מאת: מערכת

גם אם אתה לא אוהד של ליברפול, אי אפשר שלא ליהנות ולרצות מאמן כמו יורגן קלופ בצד שלך. מאמן חכם ומבריק שגדולתו היא בפשטות. הוא לא מפריע לקבוצה, כמו למשל מה שהפך להיות ז'וזה מוריניו. הוא לא צריך את השחקנים הטובים ביותר (ואת פנקס הצ'קים הגדול ביותר) כמו פפ גווארדיולה – הוא מבריק בפשטות שלו, ובמציאות של היום זה כמעט בלתי נתפס. הרי מי לא עבר בליברפול, הן מאמנים והן שחקני על, ובכל זאת זה לא קרה שלושה עשורים. פשוט מדהים.

האם מישהו מעלה על דעתו שמכבי תל אביב לא תזכה באליפות 30 שנה? אפילו את מכבי חיפה והפועל תל אביב, שני מועדונים גדולים שנמצאים בכמה שנים רעות יותר מקצועית – מישהו מוכן להמר שהן לא יזכו בשום תואר אליפות בעשרים השנים הבאות?

אי אפשר שלא להעריך את התשוקה שיש לקלופ, שמסיים כל משחק עם אדרנלין של גמר ליגת האלופות. אני בדרך כלל לא נוטה להחמיא למאמנים, מהסיבה הפשוטה שלדעתי ובניגוד לכדורסל, ההשפעה שלהם על המשחק היא קטנה. נחזור למוריניו – הרי פעם מוריניו נחשב "המיוחד", אז מה הוא בשנים האחרונות, מאמן גרוע? דוגמא מהכדורגל שלנו – ברק בכר בשלוש השנים הראשונות לעומת השנה וחצי האחרונות. הכוח נמצא אצל השחקנים ועל פיהם יישק דבר.

מייחסים יותר מדי משמעות למאמן שלא בצדק, וגם קלופ מודה בזה. אבל כאן מדובר במקרה חריג. המאמן הגרמני ראוי להערכה יותר מכולם כי שבוע אחר שבוע, עונה אחרי עונה הוא לוקח שחקנים טובים אבל לא גדולים, משפר אותם פלאים וגורם להם לשבור את תקרת הזכוכית שלהם ולהבין שהם חלק ממשהו שיותר גדול מכל שחקן. הוא יודע לנהל את האגו של הכוכבים כמו מוחמד סלאח וסדיו מאנה, לקדם צעירים כמו טרנט אלכסנדר ארנולד וג'ו גומז, לשפר ולבנות אופי לשחקנים כמו ג'ורדן הנדרסון וז'ורז'ינו וויאנדלום ולפגוע בול ברכש עם שחקנים שהפכו לטובים בעולם בתפקידם כמו וירג'יל ואן דייק ואליסון.

ולהלן המספרים: אלופת אירופה הנוכחית (יכולה לזכות שוב גם העונה) והאלופה האנגלית הנכנסת (בעוד כמה משחקים זה יהיה רשמי) רושמת 17 ניצחונות רצופים. קבוצתו של קלופ רחוקה ניצחון אחד מהשיא של מנצ'סטר סיטי שעומד על 18. בנוסף, האדומים חיברו כבר 43 משחקים ללא הפסד, והם לוטשים עיניים גם לעבר השיא של ארסנל מ-2004 (49). בנוסף, עם 76 נקודות מתוך 78 אפשריות העונה, באמצע פברואר, ליברפול הפכה למעשה לקבוצה הראשונה שהבטיחה מתמטית את המקום בליגת האלופות לעונה הבאה. מדובר אגב, גם בפתיחה הטובה ביותר של קבוצה בהיסטוריית חמש הליגות הבכירות באירופה. אחת המטרות שנשארו לליברפול היא הנסיון לסיים עונה מלאה ללא הפסדים ולהשוות את ההישג של ארסנל בעונת "הבלתי מנוצחים" ב-2003/04.

אוהדי ליברפול שחיכו כל כך הרבה זמן לחגוג אליפות מקומית הפכו בתוך מספר עונות לקבוצה הטובה בעולם, ונראה שכל עוד קלופ בסביבה הם לא ילכו לשום מקום וימשיכו לשלוט בממלכה, בטח לאור החדשות שקיבלנו בימים האחרונים מהיריבה העיקרית מנצ'סטר סיטי (עונש השעיה מליגת האלופות והשלכות נוספות שעשויות להתבהר בקרוב). האמת היא שבליברפול לא צריכים להסתכל בכלל על קבוצות אחרות, כי יש להם צוות מקצועי וקאדר שחקנים שעושה היסטוריה וגורף את כל התארים. והוא עושה את זה הכי בסטייל.

 

 

מאת: מערכת

שלב הבתים של ליגת האלופות מגיע לקיצו עם מחזור סיום מרתק. היום (ג') ומחר ייחרצו גורלות ובחלק מהבתים הכל עדיין פתוח. אפילו אלופת אירופה ליברפול יכולה למצוא את עצמה בחוץ, ולמרבה ההפתעה הקבוצה היחידה מלבד ברצלונה שהבטיחה את מקומה היא לייפציג הגרמנית. אז מה צריך לקרות ומי עוד יכולה להפתיע? אנחנו בחרנו עבורכם את שלושת המשחקים שפשוט אסור לכם להחמיץ במחזור הסיום של הצ'מפיונס.

1. רד בול זלצבורג – ליברפול (היום, 19:55 – בית ה')

המחזיקה בתואר אמנם נמצאת במקום הראשון בבית ערב המחזור, אבל נאפולי וזלצבורג עדיין יכולות לעקוף אותה – אם כי הסיכויים עדיין לטובת מוליכת הליגה באנגליה. כדי שיורגן קלופ ימצא את עצמו בחוץ, הוא צריך להפסיד לאוסטרים ושנאפולי לא תפסיד לגנק. החלק השני כנראה יקרה אבל הפתעה של זלצבורג, גם אם לא בגדר הבלתי אפשרי (אחת מקבוצות ההתקפה הטובות באירופה אותה מוביל נער הפלא ארלינג האלאנד), היא עדיין לא סבירה.

הקבוצה הביתית כבר הבטיחה לעצמה את המשך ההשתפות במפעלים האירופים אחרי ה – 1:4 הקליל על גנק הבלגית במחזור הקודם, אבל כאמור היא חייבת לנצח את ליברפול כדי לסיים במקום המוביל לשמינית הגמר – או על חשבון ליברפול, או על חשבון נאפולי (תארח במקביל את גנק ולמרות כל הבעיות על המגרשה ומחוצה לו, צפויה לנצח ולהעפיל).

האיטלקים לא ניצחו כבר תשעה משחקים ברציפות בכל המסגרות, וההתדרדרות מחוץ למקום המוביל לאירופה בסרייה A מלחיצה את המערכת הסובלת גם ככה מיחסים עכורים בין השחקנים והמאמן קרלו אנצ'לוטי (עשוי להיות משחקו האחרון בתפקיד) להנהלת הקבוצה. גם על גנק עוברת תקופה לא קלה, אבל בשבת האחרונה היא חזרה לנצח אחרי שמונה משחקים בהם זה לא קרה והיא תשמח לנסות ולקלקל ליריבתה.

