם הושגו מרשימה אף יותר. במשחקים נגד פיורנטינה וספאל התוצאה עמדה על 1:1 ברבע השעה האחרונה, אך הקבוצה הצליחה למצוא שערי ניצחון מכריעים. זה עוד כלום לעומת המפגש מול טוטנהאם בליגת האלופות, אז פיגרה אינטר עד הדקה ה-85 בדרך לניצחון מדהים בתוספת הזמן. מספר ימים לאחר מכן, הגיעו ה"נראצורי" לאצטדיון של סמפדוריה ו…נחשו מה? 1-0 סופר דרמטי עמוק בתוך זמן הפציעות. על הדרך גם היה ניצחון נוסף בהולנד מול פ.ס.וו שהשאיר אותה מושלמת בצ'מפיונס. מה שמשותף לאותם ניצחונות, מלבד גילוי האופי המרשים, הוא מאורו איקרדי. הסקורר הנהדר הבקיע חמישה שערים בפרק הזמן הזה, רובם מכריעים, אך ההשפעה והמנהיגות שלו על הקבוצה (כזכור, קפטן הקבוצה) מוכיחים כמה איקרדי התבגר ויותר מכך, כמה הוא יכול היה לעזור לנבחרת ארגנטינה במונדיאל האחרון.

גם היריבה העירונית מגיעה בכושר טוב למדי. מילאן אמנם רק במקום העשירי, אך נמצאת במגמת שיפור (ללא הפסד בששת המשחקים האחרונים) וניצחון ביום ראשון יצמק את הפער בינה לבין אינטר לנקודה אחת בלבד. הכוכב של הקבוצה, גונסאלו היגוואין, בכלל לא אמור היה להיות במילאנו עד אותו מעבר סנסציוני של כריסטיאנו רונאלדו ליובנטוס. כזכור, רונאלדו עבר בעסקת ענק לאלופת איטליה, שהייתה צריכה לפנות מקום הן מבחינה מקצועית והן מבחינת השכר. היא שלחה את היגוואין (בהשאלה עם אופציית רכישה בסיום העונה) ואת הבלם קלדרה למילאן בעסקה שכללה את הבלם בונוצ'י שחזר ליובנטוס אחרי עונה מאכזבת באדום שחור של מילאן. היגוואין נפגע מהמהלך, אך נכנס לעניינים בצורה חלקה והוא מלך השערים של הקבוצה המתאוששת של ג'נארו גאטוסו. אחרי חמש עונות בכדורגל האיטלקי, יעלה ביום ראשון היגוואין לדרבי האמיתי הראשון שלו באצטדיון סן סירו המיתולוגי, במטרה להחזיר את מילאן לימים היפים.


משחקים נוספים ששווה לעקוב אחריהם בשבת:

  • מכבי תל אביב – הפועל חדרה (ש', 17:00). מי היה מאמין, אבל מדובר במשחק העונה של ליגת ג'פאינקה. הצהובים פייבוריטים ברורים, אבל מישהו עדיין מוכן להמר נגד הקבוצה של ניסו אביטן?
  • ווסטהאם – טוטנהאם (ש', 17:00). אחרי פתיחת עונה נוראית, מנואל פלגריני ושחקניו התאוששו עם משחקים מרשימים נגד צ'לסי ומנצ'סטר יונייטד, אך אי היציבות עשויה להתנקם בהם נגד אחת הקבוצות העקביות והאיכותיות בליגה.
  • וולפסבורג – באיירן מינכן (ש', 16:30). האם זה יהיה משחקו האחרון של ניקו קובאץ' בתפקיד? באיירן המקרטעת מגיעה למפגש לא פשוט בפולקסווגן ארנה.

תמונה: depositphotos

 

כוכב הכדורגל הגדול ביותר כיום ואחד מהמובילים בהיסטוריה, כריסטיאנו רונאלדו, ממשיך להסתבך בפרשת האונס. כזכור, העיתון הגרמני "דר שפיגל" פירסם באופן בלעדי בשבועות האחרונים מסמכים המהווים לטענתו הסכם שתיקה בין כוכבה של יובנטוס בהווה לבין הדוגמנית קת'רין מאיורגה, בנוגע לאירוע שכביכול התרחש בשנת 2009. על פי התיאור, רונאלדו פגע מינית במאיורגה במלון בלאס וגאס לאחר בילוי משותף של השניים, כאשר היא התחננה ממנו שיפסיק, ללא הצלחה. לאחר מכן, יועציו המשפטיים חתמו איתה על הסכם שתיקה. בנוסף, טוען העיתון בפרוטוקולים שפירסם, כי עורכי דינו של הפורטוגלי שינו את גרסתו בנוגע לאותו הלילה, שכן בגרסה הראשונית רונאלדו הודה שהבחורה אכן ביקשה ממנו שיפסיק והביעה התנגדות מילולית ופיזית.

