תמונה: depositphotos

 

"יש לנו אמון מדהים בעצמנו", כך הגדיר מאוריסיו פוצ'טינו את הפורמה הנוכחית של קבוצתו, אחרי הניצחון הביתי 5:0 על בורנמות' אתמול. צ'לסי וארסנל הן הקבוצות המובילות של העיר לונדון, אבל דווקא התרנגולים הולכים ומסתמנים כיריבה הגדולה ביותר של ליברפול על תואר תואר האליפות 2018/2019. כן, אפילו יותר ממנצ'סטר סיטי.

פוצ'טינו המשיך אמש: "יש לנו רעיונות ברורים, אבל כעת האתגר הולך להיות קשה יותר. כשאתה מדורג בין שתי הראשונות כולם רוצים להרוג אותך. רק אם נישאר צנועים ונמשיך לעבוד קשה אז אולי באפריל או מאי אפשר יהיה לדבר על אליפות או מלחמה על התואר". פוצ'טינו לא בורח מהסיטואציה וגם לא מנסה להוריד ציפיות, אבל הדיבורים על הקבוצה שלו ותואר האליפות מתחילים כבר בימים אלו, ויהיה לו קשה מאוד לעצור את זה.

קודם כל חשוב לציין ולהדגיש, טוטנהאם, למרות היותה קבוצה לא מבוגרת למדי, רצה כבר מספר עונות עם אותו השלד וכבר הייתה באזור מאבקי האליפות בשנים האחרונות, ובחלקים מאוחרים יותר של העונה בהשוואה לעכשיו (סוף דצמבר). עונת 15/16 היא הזכורה ביותר בהקשר הזה. מסע הקסם של לסטר סיטי עמד בכותרות וייזכר לעד, אבל אנשים נוטים לשכוח שבתחילת חודש מרץ (!) טוטנהאם הייתה יכולה לעלות לפסגת הליגה אחרי רצף ניצחונות מרשים, אך הפסידה לווסטהאם ומספר ימים לאחר מכן סיימה בתיקו נגד ארסנל. במקביל לסטר ניצחה את שני המשחקים שלה, ובסופו של דבר גם זכתה באליפות וטוטנהאם סיימה שלישית (נקודה פחות מארסנל).

עונה לאחר מכן, הסיפור די דומה. שוב פעם קבוצה אחת בלבד עומדת בין טוטנהאם לבין האליפות המיוחלת. הארי קיין (בעונת שיא) וחבריו מתגברים על היריבות בצמרת ואף מנצחים את צ'לסי לאחר רצף מדהים של 13 ניצחונות רצופים של הכחולים, אבל אנטוניו קונטה ושחקניו זכו באליפות בתחילת מאי אחרי הפסד של טוטנהאם, שוב נגד ווסטהאם. טוטנהאם סיימה במקום השני בפער משמעותי מהדולקות אחריה, אך גם ההפרש מצ'לסי (7 נקודות בסיום) היה משמעותי.

בעונה שעברה התרנגולים אמנם לא היו פקטור אמיתי במאבק האליפות, בעיקר בגלל היכולת חסרת התקדים וההישגים ההיסטוריים של מנצ'סטר סיטי ופפ גווארדיולה , אבל הקבוצה סיימה במקום השלישי המכובד וסגרה שלוש עונות רצופות של מקומות 1-3 והשתתפות בליגת האלופות.

בחזרה לעונה הנוכחית, בתחילתה היה נראה שהפעם הרצף ייגמר לו. טוטנהאם טרודה (בעיקר מבחינה כלכלית) בנושא המעבר לאצטדיון החדש, והפכה לקבוצה הראשונה מאז קביעת חלונות ההעברות שלא החתימה שום שחקן (!). בנוסף, סיטי הגיעה לעונה במטרה לנסות ולהשתפר אחרי עונה היסטורית (דבר שאכן מתגלה כמשימה בלתי אפשרית), יונייטד הגיעה חדורת מוטיבציה לחזור סוף סוף למאבקי האליפות, ליברפול אחרי גמר האלופות עשתה רכש מאסיבי ומדויק, צ'לסי התחזקה באחד המאמנים המובילים באירופה ואפילו היריבה השנואה ארסנל סוף סוף נפטרה מארסן ונגר והאופטימיות חגגה.

