והתוצאות של הניסוי האחרון. וגם בונוס, רשימת חלק מהניסויים שלא הצליחו בשנים האחרונות.

  1. מצילים את הפועל תל אביב –הצלה הרואית מבית המשפט. ואולי היה עדיף להתחיל כקבוצת אוהדים ?
  2. קורצקי מאמן – בחירת מאמן חסר ניסיון במאבקי ירידה ובקבוצות גדולות עם לחץ.
  3. גיא לוזון מאמן  – עוד לפני הכישלונות המפוארים של לוזון, היה נראה שהוא מוביל את הפועל בבטחה להישארות בליגה. אבל אז החליט שהוא מתפטר כדי שלא ידבק בו כתם הירידה. הקארמה עבדה שעות נוספות ולאחר מכן הוא ירד ליגה עם מכבי פתח תקוה.
  4. שחרור אלטמן  – הכוכב של הקבוצה, כמעט הפך לסמל, נתן הכל בכל משחק ואף הזהה עם קהילת האוהדים הגדולה. משום מה הוחלט בהנהלה לא לשפר לו את התנאים ולשחררו.
  5. מכירת רז שלמה  – אחת ההשאלות הראשונות עם אופציית המכירה הלא ברורה. הרי אם אתה משאיל שחקן והוא מתחשל והופך לשחקן טוב אתה תחזיר אותו. אז מדוע לתת אופציה רכישה ?  רק אם אתה רוצה למכור בכל מקרה. רז שלמה בהמשך מגיע לנבחרת ישראל.
  6. חוסר סבלנות  – שחקנים צעירים ראה גיא בדש, אופק ביטון, אשר פורצים בגיל מאוחר יותר וכמה שנים אחרי שהיו בסיר הלחץ.
  7. גיא מלמד  – היה פנוי לרכישה אבל הוחלט להביא מישהו יותר זול. מלמד מככב היום בסכנין.
  8. אליאל פרץ – עוד הזדמנות להביא שחקן יקר אך מוכח. הלך להפועל לחיפה וכנראה יעשה צרות להפועל תל אביב במאבקים בפלייאוף תחתון.
  9. אי כיבוד חוזים – פיטורים שלא על פי דין עובד מעביד וגל תביעות אשר פגע בשם של הקבוצה במוסר התשלומים ובאמינות.
  10. רכש בוזגלו  – הבסיס מאחורי רכישת בוזגלו הוא נכון. נביא שחקן מפורסם ונמכור מנויים. אבל בוזגלו כבר היה בשלהי הקריירה, היה יקר ולא הביא ממש תוצרת אבל לא שכח להביא את הפציעה. התוצאה : תביעת ענק ופגיעה בשם.
  11. מכירה סיטונאית של כוכבי הקבוצה: דוידה, ליידנר ושי אליאס. ומה מביאים במקום ? מעלים שחקני נוער לא מנוסים שעושים המון טעויות וגורמים להפסדים מביכים.
  12. חוסר יכול לנהל ולאכוף את הקהל. הנהלת הקבוצה לא מתאמצת להיאבק בזורקי האבוקות, וזורקי הכדורים. יש לעול כמו מכבי חיפה כדי למגר את התופעה. אבל ההנהלה כנראה מפחדת מקומץ האולטראס שהורס את הקבוצה כבר שנים.
  13. הסתמכות יתר על צעירים . קנצפולסקי, למקין, ישראלוב, ארי כהן. שחקנים טובים ומאוד נחמדים. נכון לעכשיו הם לא יכולים להחזיק קבוצה בליגת העל.

נ.ב. – יכול להיות שחקל מהספקולציות כגון רכישה אפשרית של גיא מלמד היו רק ספין לתקשורת. אבל המשל מובן וניתן לקרוא לזה גם סקאוטינג ברמה נמוכה.

מאת: מערכת

לא הרבה נשאר מהפועל תל אביב. הניסנובים אמנם הצילו את הפועל תל אביב בבית המשפט אבל יתכן וחרצו את גורלה למוות איטי בייסורים. אי אפשר לצפות שניהול ציני חסר כל חזון יביא לתוצאות אחרות ממה שהורגלנו בשנים האחרונות.

