תמונה: depositphotos.com

 

אני חייב להודות, לא הייתה לי הרגשה חיובית בנוגע למשחק שאמור היה להתקיים לפני כשבוע בין ישראל לארגנטינה. נכון, ההתאחדות הארגנטינאית הייתה צריכה את הכסף שהוצע לה, והרעיון של עוד משחק הכנה כדי להתכונן בצורה טובה יותר לגביע העולמי לא נשמע מזיק, אבל בכל זאת, הייתה הרגשה מעט מוזרה לפני ההגעה של נבחרת ארגנטינה, לא של משחק כדורגל אמיתי ואכן וכל הפסטיבל סביב מסי שעתיד היה להתרחש כאן נמנע בסופו של דבר בגלל מספר סיבות (מירי רגב, הפלסטינים, ה-BDS או אולי מסי וחבריו בעצמם).

כאמור, השורה התחתונה היא – הארגנטינאים לא הגיעו לארץ, לא ביקרו במקומות הקדושים ולא השאירו פתק בכותל. הדבר גרם לאכזבה ובעיקר למבוכה גדולה לכל המעורבים באירוע, בראש ובראשונה שרת התרבות והספורט מירי רגב.

אתמול, במחזור הפתיחה של גביע העולם, סיימה ארגנטינה בתיקו 1:1 מתסכל מול נבחרת איסלנד, כאשר מסי החמיץ פנדל מכריע והקבוצה סבלה מיום שבו שום דבר לא הלך לכיוונם. התגובות של ישראלים ברשתות החברתיות לא איחרו לבוא: (“מסי, אמרנו לך לא להתעסק עם מירי רגב”), (“מירי רגב הזמינה את השוער של איסלנד להנחות את האירוויזיון”), (“מירי רגב 0-1 מסי”).

אז נכון שארגנטינה חווה כישלונות מתמשכים כבר 32 שנה, מאז אותה זכייה מפורסמת של מראדונה בגביע העולם. נכון גם שהתלות במסי היא מוגזמת עד בלתי הגיונית ושהסגל (וההרכב שעלה אתמול) מעט תמוה וסופג לא מעט ביקורות, אבל בואו נודה, זה די נחמד להרגיש סוף סוף רלוונטים בגביע העולם.

 

 

תמונה: depositphotos

 

השלושער של המגה סטאר הפורטוגלי מול אחת הפייבוריטיות לזכייה שם אותו בעמדת יתרון מול יריבו הארגנטיני, שכשל בגדול בניסיון להגיב עם החטאת פנדל קריטית מול בונקר אמיץ בחסותה של נבחרת איסלנדית נחושה.

השלוש-שלוש של ספרד נגד פורטוגל נכנס מיד לאחת מהקלאסיקות הגדולות בתולדות משחקי גביע העולם, ושלושת השערים של רונאלדו העלו שוב את סוגיית היריבות המיתולוגית עם ליאו מסי. בעוד מספר שנים, כשהשניים יסיימו את הקריירות שלהם (כן, זה מתקרב, לצערנו) הדבר שעשוי להטות את הכף ולהכריע את הדיון הבלתי נגמר הזה, הוא ההישגים בנבחרת הלאומית.

על הנייר, יש דמיון בין התנאים של השניים – בערך באותו הגיל, קפטנים ומלכי השערים של נבחרותיהם ולמעשה ניצבים בפני משימה זהה – להוביל נבחרות מוכשרות אך לא מאוזנות ובטח לא פייבוריטיות לזכייה בתואר לאומי בניסיון אולי האחרון שלהם. העניין הוא שאחד מהם כבר עשה את זה.

