תמונה: depositphotos

 

עשרה משפטים על דרבי הכדורסל של תל אביב שהפגיש בין הפועל למכבי ביום ראשון האחרון:

  • העונה הזו היא פספוס של הפועל תל אביב. קבוצה עם קהל ( נגיע אליו) עם מסורת ועם ישראלים טובים לא הצליחה להשכיל ולנצח.
  • הארכה – שחקני הפועל כבר היו עייפים. פרנקו היה צריך להכניס את לימונד שלא שיחק כמעט ברבע האחרון והיה עם כוחות יחד עם דשון סטיבנס. כוחות רעננים אולי היו עומדים טוב יותר מול מכבי.
  • מכבי קבוצה מאומנת עם ספסל עמוק כרגיל נקלעה לבעיית איבודי כדור חמורה.שחקן ברמתו של ווילביקין לא אמור לתפקד כך בשעות המכריעות.
  • הקהל של הפועל – שוב הוכח שהקהל של הפועל לא מקבל סמכות , חוצפן ולא יודע איך להתנהג. מספיק גפרור קטן כדי להדליק אותם. אם הנהלת הפועל לא תתחיל לאכוף משמעת והתנהגות בקרב אוהדי פועל המצב עשוי להתדרדר.
  • דיאנדרה קיין – שחקן בעייתי שאנחנו בספק אם יישאר במכבי. התגרה בקהל ונשאר עם חשבון תוח עוד מהמשחק הקודם. מיותר.
  • פלייאוף – סיכוי קלוש להפועל תל אביב להגיע לפיינל פור. היתה צריכה הבטיח את מקומה כבר מזמן. עם כל הרעש הציבורי סביב הקבוצה הזו וכמות הקהל, מגיע לקבוצה הזו הנהלה מוכשרת יותר. קבוצות קטנות יותר וצנועות יותר כבר זכו באליפויות. ראה ערך גלבוע / גליל, גליל עליון, הפועל חולון. ידידיה רפפורט ורמי כהן צריכים לפנות את הבמה להנהלה חדשה שאולי תביא רוח חדשה ויצירתיות.
  • תומר גינת. כל מילה מיותרת. סמל. הפועל חייבת להילחם על הישארותו בקבוצה.
  • מקניל . שחקן גדול גם אותו הפועל חייבת להשאיר כדי שלייצר המשכיות.
  • שופטים – ניהלו את המשחק טוב , הלכו הרבה למוניטור וזה מותר אבל בסך הכל עברו משחק טעון מאוד עם מינימום טעויות.
  • פלייאוף ללא הפועל תל אביב – פחות מעניין, כמעט כמו ליגת העל ללא הפועל או בית"ר.

תמונה: depositphotos

 

על פי דיווחים ב-24 השעות האחרונות, ערן זהבי צפוי לפתוח במשחק החוץ הקריטי של נבחרת ישראל בסקוטלנד (ג', 21:45), במה שמוגדר כמשחק החשוב ביותר של הכדורגל הישראלי בשנים האחרונות.

עם מטען הלחץ הגדול הזה ואי הוודאות בנוגע להמשך דרכו בקבוצתו גוואנגז'ו RF (הליגה הסינית הסתיימה השבוע), מגיע זהבי למשחקי הנבחרת, מחר בנתניה מול גוואטמלה וביום שלישי הבא בגלזגו. זהבי החלים לחלוטין מהפציעה שמנעה ממנו ליטול חלק בשני הניצחונות הגדולים על סקוטלנד ואלבניה, שהציבו את הנבחרת במרחק נקודה אחת מפלייאוף העלייה ליורו 2020. זהבי סבל מקרע בגיד המחבר בין אצבעות כף הרגל לכרית כף הרגל, פציעה שקרתה במשחק באלבניה אותו הפסידה הנבחרת וזהבי ספג ביקורות קשות, שוב, על היכולת שלו בנבחרת ביחס ליכולת בקבוצות.