הניהול הציני כולל :

  • ריבים עם שחקנים
  •  פיטורי מאמנים
  •  אי עמידה בחוזים
  • בחירת שחקנים תמוהה
  • חוסר יכולת הבנה בסיסית ששחקנים טובים ויקרים יותר יביאו יותר קהל ויותר הכנסות
  • חוסר הבנה בניהול מותג והזדהות אוהדים עם שחקנים
  • טיפול לקוי בדור המשך של אוהדים

ועוד כהנה וכנה סיבות וחוסרים ביכולת הניהולית. כל אלה משפיעים במגרש על השחקנים שגם כך רובם לא כל כך איכותיים.

לצערי עתיד הפועל תל אביב כעתיד הפועל פתח תקוה. קבוצת פאר שעקב ניהול לקוי התדרדרה ומשייטת לה בין הליגה הלאומית לליגה א' ומידי כמה שנים מחליפה בעלים.

לא יעזור הפעם הקהל הנפלא של הפועל כי שם המשחק הוא כסף וניהול נכון ואת שני האלמנטים האלה אין לצוות הניהול בראשות האחים ניסנוב.

 

 

קרדיט לתמונה: "ישראל היום"

למה מגיע לאוהדי הפועל כל זה? כנראה שיש אנרגיה שמסתובבת במעגלים וקהל שגירש את סמי סגול מכתר ואת טביב זכאי למנהלים כמו שיש היום ולא יותר. 

מתי זה ייגמר? זה ייגמר כמו שנגמרת כל גזירה כאשר אוהדי הפועל יפנימו ויבינו שקודם כל הם גרמו למציאות הזו. ולאחר שיבצעו את התיקון וההבנה התקופה הרעה תיגמר. ואולי לא כל כך מהר כי אוהדי הפועל בעצם באים מהסנסציה, באים מהאנדר דוג אל הניצחון המרגש. כי אם היינו מכבי זה לא היה כל כך מרגש. הבעיה שהפעם זה מלווה בהשפלה וזה ממש לא היה בתוכניות שלנו.

 

סוף סוף זה קרה לה. הפועל תל אביב בפליי אוף העליון.

כך קיבלנו פלייאוף עם שני משחקים גדולים כל שבוע, עם עניין ועם קהל. כי מה זה פליי אוף עליון  בלי הפועל תל אביב ?

המשחק עצמו היה בשליטה מוחלטת של הפועל במחצית הראשונה, אבל אז הגיע גול השיוויון ( ספק טעות של ספירובדקי ספק עבירה של פרץ)  ובמחצית השניה השליטה עברה לחדרה.

מאת: מערכת

בדיוק לפני שבוע חווינו משחק שלא היה כמוהו בארץ הרבה מאוד זמן . מכבי חיפה אירחה את מכבי תל אביב ל'משחק העונה', טייטל שבדרך כלל מבטיח הרבה אך בפועל מספק הרבה פחות. מכבי חיפה נמצאת בעיצומה של עונה נהדרת, חזק במאבק האליפות ומציגה את החלק הקדמי (ויש שיגידו גם את הקישור) הטוב והמגוון בארץ. למרות חלק אחורי בעייתי, סאגת ירדן שועה ומאמן שלא מקבל את הקרדיט הראוי לו, הירוקים עושים מעל ומעבר ושואפים ללכת עד הסוף לאחר העשור הקודם שהוגדר ככישלון.

הבעיה היחידה היא שממול מתמודדת מכבי תל אביב, האלופה המכהנת הצליחה להתאושש מטראומת ההדחה בגביע מול אום אל פאחם ומחזיקה ברקורד מעולה מול הקבוצה מהכרמל. אז המשחק שהבטיח הרבה הפעם קיים, ובענק! מכבי הוליכה אחרי שליטה מוחלטת, חיפה חזרה פעמיים עם קאמבק מדהים (אבל גם טיפוסי העונה במחציות השניות), אך פיספסה הזדמנות לקחת את כל הקופה ולבסוף נשארה רק עם המחמאות אחרי שער הניצחון המדובר של יונתן כהן הצהוב.