לפני כשנתיים, רונאלדו ופורטוגל הגיעו לטורניר היורו בצרפת ללא ציפיות מיוחדות עם סגל מזדקן ובעייתי. בשלב הבתים הפורטוגלים נראו רע, לא ניצחו אף משחק והיו על סף הדחה מביכה, אך התעלות של רונאלדו מול נבחרת הונגריה סידרה העפלה לשלב הנוק אאוט. ההמשך? יכולת פושרת מול קרואטיה (הארכה), פולין (פנדלים) ווילס (צמד של CR7) הספיקו בשביל להגיע עד לגמר מול המארחת, שם נפצע רונאלדו כבר במהלך המחצית הראשונה וירד בדמעות. חבריו הצליחו להדהים עם ניצחון בהארכה, אך הסיפור המרכזי היה שוב ואיך לא, מספר 7 ,שבמהלך הארכה נעמד על הקווים ליד מאמנו באזור הטכני, חילק הוראות לחבריו, עודד והרגיע אותם בדרך לסנסציה גדולה. לאחר המשחק דיברו השחקנים על החשיבות של רונאלדו במהלך אותם הדקות, והזכייה, ביחד עם רצף של אליפויות אירופה עם ריאל מדריד וההופעה הגדולה ביום שישי, גרמו ללא מעט אנשים, לראשונה מזה הרבה זמן, למקם את הפורטוגלי בפסגת הכדורגלנים בעולם, לפני מסי.

אותו מסי, שבמונדיאל האחרון כבר הרגיש את גביע העולם ולא פחות חשוב, ראה את עצמו נפטר מהצל העצום של מראדונה. הוא אמנם הוביל את ארגנטינה עד לגמר, אבל לא הצליח להכריע אותו מול הגרמנים כאשר נבחרתו הפסידה בהארכה. מסי כבש מספר שערים בשלב הבתים, אבל בשלבי הנוק אאוט היו אלו דווקא די מריה והיגוואין שהבקיעו שערי ניצחון נגד שווייץ ובלגיה בהתאמה. וכאן בדיוק טמונה הביקורת נגד מסי – בניגוד למראדונה הוא לא מצליח לסחוב את הנבחרת שלו על הגב, אפילו לא בטורניר הקופה אמריקה בו נחלה הנבחרת שני הפסדים כואבים לצ’ילה במשחקי הגמר שהובילו את מסי לפרישה זמנית ומתוקשרת. גם אתמול הוא לא הצליח להשפיע על המשחק, השער היחיד שנכבש היה על ידי קון אגוארו, וגם שכבר קיבל את הצ’אנס הגדול לנצח וקצת להרגיע את העם, פיספס מסי בעיטת עונשין מ-11 מטר לעיני אותו דייגו מראדונה ביציע.

עוד נקודה מעניינת, נראה כי רונאלדו ומסי פתחו את המשחקים בצורה הפוכה לנרטיב הקבוע: רונאלדו “האנוכי” שנע, שיתף, עודד את חבריו ויכול היה לסיים עם שני בישולים כבר במחצית הראשונה, לעומת מסי “הקבוצתי” שהלך עם הראש בקיר, כולל דריבלים סתמיים, בעיטות חופשיות היישר לחומה וכמובן הפנדל, ששיקף את התסכול והעצבים של הפרעוש.

למרות תוצאות המחזור הראשון, ארגנטינה ומסי עדיין צפויים להעפיל לשלב הבא לפני איסלנד וניגריה, אך כרגע קשה לראות אותם עושים הרבה יותר מכך בטורניר. לא משנה איך האליפות ברוסיה תסתיים, מסי עדיין יישאר כדורגלן יחיד במינו ואחד הגדולים בהיסטוריה ללא ספק, אבל הוא לא ייזכר כמנהיג סוחף בעל אופי שהביא את הגאולה הספורטיבית לעמו בניגוד למראדונה וכן, גם בניגוד לכריסטיאנו רונאלדו.

תמונה: depositphotos.com

 

מונדיאל 2018 כבר ממש כאן. מלבד החגיגה הספורטיבית על המגרש, טורניר בסדר הגודל הזה הוא גם שעתם של המהמרים, כאשר שלל הסוכנויות מציעות מגוון הימורים עליהם תוכלו לשים את כספכם, אנחנו ננסה לעשות לכם סדר בנוגע לכמה מהשאלות המעניינות יותר שיהיו על המגרש ברוסיה.

ראשית, יש כמובן את ההימור על הזוכה בגביע העולם, כאשר הפייבוריטיות בכל העולם הן האלופה הנוכחית גרמניה ביחד עם נבחרת ברזיל שמקבלות יחס שנע בין 4.5-5. אחריהן צרפת עם יחס של כ-5.5, ספרד (7), ארגנטינה (8), בלגיה (12), אנגליה (16), אורוגוואי ופורטוגל (25).

