תמונה: depositphotos

 

עם כל הכבוד למונדיאל שכבר נשכח לו ולליגת האומות שהגיחה אלינו משום מקום, הדבר האמיתי הוא עדיין כדורגל הקבוצות, כשבראש עומד המפעל הגדול והחשוב ביותר – ליגת האלופות.

המשחקים יתחילו בשבוע הבא (המחזור הראשון נופל על ערב + יום כיפור) כש-31 קבוצות נוספות ינסו למנוע מריאל מדריד לשבור את השיא של עצמה לזכות בגביע עם האוזניים הגדולות בפעם הרביעית (!) ברציפות.

המועמדות הרציניות ביותר לצלוח במשימה, לפחות על הנייר, הן כמובן ברצלונה, שרוצה לחזור לשלבים המאוחרים לאחר שלוש הדחות רצופות בשלב רבע הגמר. אליה ניתן לצרף את אלופת איטליה יובנטוס, שנגעה בגביע בשנים האחרונות אבל נפלה ברגע האחרון. כעת מקווים בטורינו שיש להם את החלק החסר בפאזל, עם הצטרפותו המתוקשרת של מלך שערי ליגת האלופות בכל הזמנים (שבמאזנו גם 5 זכיות במפעל עצמו) כריסטיאנו רונאלדו.

בהקשר ישיר ליובנטוס, קבוצת הכוכבים של פ.ס.ז' התחזקה בשוער האגדי ג'אנלואיג'י בופון, ויחד עם ניימאר, אמבפה ושות' היא הולכת חזק על תואר היחיד שבאמת מעניין את הבעלים הקטארים. קבוצה נוספת ששייכת לקטגוריית הפייבוריטיות היא מנצ'סטר סיטי, שסיפקה עונה היסטורית בליגה המקומית אשתקד וכעת רוצה לעשות את קפיצת המדרגה באירופה. עם פפ גווארדיולה וסגל עמוס כוכבים, זה בהחלט אפשרי.

קבוצות נוספות שבוודאי אסור לזלזל בהן: באיירן מינכן תמיד נמצאת ברשימת הפייבוריטיות, אבל העונה יש הרגשה שיש קבוצות בשלות יותר לזכייה, בטח כשהמאמן החדש ניקו קובאץ' חסר ניסיון בזירה האירופית ושחקנים כמו רובן וריברי נמצאים הרבה אחרי שיאם.

הפיינליסטית מהשנה שעברה ליברפול, התחזקה בקיץ בדיוק בעמדות שהייתה זקוקה לשדרוג ואף אחד לא יופתע אם החבורה של קלופ תגיע שוב עד השלבים המאוחרים. אתלטיקו מדרידזוכת הליגה האירופית (שגברה על ריאל מדריד בסופר קאפ האירופי בחודש שעבר) מחזיקה בסגל שלושה אלופי עולם טריים והגנת ברזל, צפויה להמשיך את המסורת ולהגיע למשחקי המאני טיים בחודשי מרץ-אפריל-מאי.

ההגרלה המלאה:

בית א': אתלטיקו מדריד, בורוסיה דורטמונד, מונאקו, ברוז'.
בית ב': ברצלונה, טוטנהאם, פ.ס.וו איינדהובן, אינטר.
בית ג': פאריס סן-ז'רמן, נאפולי, ליברפול, הכוכב האדום בלגרד.
בית ד': לוקומוטיב מוסקבה, פורטו, שאלקה, גלאטסראיי.
בית ה': באיירן מינכן, בנפיקה, אייקאס, אא"ק אתונה.
בית ו': מנצ'סטר סיטי, שחטאר דונייצק, ליון, הופנהיים.
בית ז': ריאל מדריד, רומא, צסק"א מוסקבה, ויקטוריה פלזן.
בית ח': יובנטוס, מנצ'סטר יונייטד, ולנסיה, יאנג בויז.

 

נתון חשוב: העונה שעות המשחקים שונו, כבר לא השעה הקלאסית של 21:45 אלא 22:00 או 19:55.

 

לסיכום, עד עכשיו היה מדובר רק בחימום. הכדורגל האמיתי חוזר אלינו החל מהשבוע הקרוב – זה בדיוק הזמן להתחיל להתרגש.