ב- 60 הדקות הראשונות, למעט דקות בודדות בסוף המחצית הראשונה, מכבי חיפה נראתה כמו אחת שפוגשת את הטורף שלה ולא מצליחה לברוח. הכל נראה כל כך פשוט לחבורה של איביץ', ולעומת זאת בלבול לא הצליח להעיר את חניכיו המבוהלים. טעות של סיינסברי (מהלך טיפוסי של איתי שכטר ) ועוד שער קבוצתי נהדר של התל אביבים וזה כבר 0:2. הייאוש חוגג. ואז בלבול מכניס את וילדסחוט. וילדסחוט שחקן התקפה, נכון, אך לפרקים גדולים מדי של העונה לא הורגשה השפעתו. רבים לא חשבו שזה החילוף הנכון, אך פה הטעות. מרקו בלבול מרגיש את השחקנים שלו. שלוש דקות עברו, וזה נהיה 2:2. הייאוש הוחלף באקסטזה מוגזמת, אחת כזו שיכולה לגרום לך לעשות דברים קיצוניים. אבל אז הגיע פוקס. שחקן צעיר ללא מספיק דקות משחק שנזרק למערכה בעקבות היעדרותו של נטע לביא. פנדל, ג'וש כהן עוד איכשהו הודף יונתן כהן שם את זה. 3:2.

פה נכנס עניין התהליך. בשנים עברו פה היו מתחילות הקללות (כנראה לפני אפילו), ההשמצות, קריאות ה"תתפטר", "תתעוררו" ושאר עצבים. אבל לא. רוב מוחלט של האוהדים הירוקים המשיכו להאמין, ובצדק. אין קבוצה בליגת העל שהצליחה לחזור להבקיע שערים בזמן כל כך קצר. אין קבוצה התקפית יותר טובה בליגת העל. אז כן, בעבר המילה "תהליך" גרמה לאוהדים לחלחלה (תקופת רנה מולנסטיין, למשל) אבל הקהל הוא זה שעבר תהליך, ודחף את הקבוצה המשתפרת שלו לתת את הכל על הבמה המרכזית ביותר. לא סתם שמענו מחיאות כפיים לאחר שריקת הסיום ולמרות התוצאה האכזרית, ולא פלא שהירוקים הגיבו בצורה מעוררת הערכה וניצחו את נתניה במפגש לא פשוט בשבת האחרונה. הפער חזר לשלוש נקודות עד למשחקה של מכבי ת"א מול בית"ר ירושלים הערב.

גם אם לא השנה, בקרוב מאוד יזכו האוהדים, הבעלים, הצוות המקצועי והשחקנים ליהנות ממשחקים גדולים ותארים משמעותיים. מכבי חיפה מצאה את הנוסחה הנכונה וכבר אי אפשר להתכחש לזה – אחרי לא מעט שנים לאחד המועדונים הגדולים בארץ חזרה סוף סוף היכולת המקצועית, חזרה הקבוצה .

 

תמונה: depositphotos

 

ליגת ג'פניקה יצאה לדרך באופן רשמי בדיוק לפני כחודש (25.8), לכן זהו בדיוק הזמן לעשות קצת סדר אחרי ארבעת המחזורים הראשונים והדי מפתיעים שקיבלנו. הנה תמונת מצב ראשונה לעונה הנוכחית, בהתאם למיקום הקבוצות בטבלת הליגה.

1. מכבי תל אביב (10 נק') – לאחר הפרידה מג'ורדי קרויף, מכבי יצאה לעידן חדש – עידן ולדימיר איביץ'. המאמן הסרבי אמנם חווה הדחה מוקדמת מאירופה, אבל בגזרה המקומית הקבוצה שלו עושה את העבודה כאשר היא בלתי מנוצחת ומסתכלת על כל הליגה מלמעלה. הרכישה של איתי שכטר מוכיחה את עצמה, והשילוב שלו עם אלירן עטר מסתמן ככזה שיעשה כאב ראש גדול להרבה הגנות העונה. גם השחקנים הצעירים שחזרו מהשאלות הופכים לאט לאט לחלק אינטגרלי מהקבוצה, כשהבולטים הם דן גלזר, רוסלן ברסקי ויונתן כהן. המבחנים האמיתיים של הקבוצה צפויים להגיע בשבועות הקרובים, כשהצהובים יתמודדו עם מכבי חיפה (גמר גביע הטוטו), יפגשו את הפועל לדרבי לוהט ובמחזור שלאחר מכן יתארחו בטדי.

