תמונה: depositphotos.com

 

לאחר הניצחון המיתולוגי והדרמטי של מנצ'סטר יונייטד על באיירן מינכן בגמר ליגת האלופות (1999), שתי המילים הראשונות של מאמנה האגדי דאז סר אלכס פרגוסון היו: "כדורגל, לעזאזל".

צמד המילים הפכו לסוג של מטבע לשוני בעולם הכדורגל, והן בהחלט יכולות לאפיין את מה שראינו הערב באצטדיון בקאזאן. צרפת הגיעה למשחק כפייבוריטית ברורה, למרות טורניר לא מרשים עד כה אך עם הסגל, ככל הנראה, הטוב בעולם הכדורגל כיום.

מולה התייצבה ארגנטינה של ליאו מסי, שעברה את שלב הבתים עם המון מזל וסובלת מבעיות בין המאמן סמפאולי לשחקנים ודיווחים על כך שאיבד את כל סמכויותיו מולם. למרות רמת הכישרון על המגרש, לא רבים ציפו למשחק איכותי לאור המעמד, אך בפועל קיבלנו את אחד ממשחקי שמינית הגמר הגדולים בתולדות טורניר גביע העולם.

הכותרת של המשחק היא הדחתו של מסי ואיבוד הסיכוי (אולי האחרון שלו) לזכות בגביע העולם ולהיפטר מהצל של מראדונה, אבל סיפור הגדול הוא ללא ספק קיליאן אמבפה.

חלוצה של פ.ס.ז', עוד לא בן 20, כבר ביסס את עצמו בשתי העונות האחרונות כאחד השחקנים הטובים באירופה, אבל היום עשה באמת את קפיצת המדרגה בדרך ללבל של מסי ורונאלדו, עם הצגה ענקית שכללה סחיטת פנדל (גריזמן) אחרי פריצה מסחררת ועוד שני שערים קריטיים בחצי השני שסידרו לצרפתים מקום ברבע הגמר. בטווח קיבלנו את שער הטורניר (פבאר) אחרי שדי מריה ומרקאדו הדהימו והפכו את התוצאה. קון אגוארו המחליף רק צימק בתופסת זמן.

האלביסלסטה חוזרים הביתה אבלים וחפויי ראש, בעוד הצרפתים ממשיכים הלאה לרבע הגמר ויחכו ליריבה (אורוגוואי או פורטוגל) כשהמטרה ברורה – לזכות בגביע העולם לראשונה מאז 2002. עם שחקן על כמו קיליאן אמבפה, היא בהחלט נמצאת בהישג יד.

 

תמונה: depositphotos

ארגנטינה ביכולת בינונית אבל לחימה חסרת פשרות (מסצ'ראנו שיחק כחצי שעה מכוסה בדם) מצליחה לעלות לשלב הבא בצורה סופר דרמטית לאחר עוד פיניש מרתק למשחק במונדיאל הזה.

קשה להאמין שהם יוכלו לעשות את זה עוד הרבה פעמים מול נבחרות עדיפות (צרפת בשמינית הגמר), אבל לפחות הארגנטינאים קמו מהקבר ועמדו במשימה שהייתה נראית כבר אבודה רק לפני מספר ימים. ליאו מסי סוף סוף יזכה ללילה אחד של שינה טובה על אדמת רוסיה.

הכוכב של ברצלונה פתח בצורה מצוינת את המשחק עם שער יוצא מן הכלל, המשיך עם בעיטה חופשית לקורה ומספר מסירות מסוכנות ובאופן כללי היה הרבה יותר פעלתן מהמשחקים הקודמים, אבל במחצית ה 2 הוא נעלם ביחד עם כל הנבחרת שלו שרק במזל לא ספגה יותר משער אחד (פנדל מדויק של ויקטור מוזס).

המאמן סאמפולי חיכה עד הדקה השמונים בשביל להכניס את אגוארו, המשיך להתעלם מדיבאלה וראה את היגוואין חלוד מאי פעם – ומה בסוף? מרכוס רוחו, הבלם/מגן הגיח למרכז הרחבה כמו חלוץ 9 קלאסי ובעט (עם רגל ימין החלשה!) כדור מהאוויר ששווה כל כך הרבה לעם הארגנטינאי (תשאלו את מראדונה ביציע) ולמורשת של מסי. החלום עדיין בחיים, לפחות עד יום שבת בערב.

כנראה שזה היה גדול עליו.

כנראה שהשיא מאחוריו

מנטאלית הוא חלש יותר מרונאלדו

השחקנים סביבו לא מספיק טובים

במונדיאל הקודם סחב את נבחרת ארגנטינה עד לגמר

הוא הוכיח שהוא בנאדם

יכול להיות שהוא בדיכאון

מאמן לא איכותי

הסימנים כבר היו במוקדמות

גורל הנבחרת נחרץ עם ביטול ההגעה לכותל והמשחק מול ישראל

ליאונל מסי- מגדול השחקנים המשחקים כיום עף בשלב הבתים עם ארגנטינה