תמונה: depositphotos

 

עוד פגרת נבחרות הסתיימה לה, והפעם אנחנו חוזרים לכדורגל הקבוצות עם תחושה חיובית ולא מוכרת, בעקבות ההצלחה של הרצוג, רוטנשטיינר, הרוש ושות' אשר מבטיחה לנו עניין רב גם במועד המשחקים הקרוב של הנבחרת עם ההתמודדות בסקוטלנד בחודש הבא. אך עם כל הכבוד לשני הניצחונות המרשימים ובכלל למסגרת ליגת האומות (שמפתיעה ומבססת עצמה כסוג של הברקה), במחזור הקרוב נקבל כמה מפגשים גדולים וגורליים בכדורגל העולמי.


צ'לסי Vs מנצ'סטר יונייטד (שבת, 14:30, אצטדיון סטמפורד ברידג')

הבלוז מגיעים למשחק מהמקום השני בטבלה, ללא הפסד ועם מספר נקודות זהה למוליכה מנצ'סטר סיטי. בזמן קצר יחסית, מאוריציו סארי שינה לגמרי את שיטת המשחק של הקבוצה מאשתקד, כשבראש ניצב לו אדן הזאר בכושר הטוב בקריירה שלו, עם מעורבת ישירה בעשרה שערים (!) בשמונת משחקי הליגה הראשונים. הזאר נראה 'קילר', תכליתי וחד יותר מאי פעם. הוא ממשיך את הכושר הפנטסטי שלו מהמונדיאל ומבסס עצמו סוף סוף כאחד השחקנים המובילים בטופ העולמי.

אבל הסיפור האמיתי במשחק הזה הוא יונייטד ובעיקר ז'וזה מוריניו. הפורטוגלי עשוי להחמיץ את המשחק נגד האקסית (הועמד לדין בעקבות קללות ששחרר לכאורה לאחר משחק הניצחון מול ניוקאסל) במה שעשוי להיות משחקו האחרון על הקווים של השדים האדומים, או לכל היותר השבוע האחרון בתפקיד (הקבוצה תפגוש ביום שלישי הקרוב את יובנטוס בליגת האלופות). מוריניו כבר היה עם רגל וחצי בחוץ כשקבוצתו פיגרה 0:2 במשחק האחרון נגד ניוקאסל, אך שלושת השחקנים איתם הסתכסך העונה (פוגבה-מרסיאל-אלכסיס) הובילו למהפך דרמטי והצילו לו את המשרה. למרות זאת, הפסד בשבת יסיים כנראה את הסיפור של מוריניו בקבוצה, ועל הדרך גם יפתח פער משמעותי מאוד בין מנצ'סטר יונייטד לחבורת הצמרת, כזה שיהיה קשה מאוד לסגור במהלך העונה גם אם אכן יתבצע השינוי המיוחל.

ברצלונה Vs סביליה (שבת, 21:45, אצטדיון קאמפ נואו)

אחרי ההצגה של ליאו מסי ובארסה בוומבלי נגד טוטנהאם, נראה היה שהקבוצה תחזור לדרך הנכונה גם בליגה אחרי רצף של משחקים ללא ניצחון. כזכור, ברצלונה סיימה בתיקו ביתי נגד ג'ירונה, מספר ימים אחר כך הפסידה בלגאנס והמשיכה עם תיקו ביתי נוסף מול בילבאו. למזלה, ריאל מדריד, שנמצאת ברצף רע עוד יותר, לא הצליחה לברוח, אז הנזק לא נראה לעין לפחות מבחינת הטבלה (מקום שני). אבל ברצלונה לא מצליחה לייצר מומנטום, ואחרי אותו ניצחון מול התרנגולים הקבוצה חזרה לליגה הספרדית ושוב איבדה נקודות, הפעם נגד ולנסיה בחוץ. ההגנה ממשיכה להיראות אובדת עצות (ג'רארד פיקה בכושר מזעזע ושאר הבלמים פצועים), הקישור לא מספיק תכליתי והכל שוב נופל על מסי. המאמן ארנסטו ואלוורדה מסתמך יותר מדי על היכולת האישית של שחקניו ואין לו פלאן בי במידה והעסק לא עובד. נפילה גם בשבת מול סביליה עשוי לערער מאוד את מעמדו, כשהיום יצאו בתקשורת דיווחים על האופציה שארסן ונגר יגיע כמחליפו.