אמנם תומר חמד כבש במשחק האחרון של הנבחרת מול האלבנים, אך ההרגשה היא שגם בצוות המקצועי הזר זהבי היה ונשאר באנקר. מהבחינה הזו, פציעתו של תומר חמד ושאלת כשירותו (ואי הכללתו בסגל ק.פ.ר במשחקים האחרונים) יכולה רק למנוע מהם את אי הנעימות הציבורית שבספסולו לטובת זהבי.

אנדי הרצוג ו-וילי רוטנשטיינר מאמינים כי זהבי הוא השחקן הכי איכותי בסגל, גם אם הרקורד שלו בנבחרת לא תואם את הציפיות – בטח לא בהשוואה לחמד – והרושם הזה בא גם בעקבות המשחק באלבניה, בו הייתה נפילה אדירה ביכולת של הנבחרת מהרגע שבו זהבי ירד מהמגרש בגלל הפציעה.

בניגוד למשחקי הבית, להרצוג ברור כי בסקוטלנד תגיע הנבחרת להרבה פחות מצבי כיבוש מאשר בסמי עופר, ובוודאי תבנה על משחק מעבר מהיר מהגנה להתקפה. לסגנון הזה מתאים זהבי בכל מקרה – אולי לא מהיר במיוחד, אך מומחה בתנועה ללא הכדור באזור רחבת היריב. הרצוג, וכמוהו המנהל המקצועי וילי רוטנשטיינר, התוודעו לזהבי בתקופה הקצרה שבה ניסו לשכנע אותו לחזור מפרישתו, ולא היה סיפור פשוט. זהבי השתכנע רק לאחר שהבין כי הקריירה שלו בנבחרת תיזכר רק בגלל זריקת סרט הקפטן במשחק מול מקדוניה בקמפיין מוקדמות המונדיאל, והגיע הזמן המתאים כדי לעשות תיקון.

בחודשים שבהם הצוות האוסטרי עובד בנבחרת ישראל חלו שינויים קטנים אך משמעותיים בהתנהלות, וזה עושה רושם עז, גם על שחקנים שמגיעים מחו"ל. מדובר על עניינים כמו איסור נשיאת טלפונים בארוחות, קנסות קטנים על איחורים, הקמת חדר משחקים והפרדה מוחלטת בין הנבחרת לבין הסביבה עד כדי שימוש בלאונג' פרטי בטיסות לאירופה – כל אלה יצרו תחושה חיובית בקרב השחקנים. אם קודם לכן הייתה הרגשה בקרב שחקני מכבי ת"א, הפועל ב"ש, מכבי חיפה ואפילו בית"ר ירושלים ומכבי נתניה כי הגעה לנבחרת משמעותה ירידה ברמת המקצוענות, התחושה הזו השתנתה. העניין הזה בוודאי היווה עוד פקטור משמעותי בהחלטה של זהבי לשוב לנבחרת.

לא בטוח כי זהבי, ששיחק ביום ראשון והגיע אחרי טיסה שחצתה את האוקיינוס האטלנטי, יפתח במשחק מול גואטמלה מחר, אבל הוא צפוי לשחק כמחצית. בגלזגו הוא כבר צפוי לפתוח לצדו של מואנס דאבור בהתקפת הנבחרת.

גם זהבי יודע שיש לו פה הזדמנות להשלים את התיקון ולהעלות את ישראל, לראשונה מאז 1999, לשלב הבא במפעל כלשהו. הביקורת כלפיו עד היום הייתה בעיקר בגלל הדיסוננס בין המאזן שלו בישראל ובסין לבין המאזן שלו בנבחרת, ובעיקר בגלל תקרית הסרט. אין ספק כי זהבי רוצה לצאת לפגרת החורף שלו כמי שהטביע את חותמו לא רק בהפועל ת"א, במכבי ת"א או בגוואנגז'ו, אלא גם בנבחרת ישראל.