בפועל, ליברפול אכן רצה בטופ עם תוצאות מדהימות, סיטי צמודה אליה (עד השבוע האחרון) כשארסנל וצ'לסי במאבק על המקום הרביעי. ויונייטד? נפרדה מהמיוחד ובעיקר מכינה את הקרקע לעונה הבאה (נגיד לזה בהמשך). בשקט בשקט, טוטנהאם שוב צמודה בצמרת כשאנחנו מתחילים לראות באופק את הרגעים המכריעים של העונה. והפעם זה מרגיש טיפה אחרת.

טוטנהאם, בעיקר של השבועות האחרונים, משלבת גם עוצמות (חמישייה אתמול, שישייה לרשת של אברטון מספר ימים קודם לכן) וגם אופי (ניצחון דרמטי על ברנלי בדקה האחרונה, גולים מאוחרים נגד אינטר וברצלונה שסידרו העפלה לשלב הבא באלופות). אתמול עלתה הקבוצה למקום השני בטבלה, מרחק של שש נקודות מהמוליכה ליברפול כאשר שני המשחקים הבאים של יורגן קלופ ומו סלאח הם נגד ארסנל ומנצ'סטר סיטי. על הנייר, לוח המשחקים של טוטנהאם בתקופה הקרובה לא נראה מאיים למדי, ועם רכש נקודתי בינואר (שני חלונות ללא רכש זה תקדים שלא יהיה כמותו לעולם) לאוהדים בהחלט יש סיבה להאמין שהפעם החלום עשוי להפוך למציאות.

נקודה אחרונה וחשובה בנוגע לכל הפרויקט המרשים של טוטנהאם. האיש שאחראי על כל הצעד המקצועי, על ההתקדמות המטאורית של מרבית הסגל ולאיזון הקבוצה, מאוריסיו פוצ'טינו, נמצא בחמשת החודשים האחרונים שלו במועדון. הסיכוי שהוא יישאר אחרי הקיץ שואף לאפס, בעיקר לאור הפיטורים של ז'וזה מוריניו והמינוי הזמני של יונייטד בדמות אולה גונאר סולשיאר, כשגם ריאל מדריד תמיד נמצאת בתמונה. גם אם רוב הסגל והכוכבים הגדולים יישארו בקבוצה, ללא הסמכות המקצועית העליונה המשימה תהיה קשה בהרבה ומי שייכנס לנעליו של פוצ'טינו ימצא אותם במידה גדולה בהרבה אפילו ממה שנראה מבחוץ. אז אם העונה הנוכחית תסתיים עם אליפות היסטורית, זוהי תהיה חתיכת מתנת פרידה. קיין, דלה אלי, סון ואריקסן מאמינים. וגם אחד, מאוריסיו פוצ'טינו.

נבחרת אנגליה נתנה קמפיין נהדר במונדיאל האחרון, אך בסופו של דבר "הכדורגל לא חזר הביתה". עדיין, עולם כמנהגו נוהג והפרמייר ליג נשארת בית חם לכדורגל המודרני.

לראשונה בכדורגל האנגלי, העונה החלה אחרי שחלון הקיץ נסגר (יום לפני שריקת הפתיחה באולד טראפוד בין מנצ'סטר יונייטד ללסטר). פרט לשחקנים חופשיים, מעתה שחקנים יכולים רק לעזוב את קבוצות הליגה, וזה כאמור תקדים שלא היה כמותו.

סקירה קצרה ותחזית בנוגע לשש הגדולות של הליגה:

מנצ'סטר סיטי: כל מה שפפ גווארדיולה זקוק הוא לשמור על המוטיבציה של השחקנים והאליפות הבאה כבר תמצא את דרכה לצד התכול של מנצ'סטר. למעט ליברפול, אליה נגיע בהמשך, לא נראה שאף קבוצה באמת יכולה להתמודד עם הסיטי לאורך עונה שלמה. אשתקד הם היו בשתי דרגות מעל הליגה, וסביר להניח שימשיכו במגמה עם רכישתו ריאד מאחרז הנפלא. נקודת התורפה עשויה להיות בחלק האחורי, אך גם שם גווארדיולה יכול להיות מעודד מחזרתו של אלוף העולם הטרי בנז'מן מנדי שהחמיץ את העונה הקודמת בגלל פציעה..