יורגן קלופ. אלופת אירופה תיפרד מהמפעל כבר בשלב הבתים? (תמונה/ depositphotos)

 

2. אינטר – ברצלונה (היום, 22:00 – בית ו')

מיד לאחר הגרלת שלב הבתים, כשהתברר שאחת מהשלוש (ברצלונה, אינטר, דורטמונד) לא תהיה בשמינית הגמר, אינטר ידעה שזה יהיה קשה. הקבוצה של אנטוניו קונטה נמצאת בעיצומה של עונה נהדרת ומוליכה את הליגה האיטלקית בקרב צמוד מול האלופה הנצחית יובנטוס, אבל בליגת האלופות היא עשתה טעות אחת יותר מדי. מלבד ההפסד הכפול לדורטמונד, איבוד הנקודות במחזור הפתיחה בבית מול סלביה פראג עשוי בהחלט להיות בעוכריה וכעת היא מגיעה למחזור הסיום כשהיא במצב הגרוע מבין השלוש: על הנראזורי להשיג נגד ברצלונה תוצאה טובה יותר מזו שתשיג דורטמונד בבית נגד פראג. לכן על החבורה של קונטה לתת תשעים דקות טובות נגד בארסה ולהחזיק אצבעות לצ'כים, או שאת המשך העונה שלה היא תעשה בליגה האירופית.

אינטר לא הפסידה בסן סירו בתשעת המשחקים האחרונים שלה נגד קבוצות ספרדיות (שלושה ניצחונות ושש תוצאות תיקו). בעונת הטרבל המיתולוגית עם ז'וזה מוריניו היא גברה 1:3 על ברצלונה למרות שנקלעה לפיגור. למזלה של אינטר, היא קיבלה בתחילת השבוע בשורות טובות כשהתברר שליאו מסי יקבל מנוחה ולא יהיה בסגל למשחק.

דורטמונד, שתשחק במקביל נגד סלביה בזיגנאל אידונה פארק, נמצאת בכושר טוב לאחר שני ניצחונות ליגה רצופים, האחרון שבהם 0:5 מוחץ על דיסלדורף כאשר מרקו רויס וג'יידון סאנצ'ו כבשו צמדים. הקשר אקסל ויטסל ייעדר בשל פציעה כמו גם תומאס דלאייני ומרסל שמלצר.

האם ברצלונה תעזור לדורטמונד להעפיל לשלב הבא ללא האיש הזה? (תמונה/ depositphotos)

 

3. אייאקס – ולנסיה (היום, 22:00 – בית ח')

הקבוצה המלהיבה ביותר במפעל אשתקד ממשיכה להציג כדורגל התקפי ויפה לעין, אך למרות מספר תצוגות מרשימות היא עלולה לסיים את דרכה כבר מחר בלילה. תיקו במשחק הביתי מול הספרדים יספיק לדאבליסטית ההולנדית להעפיל לשלב שמינית הגמר, בניסיון לשחזר את ההישג המדהים מהעונה שעברה – חצי הגמר. אייאקס נכנעה לראשונה העונה במחזור האחרון בליגה, אבל נהנית מעונת שיא של הקיצוני הנפלא חכים זיאש (מוביל את טבלת הבישולים במפעל עם חמישה) אשר כבש שער אדיר בניצחון 0:3 של אייאקס על אדמת ספרד במפגש הראשון בין הקבוצות.

בצד השני, ולנסיה ביצעה קאמבק גדול בליגה המקומית כשמחקה פיגור 2:0 בדרך לניצחון 2:3 על לבאנטה. העטלפים יצטרכו להסתדר ללא השוער הראשון יאספר סילסן, שלא התאמן באופן סדיר בימים האחרונים. ולנסיה יודעת שהמשימה שעומדת בפניה לא פשוטה בכלל, לנצח באחד המגרשים היותר קשים באירופה ב-2019, בידיעה שכל תוצאה אחרת תוביל אותה היישר לליגה האירופית.

הצלע השלישית, צ'לסי, תשחק מול ליל הצרפתית ולא צפויה להיתקל בקשיים יוצאי דופן. הבלוז יצטרכו להתאושש מההפסד לאברטון בליגה ולעשות את המוטל עליהם במגרש הביתי שלהם, ולקוות שאייאקס תעשה את העבודה במקביל. במחזור הקודם באלופות הקבוצה של פרנק למפארד סיימה בתיקו 2:2 דרמטי בולנסיה, נקודה יקרה שמצטרפת ל- 4 הנקודות שהשיגה מול אייאקס ושלמעשה ייתנו לה את המקום בין 16 האחרונות.

האם ההולנדים יכולים לשחזר את ההישג מעונה הקודמת? (תמונה/ depositphotos)

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

מאת: מערכת

כבר כמה שנים מדברים על כך שהקבוצות האנגליות עומדות לכבוש בחזרה את ליגת האלופות. מי שטוען כך מתבסס בעיקר על סכומי הכסף הגדולים שזורמים לפרמייר-ליג, אבל גם, ואולי אף יותר, בגלל התחרות הכמעט תמידית שיש סביב זהות האלופה והמאמנים בעל שיעור הקומה שנחתו בבירת הכדורגל בשנים האחרונות. גורמים אלה ועוד רבים, נותנים לאוהדים רבים של הליגה האנגלית.

אוהדי ליברפול ברחובות במדריד.


אוהדי טוטנהאם בהכנות לקרב הגדול.

אז נכון, גמר ליגת האלופות 2019 היה משעמם למדי. אבל אחד לא מנסה להסתיר את העובדה שהמשחק לא התעלה לרמה גבוהה, אך צריך להסתכל על האירוע במבט כולל יותר. טוטנהאם בגמר האירופי הראשון שלה אי פעם, ליברפול באחת העונות הגדולות בתולדותיה ויכולה לסיים ללא שום דבר ביד. גמר היסטורי לעונה היסטוריות של אין ספור דרמות ומהפכים משוגעים.
הגמר עצמו סיפק פנדל גבולי כבר בתוך הדקה הראשונה של המשחק, שנתן לכולנו תקווה למשחק רב שערים אך בפועל אבל החל מרגע זה ליברפול חיפשה להעביר את הזמן. טוטנהאם נרדמה גם כן, והתעוררה רק בעשרים הדקות האחרונות של המשחק עם מספר מצבים מסוכנים. כשהארי קיין עולה חצי כשיר ובצד השני עומדת חולית ההגנה מספר 1 באירופה, זה פשוט לא היה מספיק. ליברפול עקצה עם גול נוסף לאחר מצב נייח וחגגה את הגביע השישי שלה, טוטנהאם נשארה עם המחמאות אחרי עונה גדולה.
אוהדים תופסים מנוחה ביום המשחק.

דבר משותף לשתי הקבוצות, הן ככל הנראה מחזיקות בשני המאמנים המובילים באירופה, קלופ ופוצ'טינו, שהגיעו למשחק כשני המאמנים סופר לחוצים. קבוצותיהם  חוו שנים לא מעטות של הצלחה יחסית אך ללא שורה תחתונה – ליברפול הפסידה בגמר הליגה האירופית לפני שלוש עונות, בגמר האלופות הקודם ולא הייתה במאבק האליפות עד העונה, מסע שהסתיים במרחק נגיעה מזכייה באליפות אחרי כמעט 30 שנה. אצל טוטנהאם אמנם השאיפות נמוכות יותר, אך הקבוצה הצליחה כבר להיות במאבקי האליפות במספר עונות (זכורה ביותר הקריסה שלה במאבק מול לסטר בעונה המדהימה של הזאבים) וכאמור, נפלה במאני טיים. גם בגביע האנגלי, תואר אותו מאוד רוצים אוהדי התרנגולים, נכשלה הקבוצה בחצי הגמר עם הפסדים לצ'לסי ומנצ'סטר יונייטד. קלופ יצא עם ידו על העליונה וקטע את רצף ההפסדים שלו במשחקי גמר בקריירה. פוצ'טינו יצטרך לחכות לעונה הבאה או שמה לאתגר המקצועי הבא.
עיתוני התקשורת המקומית והבריטית ביום שאחרי.