תמונה: depositphotos

אם לא יהיה שינוי דרמטי, ניר קלינגר צפוי להתפטר עוד היום מהפועל חיפה ולחתום באופן מיידי בבית"ר ירושלים. כזכור, הקבוצה מהבירה פיטרה בתחילת השבוע את גיא לוזון לאחר פתיחת העונה הגרועה בתולדותיה, ומחפשת את המושיע שיוציא את העגלה השוקעת מהבוץ. אין ספק שלבית"ר יש סגל מספיק איכותי ושלפי רמת הליגה העונה הקבוצה עדיין שווה מקום בחלק העליון של הטבלה, אך זקוקה קודם כל לאיש המתאים שיידע לנהל את הסגל ולנווט אותו קדימה. נראה שהפור נפל על קלינגר, אך כנראה שבית"ר והוא עצמו שכחו שהוא מאמן כרגע קבוצה אחרת ושאנחנו באוקטובר ולא ביוני-יולי.

כבר אחרי קצת יותר מחודשיים אפשר להכריז – בית״ר של משה חוגג לא רואה ממטר. כבר בחלון העברות האחרון פנתה הקבוצה למספר שחקנים מאחורי גבם של המועדונים, אבל בימים האחרונים נראה שנשבר שיא חדש. לטעמי, לקחת מאמן מקבוצה במהלך עונה זה מעשה פסול מאוד מהבחינה הספורטיבית, הפועל חיפה אינה אשמה שבית"ר החליטה בקיץ שמאמן עם רקורד של כישלונות כמו גיא לוזון יכול להצליח אצלה. חוגג ובעיקר אלי אוחנה צריכים לאכול את הדייסה אותה הם בישלו ולהסתפק כעת במאמן חופשי גם אם הוא פחות טוב או מתאים מקלינגר לדעתם. אם הם כל כך רוצים אותו, הם תמיד יכולים (לאחר אישור מהפועל חיפה ויואב כץ, כמובן) לסגור עם קלינגר לקראת העונה הבאה.

ועכשיו לקלינגר עצמו. כבר חצי שנה שהוא לא הפסיק להתלונן בתקשורת שאלונה ברקת לקחה לו את ממן ושיימן בינואר וגנבה לו את בן בסט בקיץ, ופתאום SMS מחוגג והוא כבר עושה מאמצים גדולים לברוח (בסוף חודש אוקטובר). קלינגר יצא קטן, מאוד. אין לדעת בינתיים אם הוא היה הראשון ששלח מסרים לבית"ר או שההפך, אבל המינימום שאתה מצפה ממאמן זה לגלות לויאליות למועדון שלקח אותו משעריים אחרי שהיה נראה שקריירת האימון שלו נגמרה, וכמובן לשחקנים שלו. בנוסף, קלינגר הוא זה שהרבה לספר בעונה שעברה כמה הפועל חיפה זה מועדון גדול ושהפועל חיפה לא צריכה להיות קבוצה קטנה שנותנת לדמויות חשובות לעזוב במהלך העונה.

בהתייחסות לעונה שעברה, קלינגר אמנם עשה עונה פנטסטית, אבל קצת שוכחים שחוץ מזה והאליפות + הצ'מפיונס עם מכבי ת"א לפני 15 שנה, הוא מאמן עם רקורד בינוני שחווה עשור שחור. גם פתיחת העונה הנוכחית והרעה לא מבשרת טובות מבחינתו, אם אכן הוא יתמנה בקרוב למאמן בית"ר הוא יצטרך להצליח בגדול בתפקיד על מנת שישכחו לו את הפארסה הזאת.

חשוב להבהיר – כמו בכל מקצוע אחר, זכותו של מאמן כדורגל להתפטר אם קיבל הצעה אטרקטיבית יותר. אבל בכדורגל כן יש הרבה משתנים: מועדון שהחזיר אותך לעניינים, הבדלי שכר לא משמעותיים (בשיעור) והכי חשוב- אחרי מהלך כזה, קשה לבכות ולהעלות על סדר היום את מעמד המאמן.