הימור נוסף הוא מלך השערים של המונדיאל, כאשר פה שווה להסתכל גם על שלב הבתים, כיוון שלרוב בין 5-6 שערים מספיקים כדי לזכות בתואר ואם שחקן מפציץ בשלב המוקדם מול נבחרות חלשות, הוא יכול גם לעוף בשמינית או ברבע הגמר ולזכות. דוגמה חיה לכך ראינו במונדיאל האחרון, כאשר חאמס רודריגס מקולומביה זכה בתואר עם שישה שערים, למרות שהודח עם נבחרתו בשלב רבע הגמר.

מסי הוא המוביל לזכות בתואר מלך השערים עם יחס של 9, כאשר בשלב הבתים הוא יפגוש את ניגריה, קרואטיה ואיסלנד, בעוד ניימאר ניצב מיד אחריו עם יחס של 11 והוא יתמודד מול סרביה, שווייץ וקוסטה ריקה. רונאלדו שישחק מול ספרד, אבל גם מול מרוקו ואיראן, מקבל יחס 13, בדיוק כמו גריזמן שישחק נגד אוסטרליה, פרו ודנמרק. הארי קיין יפגוש את פנמה, תוניסיה ובלגיה ומקבל יחס 17. לואיס סוארס שיפגוש את ערב הסעודית, מצרים ורוסיה, עשוי להפציץ כבר בשלב הבתים והוא מקבל יחס של 30.

קווין דה בראונה הוא הפייבוריט לזכות בתואר מלך הבישולים עם יחס 10, בדיוק כמו ניימאר. גריזמן ודויד סילבה עם יחס 14, בעוד מסוט אוזיל מקבל יחס 15 וטוני קרוס וליאו מסי עם יחס 17.

עוד הימור שחקנים מעניין הוא מי יקבל הכי הרבה כרטיסים צהובים; חאבייר מסצ’ראנו בפסגה עם יחס 13, דייגו גודין אחריו עם 17, כמו גם סרחיו ראמוס. אחריהם סרחיו בוסקטס (20) ופול פוגבה (20), לוקאס ביגליה (22) וניימאר (22).

אז לאחר שעברנו על כל הנתונים היותר רלוונטים, כל מה שנשאר לכם זה להמר בחוכמה ובעיקר להנות מחודש שלם של אירוע הספורט הגדול ביותר שיש, ואולי גם לעשות כמה לירות על הדרך.

תמונה: depositphotos

 

בוחנים את האפשרויות הבולטות של השחקן הטוב בעולם בחלון העברות החופשיות של 2018.

גמר ה-NBA שנגמר לפני מספר ימים (בסוויפ מהדהד יש לציין) לטובת גולדן סטייט שם את החותמת הסופית שמדובר בקבוצה היסטורית, אבל הסיפור היותר מעניין נמצא דווקא בצד השני של המשוואה – קליבלנד ובעיקר שחקן אחד, לברון ג’יימס שמו.

לברון ג’יימס מסיים את העונה ה-15 שלו בליגה, ולמרות שנראה בשיאו, קשה להעריך כמה עוד נשאר בטנק של המלך מאוהיו. בגיל 33 לברון נאלץ לסחוב את הסגל החלש ביותר ששיחק בו משנת 2007 לגמר NBA בפעם ה-8 ברציפות, ולא נראה שיש עתיד מזהיר למדי לקבוצה הנוכחית. קיירי אירווינג עזב בתחילת העונה לבוסטון לאחר שמאס בדומיננטיות של לברון, החבר הטוב דווין וויד חזר למיאמי, אייזיאה תומאס שהגיע בטרייד של אותו קיירי כבר נמצא בלייקרס וקווין לאב זה פשוט לא זה, בטח כשמדובר בשחקן הנוטה לפציעות. בקליבלנד אין שחקן אחד ברמת אול סטאר. יותר מכך, אפילו אין אחד שנראה כאילו הוא הולך להיות כזה.