אוהדי ליברפול בעננים, אוהדי טוטנהאם שבורי לב, אבל לראות את שני מחנות האוהדים ממלאים את האצטדיון בליווי האווירה האנגלית הכה ייחודית, שרים לאורך כל המשחק והופכים את הימים שלפני ואחרי המשחק לחגיגה אחת גדולה ברחובות מדריד, זו הבשורה האמיתית לכך שהכדורגל האנגלי בדרך למקום הנכון – בדרך חזרה לטופ של אירופה.
אוהדי ליברפול חוגגים זכייה 6 בליגת האלופות.

 

תמונה: depositphotos

עם כל הכבוד לטורנירי הנבחרות שמתקיימים פעם בכמה שנים, ליגת האלופות תמיד נמצאת שם. מפעל כדורגל הקבוצות היוקרתי ביותר מצליח לרתק אותנו למסכים מדי עונה, אך גם סופג על הדרך לא מעט ביקורות על היעדר תחרותיות וסוג של 'מועדון סגור' בשלבי הנוק אאוט. נראה כי אחרי העונה הנוכחית, שתסתיים ב-1.6 בגמר במדריד עם זכייה מדהימה של ליברפול או טוטנהאם, גם המבקרים הגדולים יחזרו להאמין במפעל שסיפק את נפילתן של כל הפייבוריטיות הגדולות לזכייה ואין ספור סיפורים מרגשים.

אנחנו החלטנו להציג את 10 הסיבות שלנו מדוע עונת 18/19 היא הטובה והגדולה ביותר שראינו בגרסה החדשה של ליגת האלופות:

  1. לראשונה מאז 2009, בגמר לא ישחקו ריאל מדריד (אלופת אירופה בשלוש השנים האחרונות), לא ברצלונה ולא באיירן מינכן. אמרו על ליגת האלופות שרק הכסף הגדול מנצח בה, אבל טוטנהאם וליברפול התגברו על יריבות עשירות וייפגשו לגמר שלא היה מעולם.
  2. עונת הקאמבקים. בניגוד לעבר, קבוצות כיום פשוט לא מוותרות עד השריקה האחרונה. רחוק מזה. קיבלנו טעימה מכך כשברצלונה כבשה שישייה מול פ.ס.ז' לפני מספר שנים, אך השנה זה השיא. 12 ניצחונות חוץ הושגו העונה בשלבי הנוקאאוט, נתון בלתי נתפס, ויותר מבכל עונה אחרת. המגמה שהתחילה בשמינית הגמר עם לא פחות משבעה כאלה, נמשכה גם בשלב חצי הגמר עם שניים. ועוד איזה שניים.
  3. שנים טוענים כי ליגת האלופות מלאה בטעויות שיפוט מכריעות (ובעיקר לטובת הגדולות) – והנה נכנסה לה מערכת ה-VAR ועשתה צדק, ואפילו הוסיפה עוד כמה דקות של תוספת זמן ודפיקות לב, כאשר המפגשים בין פ.ס.ז' ליונייטד וסיטי נגד טוטנהאם מיד עולים לראש.
  4. זו הייתה עונה בה נרגענו סוף סוף מהמאבק הבלתי פוסק בין כריסטיאנו רונאלדו וליאו מסי, מהשחקנים הגדולים בהיסטוריה של המשחק. עם כל הכבוד לשניים, עונת האלופות תיזכר בעיקר בגלל גיבורים אלמונים למדי: לוקאס מורה שנכשל בפ.ס.ז' והפך לאחד מחמישה שחקנים בלבד שכבש שלושער בחצי הגמר, ואת ג'ורג'יניו ווינאלדום, האיש שנכנס כמחליף וכבש צמד תוך שתי דקות כדי לשלוח את ברצלונה הביתה.
  5. אייאקס אמסטרדם. תחושת ההחמצה וכאב הלב אחרי ההדחה הדרמטית בחצי הגמר לא יעברו במהירות, אבל חשוב לציין – שנים רבות לא נראתה במפעל קבוצה כמו אייאקס. בלי שמות גדולים, המון שחקנים צעירים ומוכשרים שהוכיחו בגרות אדירה לאורך הדרך (למרות הסיום), מאמן ללא רקורד מיוחד שפשוט אפשר לשחקניו לשחק כדורגל כמו שהם יודעים. ההולנדים דרסו את ריאל מדריד, ניצחו את יובנטוס תוך הפגנת עליונות מרשימה והבקיעו 115 שערים שערי ליגה (נשאר עוד מחזור) בדרך לאליפות אדירה.
  6. מאוריסיו פוצ'טינו ויורגן קלופ הם אמנם שניים מהמאמנים הבולטים והמוערכים בכדורגל, אבל במקביל לכך הם סופגים הרבה ביקורות (בעיקר מהתקשורת בבריטניה) על היעדר התארים. שניהם עושים ניסים ונפלאות בקבוצותיהן אבל לא מצליחים להביא את זה לידי ביטוי – קלופ הפסיד שלושה גמרים עם ליברפול (כולל באלופות אשתקד) וגם פספס את האליפות באנגליה אחרי עונה אדירה. פוצ'טינו הצליח להתמודד בצמרת גם ברגעים מתקדמים בעונות שלו שם אבל קורס תחת הלחץ. בתחילת יוני אחד מהם יהיה הווינר הגדול וישאיר את השני עם הסטיגמה המאוד לא נעימה.
  7. הכוח האנגלי הוכיח עצמו בגדול, כאשר לראשונה חמש קבוצות אנגליות העפילו לשלב שמינית הגמר וכאמור, הגמר עצמו יהיה כל אנגלי (גם בליגה האירופית, אגב) ולראשונה מאז צ'לסי ב-2011/2012 נקבל זוכה מהממלכה.
  8. שלב הבתים של המפעל כבר מוגדר כמיותר ומשעמם, אבל העונה ראינו את הסיפור הגדול ביותר (אולי, נדע אחרי הגמר) מתפתח שם עם דרמה ענקית. מדובר כמובן בטוטנהאם, שהוגרלה לבית קשה עם ברצלונה, אינטר ואיינדהובן. אחרי שלושה מחזורים הייתה לתרנגולים נקודה אחת בלבד, והם הגיעו לשלושת המחזורים האחרונים עם סיכוי קלוש, אך הצליחו להשיג 7 נקודות, כולל שער משווה בדקה האחרונה של לוקאס מורה (כן, הוא) נגד ברצלונה במחזור הסיום בדרך לשלב הבא. והשאר היסטוריה.
  9. העונה זה ככל הנראה נקבע סופית – ג'אנלואיג'י בופון, אגדה בחייו ואחד השוערים הגדולים בהיסטוריה, יסיים את הקריירה שלו ללא זכייה בגביע עם האוזניים הגדולות. אחרי 18 שנים ביובנטוס, בהם הפסיד בשלושה גמרים של המפעל, נחת האיטלקי בפריס במטרה לזכות בתואר היחיד שחסר לו, אך נכשל ביחד עם קבוצתו לאחר ההדחה הדרמטית והדי מביכה נגד מנצ'סטר יונייטד, בה היה לו חלק מרכזי. בופון אמנם לא הודיע דבר בנוגע לעתידו, אך לא צפוי להיות השוער המוביל של פ.ס.ז' בעונה הבאה. ספק גדול אם נראה אותו שוב במעמד ליגת האלופות.
  10. הסעיף האחרון מוקדש לתקווה ואולי גם לציפייה לקראת משחק הגמר. העונה הנוכחית הייתה מדהימה, חסרת תקדים ומרגשת, והגמר הגדול בעוד כשבועיים וחצי עשוי להיות אחד המשחקים הגדולים שראינו בשנים האחרונות. אז נכון שמשחקים מהסוג הזה ובמעמד מחייב נוטים דווקא לאכזב בגלל כל מה שנמצא על הכף, אבל אחרי כל מה שראינו העונה – אנחנו מאמינים.