כשהפועל ב"ש פנתה לשחקניו שהיו תחת חוזה זה היה ״בזוי,לא מקצועי ולא מכבד״, אבל כשמדובר בטובתו האישית לניר קלינגר כנראה יש ערכים שונים ונורמות אחרות. מעניין אם חברים שלו בתקשורת יזעקו כמו שזעקו לפני חצי שנה (סביר להניח שלא). כאמור, הצביעות חוגגת בכדורגל שלנו. העיקר שמשה חוגג.

תמונה: depositphotos

 

ליגת ג'פניקה יצאה לדרך באופן רשמי בדיוק לפני כחודש (25.8), לכן זהו בדיוק הזמן לעשות קצת סדר אחרי ארבעת המחזורים הראשונים והדי מפתיעים שקיבלנו. הנה תמונת מצב ראשונה לעונה הנוכחית, בהתאם למיקום הקבוצות בטבלת הליגה.

1. מכבי תל אביב (10 נק') – לאחר הפרידה מג'ורדי קרויף, מכבי יצאה לעידן חדש – עידן ולדימיר איביץ'. המאמן הסרבי אמנם חווה הדחה מוקדמת מאירופה, אבל בגזרה המקומית הקבוצה שלו עושה את העבודה כאשר היא בלתי מנוצחת ומסתכלת על כל הליגה מלמעלה. הרכישה של איתי שכטר מוכיחה את עצמה, והשילוב שלו עם אלירן עטר מסתמן ככזה שיעשה כאב ראש גדול להרבה הגנות העונה. גם השחקנים הצעירים שחזרו מהשאלות הופכים לאט לאט לחלק אינטגרלי מהקבוצה, כשהבולטים הם דן גלזר, רוסלן ברסקי ויונתן כהן. המבחנים האמיתיים של הקבוצה צפויים להגיע בשבועות הקרובים, כשהצהובים יתמודדו עם מכבי חיפה (גמר גביע הטוטו), יפגשו את הפועל לדרבי לוהט ובמחזור שלאחר מכן יתארחו בטדי.

 

2. הפועל חדרה (10 נק') – נכון לכרגע, פשוט לעמוד ולמחוא כפיים לניסו אביטן ולשחקנים שלו. הקבוצה שהדהימה אשתקד והצליחה לעשות היסטוריה ולהעפיל לליגה הבכירה, כלל לא ידעה אם היא תצליח לפתוח את העונה הנוכחית בעקבות בעיות תקציב. בסופו של דבר, העירייה הצליחה להביא את הסיוע והקבוצה קיבלה מהבקרה התקציבית את האישור המיוחל להירשם לליגה. למרות הבעיות הכלכליות, נראה שהיא פגעה עם שני זרים נהדרים שלוקחים על עצמם את הקבוצה. הראשון הוא לוסיו, שהוחתם בזמנו על ידי הפועל ב"ש אך לא באמת קיבל צ'אנס אמיתי להוכיח את עצמו. בחדרה לוסיו מקבל את מלוא הקרדיט בהתקפה, ובמחזור האחרון הוא החזיר עם שער בכורה ובישול. המצטיין של הקבוצה בינתיים הוא פלומיין הצרפתי, קשר הכנף שמעורב במרבית המהלכים ההתקפיים של קבוצתו וכבר מסומן בפנקס של כל הגדולות. חדרה חיה בחלום, ובפועל הנקודות שאגרה עד כה יעזרו לה בקרבות הירידה הצפויים לה בהמשך, למרות הפתיחה חסרת התקדים.

