תמונה: depositphotos

משהו בז’וזה מוריניו השתנה. נראה שהוא לא סומך יותר על אף אחד והשחקנים קולטים את היחס שלו, וגם הם לא בוטחים בו יותר. זה התחיל בריאל מדריד, המשיך בקנדציה הנוספת בצ’לסי, ולמרות שזכה באליפויות באותן הקבוצות הוא גם הועזב אחרי לא מעט משקעים. התוצאה היא שאין עוד ברק בעיניו, אין הומור. כבר לא כיף להיות שחקן של מוריניו. כשהדברים הופכים לקשים הוא שם את עצמו מעל המועדון. הוא כבר לא נראה כמו ‘המיוחד’. פשוט איש רגיל, איש מר, אחד שאפשר לנצח אותו. אף אחד כבר לא מלוכד סביבו. זו הסיבה שבמנצ’סטר יונייטד מתחילים לאבד עניין וסבלנות.

מתחילת ההכנות לקראת העונה החדשה דיבר מוריניו שוב ושוב על הקושי שצפוי לו העונה וכמה הוא סובל מההכנות הלקויות וחוסר הפעילות בגזרת הרכש. בכלל לא בטוח שבלם אחד או שניים, טובים ככל שיהיו, היו עוזרים לו כעת. הפורטוגלי חישב במדויק את הפתיחה הרעה של העונה וגם אם הניצחון במשחק הראשון 1:2 על לסטר סיטי “קלקל” לו את התוכניות, הגיעו ההפסד 3:2 לברייטון והתבוסה 3:0 לטוטנהאם כדי להצדיק את דבריו.

אותו הפסד לתרנגולים באולד טראפורד קבע שני שיאים שליליים עבור מוריניו: הפתיחה הכי גרועה שלו כמאמן אי פעם (שני הפסדים בשלושת המשחקים הראשונים של העונה) וההפסד הכי גדול שלו כמאמן במשחק ביתי. בסיום זכה מוריניו לתמיכת האוהדים אחרי שהודה להם ממושכות בסיום, והם בתגובה מחאו לו כפיים. התמונה שבה מוריניו עומד מול האוהדים דקות ארוכות עם צעיף הקבוצה, לאחר תבוסה ביתית, היא מחזה נדיר וחסר תקדים בכל הקשור לפורטוגלי. בכך ניסה להעביר מסר שהם מאחוריו ומבינים שיש בעיות אחרות במועדון (בראש ובראשונה המנכ”ל אד וודוורד, שלא חיזק את הסגל כראוי). כשמוריניו יאבד את הקרדיט גם אצל האוהדים, להנהלת יונייטד כבר לא תהיה ברירה והיא תהיה חייבת לפטרו. וזה יכול לקרות כבר ביום ראשון הקרוב אם הקבוצה תאבד נקודות פעם נוספת, הפעם במשחק חוץ לא פשוט מול ברנלי.

השאלה הגדולה היא האם לפטר את מוריניו עכשיו כדי להציל את העונה, או לתת לו צ’אנס כדי לנסות ולעמוד על הרגליים מחדש. ברור לכולם שפיטורי מוריניו יעלו כסף רב. רק בינואר הוא האריך את חוזהו באולד טראפורד עד 2020, וכעת הוא מרוויח 15 מיליון ליש”ט בעונה.

שם שעלה כמועמד להחליף את מוריניו, אם אכן יפוטר, הוא זינדין זידאן, שמסמל בעצם את האנטיתזה של הפורטוגלי: שקט, חייכן, משדר חיוביות ובעיקר יודע להוציא מהשחקנים את המקסימום ולתת להם כבוד כדי שהם יחזירו לו. הבעיה המרכזית תהיה להביא מאמן באמצע העונה שלא מכיר את הפרמיירליג, אבל בהנהלת יונייטד יקבלו בברכה מאמן שזכה שלוש פעמים רצופות בליגת האלופות ובוודאי יהיה ביחסים טובים יותר עם פול פוגבה ואנטוני מרסיאל הצרפתים, שלא בדיוק רואים עין לעין עם המנג’ר הנוכחי.

“יש לי שלוש אליפויות לעומת שתיים של כל 19 המנג’רים האחרים בליגה אז אני דורש שיתנו לי כבוד”, אמר מוריניו לעיתונאים אחרי ההפסד, לפני שנטש בזעם את שטח מסיבת העיתונאים. ונראה שזה הדבר היחיד שנשאר למוריניו לשחק עליו כרגע: הכבוד, ויכול להיות שזה גם כל מה שיישאר לו בשבועות הקרובים, יחד עם כספי הפיצויים.