 

 

 

תמונה: depositphotos

כידוע לרובכם, שני המשחקים המבטיחים בין ברצלונה לליברפול יתקיימו בערב יום השואה (היום) ובערב יום הזיכרון (רביעי הבא – בעוד כשבוע בדיוק), ימי אבל לאומיים של עם ישראל.

ביום השואה והגבורה העם מתייחד בטקסים עם קורבנות השואה וברחבי הארץ נסגרים כל מרכזי הבילוי. טקס יום השואה הלאומי נערך ביד ושם בירושלים, שם מדליקים ניצולי שואה שש משואות זיכרון לזכר ששת מיליון היהודים שנרצחו בשואה. יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל הינו יום הזיכרון הרשמי של מדינת ישראל לזכר לוחמיה ולוחמותיה, אנשי כוחות הביטחון, לוחמים ולוחמות ולזכר הנרצחים בפעולות האיבה.

ליגת האלופות של השנה הייתה אחת העונות המרתקות ובעיקר מעוררות ההשראה שזכורות בשנים האחרונות. הדוגמה הכי טובה היא המשחק אמש בין טוטנהאם, שבעצם הגעתה לשלב חצי הגמר עשתה היסטוריה, אל מול אייאקס, שרמשה אמש עוד ניצחון חוץ גדול בצ'מפיונס. אייאקס, שמציגה כדורגל מלהיב ולא פחות מקסום, נותנת לנו את ההזדמנות לחזות בקאמבק מרגש למעמדים הגדולים של הכדורגל העולמי, מהם נעדרה מאז שנות ה-90.

ובחזרה לצמד המשחקים השני. כאן מדובר בקבוצה האהודה ביותר בישראל – ברצלונה עם ליאו מסי, השולטת בליגה הספרדית ביד רמה ובלוקיישן לטיולי בר המצוות מהארץ, שתנסה לקחת את הגביע עם האוזניים הגדולות לאחר 3 שנים רצופות בהן הוא הלך ליריבה השנואה ביותר – ריאל מדריד. מהצד השני ניצבת ליברפול, עוד קבוצה אשר אהודה מאוד על הקהל הישראלי ומספקת עונה היסטורית שעשויה להסתיים בדאבל היסטורי, בהנהגתו של יורגן קלופ המועדון חזר לטופ העולמי עם קמפיין מדהים בליגה המקומית ומקום בחצי הגמר (ואולי אף יותר) בליגת האלופות לאחר ההגעה לגמר המפעל אשתקד.

סוגיית הדילמה האם לצפות במשחקים בין ברצלונה לליברפול עלתה לאוויר בימים האחרונים. מבחינת רבים היא אינה קיימת, אנו הרי חיים במדינת ישראל אשר הוקמה על גלי אסון השואה. מדינה שמאז הקמתה ועד היום נלחמים מיטב בניה ובנותיה בשביל לשמור על ביטחונה. אך עדיין, יש הטוענים כי הם זקוקים לאקספיזם, בריחה מן המציאות דווקא ביום שכזה, שאין זה מעיד על הקשר הרגשי שלהם כלפי אותו יום ולמדד הכבוד שלהם לאנשים שבזכותם אנו כאן.

מבחינתי, יום הזיכרון ויום השואה הם שני ימי אבל לאומיים שנועדו עבור הזיכרון של כלל הציבור לא פחות מאשר של המשפחות שאיבדו את יקיריהם. הם הרי חווים את הכאב מדי יום והזיכרון הוא חלק מרכזי בחייהם. אנחנו צריכים את אותם ימים על מנת שנעצור רגע ונעריך את מה שיש לנו, נזכור את אותם אנשים ואת משפחותיהם שנאבקו ונאבקים למעננו כדי שנוכל להעביר זאת לדורות הבאים.

דעתי היא שכל אדם צריך לקבל את ההחלטה עבור עצמו. הרי מי שרוצה לראות, ימצא את הפתרון בלינקים באינטרנט או בצורה אחרת, אך רצוי לעשות זאת בבית שלו, בסאונד מתאים כשהמטרה היא לא בטעות לפגוע או להכביד ביום רגיש וקשה שכזה. גם מי שיצפה במשחקים, אני מקווה ומאמין שיהיה בהם ובנפשו משפחות הנופלים.

תמונה: depositphotos

בשקט בשקט ובצל הבחירות לראשות המדינה, ליגת האלופות חוזרת בגדול עם 4 מפגשים מרתקים שיתקיימו בימים שלישי ורביעי השבוע. בערב הראשון נקבל שלוש אנגליות, כאשר ליברפול תארח את פורטו, ובמקביל יריבתה למאבק האליפות המקומי, מנצ'סטר סיטי, תצא למשחק מול טוטנהאם באצטדיונה החדש. 24 שעות לאחר מכן, אייאקס תנסה להמשיך ולהדהים בבית מול יובנטוס (רונאלדו צפוי לקחת חלק במשחק), והדובדבן שבקצפת – ליאו מסי וברצלונה מגיעים לאולד טראפורד למפגש מרתק מול סולשיאר ומנצ'סטר יונייטד.

יום ג', 09/04/19:

  • ליברפול Vs פורטו – אנפילד, 22:00.
  • טוטנהאם Vs טוטנהאם – טוטנהאם הוטספר סטדיום, 22:00.

יום ד' 10/04/19:

  • אייאקס Vs יובנטוס – יוהאן קרויף ארנה, 22:00.
  • מנצ'סטר יונייטד Vs ברצלונה – אולד טראפורד, 22:00.

  • באיזה כושר מגיעה כל קבוצה להתמודדות + הימורים על תוצאת המשחק:

ליברפול – אחרי תקופה של שלוש תוצאות תיקו מאופסות בסוף חודש פברואר, הקבוצה של קלופ חוזרת לעצמה עם חמישה ניצחונות רצופים בכל המסגרות, כולל ניצחון מרשים במינכן על באיירן בשלב שמינית הגמר ושני ניצחונות ליגה דרמטיים מול טוטנהאם וסאות'המפטון ששלחו אותה זמנית לראשות הטבלה (עם משחק עודף על סיטי).

פורטו – הקבוצה הפורטוגלית מחזיקה באחת מההגנות היותר טובות באירופה העונה ובאיקר קסיאס אחד. גם פורטו, כמו יריבתה המקבילה מאנגליה, נמצאת בקרב ראש בראש על התואר המקומי (כרגע מוליכה על בנפיקה בשלוש נק' אך עם משחק עודף). בסיבוב הקודם גברו הדרקונים על רומא עמוק בתוך הארכה.

פורטו אמנם מציגה עונה מרשימה, אך הפסידה במשחק החוץ הקודם באלופות. ליברפול, בטח באנפילד, גדולה כמעט על כל קבוצה. הימור: 2-0 ביתי.


טוטנהאם – בעיצומה של תקופה רעה מאוד, זכו התרנגולים לקצת נחת עם ניצחון חשוב על קריסטל פאלאס במשחק הפתיחה החגיגי באצטדיון החדש, בו היא פוגשת את מנצ'סטר סיטי למשחק גדול. לפני אותו משחק מול פאלאס, טוטנהאם רשמה חמישה משחקי ליגה רצופים ללא ניצחון (כולל ארבעה הפסדים). באירופה הסיפור שונה לגמרי, עם ניצחון כפול ומרשים על דורטמונד בסיבוב הקודם.