 

3. מכבי פ"ת (8 נק') – רבים חשבו שההחתמה של גידי קאניוק, שמשחק על אותה המשבצת של יוסי בניון, לידור כהן ומנור סלומון תפגע בהיררכיה שנבנתה בחלק השני של העונה הקודמת ותוציא את הקבוצה מאיזון, אבל אלישע לוי יכול לסמן וי על הקאמבק של האקס וכמו כן על פתיחת העונה הטובה של קבוצתו. המלאבסים הראו הרבה אופי במחזור האחרון עם מהפך דרמטי בסמי עופר מול מכבי חיפה, כשבמחזור הראשון הקבוצה סיפקה את אחת התצוגות היותר מרשימות של העונה עם רביעייה על הראש של גיא לוזון ובית"ר ירושלים. יחד עם תאי רביבו המוכשר שנראה כמו שחקן נהדר, לפ"ת יש סגל שחקנים סופר מוכשר שבהחלט צריך להיות בפלייאוף העליון בסיום העונה ואף לפזול לכרטיס לאירופה.

 

4. מ.ס אשדוד (7 נק') – המקדוני בלגויה מילבסקי, ששיחק באשדוד בתחילת שנות האלפיים, קיבל מג'קי בן זקן את ההזדמנות הראשונה שלו בקבוצת בוגרים ונכון לארבעת מחזורי הפתיחה הם בהחלט יכולים להיות מרוצים מקצב צבירת הנקודות. גם השנה הקבוצה מעיר הנמל צפויה להילחם על חייה עד הרגע האחרון, בטח אחרי שרכשה בקיץ את קבלת הירידות בן רייכרט. הסגל של מ.ס אשדוד הוא מהחלשים בליגה אם לא החלש ביותר, לכן אשדוד מנסה לשחק סגור יותר במטרה קודם כל לא להפסיד, ונכון לכתיבת שורות אלו זה דווקא מצליח למילבסקי ושחקניו.

 

5. הפועל ת"א (5 נק') – אחרי החזרה המהירה לליגה הבכירה, אוהדי הפועל תל אביב מאמינים שלקבוצה שלהם יש מקום בפלייאוף העליון. קובי רפואה העלה את הקבוצה עם רצף תוצאות מרשים אחרי שהחליף את מוטי איווניר בתחילת העונה הקודמת, אבל הביקורות היו מאז ועד והיום בנוגע לאיכות הכדורגל. לכולם ברור, מהבעלים ועד לאחרון האוהדים, שמה שהספיק בשנה שעברה לא יספיק העונה, ולכן הקבוצה התחזקה בהתאם והחליפה את כל השלישייה הקדמית, בראשותו של עומר דמארי שחזר לקדנציה מספר 2 במקום שבו הוא הכי הצליח. רועי זיקרי, שסוף סוף הצטרף באופן רשמי, הוא השחקן הדומיננטי ביותר בחלק ההתקפי של האדומים במחזורי הפתיחה, ויחד עם עאבד וקאיו שלא מצא את עצמו במכבי חיפה וצריך להיכנס לעניינים, יש בהפועל פוטנציאל לעונה מאוד מעניינת.

 

6. עירוני ק"ש (5 נק') – נראה שאיזי שרצקי איבד עניין בקבוצה או יותר נכון בכל הנוגע לשאיפות הגבוהות כפי שהוא הצהיר מדי שנה. הוא החליט להשאיר את חיים סילבס, החלטה מצוינת אמנם, אבל בחר למכור את נייג'ל האסלביינק ברגע האחרון של חלון העברות, והשאיר את מאמנו בבעיה קשה. ק"ש החזירה לשורותיה שני שחקנים שכבר עשו חייל בקבוצה, וובה בראון ושמעון אבוחצירה, וגם שחקן הרכש ההולנדי לוי גארסיה נראה כבינגו נוסף, אבל ספק אם הקאדר הנוכחי יכול להוביל את הקריה ליותר ממקום בטוח במרכז הטבלה.

 

7. הפועל רעננה (5 נק') – קורצקי עשה עבודה מצוינת בעונה החולפת, עם הישארות מוקדמת יחסית וכדורגל איכותי שהוביל את הקבוצה למרחק נגיעה מגמר גביע המדינה. העונה נראה שהדברים ילכו קשה יותר, ואין ספק כי המאמן, הבעלים והאוהדים יקנו בשתי הידיים את המיקום הנוכחי. רעננה איבדה בפגרה את שלושת השחקנים הטובים ביותר שלה, הבלם מוחמד עלי קמארה שחתם ביאנז בויז השווייצרית, הקיצוני רועי זיקרי שחזר לקבוצתו הפועל ת"א והחלוץ שמעון אבוחצירה שהצטרף לק"ש. החיזוק שהגיע די בינוני והקבוצה צפויה להתמודד במאבקי ההישרדות.