עורכי הדין של CR7 מאיימים להגיש תביעת דיבה נגד העיתון הגרמני, שכן 'יחסי המין בין השניים היו בהסכמה מלאה'. גם רונאלדו עצמו הספיק לכתוב ברשתות החברתיות: "אונס הוא פשע מתועב, אני מכחיש את ההאשמות".

בחזרה לעורכי דינה של מאיורגה. ב-48 השעות האחרונות הם טוענים כי שלוש נשים נוספות פנו אליהם ואישרו שגם הן הותקפו מינית על ידי מלך שערי ליגת האלופות בכל הזמנים. רונאלדו עשוי לאבד את החוזה חסר התקדים שלו עם נייקי, הוא כבר הוסר מעטיפת המשחק של פיפא 19 (כזכור רונאלדו הוא הפרזנטור הראשי של המשחק), ונותני חסויות אחרים מתחילים לחשב את מסלולם מחדש.

כאמור, רונאלדו החל את הקריירה בספורטינג ליסבון הפורטוגלית. בשנת 2003, במהלך משחק ידידות בין ספורטינג ומנצ'סטר יונייטד, התלהב מאמן הקבוצה דאז סר אלכס פרגוסון מהכישרון הצעיר (בן 18) והחתים אותו בקבוצה תמורת סכום של כ-15 מיליון יורו. רונאלדו קיבל קרדיט מפרגוסון כבר בפתיחת הקדנציה שלו במנצ'סטר, והחזיר עם שש שנים מדהימות בהם זכה בכל התארים האפשריים, ואף נבחר לשחקן השנה באירופה לעונת 2008 לאחר שהוביל את הקבוצה האנגלית לזכייה באליפות ובליגת האלופות. שנה לאחר מכן ועל פי בקשתו, נמכר רונאלדו לריאל מדריד הספרדית תמורת סכום שיא בזמנו של 94 מיליון יורו.

עם ריאל הוא זכה בתארים מקומיים, אך השיא היה ארבע הזכיות בליגת האלופות (כולל שלוש רצופות). בנוסף, בתקופה בבירת ספרד הוא הוסיף לעצמו ארבע זכיות בתואר שחקן העונה באירופה. הקיץ, שוב פעם לנוכח רצונו, עזב רונאלדו את ריאל מדריד וחתם ביובנטוס האיטלקית תמורת לא פחות מ-100 מיליון יורו, מעבר אשר הדהים את עולם הכדורגל. ההישג הגדול והמרגש ביותר של רונאלדו התרחש דווקא במסגרת הנבחרת הלאומית, כאשר הוביל את פורטוגל לזכייה היסטורית ביורו 2016 שנערך בצרפת, זאת למרות שהפסיד חלק גדול ממשחק הגמר בו הוא נפצע במהלך המחצית הראשונה.

לשערוריית התקיפות המיניות (שוב, לכאורה) תהיה השפעה על השושלת שלו, אך האם היא גם יכולה לחסל לו את הקריירה ואף לשלוח אותו לבית הסוהר? כרגע עדיין קשה לדעת, אבל נראה כי כל יום צצה עוד עדות חדשה ומטרידה נגדו. מה שכן ברור – כריסטיאנו רונאלדו נמצא בעיצומו של הקרב החשוב בחייו. האם גם הפעם ידו תהיה על העליונה?

 

 

 

 

תמונה: depositphotos

 

זה אמור היה להיות הערב הגדול של כריסטיאנו רונאלדו. הסופרסטאר הפורטוגלי חזר לספרד עם קבוצתו הטרייה יובנטוס, למפגש במפעל שהכי מזוהה איתו ושבו הוא למעשה השליט הבלעדי (מלך השערים בכל הזמנים, חמש זכיות בתואר כולל שלוש רצופות וארבע בחמש השנים האחרונות).

רונאלדו קיבל לא מעט ביקורות אחרי שלא כבש במחזורים הראשונים בליגה האיטלקית, אבל בשבת האחרונה הוא חזר לעצמו עם צמד טיפוסי והגיע עם הרבה אמביציה למפגש מול ולנסיה הספרדית, שכמו רוב קבוצות הליגה אכלה ממנו מרור בשנים האחרונות כשהיה שחקן של ריאל מדריד.