מנצ'סטר סיטי – אחרי העלייה לגמר הגביע האנגלי, חניכיו של פפ גווארדיולה עדיין חולמים על זכייה בכל ארבעת התארים (כזכור, הקבוצה כבר זכתה בגביע הליגה). סיטי לא הפסידה כבר יותר מחודשיים, ולמעשה ניצחה את כל משחקה מאז אם מחשיבים את אותו גמר בגביע הליגה אשר נגמר בתיקו מאופס מול צ'לסי והסתיים עם הזכייה בתואר לאחר דו קרב פנדלים. בסיבוב הקודם פירקה את שאלקה הגרמנית עם 10 שערים בשני המשחקים.

טוטנהאם קבוצה מוכשרת שכבר הוכיחה בעבר שהיא יכולה להתעלות גם במשחקים גדולים, אך קשה לראות אותה מצליחה לעצור את התנופה של התכולים ממנצ'סטר. הימור: 2-1 לסיטי.


אייאקס – הראש אמנם מתמקד בקרב הגדול מול פ.ס.וו על תואר האליפות שיימשך עד המחזור האחרון של העונה, אבל הלב של אוהדי אייאקס במפגש הגדול מול יובנטוס, בטח אחרי ההופעה המדהימה מול ריאל מדריד בצמד המשחקים בסיבוב הקודם. מלבד מעידה קלה מול אלקמאר, ההולנדים מגיעים במומנטום נהדר ועם הרבה מאוד ביטחון ואמונה.

יובנטוס – יובה מטיילת לעוד אליפות קלילה בגזרה המקומית, כאשר הניצחון האחרון מול מילאן קבע שהקבוצה תוכל לזכות רשמית באליפות כבר השבוע. בכל מקרה, זה כבר פחות מעניין את הגברת הזקנה, שעסוקה בשאלת כשירותו של הכוכב הגדול כריסטיאנו רונאלדו (שכזכור העלה את הקבוצה לרבע הגמר כמעט לבדו עם שלושער מול אתלטיקו). מי שעשוי להחליפו בהתקפה הוא מואיז קן הצעיר, האיטלקי בן ה-19 שלא מפסיק להבקיע בשבועות האחרונים.

יובנטוס אחת הפייבוריטיות לזכייה במפעל, אבל עם רונאלדו לא במאת האחוזים ומול אחת הקבוצות המלהיבות ביותר באירופה, היא תסתפק בלהעביר את ההכרעה לטורינו. הימור: 1-1.


מנצ'סטר יונייטד – השדים האדומים התעוררו לחיים בעקבות הגעתו של אולה גונאר סולשיאר וחזרו למאבק על הטופ 4 באנגליה, אך השיא היה הדחתה של פ.ס.ז' בתוספת הזמן, לאחר הפסד ביתי בהפרש של שני שערים במפגש הראשון. דווקא לאחר ההישג המדהים, יונייטד נכנסה למומנטום שלילי עם שלושה הפסדים בארבעת המשחקים האחרונים.

ברצלונה – בארסה התקשתה מול ליון במשך משחק וחצי בסיבוב הקודם, אך בסופו של דבר סיימה בבליץ עם חמישייה. וזה בדיוק העניין – ברצלונה מסוגלת לגמור משחקים בתוך מספר דקות, ככה זה שיש לך את מסי וסוארז בחלק הקדמי. השניים הבקיעו גם אתמול, פעמיים תוך דקה לקראת סיום המשחק נגד אתלטיקו מדריד שלמעשה הבטיח שעוד אליפות תישאר בקאמפ נואו.

אי אפשר לזלזל במנצ'סטר יונייטד, בטח לאור ההיסטוריה של המועדון בליגת האלופות וכמובן הניצחון הגדול מול פ.ס.ז', אבל לברצלונה יש את אחד השחקנים הטובים בהיסטוריה שנחוש יותר מאי פעם לזכות בגביע עם האוזניים הגדולות. הימור: 2:1 קשה לברצלונה.

תמונה: depositphotos

על הנייר, עבור קבוצה כמו בית”ר (במיוחד במצבה הנוכחי) יוסי בניון הוא פצצה מתקתקת. אין ספק כי לבניון יש עוד מה לתרום בכדורגל ישראלי, ולאור הרמה בליגה שלנו והתוצאות האחרונות של הקבוצה מהבירה הוא גם יכול להשתלב בהרכב הקבוצה ולעזור לעידן ורד ומאור בוזגלו ולהוסיף יצירתיות בשליש האחרון של המגרש.

הבעיה עם בניון היא אחרת. החבילה שהוא נושא באמתחתו: הפוליטיקה בחדר ההלבשה, הרעש התקשורתי והדרישה לדקות בהרכב (כפי שראינו במכבי פ”ת) יכולה להיות הרסנית ולהסתיים שוב פעם בטונים צורמים.

אז נכון, לבניון הובטח תפקיד מקצועי (בקבוצה השלישית או הרביעית מאז שחזר לארץ?) והפעם נראה שזה אכן רציני ושיוסי יתנהג בהתאם, אבל בית”ר במצבה לא צריכה לקחת סיכונים עבור שחקן בן 39 בחצי עונת פרישה.

כזכור, בית”ר ירושלים עברה טלטלה מאוד קשה בקיץ האחרון, ולמרות שהגיעו בעלים ומאמן רציניים במטרה לייצב את המועדון, הקבוצה עצמה הפכה לסוג של קבוצת תחתית, או בשפה עדינה יותר – קבוצת פלייאוף תחתון. אנשים רבים מאוד מעדיפים לא להכניס ראש בריא למיטה חולה. כך אמרו על משה חוגג טרם הגעתו לבית”ר ומיד אחרי עידן אלי טביב, אך המיטה החולה במשוואה של יוסי בניון ובית”ר היא לאו דווקא הקבוצה מירושלים.

אמנם המסרים שקיבלנו מהתקשורת בתקופה האחרונה הם שבית”ר היא קבוצה מפורקת. קבוצה שחדר ההלבשה שלה רווי באגו, מתחים ומשקעים בין האנשים הדומיננטיים. אך על פני השטח אנו כן עדים לקבוצה יציבה שמראה משבוע לשבוע שיפור (גם אם לא משמעותי במיוחד) על המגרש ומחוצה לו. אסור לגמרי לשכוח את כל הטלטלה מהקיץ האחרון שהעמידה את עתידה של הקבוצה על הכף. לטלטלה הזו היו ועדיין יש השלכות, וזה ניכר. זה מורגש בהנהלה, זה מורגש בחדר ההלבשה, מורגש ביציע, ובעיקר מורגש בתקשורת.

אני חושב שלקבוצה כמו בית”ר, במצבה הנוכחי, יוסי בניון הוא סוג של פצצה מתקתקת. קבוצה שהייתה על סף פירוק עד לפני מספר חודשים זקוקה ומשוועת ליציבות.

והיציבות לא תושג באמצעות החתמת שחקנים מסוגו של בניון. מצד אחד, כמו שצוין בפתיח, היכולת של בניון לתרום לבית”ר גם בגילו היא אינה ניתנת לערעור, ויש לו את היכולת לשדרג את הקבוצה במידה מסוימת. אבל היכולת מעולם לא הייתה הבעיה של בניון. הבעיה היא מה שבניון מביא עמו. הפוליטיקה בחדר ההלבשה (מפגש נוסף עם טל בן חיים), הרעש התקשורתי והדרישה לדקות בהרכב הן חלק מ”החבילה” המדוברת.