תמונה: depositphotos

 

אמנם הנבחרת הצרפתית לא ניצלה אפילו חצי מהפוטנציאל שלה בטורניר הזה, אבל בסופו של דבר הם הראויים ביותר לכתר. נכון, הטקטיקה לא החמיאה לאחד הסגלים החזקים ביותר בטורניר, אבל אם מנתחים את הדרך שלהם שלב אחר שלב, קשה לחשוב על רגע שבו הנבחרת הזו הייתה באמת בסיכון. היא עשתה את שלה בשלב הבתים, נתנה רביעייה לארגנטינה המפוזרת, פיצחה את ההגנה של אורוגוואי, גרמה לבלגים להיות אלה שחוזרים עם המחמאות ולקרואטים להיות לא-יעילים לשם שינוי.

השיטה האפורה של דידייה דשאן אולי מרגיזה בהתחשב ב'מה הם היו יכולים לתת', אבל בשורה התחתונה קשה להגיד שהוא טעה. פנדל פה, קרן שם וכדור חופשי פה – בסוף גריזמן הפך את צרפת לנבחרת שמתחילה כל משחק ב1-0, ובמונדיאל הזה זה מספיק, בטח עם הקישור ומרכז ההגנה שיש לצרפתים בארסנל.

קרואטיה נלחמו כמו אריות, והיו טובים בהרבה בחצי הראשון, אבל האיכות בסוף עשתה את ההבדל. נכון, השופט נתן לפחות מתנה אחת לצרפתים (גול ראשון עם ספק נבדל של פוגבה ופנדל גבולי), אבל דווקא ביום שבו שההגנה של הטריקולור ממש לא הייתה בשיאה, קרואטיה לא הצליחה לכבוש ברגעים הקריטיים. כמות הכישרון בצרפת מזכירה את זו שהייתה לספרד לא מזמן ושזכתה ביורו, במונדיאל ושוב ביורו ברצף.

צרפת מניפה את הגביע בפעם השנייה בתולדותיה. דשאן שותף מרכזי לשתי הזכיות, אמבפה אלוף עולם בגיל 19, פוגבה משתיק את כל הביקורות, וראן משלים עונה מושלמת אחרי הזכייה של ריאל מדריד בליגת האלופות והרשימה ממשיכה. הצרפתים הם אלופי העולם וזה כל מה שחשוב להם ולמיליוני האנשים בפריז ובשאר ערי צרפת.

הבחירה במודריץ' בתור ה-MVP של הטורניר היא בהחלט ראויה לאור היכולת וההשפעה שלו על המשחק הקרואטי עד הגמר והדרך המופלאה שעשתה נבחרתו. שני השחקנים שסיימו אחריו הם אדן הזאר וקיליאן אמבפה (השחקן הצעיר של הטורניר). לשוער הטורניר נבחר טיבו קורטואה ומלך השערים הוא הארי קיין עם שישה כיבושים.

בנימה כללית, טורניר גביע העולם 2018 ברוסיה הוא אחד הגדולים שהיו בהיסטוריה, וכבר יש קולות שטוענים שהוא מתמקם לו בראש הרשימה. אמנם רמת הכדורגל לא תמיד הייתה גבוהה למדי, אך הדרמה, כמות השערים ובעיקר הקבוצתיות (רוסיה, אנגליה, קרואטיה) והחתירה לצדק על פני האינדיבידואליזם והתחמנות (ניימאר, ארגנטינה) ריגשו וסימנו באור שונה את המונדיאל הנוכחי ביחס לאחרים. וכמובן אסור לשכוח את טכנולוגיית ה- VAR, המהפכה הגדולה שנחלה הצלחה מסחררת. קטאר 2022, הספירה לאחור כבר החלה.

אוהדי ריאל מדריד לא יודעים איך לאכול את מה שהיה באוויר בימים האחרונים ואתמול הפך לרשמי (100 מיליון יורו). רונאלדו וריאל מדריד, ריאל מדריד ורונאלדו – כבר לא. הרגשה מאוד מוזרה, אמנם בכל קיץ חזרו הדיווחים על רצון של הפורטוגלי לעזוב בגלל שלא מכבדים/משלמים/אוהבים אותו מספיק בבירת ספרד ולמרות כל מה שנתן להם, והוא נתן בענק: תשע שנים חסרות תקדים בהם הוא היה ה-גורם המרכזי בחזרה של ריאל לקדמת הבמה האירופית ואף יותר מכך, להפיכתה לשליטה הבלעדית של ליגת האלופות.