האוהדים של ולנסיה הגיעו מוקדם יותר לשטח האצטדיון בשביל לברך את רונאלדו עם קבלת פנים "ראויה". הוא כבר רגיל לזה ואם כבר, זה רק נותן לו עוד דלק. תוסיפו לכך את העובדה שהיריב הנצחי ליאו מסי הפציץ עם שלושער יממה מוקדם יותר, ותקבלו מתכון וודאי לפיצוץ. מה שאכן קרה, אבל לא בכיוון הנכון עבור מספר 7 בשחור לבן.

יובנטוס פתחה את המשחק בצורה נהדרת. הגברת הזקנה תקפה גלים גלים והייתה צריכה לכבוש שלושה/ארבעה שערים כבר בחצי השעה הראשונה. במהלך התקפה נוספת של האיטלקים, התפתחה מהומה באזור הרחבה של ולנסיה שהסתיימה בכרטיס אדום ששלף השופט הגרמני פליקס בריך לעברו של רונאלדו לאחר התייעצות עם שופט הרחבה. כריסטיאנו הגיב בהלם, נשכב על הרצפה והחל לדמוע ולמלמל לעצמו בעודו מנסה לעכל את הבשורה.

מצלמות הטלוויזיה לא הצליחו לקלוט את המאורע במשך מספר דקות, כשלבסוף נמצאה זווית שבה ניתן לראות – היה מגע קל בין רגלו של רונאלדו לזו של שחקן ההגנה של ולנסיה ג'ייסון מוריו. השחקן נשכב על הדשא ורונאלדו נגע בראשו במטרה שיקום ולא ינסה לסחוט את המיץ מהסיטואציה, אך כמובן שהדבר גרם בדיוק לאפקט ההפוך, וביחד עם התגובות והלחץ מצד שחקני ולנסיה קבע השופט שמדובר במהלך ששווה הרחקה.

התגובות בעולם לא איחרו לבוא, ונראה שהפעם כולם בפה אחד – נעשה כאן אבל גדול לרונאלדו וליובנטוס. אלופת איטליה אמנם הצליחה לנצח את המשחק בזכות שני פנדלים (מוצדקים) ולעבור מבחן לא פשוט עם 10 שחקנים, אבל הסיפור הגדול הוא רונאלדו. מאז אותה פציעה בגמר היורו האחרון לא ראינו את CR7 מגיב בצורה שכזאת על מגרש הכדורגל. אם אז היה מדובר בגופו שבגד בו במעמד הגדול בקריירה ולכן הבכי וההתפרקות היו לגיטימיים, הרי שאתמול היא העלתה פליאה ואפילו גיחוך. הרי בסך הכל מדובר בחודש ספטמבר, במשחק הראשון של שלב הבתים של ליגת האלופות שלא יקבע יותר מדי להמשך. אבל זה בדיוק העניין.

כריסטיאנו רונאלדו הוא לא עוד שחקן כדורגל. הוא פנומן שיעשה הכל כדי לנצח בכל התמודדות – בין אם מדובר בגמר ליגת האלופות או משחק בחצר מול הבן שלו. בגלל זה הוא הווינר הכי גדול שראינו בעשור האחרון, ואולי הגדול ביותר בהיסטוריה של הענף הזה. אפשר להבין את מי שטוען שהוא 'משחק למצלמה', דרמה קווין או ילד קטן בגוף של בחור בן 32 שפשוט לא יודע איך להתמודד כשהדברים לא הולכים כפי שהוא רוצה. אבל יש משהו מרגש בלראות את השחקן שמבחינת הישגיו הכי עונה על ההגדרה של 'רובוט' או 'מכונה', אך בפועל מוציא את כל הרגשות החוצה ללא מעצורים. הכי אנושי שיש.

עוד לא ברור אם יובנטוס תבחר לערער על הכרטיס האדום, כי כרגע רונאלדו צפוי להחמיץ בוודאות רק את המשחק הבא (נגד יאנג בויז בבית) וצפוי להיות זמין לבחירה לקראת צמד המשחקים נגד מנצ'סטר יונייטד, אותה קבוצה אליה הגיע כנער צעיר מפורטוגל והתפתח להיות השחקן הטובים בעולם. מה שכן, תהיו בטוחים שגם אוהדי יונייטד ירצו לראות אותו מגיע עם יובנטוס לאולד טראפורד בחודש הבא, ושאם זה אכן יקרה הוא יתקבל בצורה מעט שונה מזאת שראינו אתמול בולנסיה. את זה אפשר להבטיח.