בצד השני, סביליה מגיעה עם מצב רוח נהדר ומסתכלת על כל הליגה מלמעלה. השחקנים של פבלו מאצ’ין נראים נהדר גם במסגרת האירופית, כשהשיא היה במשחק הבית נגד ריאל מדריד לפני שלושה שבועות. כבר מהדקות הראשונות זכינו לראות מפגן עוצמה נדיר מול אלופת אירופה לא פחות. בעיקר בלטו האינטנסיביות והמהירות בקישור ובחלק הקדמי של הקבוצה, בראשותם של אנדרה סילבה (המושאל ממילאן) ו-ויסאם בן ידר הנפלאים. הימנעות מהפסד בקאמפ נואו ובעיקר המשך היכולת עשויה להוביל את החבורה בלבן-אדום להאמין שהעונה הם יכולים לתת פייט אמיתי במאבק האליפות.

אינטר Vs מילאן (ראשון, 21:30, אצטדיון סן סירו)

אינטר מגיעה לדרבי הגדול בפורמה מצוינת, עם שישה ניצחונות רצופים בכל המסגרות ומקום שלישי בטבלה, אך הדרך שבה הם הושגו מרשימה אף יותר. במשחקים נגד פיורנטינה וספאל התוצאה עמדה על 1:1 ברבע השעה האחרונה, אך הקבוצה הצליחה למצוא שערי ניצחון מכריעים. זה עוד כלום לעומת המפגש מול טוטנהאם בליגת האלופות, אז פיגרה אינטר עד הדקה ה-85 בדרך לניצחון מדהים בתוספת הזמן. מספר ימים לאחר מכן, הגיעו ה"נראצורי" לאצטדיון של סמפדוריה ו…נחשו מה? 1-0 סופר דרמטי עמוק בתוך זמן הפציעות. על הדרך גם היה ניצחון נוסף בהולנד מול פ.ס.וו שהשאיר אותה מושלמת בצ'מפיונס. מה שמשותף לאותם ניצחונות, מלבד גילוי האופי המרשים, הוא מאורו איקרדי. הסקורר הנהדר הבקיע חמישה שערים בפרק הזמן הזה, רובם מכריעים, אך ההשפעה והמנהיגות שלו על הקבוצה (כזכור, קפטן הקבוצה) מוכיחים כמה איקרדי התבגר ויותר מכך, כמה הוא יכול היה לעזור לנבחרת ארגנטינה במונדיאל האחרון.

גם היריבה העירונית מגיעה בכושר טוב למדי. מילאן אמנם רק במקום העשירי, אך נמצאת במגמת שיפור (ללא הפסד בששת המשחקים האחרונים) וניצחון ביום ראשון יצמק את הפער בינה לבין אינטר לנקודה אחת בלבד. הכוכב של הקבוצה, גונסאלו היגוואין, בכלל לא אמור היה להיות במילאנו עד אותו מעבר סנסציוני של כריסטיאנו רונאלדו ליובנטוס. כזכור, רונאלדו עבר בעסקת ענק לאלופת איטליה, שהייתה צריכה לפנות מקום הן מבחינה מקצועית והן מבחינת השכר. היא שלחה את היגוואין (בהשאלה עם אופציית רכישה בסיום העונה) ואת הבלם קלדרה למילאן בעסקה שכללה את הבלם בונוצ'י שחזר ליובנטוס אחרי עונה מאכזבת באדום שחור של מילאן. היגוואין נפגע מהמהלך, אך נכנס לעניינים בצורה חלקה והוא מלך השערים של הקבוצה המתאוששת של ג'נארו גאטוסו. אחרי חמש עונות בכדורגל האיטלקי, יעלה ביום ראשון היגוואין לדרבי האמיתי הראשון שלו באצטדיון סן סירו המיתולוגי, במטרה להחזיר את מילאן לימים היפים.


משחקים נוספים ששווה לעקוב אחריהם בשבת:

  • מכבי תל אביב – הפועל חדרה (ש', 17:00). מי היה מאמין, אבל מדובר במשחק העונה של ליגת ג'פאינקה. הצהובים פייבוריטים ברורים, אבל מישהו עדיין מוכן להמר נגד הקבוצה של ניסו אביטן?
  • ווסטהאם – טוטנהאם (ש', 17:00). אחרי פתיחת עונה נוראית, מנואל פלגריני ושחקניו התאוששו עם משחקים מרשימים נגד צ'לסי ומנצ'סטר יונייטד, אך אי היציבות עשויה להתנקם בהם נגד אחת הקבוצות העקביות והאיכותיות בליגה.
  • וולפסבורג – באיירן מינכן (ש', 16:30). האם זה יהיה משחקו האחרון של ניקו קובאץ' בתפקיד? באיירן המקרטעת מגיעה למפגש לא פשוט בפולקסווגן ארנה.

תמונה: depositphotos

 

נתחיל מהכותרת – הפעם האחרונה בה שברצלונה וריאל מדריד הפסידו יחד הייתה בינואר 2015, אז הקבוצה מהבירה (שהגיעה למשחק עם רצף מדהים של 22 ניצחונות) הפסידה לולנסיה, בעוד שברצלונה נכנעה לריאל סוסיאדד של דייוויד מויס. אתמול, במחזור השישי של עונת 2018/9, ההיסטוריה חזרה על עצמה.