קליבלנד קאבלירס: בכל זאת ולמרות מה שנכתב בפסקה הקודמת, ייתכן שלברון יישאר בסוף בקליבלנד. והסיבות גלויות לציבור.  זאת ה-עיר של לברון. הוא כבר עזב את קליבלנד באותו החלטה מפורסת בקיץ של 2010, וגרם לנזק בלתי הפיך לכלכלת העיר שמוערך עד היום ב-162 מיליון דולר לשנה. כי אין קבוצה שתוכל להציע לו יותר כסף מקליבלנד, כיוון שהם מחזיקים בזכויות ה’בירד’ שלו (אופציה להחתים שחקן בית לשנים נוספות גם אם הקבוצה עוברות את תקרת השכר). לברון חזר בקיץ של 2014, והביא תואר ראשון לעיר אחרי 52 שנות בצורת, ואולי דווקא בגלל הנתון הזה הוא מבחינתי מרגיש שסגר מעגל ו’החזיר את החוב’ לעיר וכעת הוא רשאי להמשיך הלאה. חשוב לזכור שגם למרכיב של המשפחה יש משקל חשוב. הילדים של לברון כבר גדולים יחסית והמשפחה התבססה בעיר, כך שלעזוב את אוהיו לא בהכרח יהיה המהלך האידיאלי.

יוסטון רוקטס: הקבוצה סיימה את העונה החולפת עם המאזן הטוב בליגה, רק כדי להפסיד לגולדן סטייט ב’גיים סבן’ של גמר המערב, ולולא הפציעה של כריס פול, רבים חושבים שהיו גם מגיעים לגמר ה – NBA. אם יחליט לחתום בטקסס, הוא ישחק עם אחד החברים הכי טובים שלו, אותו כריס פול. רבים יחשבו – איך לברון, אחד ממובילי המשחק הטובים בהיסטוריה, ואדם שמחזיק את הכדור ב 70% מהזמן יוכל לחלוק כדור אחד עם 2 מהמכדררים הטובים ביותר בעשור האחרון, אבל לברון יקבל את הזכות מלהגיע לגמר עם ג’יי אר סמית’ (שדי חירב לו את סדרת הגמר מול הווריורס), ל-לשחק עם הMVP הנכנס, ג’יימס הארדן, כנראה שחקן ההתקפה הטוב בNBA בשנתיים האחרונות. הארדן הראה העונה שהוא יכול לשחק עם הכדור ובלעדיו לצד אחד ממנהלי המשחק הטובים ביותר בהיסטוריה של המשחק, CP3. לברון ג’יימס, שיחגוג 16 עונות בליגה בעונה הבאה, יוכל ליהנות ואף להאריך את הקריירה שלו אם יוכל לשחק ללא הכדור, ולדעת שהוא בידיים טובות. הוא יקבל את ההזדמנות להדיח את היריבה המושבעת גולדן סטייט מהשלטון במערב, ולפגוש יריבה מהמזרח בגמר הNBA, לראשונה בקריירה שלו.

לוס אנג’לס לייקרס: אמנם הלייקרס מדשדשים בשנים האחרונות, אבל אין ספק שמדובר באופציה סופר מעניינת. מבחינת לברון מדובר בשואו טיים, עיר המלאכים. זה מג’יק ג’ונסון, וזה קובי בראיינט, שאקיל אוניל והקבוצה הכי נוצצת בהיסטוריה של ה – NBA. הלייקרס בנו את המותג שלהם לאורך שנים להצלחה ולזוהר, ובמקום שבו מי שמנצח הוא המלך. מקום שלא מתאים למישהו יותר מהקינג של הכדורסל העולמי. השמועות שלברון יעבור יום אחד ללייקרס מסתובבות בערך מהיום שבו נבחר בדראפט, והם פנטזיה של לא מעט אוהדי כדורסל. במידה ולברון יגיע לאל איי, סביר מאוד להניח שזה יהיה עם כוכב אחר ויריב מיתולוגי מהמאבקים במזרח, פול ג’ורג’ ששיחק בעונה החולפת באוקלהומה ונמצא גם כן בשוק השחקנים החופשיים. בנוסף, ג’יימס הוא איש עסקים שע”פ ההערכות יוערך עד סוף הקריירה במיליארד דולר, הראה כבר את חיבתו לעסקי השעשועים והבידור של לוס אנג’לס, ומלבד העסקים אפילו יש לו בית בעיר. לכו תדעו, אולי הוא ימשיך להתחרות עם קובי, הפעם בטקס פרסי האוסקר.