תמונה: depositphotos

 

עם כל הכבוד למונדיאל שכבר נשכח לו ולליגת האומות שהגיחה אלינו משום מקום, הדבר האמיתי הוא עדיין כדורגל הקבוצות, כשבראש עומד המפעל הגדול והחשוב ביותר – ליגת האלופות.

המשחקים יתחילו בשבוע הבא (המחזור הראשון נופל על ערב + יום כיפור) כש-31 קבוצות נוספות ינסו למנוע מריאל מדריד לשבור את השיא של עצמה לזכות בגביע עם האוזניים הגדולות בפעם הרביעית (!) ברציפות.

המועמדות הרציניות ביותר לצלוח במשימה, לפחות על הנייר, הן כמובן ברצלונה, שרוצה לחזור לשלבים המאוחרים לאחר שלוש הדחות רצופות בשלב רבע הגמר. אליה ניתן לצרף את אלופת איטליה יובנטוס, שנגעה בגביע בשנים האחרונות אבל נפלה ברגע האחרון. כעת מקווים בטורינו שיש להם את החלק החסר בפאזל, עם הצטרפותו המתוקשרת של מלך שערי ליגת האלופות בכל הזמנים (שבמאזנו גם 5 זכיות במפעל עצמו) כריסטיאנו רונאלדו.

בהקשר ישיר ליובנטוס, קבוצת הכוכבים של פ.ס.ז' התחזקה בשוער האגדי ג'אנלואיג'י בופון, ויחד עם ניימאר, אמבפה ושות' היא הולכת חזק על תואר היחיד שבאמת מעניין את הבעלים הקטארים. קבוצה נוספת ששייכת לקטגוריית הפייבוריטיות היא מנצ'סטר סיטי, שסיפקה עונה היסטורית בליגה המקומית אשתקד וכעת רוצה לעשות את קפיצת המדרגה באירופה. עם פפ גווארדיולה וסגל עמוס כוכבים, זה בהחלט אפשרי.

קבוצות נוספות שבוודאי אסור לזלזל בהן: באיירן מינכן תמיד נמצאת ברשימת הפייבוריטיות, אבל העונה יש הרגשה שיש קבוצות בשלות יותר לזכייה, בטח כשהמאמן החדש ניקו קובאץ' חסר ניסיון בזירה האירופית ושחקנים כמו רובן וריברי נמצאים הרבה אחרי שיאם.

הפיינליסטית מהשנה שעברה ליברפול, התחזקה בקיץ בדיוק בעמדות שהייתה זקוקה לשדרוג ואף אחד לא יופתע אם החבורה של קלופ תגיע שוב עד השלבים המאוחרים. אתלטיקו מדרידזוכת הליגה האירופית (שגברה על ריאל מדריד בסופר קאפ האירופי בחודש שעבר) מחזיקה בסגל שלושה אלופי עולם טריים והגנת ברזל, צפויה להמשיך את המסורת ולהגיע למשחקי המאני טיים בחודשי מרץ-אפריל-מאי.

ההגרלה המלאה:

בית א': אתלטיקו מדריד, בורוסיה דורטמונד, מונאקו, ברוז'.
בית ב': ברצלונה, טוטנהאם, פ.ס.וו איינדהובן, אינטר.
בית ג': פאריס סן-ז'רמן, נאפולי, ליברפול, הכוכב האדום בלגרד.
בית ד': לוקומוטיב מוסקבה, פורטו, שאלקה, גלאטסראיי.
בית ה': באיירן מינכן, בנפיקה, אייקאס, אא"ק אתונה.
בית ו': מנצ'סטר סיטי, שחטאר דונייצק, ליון, הופנהיים.
בית ז': ריאל מדריד, רומא, צסק"א מוסקבה, ויקטוריה פלזן.
בית ח': יובנטוס, מנצ'סטר יונייטד, ולנסיה, יאנג בויז.

 

נתון חשוב: העונה שעות המשחקים שונו, כבר לא השעה הקלאסית של 21:45 אלא 22:00 או 19:55.

 

לסיכום, עד עכשיו היה מדובר רק בחימום. הכדורגל האמיתי חוזר אלינו החל מהשבוע הקרוב – זה בדיוק הזמן להתחיל להתרגש.