נבחרת אנגליה נתנה קמפיין נהדר במונדיאל האחרון, אך בסופו של דבר “הכדורגל לא חזר הביתה”. עדיין, עולם כמנהגו נוהג והפרמייר ליג נשארת בית חם לכדורגל המודרני.

לראשונה בכדורגל האנגלי, העונה החלה אחרי שחלון הקיץ נסגר (יום לפני שריקת הפתיחה באולד טראפוד בין מנצ’סטר יונייטד ללסטר). פרט לשחקנים חופשיים, מעתה שחקנים יכולים רק לעזוב את קבוצות הליגה, וזה כאמור תקדים שלא היה כמותו.

סקירה קצרה ותחזית בנוגע לשש הגדולות של הליגה:

מנצ’סטר סיטי: כל מה שפפ גווארדיולה זקוק הוא לשמור על המוטיבציה של השחקנים והאליפות הבאה כבר תמצא את דרכה לצד התכול של מנצ’סטר. למעט ליברפול, אליה נגיע בהמשך, לא נראה שאף קבוצה באמת יכולה להתמודד עם הסיטי לאורך עונה שלמה. אשתקד הם היו בשתי דרגות מעל הליגה, וסביר להניח שימשיכו במגמה עם רכישתו ריאד מאחרז הנפלא. נקודת התורפה עשויה להיות בחלק האחורי, אך גם שם גווארדיולה יכול להיות מעודד מחזרתו של אלוף העולם הטרי בנז’מן מנדי שהחמיץ את העונה הקודמת בגלל פציעה..

מנצ’סטר יונייטד: הפרצופים החמוצים של ז’וזה מוריניו כל הקיץ והיעדר רכש משמעותי עשויים להוביל לפרידה מוקדמת בשלב כלשהו של העונה. שאלה חשובה היא האם הוא ישנה כיוון עם פול פוגבה וישכנע אותו לשחק עבור הקבוצה כמו ששיחק עבור הנבחרת הצרפתית. במידה והמאמן הפורטוגלי ישנה כיוון יש לו עדיין סגל מעולה להתמודד שוב על המקום השני, אבל עם כל הכבוד לפרד ודאלוט שנחתו בפגרה, קשה להאמין שהכל יצליח להתחבר לשדים האדומים ברמה של מאבק אמיתי על האליפות עם השכנים ממול.

טוטנהאם: הכניסה לאיצטדיון חדש ומפואר במהלך העונה החדשה לא מהווה תירוץ לחוסר חיזוק מוחלט. לטוטנהאם יש חבורה של שחקנים מאוד מוכשרת, אבל נראה שגם העונה הלחץ על הארי קיין יהיה גדול מתמיד. מאוריסיו פוצ’טינו טען שאין לו בעיה עם חוסר החיזוק ולפעמים יש צורך לחשוב אחרת. לדבריו המועדון השאיר את כל השחקנים שלו בסגל וזה גם חשוב מאוז. המטרה המרכזית של הקבוצה תהיה שוב לסיים בין ארבע הגדולות, אבל אין ספק שהשנה המשימה תהיה קשה הרבה יותר.

ליברפול: הקבוצה שעשתה את הרכש הכי מרשים (177 מיליון ליש”ט) אמורה להוות את היום המרכזי על סיטי ולהילחם איתה על תואר האליפות. היא גם אחת הקבוצות שהכי הרשימו במשחקי ההכנה לליגה. כהמפתח להצלחה הוא השבחת ההגנה בראשות השוער המצוין אליסון, והשאלה הגדולה היא האם מו סלאח יצליח לשחזר את היכולת האדירה מהעונה הקודמת. בשורה התחתונה, כל מקום חוץ מראשון-שני יהיה אכזבה גדולה.

צ’לסי: הרבה סימני שאלה בקשר לבלוז. האם מאוריציו סארי יוכל לעשות איתה מה שעשה בנאפולי? במגן הקהילה היא נראתה רע, אבל ידוע שלסארי לוקח זמן להתחמם על הקווים ואם לרומן אברמוביץ’ תהיה סבלנות גם תהיה לו קבוצה, אבל נראה שלא יותר מאשר להיאבק על אחד מארבעת הכרטיסים לליגת האלופות. הגעת השוער קפה במקום טיבו קורטואה בסכום שיא יכולה לסדר לכחולים שקט בעמדה גם לעשור הבא וגם הקישור קיבל חיזוק רציני. השאלה תהיה עד כמה מהר סארי יארגן את השורות.