פילדלפיה סיקסרס: החבר’ה בפילדלפיה פרצו לתודעה העונה אחרי שנים של תבוסתנות, עם סיום עונה מבטיח בהנהגת בן סימונס, הנסיך הצעיר של הליגה ובן טיפוחיו של לברון ג’יימס. ג’ואל אמביד, שמתפתח להיות הביג מן הפסיכי שכולם ציפו לראות כבר שם, ופילי אספה המון כישרונות ובחירות דראפט בשנים האחרונות, כולל מארקל פולץ, רוברט קובינגטון וג’יי ג’יי ראדיק. בשילוב של צעירים סופר כישרוניים,וותיקים עם יד טובה משלוש, וניסיון שלברון מאוד מעריך. התהליך מפילי עוד לא הגיע לשיאו ונקטע העונה רק בהדחה הכואבת לבוסטון, עם לברון, הם יוכלו להתפוצץ ולשלוט מחדש במזרח, בעיר שהספורטאי הוא האליל.

סן אנטוניו ספרס: גם לברון יודע שגרג פופוביץ’ מוביל את המערכת הכי טובה שנבנתה בNBA עד היום. עם שני מוחות כדורסל כמו של גרג פופוביץ’ וג’יימס, ושחקן טופ 5 בעולם כשהוא בריא כמו קאווי לאונרד (אם יישאר), למארקוס אולדריג’ (עשוי לעבור בטרייד), וצוות מסייע שתמיד מתפקד בשיאו, לברון יוכל להאריך את הקריירה שלו בצורה הטובה ביותר, דבר שפופוביץ’ מומחה בו, והפך את טים דאנקן, טוני פארקר ומאנו ג’ינובלי לאגדות. הוא גם יוכל לחדד את כל כישורי  המשחק שעדיין לא מושלמים אצלו. סן אנטוניו תמיד שואפת להתמודד על האליפות, ועם לברון בטקסס, זה בהחלט יהפוך למטרה רציונאלית.

 

לסיכום, לברון יקבל בשבועות הקרובים עוד החלטה שתשנה את פני הליגה, החלטה שלא תלויה רק בו, אבל אין ספק שכל עולם ה-NBA יחכה בציפייה לראות מה יבחר ג’יימס ובהתאם לכך נראה את השינויים שיתבצעו בקבוצות השונות לאחר ה-החלטה טייק 3. לא משנה לאן יבחר ללכת, דבר אחד ברור – לברון ג’יימס הוא עדיין הסיפור הגדול והמעניין ביותר בליגה הטובה בעולם.

תמונה: depositphotos

 

לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית להאמית קרהשק סכעיט דז מא, מנכם למטכין נשואי מנורך. לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית. סת אלמנקום ניסי נון ניבאה. דס איאקוליס וולופטה דיאם. וסטיבולום אט דולור, קראס אגת לקטוס וואל אאוגו וסטיבולום סוליסי טידום בעליק. נולום ארווס סאפיאן – פוסיליס קוויס, אקווזמן קוואזי במר מודוף. אודיפו בלאסטיק מונופץ קליר, בנפת נפקט למסון בלרק – וענוף קולורס מונפרד אדנדום סילקוף, מרגשי ומרגשח. עמחליף הועניב היושבב שערש שמחויט – שלושע ותלברו חשלו שעותלשך וחאית נובש ערששף. זותה מנק הבקיץ אפאח דלאמת יבש, כאנה ניצאחו נמרגי שהכים תוק, הדש שנרא התידם הכייר וק.

לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית להאמית קרהשק סכעיט דז מא, מנכם למטכין נשואי מנורך. לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית. סת אלמנקום ניסי נון ניבאה. דס איאקוליס וולופטה דיאם. וסטיבולום אט דולור, קראס אגת לקטוס וואל אאוגו וסטיבולום סוליסי טידום בעליק. נולום ארווס סאפיאן – פוסיליס קוויס, אקווזמן קוואזי במר מודוף. אודיפו בלאסטיק מונופץ קליר, בנפת נפקט למסון בלרק – וענוף קולורס מונפרד אדנדום סילקוף, מרגשי ומרגשח. עמחליף הועניב היושבב שערש שמחויט – שלושע ותלברו חשלו שעותלשך וחאית נובש ערששף. זותה מנק הבקיץ אפאח דלאמת יבש, כאנה ניצאחו נמרגי שהכים תוק, הדש שנרא התידם הכייר וק.

לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית להאמית קרהשק סכעיט דז מא, מנכם למטכין נשואי מנורך. לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית. סת אלמנקום ניסי נון ניבאה. דס איאקוליס וולופטה דיאם. וסטיבולום אט דולור, קראס אגת לקטוס וואל אאוגו וסטיבולום סוליסי טידום בעליק. נולום ארווס סאפיאן – פוסיליס קוויס, אקווזמן קוואזי במר מודוף. אודיפו בלאסטיק מונופץ קליר, בנפת נפקט למסון בלרק – וענוף קולורס מונפרד אדנדום סילקוף, מרגשי ומרגשח. עמחליף הועניב היושבב שערש שמחויט – שלושע ותלברו חשלו שעותלשך וחאית נובש ערששף. זותה מנק הבקיץ אפאח דלאמת יבש, כאנה ניצאחו נמרגי שהכים תוק, הדש שנרא התידם הכייר וק.

 

 

תמונה: depositphotos

 

הרבה שחקנים יעשו במונדיאל את טבילת האש הבינ”ל האמיתית שלהם, ויקוו לחזור למולדתם עם חוזה באחת הגדולות של אירופה, או לחלופין לבסס את מקומם בקבוצתם ובכלל בעולם הכדורגל העולמי בהתבסס על טורניר חיובי על אדמת רוסיה. בחרנו בקפידה 10 שחקנים שזה יהיה טורניר הנבחרות האמיתי הראשון שלהם, וכדאי מאוד לשים עליהם עין.

 

במונחי כדורגל, אין ספק ש-4 שנים הם דור שלם. שחקנים באים והולכים, כישרונות מתרסקים בזמן שחקנים די אנונימיים תופסים את מרכז הבמה. בכל ארבע שנים מתקיים טורניר המונדיאל (גביע העולם לנבחרות) והוא מהווה הזדמנות מושלמת לבחון ההיצע של הדור החדש, ואולי לאתר שחקנים שנפלו מתחת לרדאר בקבוצות שלהם ורק מחכים להזדמנות ‘להתפוצץ’ במדי הנבחרת הלאומית.

_________________________________________________________________________

 

  •   טימו ורנר, גרמניה

           גיל: 22

           תפקיד: חלוץ

           קבוצה: ר.ב. לייפציג

           חלוצה הפורה של ר.ב. לייפציג כבש לא פחות מ-42 שערים בשתי העונות האחרונות והוא הגרמני

           שהבקיע הכי הרבה בתקופת הזמן הזו, אך יחסו עם העם הגרמני ידע לא מעט עליות ומורדות.

           לא מספיק שהוא משחק בלייפציג, הקבוצה השנואה ביותר בגרמניה (בגלל ההשתלטות על המועדון

           והכסף הבלתי נגמר), בעונה שעברה הוא התחזה בצורה בוטה במשחק ליגה נגד שאלקה והשיג

           פנדל לקבוצתו. הוא גם זה שלקח את הבעיטה בעצמו והבקיע, אך מבחינת האוהד הגרמני הניטרלי

           שאינו מחבב את הפרויקט של לייפציג, באותו רגע נולד אויב מדינה חדש. החלוץ הצעיר אף ספג

           שריקות בוז במשחק הכנה של נבחרת גרמניה לקראת גביע הקונפדרציות (טורניר שהוא חלק

           מההכנות למונדיאל עצמו), אך זכה לגיבוי תקשורתי ממאמנו יוגי לב שהרכיב אותו בכל המשחקים  

           ויחד הם הובילו את הנבחרת לזכייה בטורניר. מאז ורנר הפך להיות חלק חשוב בנבחרת הלאומית,

           ואחרי עוד עונה טובה בלייפציג הוא צפוי לנצל את העובדה שמריו גומז המזדקן כבר לא כל

           כך רלוונטי ושמי שניצחו את המונדיאל האחרון עבור הגרמנים עם המהלך שער הניצחון בגמר,

           אנדרה שורלה ומריו גצה, נשארו בבית.

           ורנר הוא כיום התקווה הגדולה ביותר של האוהדים הגרמנים כשמדובר בכניסה לנעליים של מלך

           שערי גרמניה והמונדיאל בכל הזמנים, מירוסלב קלוזה שפרש לאחר המונדיאל האחרון.