 

2. הפועל חדרה (10 נק') – נכון לכרגע, פשוט לעמוד ולמחוא כפיים לניסו אביטן ולשחקנים שלו. הקבוצה שהדהימה אשתקד והצליחה לעשות היסטוריה ולהעפיל לליגה הבכירה, כלל לא ידעה אם היא תצליח לפתוח את העונה הנוכחית בעקבות בעיות תקציב. בסופו של דבר, העירייה הצליחה להביא את הסיוע והקבוצה קיבלה מהבקרה התקציבית את האישור המיוחל להירשם לליגה. למרות הבעיות הכלכליות, נראה שהיא פגעה עם שני זרים נהדרים שלוקחים על עצמם את הקבוצה. הראשון הוא לוסיו, שהוחתם בזמנו על ידי הפועל ב"ש אך לא באמת קיבל צ'אנס אמיתי להוכיח את עצמו. בחדרה לוסיו מקבל את מלוא הקרדיט בהתקפה, ובמחזור האחרון הוא החזיר עם שער בכורה ובישול. המצטיין של הקבוצה בינתיים הוא פלומיין הצרפתי, קשר הכנף שמעורב במרבית המהלכים ההתקפיים של קבוצתו וכבר מסומן בפנקס של כל הגדולות. חדרה חיה בחלום, ובפועל הנקודות שאגרה עד כה יעזרו לה בקרבות הירידה הצפויים לה בהמשך, למרות הפתיחה חסרת התקדים.

 

3. מכבי פ"ת (8 נק') – רבים חשבו שההחתמה של גידי קאניוק, שמשחק על אותה המשבצת של יוסי בניון, לידור כהן ומנור סלומון תפגע בהיררכיה שנבנתה בחלק השני של העונה הקודמת ותוציא את הקבוצה מאיזון, אבל אלישע לוי יכול לסמן וי על הקאמבק של האקס וכמו כן על פתיחת העונה הטובה של קבוצתו. המלאבסים הראו הרבה אופי במחזור האחרון עם מהפך דרמטי בסמי עופר מול מכבי חיפה, כשבמחזור הראשון הקבוצה סיפקה את אחת התצוגות היותר מרשימות של העונה עם רביעייה על הראש של גיא לוזון ובית"ר ירושלים. יחד עם תאי רביבו המוכשר שנראה כמו שחקן נהדר, לפ"ת יש סגל שחקנים סופר מוכשר שבהחלט צריך להיות בפלייאוף העליון בסיום העונה ואף לפזול לכרטיס לאירופה.

 

4. מ.ס אשדוד (7 נק') – המקדוני בלגויה מילבסקי, ששיחק באשדוד בתחילת שנות האלפיים, קיבל מג'קי בן זקן את ההזדמנות הראשונה שלו בקבוצת בוגרים ונכון לארבעת מחזורי הפתיחה הם בהחלט יכולים להיות מרוצים מקצב צבירת הנקודות. גם השנה הקבוצה מעיר הנמל צפויה להילחם על חייה עד הרגע האחרון, בטח אחרי שרכשה בקיץ את קבלת הירידות בן רייכרט. הסגל של מ.ס אשדוד הוא מהחלשים בליגה אם לא החלש ביותר, לכן אשדוד מנסה לשחק סגור יותר במטרה קודם כל לא להפסיד, ונכון לכתיבת שורות אלו זה דווקא מצליח למילבסקי ושחקניו.

 

5. הפועל ת"א (5 נק') – אחרי החזרה המהירה לליגה הבכירה, אוהדי הפועל תל אביב מאמינים שלקבוצה שלהם יש מקום בפלייאוף העליון. קובי רפואה העלה את הקבוצה עם רצף תוצאות מרשים אחרי שהחליף את מוטי איווניר בתחילת העונה הקודמת, אבל הביקורות היו מאז ועד והיום בנוגע לאיכות הכדורגל. לכולם ברור, מהבעלים ועד לאחרון האוהדים, שמה שהספיק בשנה שעברה לא יספיק העונה, ולכן הקבוצה התחזקה בהתאם והחליפה את כל השלישייה הקדמית, בראשותו של עומר דמארי שחזר לקדנציה מספר 2 במקום שבו הוא הכי הצליח. רועי זיקרי, שסוף סוף הצטרף באופן רשמי, הוא השחקן הדומיננטי ביותר בחלק ההתקפי של האדומים במחזורי הפתיחה, ויחד עם עאבד וקאיו שלא מצא את עצמו במכבי חיפה וצריך להיכנס לעניינים, יש בהפועל פוטנציאל לעונה מאוד מעניינת.