דבר נוסף, בניון אכן צפוי להתמנות למנהל המקצועי של מחלקת הנוער בבית”ר החל מסיום העונה, כשמדובר בתפקיד ראשוני והרצון של משה חוגג הוא לראות את אקס ליברפול, ארסנל וצ’לסי הופך במהרה למנהל המקצועי של הקבוצה. לא ברור כיצד מקבל את כל זה אחד, אלי אוחנה שמו. ויהיה מעניין לראות את הדינמיקה בין השניים כבר במהלך העונה הנוכחית, בטוח לאור העובדה שעל פי הדיווחים אוחנה לא היה מהתומכים בדבר חזרתו של בניון לצהוב-שחור.

כולם מסכימים על כך שבניון הוא אחד מהסמלים של הכדורגל הישראלי. הטכניקה הנדירה עדיין שם והאהבה הבלתי נגמרת לכדורגל הן תכונות שאיפיינו אותו בגיל 17 בדיוק כמו שהן מאפיינות אותו היום בגיל 39. מבחינתי הוא בהחלט ראוי להערצה בתור ספורטאי. אבל היום, ואם הייתי אוהד של הקבוצה, הייתי מחפש שחקנים שקרובים יותר לשיא הקריירה מאשר לסופה, כאלה שמגיעים עם פחות רעש וצלצולים ושלא יפגעו במרקם המתגבש (אחרי כל הבלגן עם ערן לוי, להביא על חשבונו את בניון? באמת?). בכל מקרה, אני מקווה שאני טועה ושבניון יסיים את הקריירה על הדשא בצורה מכובדת אבל עבור כל הצדדים, כי זה מגיע לו.

תמונה: depositphotos

עיני עולם הכדורגל כולו יהיו נשואות היום (חמישי, 21:45) לאתיחאד, שם תארח מנצ'סטר סיטי את ליברפול במשחק שינעל את חגיגת משחקי חג המולד והשנה האזרחית החדשה – ובעיקר כזה שיכול להכריע את גורל האליפות בפרמייר ליג. כן, כבר בתחילת חודש ינואר. ליברפול מוליכה כידוע את הטבלה בפער של שש נקודות על פני טוטנהאם (משחק יותר) ואם תנצח, היא תגדיל את ההפרש לתשע נקודות (ולעשר נקודות מסיטי), מה שיקרב אותה משמעותית לזכייה ראשונה בתואר מאז 1990. מנגד, סיטי תוכל לצמק את הפער לארבע נקודות בלבד אם תנצח – ובכך לפתוח לחלוטין את המאבק. כזכור, במפגש הקודם שנערך באנפילד, שני המאמנים ניטרלו האחד את השני ונפרדו ב-0:0, כאשר שחקנה של סיטי ריאד מאחרז החמיץ בעיטת עונשין בדקות הסיום, אשר עלולה בסיום העונה להתברר כנקודת המפתח במאבק האליפות של עונת 2018/2019.

נתחיל ממנצ'סטר סיטי. הקבוצה של פפ גווארדיולה התאוששה ביום ראשון כשניצחה בסאות'המפטון 1:3 אחרי שני הפסדים רצופים ומפתיעים בבית לקריסטל פאלאס ובחוץ ללסטר, שני משחקים בהם אף הוליכה. חסרונו של פרננדיניו, הקשר הברזילאי, הורגש מתמיד. למזלו של פפ, פרננדיניו התאושש מהפציעה כידוע, פתח באצטדיון סט. מרי בתחילת השבוע וצפוי לפתוח מחר לצידם של דויד סילבה וקווין דה בריינה (התאמן כרגיל אתמול ואמור לעבור מבחן כשירות הערב).

המאמן הקטאלוני התייחס להתמודדות הגדולה: "זו הזדמנות גדולה עבורנו להוריד את ההפרש מהפסגה. אנשים שואלים מה נעשה אם נפסיד, אבל אנחנו נגיע כדי לנצח. אנחנו נהיה שם וזו הזדמנות בשבילנו להילחם על הליגה. ליברפול בכושר פנטסטי וזו תהיה משימה מאתגרת, אבל אנחנו מפוקסים על המטרה שלנו לנצח את המשחק. אנחנו ננסה לעשות זאת ואחר כך ננתח ונראה היכן אנחנו עומדים".

מלבד עניין פרננדיניו, נראה כי החולשה המרכזית של התכולים היא בצידי המגרש, או יותר נכון – צמד המגנים. קייל ווקר נמצא בירידה חדה בחודשים האחרונים ומבצע לא מעט טעויות קריטיות, בעוד שעמדת המגן השמאלי היא כבר עניין שלכעצמו. מנדי הצרפתי שוב הפעם פצוע, והאילתורים של גווארדיולה עם דלף וזינצ'נסקו נראים כמו שהם – אילתורים, ולא מוצלחים במיוחד. מול צמד הקיצוניים המפחידים בליגה בדמות סלאח ומאנה, יצטרכו ווקר וזינצ'נסקו להתעלות על עצמם אם ברצונם להישאר במאבק האליפות גם בהמשך 2019.

ההרכב המשוער של הסיטי: אדרסון, ווקר, סטונס, לאפורט, זינצ'נסקו, פרננדיניו, ד.סילבה, דה בריינה, סטרלינג, אגוארו, סאנה.


מהעבר השני, ליברפול נותרה הקבוצה היחידה שטרם הפסידה העונה באנגליה, כאשר שחקניו של קלופ ספגו רק שמונה שערים ב-20 משחקים (!), כשהם מחוררים רשתות עם 48 כיבושים (רק סיטי כבשה יותר מהם – 54). המאמן הגרמני אמר לקראת המשחק: "זה עוד משחק נגד סיטי, שגם הוא כמובן יהיה קשה ומאתגר, מכיוון שזו קבוצה איכותית וחזקה עם מאמן יוצא מן הכלל. נצטרך להיות במיטבנו עם תשוקה גדולה בדיוק כמו בכל המשחקים שלנו העונה. מבחנתי, סיטי זו הקבוצה הטובה ביותר בעולם. אמנם יש לנו יותר נקודות, אבל זה לא משהו שאנחנו צריכים להתייחס אליו, אלא לעשות הכנה מקסימלית וטובה על מנת לעמוד במשימה". קלופ גם התייחס ל קווין דה בריינה ואמר כי "הוא שחקן יוצא מן הכלל מהרמה הטובה ביותר בעולם. בכל אופן, לדעתי הוא יהיה כשיר ויקשה עלינו. אגב, כל מי שאוהב כדורגל, צריך לאהוב שחקן שכזה".

קשה לציין מישהו אחד בליברפול שמצטיין מעל כולם, פשוט מפני שכל השחקנים מספקים את הסחורה: סלאח, שקיבל ביקורות על כך שהוא לא משחזר את הכושר מהעונה שעברה, סיפק חודש דצמבר אפילו טוב יותר מהמספרים שלו אשתקד. פירמינו חזר לחורר רשתות ביחד עם מאנה הנהדר, כששאקירי מספק את הגיבוי ההתקפי מאחורה. קצת לפני ההגנה משחקים ווינאלדום היציב ופאביניו שנמצא בכושר מעולה. הזכרנו את ההגנה, אז כאן הרביעייה האחורית עם אלכסנדר ארנולד (השחקן הצעיר המצטיין של העונה?) , לוברן המנוסה, ואן דייק (הבלם הטוב בעולם כיום) ורוברטסון מספקת נתונים חסרי תקדים, ושכבר איכשהו כן מצליחים לעבור אותם? אז מופיע אליסון הברזילאי, כזכור השוער היקר בעולם שמוכיח מדי שבוע שהוא שווה כל פאונד ופאונד.

ההרכב המשוער של ליברפול: אליסון, אלכסנדר-ארנולד, לוברן, ואן דייק, רוברטסון, פאביניו, ווינאלדום, שאקירי, סלאח, פירמינו, מאנה.