אוהדי ריאל מדריד לא יודעים איך לאכול את מה שהיה באוויר בימים האחרונים ואתמול הפך לרשמי (100 מיליון יורו). רונאלדו וריאל מדריד, ריאל מדריד ורונאלדו – כבר לא. הרגשה מאוד מוזרה, אמנם בכל קיץ חזרו הדיווחים על רצון של הפורטוגלי לעזוב בגלל שלא מכבדים/משלמים/אוהבים אותו מספיק בבירת ספרד ולמרות כל מה שנתן להם, והוא נתן בענק: תשע שנים חסרות תקדים בהם הוא היה ה-גורם המרכזי בחזרה של ריאל לקדמת הבמה האירופית ואף יותר מכך, להפיכתה לשליטה הבלעדית של ליגת האלופות.

עדיין, קשה היה לדמיין שהוא באמת יסיים את הקריירה שלו בקבוצה טופ אירופאית שהיא לא ריאל מדריד, אליה הוא נלחם להגיע ממנצ'סטר יונייטד אי שם ב- 2009 תמורת סכום שיא, אבל הרצון של הסופרסטאר לצאת לאתגר אחרון וחדש (ואולי המרתק בקריירה) הכריע את הסוגייה וטרף את כל הקלפים.

אוהדי ריאל כואבים את עזיבתו של הכוכב מספר 1 בקבוצה ואחד הגדולים שדרכו בסנטיאגו ברנבאו אי פעם, אך מרביתם מבינים שזה ניקוי האורוות שהם היו זקוקים לו. ככה הוא מתחיל וכנראה שלא הייתה ברירה. כמו רונאלדו, גם קרים בנזמה סגר תשע שנים בריאל וכמו חברו (לשעבר) להתקפה הוא עשוי לעזוב את הקבוצה בתקופה הקרובה.

מכירתו של רונאלדו קודם כל מבטיחה את עתידם של מרקו אסנסיו וגארת' בייל בקבוצה, ששמם כבר נקשר עם מספר קבוצות פרמייר ליג מובילות. ריאל מדריד בכל זאת תחפש עוד חיזוק מבחוץ, כי בכל זאת, צריך לשבור את הראש בניסיון להבין איך מחליפים שחקן של 40 + שערים בעונה. המועמדים המובילים על פי הדיווחים האחרונים הם אדן הזאר מצ'לסי וקיליאן אמבפה מפ.ס.ז'. כידוע, פלורנטינו פרס אוהב להחתים את כוכבי המונדיאל ושני מספרי 10 שהרשימו גם אתמול בחצי הגמר נמצאים חזק על הכוונת. יחד איתם מועמדים ניימאר (פ.ס.ז') והארי קיין שגם כן נותן טורניר מונדיאל מצוין (בדרך למלכות השערים ואולי אף לגמר).

בצד של יובנטוס, ללא ספק מדובר במהלך עם השפעות עצומות בצד המקצועי (חובת ההוכחה על מספר 7), הכלכלי והתדמיתי. רונאלדו ליובה זו אחת העסקאות הגדולות והמתוקשרות בתולדות הסרייה א אם לא הגדולה ביותר. יובנטוס שולטת בליגה האיטלקית ללא עוררין עם שבע (!) אליפויות רצופות והסיבה העיקרית שרונאלדו מגיע לטורינו היא הרעב הגדול של המועדון הזה לזכייה בליגת האלופות. זו המטרה העליונה של הקבוצה ואין יותר מתאים למשימה מאשר המלך של ליגת האלופות. הליגה האיטלקית אולי תהפוך לעוד פחות תחרותית עם המעבר הזה, אך לפופולארית בהרבה. בצד המקצועי, מי שצפוי לפנות את מקומו בעקבות המעבר הוא החלוץ  גונסאלו היגוואין שמעורר עניין אצל צ'לסי.

מהרבה בחינות, אתמול תם עידן. ונדמה שגם תם העיסוק האובססיבי ב'מסי או רונאלדו'. אמנם ימשיכו להשוות בין השניים גם כשישחקו בליגות שונות וכמובן שבליגת האלופות (תתארו לכם מה יקרה אם וכאשר נקבל את יובנטוס וברצלונה בשלב הבתים או בהמשך הדרך), אבל אולי, בכל זאת, נוכל להתרווח בספה ופשוט ליהנות משניים מהשחקנים הגדולים בהיסטוריה לפני שהם מסיימים את הפרק שלכם בעולם הכדורגל העולמי.