 

6. עירוני ק"ש (5 נק') – נראה שאיזי שרצקי איבד עניין בקבוצה או יותר נכון בכל הנוגע לשאיפות הגבוהות כפי שהוא הצהיר מדי שנה. הוא החליט להשאיר את חיים סילבס, החלטה מצוינת אמנם, אבל בחר למכור את נייג'ל האסלביינק ברגע האחרון של חלון העברות, והשאיר את מאמנו בבעיה קשה. ק"ש החזירה לשורותיה שני שחקנים שכבר עשו חייל בקבוצה, וובה בראון ושמעון אבוחצירה, וגם שחקן הרכש ההולנדי לוי גארסיה נראה כבינגו נוסף, אבל ספק אם הקאדר הנוכחי יכול להוביל את הקריה ליותר ממקום בטוח במרכז הטבלה.

 

7. הפועל רעננה (5 נק') – קורצקי עשה עבודה מצוינת בעונה החולפת, עם הישארות מוקדמת יחסית וכדורגל איכותי שהוביל את הקבוצה למרחק נגיעה מגמר גביע המדינה. העונה נראה שהדברים ילכו קשה יותר, ואין ספק כי המאמן, הבעלים והאוהדים יקנו בשתי הידיים את המיקום הנוכחי. רעננה איבדה בפגרה את שלושת השחקנים הטובים ביותר שלה, הבלם מוחמד עלי קמארה שחתם ביאנז בויז השווייצרית, הקיצוני רועי זיקרי שחזר לקבוצתו הפועל ת"א והחלוץ שמעון אבוחצירה שהצטרף לק"ש. החיזוק שהגיע די בינוני והקבוצה צפויה להתמודד במאבקי ההישרדות.

 

8. הפועל חיפה (4 נק') – גם ניר קלינגר ידע שהעונה החולפת היא דבר שפשוט אי אפשר לשחזר, בטח לא להתעלות עליו. היה בהפועל חיפה סוג של קסם שקשה להסביר במילים, כשגם עזיבה של הכוכב הגדול חנן ממן באמצע העונה לא מנעה מהקבוצה להיאבק בצמרת עד לרגעים האחרונים, לקחת את הכרטיס לאירופה והדובדבן שבקצפת כמובן – זכייה בגביע עם שלושה שערים לרשת של בית"ר ירושלים בטדי. קלינגר רצה ללכת לנבחרת, אבל הבחירה במודל האוסטרי גרמה לו להישאר בכרמל ולראות שחקנים בולטים כמו שיימן, תורג'מן, בן בסט וברסקי עוזבים ומותירים חלל גדול. הבסיס של הקבוצה עדיין יציב, אך ספק אם נס נזיר, אלי אלבז ובן אז'ובל מסוגלים להיכנס לנעליים של החלוצים שעזבו ולספק את הסחורה. בינתיים זה לא נראה כך, ולפתע התסריט שבו הפועל חיפה חוזרת לפלייאוף התחתון לא נראה כל כך מופרך.

 

9. מכבי חיפה (4 נק') – מה עוד יש להגיד על מכבי חיפה שכבר לא נאמר? גם המהפכה ההולנדית נראית בדרך הבטוחה לקריסה. המנהל המקצועי מו אלאך לא ביצע שינויים משמעותיים בפגרה והאמין שהסגל הנוכחי (בדגש על שחקני הבית הצעירים) יעשה את קפיצת המדרגה והקבוצה תתקדם בדרך חזרה לימים היפים, אבל בינתיים מלבד 45 דקות טובות מול מכבי פ"ת זה נראה בדיוק כמו בעונה הקודמת, הן מבחינת היכולת המקצועית והן מבחינת צבירת הנקודות. נראה שימיו של פרד רוטן ספורים, אבל ספק אם שינוי נוסף בעמדת המאמן הוא מה שישנה את העונה של הירוקים.