אגב, בפעם האחרונה ששתי הקבוצות נפגשו באתיחאד זה היה באפריל האחרון, במסגרת גומלין רבע גמר ליגת האלופות. ליברפול הגיעה עם יתרון מבטיח של שלושה שערים, אך ראתה את סיטי כובשת כבר בדקות הפתיחה ומפעילה לחץ כבד על האדומים על מנת לחזור להתמודדות. בסופו של דבר, סלאח ופירמינו הפכו את התוצאה וקבעו נוק אאוט גדול בדרך לגמר ליגת האלופות.

אפשר למצוא קווי דמיון לסיטואציה הנוכחית. ליברפול שוב מגיעה למנצ'סטר עם יתרון גדול, ושוב סיטי יודעת שהיא תהיה חייבת לפתוח את המשחק עם לחץ והתלהבות ורק להגביר אותו בהמשך. האם גם הפעם ליברפול תצא עם ידה על העליונה ותלך כל הדרך בדרך לאליפות? כן, גם אנחנו כבר לא יכולים לחכות לשריקת הפתיחה.

 

תמונה: depositphotos

 

"יש לנו אמון מדהים בעצמנו", כך הגדיר מאוריסיו פוצ'טינו את הפורמה הנוכחית של קבוצתו, אחרי הניצחון הביתי 5:0 על בורנמות' אתמול. צ'לסי וארסנל הן הקבוצות המובילות של העיר לונדון, אבל דווקא התרנגולים הולכים ומסתמנים כיריבה הגדולה ביותר של ליברפול על תואר תואר האליפות 2018/2019. כן, אפילו יותר ממנצ'סטר סיטי.

פוצ'טינו המשיך אמש: "יש לנו רעיונות ברורים, אבל כעת האתגר הולך להיות קשה יותר. כשאתה מדורג בין שתי הראשונות כולם רוצים להרוג אותך. רק אם נישאר צנועים ונמשיך לעבוד קשה אז אולי באפריל או מאי אפשר יהיה לדבר על אליפות או מלחמה על התואר". פוצ'טינו לא בורח מהסיטואציה וגם לא מנסה להוריד ציפיות, אבל הדיבורים על הקבוצה שלו ותואר האליפות מתחילים כבר בימים אלו, ויהיה לו קשה מאוד לעצור את זה.

קודם כל חשוב לציין ולהדגיש, טוטנהאם, למרות היותה קבוצה לא מבוגרת למדי, רצה כבר מספר עונות עם אותו השלד וכבר הייתה באזור מאבקי האליפות בשנים האחרונות, ובחלקים מאוחרים יותר של העונה בהשוואה לעכשיו (סוף דצמבר). עונת 15/16 היא הזכורה ביותר בהקשר הזה. מסע הקסם של לסטר סיטי עמד בכותרות וייזכר לעד, אבל אנשים נוטים לשכוח שבתחילת חודש מרץ (!) טוטנהאם הייתה יכולה לעלות לפסגת הליגה אחרי רצף ניצחונות מרשים, אך הפסידה לווסטהאם ומספר ימים לאחר מכן סיימה בתיקו נגד ארסנל. במקביל לסטר ניצחה את שני המשחקים שלה, ובסופו של דבר גם זכתה באליפות וטוטנהאם סיימה שלישית (נקודה פחות מארסנל).

עונה לאחר מכן, הסיפור די דומה. שוב פעם קבוצה אחת בלבד עומדת בין טוטנהאם לבין האליפות המיוחלת. הארי קיין (בעונת שיא) וחבריו מתגברים על היריבות בצמרת ואף מנצחים את צ'לסי לאחר רצף מדהים של 13 ניצחונות רצופים של הכחולים, אבל אנטוניו קונטה ושחקניו זכו באליפות בתחילת מאי אחרי הפסד של טוטנהאם, שוב נגד ווסטהאם. טוטנהאם סיימה במקום השני בפער משמעותי מהדולקות אחריה, אך גם ההפרש מצ'לסי (7 נקודות בסיום) היה משמעותי.

בעונה שעברה התרנגולים אמנם לא היו פקטור אמיתי במאבק האליפות, בעיקר בגלל היכולת חסרת התקדים וההישגים ההיסטוריים של מנצ'סטר סיטי ופפ גווארדיולה , אבל הקבוצה סיימה במקום השלישי המכובד וסגרה שלוש עונות רצופות של מקומות 1-3 והשתתפות בליגת האלופות.

בחזרה לעונה הנוכחית, בתחילתה היה נראה שהפעם הרצף ייגמר לו. טוטנהאם טרודה (בעיקר מבחינה כלכלית) בנושא המעבר לאצטדיון החדש, והפכה לקבוצה הראשונה מאז קביעת חלונות ההעברות שלא החתימה שום שחקן (!). בנוסף, סיטי הגיעה לעונה במטרה לנסות ולהשתפר אחרי עונה היסטורית (דבר שאכן מתגלה כמשימה בלתי אפשרית), יונייטד הגיעה חדורת מוטיבציה לחזור סוף סוף למאבקי האליפות, ליברפול אחרי גמר האלופות עשתה רכש מאסיבי ומדויק, צ'לסי התחזקה באחד המאמנים המובילים באירופה ואפילו היריבה השנואה ארסנל סוף סוף נפטרה מארסן ונגר והאופטימיות חגגה.

בפועל, ליברפול אכן רצה בטופ עם תוצאות מדהימות, סיטי צמודה אליה (עד השבוע האחרון) כשארסנל וצ'לסי במאבק על המקום הרביעי. ויונייטד? נפרדה מהמיוחד ובעיקר מכינה את הקרקע לעונה הבאה (נגיד לזה בהמשך). בשקט בשקט, טוטנהאם שוב צמודה בצמרת כשאנחנו מתחילים לראות באופק את הרגעים המכריעים של העונה. והפעם זה מרגיש טיפה אחרת.

טוטנהאם, בעיקר של השבועות האחרונים, משלבת גם עוצמות (חמישייה אתמול, שישייה לרשת של אברטון מספר ימים קודם לכן) וגם אופי (ניצחון דרמטי על ברנלי בדקה האחרונה, גולים מאוחרים נגד אינטר וברצלונה שסידרו העפלה לשלב הבא באלופות). אתמול עלתה הקבוצה למקום השני בטבלה, מרחק של שש נקודות מהמוליכה ליברפול כאשר שני המשחקים הבאים של יורגן קלופ ומו סלאח הם נגד ארסנל ומנצ'סטר סיטי. על הנייר, לוח המשחקים של טוטנהאם בתקופה הקרובה לא נראה מאיים למדי, ועם רכש נקודתי בינואר (שני חלונות ללא רכש זה תקדים שלא יהיה כמותו לעולם) לאוהדים בהחלט יש סיבה להאמין שהפעם החלום עשוי להפוך למציאות.

נקודה אחרונה וחשובה בנוגע לכל הפרויקט המרשים של טוטנהאם. האיש שאחראי על כל הצעד המקצועי, על ההתקדמות המטאורית של מרבית הסגל ולאיזון הקבוצה, מאוריסיו פוצ'טינו, נמצא בחמשת החודשים האחרונים שלו במועדון. הסיכוי שהוא יישאר אחרי הקיץ שואף לאפס, בעיקר לאור הפיטורים של ז'וזה מוריניו והמינוי הזמני של יונייטד בדמות אולה גונאר סולשיאר, כשגם ריאל מדריד תמיד נמצאת בתמונה. גם אם רוב הסגל והכוכבים הגדולים יישארו בקבוצה, ללא הסמכות המקצועית העליונה המשימה תהיה קשה בהרבה ומי שייכנס לנעליו של פוצ'טינו ימצא אותם במידה גדולה בהרבה אפילו ממה שנראה מבחוץ. אז אם העונה הנוכחית תסתיים עם אליפות היסטורית, זוהי תהיה חתיכת מתנת פרידה. קיין, דלה אלי, סון ואריקסן מאמינים. וגם אחד, מאוריסיו פוצ'טינו.