מנצ'סטר יונייטד: הפרצופים החמוצים של ז'וזה מוריניו כל הקיץ והיעדר רכש משמעותי עשויים להוביל לפרידה מוקדמת בשלב כלשהו של העונה. שאלה חשובה היא האם הוא ישנה כיוון עם פול פוגבה וישכנע אותו לשחק עבור הקבוצה כמו ששיחק עבור הנבחרת הצרפתית. במידה והמאמן הפורטוגלי ישנה כיוון יש לו עדיין סגל מעולה להתמודד שוב על המקום השני, אבל עם כל הכבוד לפרד ודאלוט שנחתו בפגרה, קשה להאמין שהכל יצליח להתחבר לשדים האדומים ברמה של מאבק אמיתי על האליפות עם השכנים ממול.

טוטנהאם: הכניסה לאיצטדיון חדש ומפואר במהלך העונה החדשה לא מהווה תירוץ לחוסר חיזוק מוחלט. לטוטנהאם יש חבורה של שחקנים מאוד מוכשרת, אבל נראה שגם העונה הלחץ על הארי קיין יהיה גדול מתמיד. מאוריסיו פוצ'טינו טען שאין לו בעיה עם חוסר החיזוק ולפעמים יש צורך לחשוב אחרת. לדבריו המועדון השאיר את כל השחקנים שלו בסגל וזה גם חשוב מאוז. המטרה המרכזית של הקבוצה תהיה שוב לסיים בין ארבע הגדולות, אבל אין ספק שהשנה המשימה תהיה קשה הרבה יותר.

ליברפול: הקבוצה שעשתה את הרכש הכי מרשים (177 מיליון ליש"ט) אמורה להוות את היום המרכזי על סיטי ולהילחם איתה על תואר האליפות. היא גם אחת הקבוצות שהכי הרשימו במשחקי ההכנה לליגה. כהמפתח להצלחה הוא השבחת ההגנה בראשות השוער המצוין אליסון, והשאלה הגדולה היא האם מו סלאח יצליח לשחזר את היכולת האדירה מהעונה הקודמת. בשורה התחתונה, כל מקום חוץ מראשון-שני יהיה אכזבה גדולה.

צ'לסי: הרבה סימני שאלה בקשר לבלוז. האם מאוריציו סארי יוכל לעשות איתה מה שעשה בנאפולי? במגן הקהילה היא נראתה רע, אבל ידוע שלסארי לוקח זמן להתחמם על הקווים ואם לרומן אברמוביץ' תהיה סבלנות גם תהיה לו קבוצה, אבל נראה שלא יותר מאשר להיאבק על אחד מארבעת הכרטיסים לליגת האלופות. הגעת השוער קפה במקום טיבו קורטואה בסכום שיא יכולה לסדר לכחולים שקט בעמדה גם לעשור הבא וגם הקישור קיבל חיזוק רציני. השאלה תהיה עד כמה מהר סארי יארגן את השורות.

ארסנל: ה-מהפכה של הקיץ. לאחר 22 שנים ארסנל וארסן ונגר כבר לא. מרבית האוהדים חלמו על היום הזה תקופה ארוכה, ואונאי אמרי שהגיע ללונדון רשם כמה רכישות מעניינות בעמדות שבו הם היו חלשים: השוער, ההגנה והקישור. השאלה איזה מנג'ר יישב על הספסל. זה שהצליח בסביליה ו-ולנסיה או זה שנכשל יחסית בפאריס סן ז'רמן. הפרויקט של ארסנל בהחלט מסקרן, השאלה כמה מההלם של עזיבת מנג'ר בזמן פרק זמן ארוך ומשמעותי כל כך (ראו ערך סר אלכס פרגוסון ומנצ'סטר יונייטד) ישפיע על הקבוצה.

מי לדעתכם תניף את צלחת האליפות בסוף העונה? עד שנקבל את התשובה המתבקשת, בואו פשוט נהנה מהכדורגל שהליגה טובה בעולם מספקת.