 

10. בית"ר ירושלים (4 נק') – אלי טביב הלך, והבעלים החדש משה חוגג קיבל במחזור האחרון סוף סוף קצת נחת עם ניצחון הבכורה של קבוצתו נגד בני סכנין. חוגג נמצא רק מספר שבועות בקבוצה וכבר הספיק להשקיע מיליונים רבים ברכש מאסיבי. הקבוצה עדיין לא נראית מחוברת, אבל זה טבעי לשלב זה וברגע שהשחקנים יכירו אחד את השני ויהיו מתואמים, יש לקבוצה של אוחנה וחוגג פוטנציאל לשחזר את ההישגים המרשימים מהעונה הקודמת. סימן שאלה גדול הוא המאמן גיא לוזון, שכשל בקבוצות הגדולות האחרות אותן אימן וכלל לא בטוח שהוא האיש הנכון למשימה. גם ערן לוי, שלא מקבל דקות משמעותיות, עשוי להיות חומר נפץ בחדר הלבשה שיכלול כמה שמות גדולים ולא מעט שחקנים מתוסכלים.

 

11. בני סכנין (3 נק') – בסכנין החליטו ללכת על בני בן זקן, מאמן בית"ר אשתקד שהוביל אותה לכמה מרגעי השיא שלה בשנים האחרונות אבל ספק אם היה האיש שבאמת קיבל את ההחלטות בפועל. זהו המבחן האמיתי של בן זקן, שקיבל מהנהלת סכנין יד רחבה ושחקני רכש מוכחים בדמותם של מהראן ראדי, מוחמד גאדיר וקלאודמיר פריירה. המהלך החשוב של הקיץ היה ההתעקשות לשמור על פיראס מוגברי, ולמרות פתיחת עונה מאכזבת יש בסכנין פוטנציאל להגיע רחוק העונה.

 

12. בני יהודה (3 נק') – הראש של הבעלים נמצא בחקירות, הסגל בינוני ומורכב מהרבה שחקנים צעירים והקבוצה מגיעה לאחר עונת שיא שכללה פלייאוף עליון ומאבק עיקש נגד כל קבוצה שעמדה מולה. אין ספק שליוסי אבוקסיס תהיה משימה קשה להגיע עם הקבוצה הנוכחית ליותר מאזור מרכז הטבלה, ולפי איך שהדברים נראים האוהדים הכתומים לא יתנגדו ללכת לים בחודשים אפריל מאי, העיקר לא להיאבק בתחתית.

 

13. הפועל ב"ש (3 נק') – אחרי שלוש עונות גדולות התחילו בבירת הנגב להרים טיפה את האף, והבעיות לא איחרו להגיע. החלטות מקצועיות תמוהות בפגרה בכל הנוגע לרכש (ההחתמה והשחרור של השוער אנסטיס, העזבתו של חיימוב, הוויתור על אייבינדר ושיימן וכו') פגעו מאוד במרקם של הקבוצה והיוו חלק מההדחה המוקדמת מאירופה. הקבוצה התאפסה על עצמה בדדליין והחתימה את האסלביינק ודיא סבע שאמורים לשדרג את המשחק ההתקפה, אבל גרמו למרמור אצל שחקנים בולטים כמו חנן ממן ובן שהר. ההגנה ומרכז השדה של הבאר שבעים לא חוזקו כראוי וההתקפה כאמור לא מאוזנת. ברק בכר ניצב בפני האתגר הגדול ביותר שלו, להעיר מחדש את הקבוצה שלו וללכת עד הסוף כשהמטרה היא אחת – אליפות רביעית ברציפות.