תמונה: depositphotos

מחזור ההכרעה של שלב הבתים בליגת האלופות ייצא היום לדרך, כשהסיפור הגדול הוא כמובן בית C בו מתמודדות נאפולי, פ.ס.ז', ליברפול והכוכב האדום. כבר במהלך ההגרלה היה ברור שנקבל כאן מאבק משולש עד הרגע האחרון, והתסריט שהתקבל אחרי חמישה מחזורים לא יכול היה להיות דרמטי, ולהלן התרחישים: אז מה ליברפול צריכה לעשות היום כדי לעלות לשמינית הגמר? בשורה התחתונה – לנצח, אבל זה מאוד תלוי גם במשחק המקביל של פריז סן ז'רמן והכוכב האדום בלגרד.

במקרה שפ.ס.ז' מנצחת את הכוכב האדום: האנגלים יזדקקו לניצחון על נאפולי בהפרש של שני שערים או ניצחון בתוצאה של 0:1 – זה ייתן לפ.ס.ז' את ראשות הבית וליברפול תסתפק במקום השני. אם נאפולי תנצח, היא תסיים במקום הראשון בבית.

במקרה שפ.ס.ז' תסיים בתיקו עם הכוכב האדום: תיקו או ניצחון בין נאפולי וליברפול ישלח את האיטלקים לשלב הבא ביחד עם הפריזאים. אם האנגלים ינצחו, לכל הקבוצות יהיו תשע נקודות ואז חוקי שובר השוויון ייכנסו לתוקף – 1. נקודות שהושגו במפגשים הישירים בין הקבוצות שנמצאות בשוויון, 2. הפרש שערים במפגשי ראש בראש בין הקבוצות שנמצאות בשוויון, 3. שערים שהובקעו במפגשים הישירים בין הקבוצות שנמצאות בשוויון, 4. שערי חוץ שהובקעו במפגשים הישירים בין הקבוצות שנמצאות בשוויון.

במקרה שפ.ס.ז' תפסיד לכוכב האדום (לא סביר במיוחד): נאפולי תבטיח את העפלתה ללא קשר לתוצאה שלה באנפילד. במקרה כזה, ניצחון של ליברפול יעלה אותה על חשבונה של הצרפתים.

אז אחרי כל התרחישים וההסתברויות, הגיע הזמן להתמקד באחת הקבוצות המרשימות והלוהטות באירופה – פיינליסטית העונה שעברה (למי ששכח) והמוליכה הטרייה של הליגה האנגלית, הלוא היא ליברפול. הקבוצה של יורגן קלופ, שהציגה קמפיין אלופות נהדר אשתקד שהסתיים רק על ידי ריאל מדריד (ולוריס קאריוס) בגמר המפעל באוקראינה, קיבלה המון מחמאות בכל הנוגע להישגיה באלופות, אך במקביל סיימה את הליגה המקומית במקום הרביעי בלבד, בפער חסר תקדים של 25 (!) נקודות מהאלופה מנצ'סטר סיטי. חשוב לזכור שכל זה קרה אחרי עונה מופלאה של מוחמד סלאח, ששבר את שיא ההבקעות בפרמייר ליג לעונה אחת עם 32 כיבושים, דבר שיהיה קשה מאוד לשחזר (למרות השלושער שלו בשבת האחרונה מול בורנמות').

בחזרה לליברפול הקבוצה, והשינויים שקלופ והצוות שלו הבינו שצריכים להיעשות כדי להפוך לחברה של קבע בשלבים המאוחרים באלופות ובעיקר בשביל להתמודד שווה בשווה עם מנצ'סטר סיטי הנוכחית. זה התחיל עוד במהלך העונה הקודמת, עם החתמתו של וירג'יל ואן דייק תמורת 75 מיליון ליש"ט – הבלם היקר בעולם. ההולנדי ייצב את החלק האחורי ושידרג את שחקני ההגנה שלצידו, וכיום הוא כבר נחשב לאחד הבלמים הטובים בעולם.

זה המשיך בקיץ עם הוויתור על קאריוס, אותו שוער שהציג משחק נפל בגמר נגד ריאל מדריד שחיסל את עתידו באדומים, ורכישתו של אחד השוערים המרשימים אשתקד באירופה – הברזילאי אליסון בקר שהגיע מרומא בעבור לא פחות מ-75 מיליון אירו (סכום השיא ששולם על שוער אי פעם). השניים הם חלק משמעותי מהריצה המדהימה של ליברפול בליגה – 16 משחקים ללא הפסד, 6 שערי חובה בלבד ומקום ראשון.

בחלק הקדמי אין ממש מה להרחיב. אחרי פתיחה צולעת, מוחמד סלאח מתחיל לשחזר את הכושר שאפיין אותו אשתקד, סאדיו מאנה מבקיע יותר מהעונה הקודמת ורוברטו פירמינו ממשיך להיות מעורב בכל המהלכים ההתקפיים. לכל השלושה יש מקום לשיפור, בעיקר מפני שהפוטנציאל שלהם ידוע ומפחיד כאחד, ובתוספת של דניאל סטארידג' שחזר מהשאלה לתפקיד הסופר סאב, דיבוק אוריגי שכבר הספיק לנצח את הדרבי של ליברפול ושרדאן שאקירי שהגיע מסטוק ומשתלב נהדר בקישור ובחלק ההתקפי, נראה שקלופ יכול לישון בשקט בכל הקשור לצד הזה במגרש.

הבעיה מתחילה, וככל הנראה מדובר גם באזור שיכריע את המפגש הערב ואת העתיד של ליברפול בליגת האלופות – מרכז השדה. גם כאן הבוסים בליברפול נתנו עבודה עוד בעונה שעברה, ואחרי סאגה ארוכה סגרו עם נאבי קייטה המצוין מלייפציג, שהגיע בקיץ ביחד עם פאביניו ממונאקו בעסקאות בעלות כוללת של יותר ממאה מיליון אירו. מדובר בשני שחקנים בשיא הקריירה שלהם, שהיו אמורים לשדרג את הקישור כפי שעשו ואן דייק ואליסון בהגנה, אבל בפועל השניים משותפים בעיקר כמחליפים, יובשו לא מעט ורואים את ג'ורדן הנדרסון וג'יימס מילנר משחקים לפניהם. לאחרונה פאביניו מקבל יותר הזדמנויות, וקייטה כבר הספיק להרשים במשחקים האחרונים, אבל נראה שגם היום שני האנגלים ימשיכו במרכז השדה לצד ג'ורג'יניו ויינאלדום.

קלופ יילך עם מה שהוא מאמין בו, ומה שבשנה שעברה (בתוספת לאלכס אוקסלד צ'מברליין שמתאושש מפציעה) הביא אותו עד לבאר. אבל נראה שהעונה, בשביל להתקדם הלאה בכל המסגרות ובאמת לשתות ממנה, הוא יצטרך את האקסטרה. בטח שהיום נאפולי ושועל הקרבות במפעל קרלו אנצ'לוטי מגיעים למפגש גורלי וביום ראשון היריבה השנואה מנצ'סטר יונייטד וז'וזה מוריניו יתארחו באנפליד בעיקר בשביל לקלקל את השאיפות לתואר גדול. וכמה שבליברפול מחכים לו.