           התפקיד של ורנר המגוון הופך להיות משמעותי עוד יותר, אולי בדרך לזכייה נוספת בטורניר

           ומעבר עתידי לקבוצה גדולה, דבר שעשוי לקרות כבר בקיץ  הקרוב.

          

  • ג’סי לינגארד, אנגליה

         גיל: 25

         תפקיד: קשר התקפי/קיצוני

         קבוצה: מנצ’סטר יונייטד.

         נהוג להאשים את ז’וזה מוריניו בהריסה סדרתית של כישרונות צעירים, אבל במקרה של לינגארד,

         נראה שהקשר חייב הרבה תודה לפורטוגלי. העונה שהסתיימה לה היא הטובה ביותר שלו עד כה  

         ביונייטד, עם 14 שערים בכל המסגרות (שמונה שערי ליגה). לינגארד כבש עבור נבחרת

         האריות את השער הניצחון על הולנד (0:1) ורשם שער בכורה בנבחרת בהופעתו התשיעית.

         באנגליה חסרת הווינרים, לינגארד יכול להיות בורג חשוב. גם במשחקי יונייטד הוא כבר כבש משחק

         שערים מכריעים. הקשר כבר הספיק לדרג את השער מול ההולנדים כאחד הרגעים הגדולים בקריירה

         שלו וזכה למחמאות רבות מפרשני הממלכה. לאף אחד אין ספק שהאיש המרכזי בהתקפה של

         האנגלים בטורניר יהיה הקפטן הארי קיין, וגם חברו לקבוצה דלה עלי וראחים סטרלינג שחווה עונת

         שיא מבחינת כיבושים במנצ’סטר סיטי יהיו ככל הנראה בנקודת זינוק בכירה יותר מלינגארד, אבל

         ברגע שהאנגלים יתחילו להסתבך (וזה יקרה, בוודאות) ויצטרכו מישהו שישנה עבורם את המשחק

         ואולי אפילו את גורלם בטורניר, ספק אם יש להם בארסנל מישהו שיותר מתאים למשימה מג’סי

         לינגארד.

         

  •   רודריגו, ספרד

           גיל: 27

           תפקיד: חלוץ

           קבוצה: ולנסיה

           האם חלוץ ולנסיה, שכבש העונה 16 שערי ליגה, יקדים את דייגו קוסטה ויאגו אספס בקרב על

           על תפקיד החלוץ הראשון בנבחרת של ז’ולאן לופטגי? על פניו, קשה מאוד להשתחל למערך מלא

           הכישרונות של ספרד, אבל מאז החל עידן לופטגי, הספיק רודריגו להבקיע שלושה שערים

           (כולל ב1:1 מול גרמניה) ובסופו של דבר קיבל את הקרדיט בסגל על חשבונו של נער טיפוחיו של

           המאמן, חלוץ צ’לסי אלברו מוראטה שחווה עונת בכורה פושרת בלונדון.

           רודריגו לא מספיק לרוץ ולחפש שטחים מתים, יודע גם להשתמש במשחק הראש שלו, ועם

           קישור יצירתי כמו של ה”לה רוחה” הוא בהחלט יכול להיות אחד השחקנים היותר מפתיעים

           במונדיאל, אם יקבל את הקרדיט. החלוץ, שבכלל החל את הקריירה בריאל מדריד ב’, מגיע לרוסיה

           אחרי העונה הטובה בקריירה שלו. לכו תדעו, אולי הוא עוד יניף את גביע העולם.

 

  •   פאולו דיבאלה, ארגנטינה

           גיל: 24

           תפקיד: חלוץ

           קבוצה: יובנטוס.

           מרגיש קצת מיותר להרחיב במילים על היהלום של יובה, אחד השחקנים הטובים בעולם שהפך

           גם לווינר הגדול של יובנטוס בעונות האחרונות עם שערים קריטיים במאני טיים, בדרך להמשך רצף

           הזכיות של יובה בכל התארים המקומיים ואף הגעה לגמר ליגת האלופות בעונה שעברה. מאז שהגיע

           מפאלרמו ב- 2015, דיבאלה נמצא בגרף של עלייה מתמדת כשהעונה הוא שבר את שיאו האישי עם

           22 שערי ליגה. למרות כל מה שהוזכר כאן, יש אדם אחד שזה לא בהכרח היה מספיק לו, או אולי