 

14. מכבי נתניה (1 נק') – נתניה עשתה את כל הטעויות האפשריות. זה התחיל עם הוויתור והפרידה מערן לוי, שהיה תפור על המועדון והמנהיג הבלתי מעורער על המגרש ומחוצה לו. זה המשיך עם מכירתו של דיא סבע ממש ביום האחרון של חלון העברות, כשהתקבלה הצעה שהיה קשה מאוד להגיד לה לא. נראה שבעיר היהלומים לא באמת היו מוכנים לתסריט שבו הם מאבדים את שני הכוכבים שלהם, ששווים ביחד יותר מ-40 שערי ליגה. בנוסף אליהם, גם שני שחקני מפתח עזבו את נתניה וחזרו לקבוצות האם שלהם, דן גלזר למכבי ת"א וראמזי ספורי להפועל ת"א. הרכש שנתניה הביאה בתגובה די חיוור, כאשר מלאכת השערים צפויה ליפול בעיקר על גיא מלמד שהגיע בעסקת סבע. נתניה כעת סוגרת את הטבלה, אבל אם דרפיץ' וברדה לא יצליחו להמציא את עצמם מחדש ולבנות תלכיד חזק גם ללא לוי וסבע, הם לא צפויים להתקדם יותר מדי במעלי הטבלה.

 

המחזור הבא צפוי להיות המעניין ביותר עד כה, לפחות על הנייר, כאשר הפועל ומכבי תל אביב ייפגשו בדרבי הראשון של העונה, בעוד שמכבי חיפה תארח את הפועל באר שבע לקרב גדול בין שני מועדונים לחוצים. המחזור הקרוב ואלו שיבואו אחריו כבר יתנו לנו תמונה כוללת ייותר ומסקנות מגובשות בנוגע לציפיות של כל אחת מ-14 קבוצות הליגה להמשך עונת המשחקים.

תמונה: depositphotos

העידן החדש בבית"ר ירושלים, 'עידן משה חוגג', נפתח אמנם עם הפסד למכבי פ"ת בגביע הטוטו, אך האירוע המשמעותי הראשון לאחר העברת הבעלות התרחש היום (שלישי), כאשר הקבוצה מהבירה הודיעה על החתמתם של שניים מהשחקנים היותר מוכשרים ומעניינים שיש לנו בכדורגל הישראלי – מאור בוזגלו וערן לוי. שני השחקנים חתמו לעונה אחת.

בוזגלו בן ה-30 סיים בימים אלו את השיקום בברכו וצפוי לחזור לשחק בחודש הבא. בעונה שעברה הוא החלים מפציעה קשה בברך וחתם במכבי חיפה, לאחר מכן נפצע גם במדים הירוקים וכעת לאחר שיקום נוסף הוא מקווה לחזור למגרשים ולהיות שחקן מוביל כפי שהיה בקדנציה המוצלחת שלו בהפועל באר שבע.

לוי (33), שזוהי הקדנציה השלישית שלו במועדון, חוזר לבית וגן אחרי חמש עונות במכבי נתניה, אותה הצעיד לפני שנתיים לליגת העל. בעונה שעברה הוא כיכב במדי נתניה, אותה הוביל לפלייאוף העליון כאשר כבש ובישל מספר דו ספרתי של שערים בכל המסגרות. למרות היכולת הגבוהה, אי הסכמות בנוגע לאורך החוזה שלו הובילו לפרידה משותפת.

העונה הנוכחית כבר נפתחה בצורה לא אידיאלית עבור בית"ר עם כל סחבת סאגת בעלות הקבוצה (בראשות אלי טביב). כעת, גיא לוזון ואלי אוחנה יצטרכו לנהל חלק קדמי שיכלול שחקנים בכירים ובעלי אגו כדוגמת ערן לוי, מאור בוזגלו, עידן ורד, סילבסטר, וארן וסאבו.

המבחן הגדול יהיה של הבעלים החדש משה חוגג. הצורה שבה יתמודד עם כישלון או אכזבה מקצועית יהיה המדד הטוב ביותר. חוגג, אוהד הפועל באר שבע, הצהיר לא פעם שאלונה ברקת היא ההשראה שלו. אותה ברקת שנכשלה במשך 5-6 שנים ברציפות עד שהתחילה לראות קצת נחת מהקבוצה, ובכל הזמן הזה המשיכה להשקיע ולשמור על שקט ניהולי. זה גם הדבר שהכי היה חסר לבית"ר לאורך כל השנים, מבוגר אחראי שינהל את המועדון ללא קפריזות, יידע להתמודד עם הקהל ועם גב כלכלי מספיק חזק.

בבית"ר שום דבר לא ודאי, ולאור ההחתמות נראה שהקבוצה הולכת לעונה של או סקנדל או פסטיבל. מה שכן בטוח – יהיה מעניין לעקוב.