עדיין, קשה היה לדמיין שהוא באמת יסיים את הקריירה שלו בקבוצה טופ אירופאית שהיא לא ריאל מדריד, אליה הוא נלחם להגיע ממנצ'סטר יונייטד אי שם ב- 2009 תמורת סכום שיא, אבל הרצון של הסופרסטאר לצאת לאתגר אחרון וחדש (ואולי המרתק בקריירה) הכריע את הסוגייה וטרף את כל הקלפים.

אוהדי ריאל כואבים את עזיבתו של הכוכב מספר 1 בקבוצה ואחד הגדולים שדרכו בסנטיאגו ברנבאו אי פעם, אך מרביתם מבינים שזה ניקוי האורוות שהם היו זקוקים לו. ככה הוא מתחיל וכנראה שלא הייתה ברירה. כמו רונאלדו, גם קרים בנזמה סגר תשע שנים בריאל וכמו חברו (לשעבר) להתקפה הוא עשוי לעזוב את הקבוצה בתקופה הקרובה.

מכירתו של רונאלדו קודם כל מבטיחה את עתידם של מרקו אסנסיו וגארת' בייל בקבוצה, ששמם כבר נקשר עם מספר קבוצות פרמייר ליג מובילות. ריאל מדריד בכל זאת תחפש עוד חיזוק מבחוץ, כי בכל זאת, צריך לשבור את הראש בניסיון להבין איך מחליפים שחקן של 40 + שערים בעונה. המועמדים המובילים על פי הדיווחים האחרונים הם אדן הזאר מצ'לסי וקיליאן אמבפה מפ.ס.ז'. כידוע, פלורנטינו פרס אוהב להחתים את כוכבי המונדיאל ושני מספרי 10 שהרשימו גם אתמול בחצי הגמר נמצאים חזק על הכוונת. יחד איתם מועמדים ניימאר (פ.ס.ז') והארי קיין שגם כן נותן טורניר מונדיאל מצוין (בדרך למלכות השערים ואולי אף לגמר).

בצד של יובנטוס, ללא ספק מדובר במהלך עם השפעות עצומות בצד המקצועי (חובת ההוכחה על מספר 7), הכלכלי והתדמיתי. רונאלדו ליובה זו אחת העסקאות הגדולות והמתוקשרות בתולדות הסרייה א אם לא הגדולה ביותר. יובנטוס שולטת בליגה האיטלקית ללא עוררין עם שבע (!) אליפויות רצופות והסיבה העיקרית שרונאלדו מגיע לטורינו היא הרעב הגדול של המועדון הזה לזכייה בליגת האלופות. זו המטרה העליונה של הקבוצה ואין יותר מתאים למשימה מאשר המלך של ליגת האלופות. הליגה האיטלקית אולי תהפוך לעוד פחות תחרותית עם המעבר הזה, אך לפופולארית בהרבה. בצד המקצועי, מי שצפוי לפנות את מקומו בעקבות המעבר הוא החלוץ  גונסאלו היגוואין שמעורר עניין אצל צ'לסי.

מהרבה בחינות, אתמול תם עידן. ונדמה שגם תם העיסוק האובססיבי ב'מסי או רונאלדו'. אמנם ימשיכו להשוות בין השניים גם כשישחקו בליגות שונות וכמובן שבליגת האלופות (תתארו לכם מה יקרה אם וכאשר נקבל את יובנטוס וברצלונה בשלב הבתים או בהמשך הדרך), אבל אולי, בכל זאת, נוכל להתרווח בספה ופשוט ליהנות משניים מהשחקנים הגדולים בהיסטוריה לפני שהם מסיימים את הפרק שלכם בעולם הכדורגל העולמי.

