תמונה: depositphotos

המשחקים הראשונים בסדרות הסיבוב הראשון של פלייאוף 2019 כבר סיפקו לנו מספר הפתעות והרבה ציפייה לקראת ההמשך, אבל מסתמן שהיום בבוקר (שעון ישראל) זכינו לראות היסטוריה – הקאמבק הגדול ביותר בהיסטוריה של הפלייאוף, ואולי אף יותר חשוב, תחילת הסוף של השליטה הגדולה של הליגה בשנים האחרונות, גולדן סטייט ווריורס.

  • גולדן סטייט ווריורס – לוס אנג'לס קליפרס 135:131 (1-1 בסדרה)

מפיגור של 31 הפרש, 7 דקות לסיום הרבע השלישי, כל הדרך לניצחון במגרש הכי קשה בליגה. הקאמבק הגדול ביותר בתולדות הפלייאוף ב-NBA שייך ללוס אנג'לס קליפרס, שעוד לפני ההתמודדות נחשבה לאחד הסיפורים היפים של העונה.

תקציר מצומצם של הדרמה: האלופה סיימה את הרבע הראשון ביתרון של 8 נק', אך איבדה את דמרקוס קאזינס שנמצא בספק להמשך הפלייאוף (נחזור לכך בהמשך). רבע שני גדול של 40 נק' הוריד אותם להפסקה ביתרון מבטיח של 23 נקודות מול הקליפרס. גמור? לא אם שואלים את לו וויליאמס הנפלא. הקליפרס הידקו את ההגנה ברבע השלישי, כאשר ווילאימס נתן את הטון בהתקפה ועד לסיום הרבע ההפרש ירד ל-14 בלבד. ברבע האחרון הקליפרס המשיכו במומנטום החיובי, ובהדרגה צימצמו את ההפרש, עד ש-5 דקות לסיום, ליי אפ של אותו וויליאמס הוריד את ההפרש ל-2 הבדל בלבד. גולדן שוב הגדילה ל-6 הפרש, אבל האורחים לא וויתרו, כאשר לנדרי שאמט הרוקי הגיב לסטף קרי וקבר שלשה גדולה 16 שניות לסיום ולמעשה ניצח את המשחק, לפני החטאה של קרי לשלוש ממש בשניות הסיום. קליעות מדויקות מהקו מהעבר השני סידרו ללוס אנג'לס את הניצחון ההירואי.

ועכשיו למשמעויות: הניצחון של הקליפרס הוא אמנם הקאמבק הגדול בהיסטוריה של הפלייאוף, אבל הוא הרבה יותר מזה.

ה-W הושג במשחק שבו פער הכישרון והניסיון במעמד שכזה בין הקבוצות הוא בלתי נתפס, וזו הוכחה נוספת לכך שמשהו רקוב מאוד בממלכה של גולדן סטייט. אם בתחילת הדרך זו הייתה קבוצה שבה השלם גדול מסכום חלקיו, הרי שהיום זה בדיוק ההיפך. בסוף, הבעיות שצצו במהלך השנה (חברתיות עם העימות בין גרין ודוראנט, מקצועיות עם הפסדים מביכים והתפרקויות בלתי צפויות) מתחילות להופיע שוב והביאו את המועדון הבוקר להתבזות בקנה מידה היסטורי.

כמובן, לווריורס יש את היכולת להתאושש, לצאת לריצה ולא להפסיד יותר ממשחק או שניים פר סדרה עד האליפות, אבל זה מאוד תלוי במה שהולך שם בחדר ההלבשה. חלוקת הזריקות לא הגיונית, שחקנים שמלאים בעצמם לא מרוצים מדקות המשחק שלהם ושחקן אחד שכנראה לא יהיה שם בעונה הבאה,  קווין דוראנט שמו, חייב לחזור להיות האופציה הראשונה או השנייה בהתקפה (זורק העונה את מספר הזריקות הנמוך בקריירה שלו ובפער ניכר).

אבל זה לא נראה כך, נראה שהמילים שדריימונד גרין הוציא מפיו במהלך העימות עם דוראנט בנובמבר ("לא צריך אותך, ניצחנו כבר בלעדיך") יושבות עמוק לכולם. כמו שצוין למעלה, דוראנט לא צפוי להמשיך בעונה הבאה וכנראה שנראה אותו בעוד מספר חודשים בניו יורק/לוס אנג'לס. גם קליי תומפסון מסיים חוזה בקיץ הקרוב, ולמרות שהוא אמור להמשיך בקבוצה, האווירה הנוכחית שסוררת ובמקביל לרצון להיות מתוגמל כראוי בפאן המקצועי והכלכלי, יכולים להוביל לטוויסט מפתיע בעניינו. ובחזרה לקאזינס, מי שאמור היה להיות שובר השוויון בעונה הנוכחית, שוב נפצע (מתיחה בשריר ברגלו) ודיווחים מדברים על כך שהסנטר הבכיר סיים את העונה. מדובר במכה קשה לקבוצה שגם ככה לא מתפארת באיכות ובנוכחות באזור הצבע, וכזו שעוד תצטרך להתמודד בהמשך הדרך (במידה ותגיע לשם) עם יאניס אנטטוקומפו. גם קאזינס הוא שחקן חודשי בעוד חודשיים, והסיכוי שיישאר באלופה הוא אפסי.

כפי שהפנמנו בימים האחרונים, אין באמת לדעת כיצד הפלייאוף יתפתח ומי מהכוכבים הרבים יתעלה ויוביל את קבוצתו עד לקו הסיום, אבל מה שמתחיל להתבהר – סיום תקופת גולדן סטייט במתכונתה הנוכחית קרב ובא, ולמרות הקשיים המטרה של סטיב קר ושחקניו אחת – מתנת פרידה בדמות טבעת שלישית ברציפות, לפני שכל אחד ימשיכו לו לדרכו. מישהו מהמר נגדם?