 

לגאנס – ברצלונה:
אחרי התיקו הביתי באמצע השבוע מול ג'ירונה, בארסה ממשיכה לאבד נקודות עם הפסד סופר מפתיע מול האחרונה בטבלה, לגאנס. 5 הנקודות שהלכו לפח יכולות להתברר כקריטיות בהמשך, בטח כשלוח המשחקים הקרוב מציג מפגשים מול בילבאו, ולנסיה, סביליה וריאל מדריד. עד שהמאמן ארנסטו ואלוורדה לא ימצא את הדרך לבצע רוטציה נכונה הקבוצה תהיה בבעיה, בטח לאור הכושר הנוכחי של ג'רארד פיקה. בעיה נוספת היא ההסתמכות המוגזמת בלאו מסי (הופעה 700 במדי ברצלונה) ובכלל ביכולת האישית של שחקנים בודדים (קוטיניו, דמבלה) במקום לראות טקטיקה ברורה ופלאן בי במידה והעסק לא עובד, כפי שראינו אתמול.
לגאנס לא הציגה כדורגל גדול, אבל לא נשברה למרות שספגה שער מוקדם והוכיחה הרבה אופי עם שני שערים בתוך דקה במהלך החצי השני. הקבוצה נמלטה מהמקום האחרון בליגה וליקטה שלוש נקודות קריטיות שהיא בוודאי לא ציפתה להשיג. עוד נקודה חשובה שיכולה להתברר כקריטית במאבקי הירידה הצפויים של הקבוצה, זה הקהל והאצטדיון הביתי שלה.
אצטדיון קטן ומלא באוהדים שלא מפסיקים לעודד ולהטריף את השחקנים שלהם. הרבה ייפול על שחקן ההתקפה ניבל אל זהאר, החלוץ המרוקאי שכבש אתמול את שער המשווה ונחשב לשחקן הדומיננטי בחלק הקדמי.

סביליה – ריאל מדריד:

מאמנה של ריאל, ג'וליאן לופאטגי, הודה בסיום המשחק: "זה היה פשוט משחק רע מאוד עם פתיחה קטסטרופלית, לא לחצנו כמו שצריך". ממספרי האימה אי אפשר לברוח. ריאל מדריד נחלה אתמול את הפסדה הרביעי ברציפות (!) באצטדיון הפיחואן, וכנראה שאתמול היה מדובר במשפיל ביותר. מלבד גארת' בייל, שהיה פעיל וניסה לאיים ולבנות את משחק ההתקפה לבדו, אף שחקן של ריאל לא גילה יכולת סבירה, לרבות שחקני ההגנה שהציגו הופעה מביכה וספגו במחצית הראשונה שלושה שערים. כמאמר הקלישאה, אין תרופה טובה יותר מאשר ניצחון. ביום שבת ריאל מדריד תארח את אתלטיקו מדריד (שמגיעה במומנטום נהדר), ושימו לב לסטטיסטיקה הבאה: ריאל מדריד לא ניצחה בביתה בליגה את אתלטיקו מאז דצמבר 2012.

סביליה, לעומת זאת, רושמת 14 שערים בשלושת המשחקים האחרונים בכל במסגרות. השחקנים של פבלו מאצ'ין שלטו במשחק כבר מהדקות הראשונות במפגן עוצמה שלא נראה הרבה זמן מול אלופת אירופה. האינטנסיביות והמהירות בחלק הקדמי של הקבוצה, בראשותם של אנדרה סילבה (מושאל ממילאן) ו-ויסאם בן ידר הנפלאים, יכולה להוביל את החבורה בלבן-אדום ליותר מעוד תצוגה מרשימה פה ותצוגה מרשימה שם, אלא למאבק אמיתי בצמרת מול שתי הקבוצות הבכירות בספרד + אתלטיקו מדריד.

 

גם התקשורת הספרדית לא נותרה אדישה לתוצאות, כשרבים מהעיתונים בחרו לחלק את העמוד לשניים, חצי עבור כל אחת מהגדולות: “בארסה רעה, מדריד גרועה עוד יותר”, זעקה הכותרת ב”מונדו דפורטיבו” עם תמונות אכזבה של ג’רארד פיקה מחד וסרחיו ראמוס מאידך.

מי יודע אם נצטרך לחכות שוב קרוב לארבע שנים בשביל לחזות באירוע חריג כמו ליל אמש, אבל בהחלט אפשר לשמוח לאיד של שתי האימפריות הגדולות, או יותר נכון לברך על התחרותיות בליגה הספרדתית, דבר שעדיין קשה להגיד בלב שלם אך משחקים כמו אתמול בהחלט נותנים תקווה.