 

 

תמונה: depositphotos.com

 

בשביל משחקים מהסוג הזה הבלגים מינו את רוברטו מרטינז. המאמן הספרדי, שהצליח בסוואנסי ו-וויגאן (ופחות באברטון) עם טקטיקת משחק ידועה – סגירה הגנתית של מרבית שחקני השדה ויציאה למתפרצות קטלניות, חזה אתמול בשחקניו מציגים 45 דקות ראשונות על גדר השלמות מול ברזיל האימתנית: עמידה הגנתית נהדרת עם עזרה גדולה של מרכז השדה האגרסיבי + התקפות מתפרצות סופר מסוכנות בהובלת השלישייה הקטלנית דה בריינה – לוקאקו – הזאר.

החצי הראשון הסתיים בתוצאה 2:0 לבלגיה לאחר כדור קרן שהוסט על ידי קומפאני ופגע בחברו למנצ'סטר סיטי, פרננדיניו הברזילאי שהבקיע לצד הלא נכון. השער נתן ל'שדים האדומים' ביטחון וגם הגול השני לא איחר לבוא. רומלו לוקאקו הוביל את הכדור מהחצי השלו עד אזור רחבת היריב ושיחרר מסירה מדויקת לקווין דה בריינה, ששלח כדור אדיר לרשת של אליסון. הברזילאים ניסו לחזור למשחק עם שער עוד לפני סיום המחצית, אך דווקא הבלגים היו קרובים יותר לכיבוש נוסף.

המחצית ה- 2 הייתה סיפור שונה לגמרי. הנבחרת של טיטה שטפה את המגרש, הכניסה של דאגלס קוסטה ורוברטו פירמינו שינתה את המומנטום ורק הצגה של טיבו קורטואה השאירה את בלגיה עם טווח ביטחון. ברבע השעה האחרונה של המשחק ברזיל סוף סוף הזיזה את הרשת של שוער צ'לסי עם נגיחה מדויקת של מחליף נוסף, רנאטו אוגוסטו מבישול של קוטיניו, אך קורטואה וחבריו הצליחו לשמור על היתרון המשמעותי עד לסיום.

ניימאר מצטרף למסי ורונאלדו ונפרד לשלום מהמונדיאל. הכוכב של פ.ס.ז' אמנם השתפר ככל שהטורניר התקדם וגם אתמול היה פעלתן וסידר מספר מצבי הבקעה מסוכנים לחבריו, אבל התחושה בקרב העם הברזילאי היא שניימאר יכול היה לעשות יותר והתעסק בעיקר בצלילות והטרלות כלפי השחקנים היריבים. הכישלון במונדיאל הנוכחי אמנם כואב פחות מאותה שביעייה מפורסמת מגרמניה בחצי הגמר הביתי לפני ארבע שנים, אבל הוא לא פחות גדול. מהצד השני,

בלגיה רושמת את אחד מהישגיה הגדולים בהיסטוריה בדרך לקרב מרתק ביום שלישי מול נבחרת צרפת, כשהמנצחת תגיע לגמר כפייבוריטית הברורה. תיירי הנרי, החלוץ האגדי שזכה עם צרפת במונדיאל ומשמש כיום כעוזר מאמן נבחרת בלגיה, עומד בדרך של ה'טריקולור' לגמר לראשונה מזה 12 שנים.

תמונה: depositphotos

 

ביום שישי הקרוב יעלו לכר הדשא בקאזאן ארנה שתיים מהנבחרות הטובות בעולם והמלהיבות עד כה בטורניר, נבחרות ברזיל ובלגיה, לקרב ענק שמבטיח המון ולדעת רבים הוא למעשה, בטח לאור ההגרלה, 'הגמר האמיתי' של המונדיאל הזה. על הנייר ההתמודדות מלהיבה ומרתקת עד כדי כך שאנחנו מוכנים (לא ששאלו מישהו, כן?) לספוג את שני ימי הפגרה שנחתו עלינו כרעם ביום בהיר.

מספר נתונים לקראת המשחק הגדול:

* שתי הנבחרות נפגשו ארבע פעמים בעבר, כשהמאזן עומד על 1:3 לזכות ברזיל.

* המפגש הרשמי היחיד בין הנבחרות היה בשמינית הגמר של מונדיאל 2002, אז ברזיל ניצחה 0:2 משערים של ריבאלדו ורונאלדו בדרך לזכייה בתואר.

* ברזיל מופיעה ברבע הגמר בפעם השביעית ברציפות ומקווה להגיע לחצי הגמר בפעם התשיעית בסך הכל.