 

8. הפועל חיפה (4 נק') – גם ניר קלינגר ידע שהעונה החולפת היא דבר שפשוט אי אפשר לשחזר, בטח לא להתעלות עליו. היה בהפועל חיפה סוג של קסם שקשה להסביר במילים, כשגם עזיבה של הכוכב הגדול חנן ממן באמצע העונה לא מנעה מהקבוצה להיאבק בצמרת עד לרגעים האחרונים, לקחת את הכרטיס לאירופה והדובדבן שבקצפת כמובן – זכייה בגביע עם שלושה שערים לרשת של בית"ר ירושלים בטדי. קלינגר רצה ללכת לנבחרת, אבל הבחירה במודל האוסטרי גרמה לו להישאר בכרמל ולראות שחקנים בולטים כמו שיימן, תורג'מן, בן בסט וברסקי עוזבים ומותירים חלל גדול. הבסיס של הקבוצה עדיין יציב, אך ספק אם נס נזיר, אלי אלבז ובן אז'ובל מסוגלים להיכנס לנעליים של החלוצים שעזבו ולספק את הסחורה. בינתיים זה לא נראה כך, ולפתע התסריט שבו הפועל חיפה חוזרת לפלייאוף התחתון לא נראה כל כך מופרך.

 

9. מכבי חיפה (4 נק') – מה עוד יש להגיד על מכבי חיפה שכבר לא נאמר? גם המהפכה ההולנדית נראית בדרך הבטוחה לקריסה. המנהל המקצועי מו אלאך לא ביצע שינויים משמעותיים בפגרה והאמין שהסגל הנוכחי (בדגש על שחקני הבית הצעירים) יעשה את קפיצת המדרגה והקבוצה תתקדם בדרך חזרה לימים היפים, אבל בינתיים מלבד 45 דקות טובות מול מכבי פ"ת זה נראה בדיוק כמו בעונה הקודמת, הן מבחינת היכולת המקצועית והן מבחינת צבירת הנקודות. נראה שימיו של פרד רוטן ספורים, אבל ספק אם שינוי נוסף בעמדת המאמן הוא מה שישנה את העונה של הירוקים.

 

10. בית"ר ירושלים (4 נק') – אלי טביב הלך, והבעלים החדש משה חוגג קיבל במחזור האחרון סוף סוף קצת נחת עם ניצחון הבכורה של קבוצתו נגד בני סכנין. חוגג נמצא רק מספר שבועות בקבוצה וכבר הספיק להשקיע מיליונים רבים ברכש מאסיבי. הקבוצה עדיין לא נראית מחוברת, אבל זה טבעי לשלב זה וברגע שהשחקנים יכירו אחד את השני ויהיו מתואמים, יש לקבוצה של אוחנה וחוגג פוטנציאל לשחזר את ההישגים המרשימים מהעונה הקודמת. סימן שאלה גדול הוא המאמן גיא לוזון, שכשל בקבוצות הגדולות האחרות אותן אימן וכלל לא בטוח שהוא האיש הנכון למשימה. גם ערן לוי, שלא מקבל דקות משמעותיות, עשוי להיות חומר נפץ בחדר הלבשה שיכלול כמה שמות גדולים ולא מעט שחקנים מתוסכלים.

 

11. בני סכנין (3 נק') – בסכנין החליטו ללכת על בני בן זקן, מאמן בית"ר אשתקד שהוביל אותה לכמה מרגעי השיא שלה בשנים האחרונות אבל ספק אם היה האיש שבאמת קיבל את ההחלטות בפועל. זהו המבחן האמיתי של בן זקן, שקיבל מהנהלת סכנין יד רחבה ושחקני רכש מוכחים בדמותם של מהראן ראדי, מוחמד גאדיר וקלאודמיר פריירה. המהלך החשוב של הקיץ היה ההתעקשות לשמור על פיראס מוגברי, ולמרות פתיחת עונה מאכזבת יש בסכנין פוטנציאל להגיע רחוק העונה.