ארסנל: ה-מהפכה של הקיץ. לאחר 22 שנים ארסנל וארסן ונגר כבר לא. מרבית האוהדים חלמו על היום הזה תקופה ארוכה, ואונאי אמרי שהגיע ללונדון רשם כמה רכישות מעניינות בעמדות שבו הם היו חלשים: השוער, ההגנה והקישור. השאלה איזה מנג’ר יישב על הספסל. זה שהצליח בסביליה ו-ולנסיה או זה שנכשל יחסית בפאריס סן ז’רמן. הפרויקט של ארסנל בהחלט מסקרן, השאלה כמה מההלם של עזיבת מנג’ר בזמן פרק זמן ארוך ומשמעותי כל כך (ראו ערך סר אלכס פרגוסון ומנצ’סטר יונייטד) ישפיע על הקבוצה.

מי לדעתכם תניף את צלחת האליפות בסוף העונה? עד שנקבל את התשובה המתבקשת, בואו פשוט נהנה מהכדורגל שהליגה טובה בעולם מספקת.

אוהדי ריאל מדריד לא יודעים איך לאכול את מה שהיה באוויר בימים האחרונים ואתמול הפך לרשמי (100 מיליון יורו). רונאלדו וריאל מדריד, ריאל מדריד ורונאלדו – כבר לא. הרגשה מאוד מוזרה, אמנם בכל קיץ חזרו הדיווחים על רצון של הפורטוגלי לעזוב בגלל שלא מכבדים/משלמים/אוהבים אותו מספיק בבירת ספרד ולמרות כל מה שנתן להם, והוא נתן בענק: תשע שנים חסרות תקדים בהם הוא היה ה-גורם המרכזי בחזרה של ריאל לקדמת הבמה האירופית ואף יותר מכך, להפיכתה לשליטה הבלעדית של ליגת האלופות.

עדיין, קשה היה לדמיין שהוא באמת יסיים את הקריירה שלו בקבוצה טופ אירופאית שהיא לא ריאל מדריד, אליה הוא נלחם להגיע ממנצ’סטר יונייטד אי שם ב- 2009 תמורת סכום שיא, אבל הרצון של הסופרסטאר לצאת לאתגר אחרון וחדש (ואולי המרתק בקריירה) הכריע את הסוגייה וטרף את כל הקלפים.

אוהדי ריאל כואבים את עזיבתו של הכוכב מספר 1 בקבוצה ואחד הגדולים שדרכו בסנטיאגו ברנבאו אי פעם, אך מרביתם מבינים שזה ניקוי האורוות שהם היו זקוקים לו. ככה הוא מתחיל וכנראה שלא הייתה ברירה. כמו רונאלדו, גם קרים בנזמה סגר תשע שנים בריאל וכמו חברו (לשעבר) להתקפה הוא עשוי לעזוב את הקבוצה בתקופה הקרובה.

מכירתו של רונאלדו קודם כל מבטיחה את עתידם של מרקו אסנסיו וגארת’ בייל בקבוצה, ששמם כבר נקשר עם מספר קבוצות פרמייר ליג מובילות. ריאל מדריד בכל זאת תחפש עוד חיזוק מבחוץ, כי בכל זאת, צריך לשבור את הראש בניסיון להבין איך מחליפים שחקן של 40 + שערים בעונה. המועמדים המובילים על פי הדיווחים האחרונים הם אדן הזאר מצ’לסי וקיליאן אמבפה מפ.ס.ז’. כידוע, פלורנטינו פרס אוהב להחתים את כוכבי המונדיאל ושני מספרי 10 שהרשימו גם אתמול בחצי הגמר נמצאים חזק על הכוונת. יחד איתם מועמדים ניימאר (פ.ס.ז’) והארי קיין שגם כן נותן טורניר מונדיאל מצוין (בדרך למלכות השערים ואולי אף לגמר).