* ברזיל הפכה בשמינית הגמר לשיאנית השערים ההיסטורית של הגביע העולמי כשהגיעה ל-228 שערים והשאירה מאחור את גרמניה (226).

* המאזן של ברזיל ב-25 משחקים בעידן טיטה: 20 ניצחונות, ארבע תוצאות תיקו והפסד אחד, עם הפרש שערים 6:54.

* סך הכול, ברזיל שמרה 19 פעמים על רשת נקייה מאז טיטה מונה למאמן, כולל בכל שלושת המשחקים האחרונים במונדיאל (מאז ה-1:1 מול שוויץ במחזור הפתיחה).

* עבור בלגיה זהו רבע גמר שלישי בהיסטוריה, כשלחצי הגמר המשיכה רק פעם אחת: במקסיקו 1986.

* בלגיה לא הפסידה ב-23 המשחקים האחרונים שלה – הרצף הפעיל הטוב ביותר מבין נבחרות המונדיאל, אחרי שספרד הודחה בידי רוסיה.


הדרך של הנבחרות עד כה:

ברזיל פתחה את המונדיאל עם תיקו 1:1 מול שווייץ (קוטיניו), המשיכה עם ניצחון דרמטי 2:0 על קוסטה ריקה (קוטיניו, ניימאר) וסיימה את שלב הבתים עם ניצחון 2:0 נוסף (פאוליניו, טיאגו סילבה) והמקום הראשון בבית. בשלב שמינית הגמר ברזיל גברה על מקסיקו בתוצאה 2:0 (ניימאר, פירמינו).

הרכב משוער: אליסון; מרסלו, מירנדה, סילבה (ק), פאגנר; פרננדיניו, פאוליניו, קוטיניו; ניימאר, פירמינו, וויליאן.

בלגיה התחילה את הטורניר עם ניצחון 3:0 על פנמה (מרטנס, לוקאקו x2) והוסיפה ניצחונות על תוניסיה 5:2 (לוקאקו x2, הזאר x2, באטשואיי) ואנגליה 1:0 (יאנוזאי) בדרך לפסגת הבית. בשמינית הגמר הבלגים רשמו קאמבק גדול וניצחו את יפן 3:2 (ורטונחן, פלאייני, צ'אדלי) לאחר פיגור כפול.

הרכב משוער: קורטואה; ורטונחן, קומפאני, אלדרווירלד; ויטסל, דה בריינה, מונייה, צ'אדלי; הזאר (ק), לוקאקו, מרטנס.


הנבחרת עם ההגנה הטובה במונדיאל (ברזיל), יחד עם אורוגוואי, פוגשת את הנבחרת עם ההתקפה הטובה ביותר (בלגיה). אצל ברזיל ניימאר עדיין לא בשיאו ועסוק יותר בהצקות ועקיצות כלפי היריבים ופחות במשימה הלאומית. ההגנה כאמור יציבה וספגה רק שער אחד בארבעה משחקים, אבל בכל הקשור לניהול המשחק ההתקפי וההוצאה לפועל נבחרת ברזיל וקוטיניו חייבים שמספר 10 של פ.ס.ז' ייקח על עצמו יותר.

בצד הבלגי, ההתקפה לפרקים נראית קטלנית (כמו המתפרצת המושלמת מול היפנים בדקה האחרונה) ולוקאקו מגיע למצבים שלו, אבל הקישור האחורי ובעיקר שלושת הבלמים נראים פגיעים מתמיד, ומול הזריזות והוירטואוזיות של הברזילאים נבחרת בלגיה תהיה חייבת להיות מאורגנת וממושמעת יותר בשליש המגרש שלה.

לא משנה איך זה ייגמר, ביום שישי בערב מצפה לנו אחד מרגעי השיא של חודש המונדיאל. אל תחמיצו.

 

תמונה: depositphotos

 

קודם כל ולפני הכל, שאפו ענק ליפנים. כיף לראות כמה רחוק נבחרת מסודרת ומאורגנת יכולה להגיע, גם ללא סגל מרשים וכוכבים שמגיעים מקבוצות בכירות, היפנים הציגו כדורגל חיובי והתלהבות גדולה לאורך כל הטורניר, וקצת אירוני שזה בסוף מה שככל הנראה עלה להם במקום ברבע הגמר. היפנים כל כך רצו לנצח בזמן החוקי ושלחו הרבה שחקנים קדימה לבעיטה החופשית של הונדה ולקרן שאחריה בדקות הסיום – והסוף כאמור ידוע.