 

12. בני יהודה (3 נק') – הראש של הבעלים נמצא בחקירות, הסגל בינוני ומורכב מהרבה שחקנים צעירים והקבוצה מגיעה לאחר עונת שיא שכללה פלייאוף עליון ומאבק עיקש נגד כל קבוצה שעמדה מולה. אין ספק שליוסי אבוקסיס תהיה משימה קשה להגיע עם הקבוצה הנוכחית ליותר מאזור מרכז הטבלה, ולפי איך שהדברים נראים האוהדים הכתומים לא יתנגדו ללכת לים בחודשים אפריל מאי, העיקר לא להיאבק בתחתית.

 

13. הפועל ב"ש (3 נק') – אחרי שלוש עונות גדולות התחילו בבירת הנגב להרים טיפה את האף, והבעיות לא איחרו להגיע. החלטות מקצועיות תמוהות בפגרה בכל הנוגע לרכש (ההחתמה והשחרור של השוער אנסטיס, העזבתו של חיימוב, הוויתור על אייבינדר ושיימן וכו') פגעו מאוד במרקם של הקבוצה והיוו חלק מההדחה המוקדמת מאירופה. הקבוצה התאפסה על עצמה בדדליין והחתימה את האסלביינק ודיא סבע שאמורים לשדרג את המשחק ההתקפה, אבל גרמו למרמור אצל שחקנים בולטים כמו חנן ממן ובן שהר. ההגנה ומרכז השדה של הבאר שבעים לא חוזקו כראוי וההתקפה כאמור לא מאוזנת. ברק בכר ניצב בפני האתגר הגדול ביותר שלו, להעיר מחדש את הקבוצה שלו וללכת עד הסוף כשהמטרה היא אחת – אליפות רביעית ברציפות.

 

14. מכבי נתניה (1 נק') – נתניה עשתה את כל הטעויות האפשריות. זה התחיל עם הוויתור והפרידה מערן לוי, שהיה תפור על המועדון והמנהיג הבלתי מעורער על המגרש ומחוצה לו. זה המשיך עם מכירתו של דיא סבע ממש ביום האחרון של חלון העברות, כשהתקבלה הצעה שהיה קשה מאוד להגיד לה לא. נראה שבעיר היהלומים לא באמת היו מוכנים לתסריט שבו הם מאבדים את שני הכוכבים שלהם, ששווים ביחד יותר מ-40 שערי ליגה. בנוסף אליהם, גם שני שחקני מפתח עזבו את נתניה וחזרו לקבוצות האם שלהם, דן גלזר למכבי ת"א וראמזי ספורי להפועל ת"א. הרכש שנתניה הביאה בתגובה די חיוור, כאשר מלאכת השערים צפויה ליפול בעיקר על גיא מלמד שהגיע בעסקת סבע. נתניה כעת סוגרת את הטבלה, אבל אם דרפיץ' וברדה לא יצליחו להמציא את עצמם מחדש ולבנות תלכיד חזק גם ללא לוי וסבע, הם לא צפויים להתקדם יותר מדי במעלי הטבלה.

 

המחזור הבא צפוי להיות המעניין ביותר עד כה, לפחות על הנייר, כאשר הפועל ומכבי תל אביב ייפגשו בדרבי הראשון של העונה, בעוד שמכבי חיפה תארח את הפועל באר שבע לקרב גדול בין שני מועדונים לחוצים. המחזור הקרוב ואלו שיבואו אחריו כבר יתנו לנו תמונה כוללת ייותר ומסקנות מגובשות בנוגע לציפיות של כל אחת מ-14 קבוצות הליגה להמשך עונת המשחקים.