בצד של יובנטוס, ללא ספק מדובר במהלך עם השפעות עצומות בצד המקצועי (חובת ההוכחה על מספר 7), הכלכלי והתדמיתי. רונאלדו ליובה זו אחת העסקאות הגדולות והמתוקשרות בתולדות הסרייה א אם לא הגדולה ביותר. יובנטוס שולטת בליגה האיטלקית ללא עוררין עם שבע (!) אליפויות רצופות והסיבה העיקרית שרונאלדו מגיע לטורינו היא הרעב הגדול של המועדון הזה לזכייה בליגת האלופות. זו המטרה העליונה של הקבוצה ואין יותר מתאים למשימה מאשר המלך של ליגת האלופות. הליגה האיטלקית אולי תהפוך לעוד פחות תחרותית עם המעבר הזה, אך לפופולארית בהרבה. בצד המקצועי, מי שצפוי לפנות את מקומו בעקבות המעבר הוא החלוץ  גונסאלו היגוואין שמעורר עניין אצל צ’לסי.

מהרבה בחינות, אתמול תם עידן. ונדמה שגם תם העיסוק האובססיבי ב’מסי או רונאלדו‘. אמנם ימשיכו להשוות בין השניים גם כשישחקו בליגות שונות וכמובן שבליגת האלופות (תתארו לכם מה יקרה אם וכאשר נקבל את יובנטוס וברצלונה בשלב הבתים או בהמשך הדרך), אבל אולי, בכל זאת, נוכל להתרווח בספה ופשוט ליהנות משניים מהשחקנים הגדולים בהיסטוריה לפני שהם מסיימים את הפרק שלכם בעולם הכדורגל העולמי.

תמונה: depositphotos

לצד טירוף המונדיאל (שהבטיח ועד כה בהחלט מקיים עם שלב בתים נהדר) הקבוצות הגדולות כבר נמצאות בעיצומן של ההכנות לעונת המשחקים הקרובה, ומתחילות להתחמש בהתאם.

ריכזנו עבורכם כמה מהעסקאות המרכזיות עד כה שבהן מעורבות קבוצות הצמרת של הכדורגל האירופי:

• ראג’ה נאינגולן, קשרה המצוין של רומא בשנים האחרונות, עבר לאחת היריבות הגדולות שלה – אינטר. על פי הדיווחים, הנראזורי שילמו לרומא 24 מיליון יורו ביחד עם העברתם של דוידה סנטון וניקולו צאניולו לעיר הבירה.
• פרד, קשר נבחרת ברזיל ושחטאר דונייצק, חתם במנצ’סטר יונייטד לחמש השנים הקרובות תמורת סכום של 50 מיליון פאונד. הוא צפוי לתפוס את מקומו של מייקל קאריק, שפרש ממשחק לאחר 12 שנים במועדון.
• ברנד לנו, שוער באייר לברקוזן בשנים האחרונות, חתם בארסנל וצפוי להחליף בין הקורות את פטר צ’ך הוותיק. הקבוצה הגרמנית תקבל 25 מיליון יורו עבור השוער המבטיח, שמקווה לעשות את קפיצת המדרגה בפרויקט החדש של ארסנל תחת אונאי אמרי.
• אמרה צ’אן, קשרה הגרמני של ליברפול, סיים את חוזהו בקבוצה והצטרף לאלופת איטליה יובנטוס בהעברה חופשית.
• ז’ואאו קאנסלו, המגן הפורטוגלי ששייך לולנסיה והעביר את העונה החולפת באינטר, יישאר בעיר המגף לאחר שחתם אצל יובנטוס בעבור 40 מיליון יורו.
• פאביניו, קשרה של מונאקו ואחד השחקנים היותר יציבים בשנים האחרונות והמוצלחות של הקבוצה מהנסיכות, חתם בליברפול (בין היתר בגלל עזיבתו של צ’אן). מונאקו תקבל 50 מיליון יורו.
• חאבייר פסטורה מפ.ס.ז’ (24 מיליון יורו) וג’סטין קלייברט מאייאקס (17 מיליון יורו) חתמו ברומא, שתקווה לנסות ולשחזר את ההישג שלה מהעונה החולפת – הגעה לחצי גמר ליגת האלופות.
• לאון גורצקה, הגרמני המבטיח שסיפק עונה נהדרת במדי שאלקה, הודיע כבר במהלך העונה שהוא יצטרף לקישור של באיירן מינכן בקיץ בהעברה חופשית. גורצקה היה חלק מסגל הנבחרת במונדיאל האחרון, שהסתיים כאמור בכישלון גדול עם הדחה בשלב הבתים.