אם דיברנו על הארגון של יפן, אז נבחרת בלגיה הרבה יותר מוכשרת מאשר מסודרת. הכוכבים הבלגים לא הגיעו למשחק ונסגרו בצורה מושלמת על ידי הלחץ היפני, אז רוברטו מרטינז פנה לפלאן בי ושלח אל כר הדשא את מרואן פלאיני. לא שונה מניצול של מיס מאצ' בכדורסל – פלאיני האגרסיבי בעל משחק הראש הנהדר מול חבורה יפנית לוחמת אך כזו שלוקה במשחק הגובה. אותו חילוף הוכיח את עצמו בצורה מיידית כשפלאיני השווה את התוצאה ומחליף אחר, נאסר צ'אדלי, הכריע במהלך האחרון של המשחק לאחר התקפה מתפרצת מושלמת תוצרת בלגיה שהתחיל בשוער קורטואה.

נכון שהשערים של הבלגים הגיעו בסופו של דבר מהרמות ונגיחות, אבל אי אפשר להתעלם מזה שהם דווקא שיחקו כדורגל, ולדעתי גם לא רע בכלל, עד ספיגת השערים. אפילו בין השער הראשון לשני של היפנים הם החמיצו עם בעיטה לקורה. גם עד לאותו שער ניצחון, היו להם שניים-שלושה מצבים שהשוער היפני קוואשימה הציל.

כלומר, אין ספק שמגיע כאן שאפו ענק ליפנים, וההזדהות איתם מובנת לאור המשחק המרשים שהציגו, אבל אי אפשר להגיד שבלגיה לא שיחקה כדורגל באף שלב של המשחק, שלא הגיעה למצבים, או שהתגוננה ויצאה למתפרצות. כבר הבוקר אפשר היה לשמוע לא מעט ביקורות על המשחק הבלגי, אבל עם קצת יותר דיוק ואולי פחות זחיחות, גם את המחצית הראשונה היא הייתה מסיימת ביתרון והיינו מקבלים משחק שונה לגמרי.

לסיכום, בשבילנו כחובבי כדורגל, נבחרת יפן עשתה את הערב עם כדורגל פתוח וקצבי שסיפק גם דרמה גדולה בסיום. כחובבי כדורגל היפנים עשו טובה נוספת וסידרו לנו חתיכת משחק ביום שישי בערב: ברזיל נגד בלגיה, תיאגו סילבה נגד קומפאני, קוטיניו נגד דה בריינה, הזאר מול ניימאר וז'סוס/פירמינו מול לוקאקו. זה בהחלט עשוי להיות ה-משחק שנזכור מהטורניר הזה כשנסתכל על מונדיאל 2018 במבט לאחור.

 

 

 

 

תמונה: depositphotos.com

שם: ניימאר דה סילבה סנטוס ג'וניור.

תאריך לידה:  5 בפברואר 1992 (בן 26).

עיר לידה: סאו פאולו (ברזיל).

גובה: 1.75.

משקל: 68 ק”ג.

תפקיד: חלוץ.

קבוצה נוכחית: פריז סן-ז'רמן (צרפת)


הסלסאו הם הפייבוריטים הגדולים לזכייה במונדיאל, ושום דבר אחר לא יתקבל על הדעת – בטח לאור ההתפרקות ההיסטורית מול גרמניה במונדיאל האחרון שהיה כזכור על אדמת ברזיל. האיש המרכזי הוא ללא שום עוררין ניימאר, הבחור ששווה 222 מיליון יורו וחווה עונת בכורה טובה בצרפת, אך כזו שהסתיימה מוקדם עם פציעה בדיוק במאני טיים מול ריאל מדריד. למזלו של ניימאר ושל העם הברזילאי, הוא כשיר לטורניר הגדול ועשוי לפתוח כבר במשחק הראשון של הנבחרת. התסריט שברזיל יניפו את הגביע העולמי הוא יותר מריאלי, ותלוי קודם כל ולפני הכל בניימאר שרוצה לשחזר את ההישג של אלילו רונאלדו ב-2002.