           בעצם שניים. חורחה סמפאולי, מאמנה של הנבחרת, טען ובעצם ממשיך להסביר – דיבאלה דומה

           מידי לליאו מסי, והשיקול הזה גרם למאמן לא לזמן את דיבאלה לסגל הנבחרת למשחקי ההכרעה

           במוקדמות המונדיאל, דבר שעורר עניין גדול והרבה עצבים בקרב אוהדי הנבחרת, שחששו

           שדיבאלה יישאר מחוץ לסגל לרוסיה. חלוץ יובנטוס דיבר על כך בפתיחות בחודש

           אוקטובר כשאמר: “לא קל לשתף פעולה עם מסי כי אנחנו משחקים באותו הסגנון”.

           אחרי שדבריו הוצאו מהקשרם בארגנטינה הוא אף מיהר להתנצל בפני הקפטן,

           אבל מסי הבין אותו נכון והודה ש”פאולו אמר את האמת, אני יודע בדיוק למה דיבאלה התכוון

           ואין צורך בהסברים. בשורה התחתונה, למרות שהשילוב בין השניים

           עשוי שלא להצליח בגלל הדמיון הרב ביניהם, סמפאולי זימן אותו לסגל הסופי כי הוא, או יותר נכון

           ליאו מסי, מבין טוב שהסיכוי האולי האחרון שלו לזכות בגביע העולמי ולהוריד את הקוף הזה מהגב,

           תלוי לא מעט ביכולת של מספר 10 של יובנטוס.

 

  • דווינסון סאנצ’ס, קולומביה

        גיל: 21

        תפקיד: בלם

        קבוצה: טוטנהאם

        על פי יורגן קלופ, מאמנה של ליברפול, אנשיו צפו במהלך הקיץ שעבר “לפחות 500 מיליון פעם”   

        בביצועיו של דווינסון סאנצ’ס, בלמה של אייאקס בעונה שעברה, ובכל זאת לא התרשמו מכך

        שהשחקן, שהיה חלק חשוב במסע של הקבוצה מאמסטרדם בדרך לגמר הליגה האירופית,

        מספיק איכותי ובשל עבורם.

        אז ליברפול ניסתה לרכוש את וירג’יל ואן דייק ההולנדי, בסופו של דבר צירפה אותו בינואר

        והגיעה עד לגמר ליגת האלופות, אבל היעדר פרטנר ראוי לואן דייק ועצם העובדה שהוא הגיע רק

        באמצע העונה, בעצם מנעו מהעונה של ליברפול להפוך להיסטורית באמת. יכול בהחלט להיות

        שסאנצ’ס היה עוזר לקלופ בסופו של דבר, אבל מי שזכתה מההפקר היא טוטנהאם, ששברה את סכום

        העברות שלה עם עסקה המוערכת בכ- 42 מיליון פאונד, וכיום מסודרת עם בלם שלם,

        שהשתלב מצוין כבר מהרגע הראשון במערך שלושת הבלמים של מאמנו מאוריסיו פוצ’טינו

        והפך לבורג מרכזי גם בנבחרת שלו.

        על הנייר לטוטנהאם יש בלם ברמה הגבוהה ביותר להרבה שנים קדימה, אבל על פי

        דיווחים ריאל מדריד התחילה לגשש, ולא מן הנמנע שבקרוב הקבוצות הגדולות יפנו ללודונים בנוגע

        לבלם המבטיח. טורניר מוצלח של סאנצ’ס והנבחרת ברוסיה בהחלט עשוי לזרז את העניין.

 

  •   מרקו אסנסיו, ספרד

           גיל: 22

           קבוצה: ריאל מדריד

           מרקו אסנסיו הוא אחד הכוכבים החדשים של ריאל מדריד. הוא מעלה ששידרגו העונה את

           הקבוצה כשעלה מהספסל ונחשב לאהוב האוהדים של הבלאנקוס ביחד עם הקפטן סרחיו ראמוס

           ואיסקו. אבל במשפט הקודם בדיוק טמונה הבעיה. אסנסיו בילה לא מעט על הספסל העונה,

           למרות שהוא לוקח כמעט כל הזדמנות שקיבל מזידאן (שערים אדירים בסופר קופה נגד

           ברצלונה בתחילת העונה והופעות חשובות נגד פ.ס.ז’ ובאיירן מינכן בדרך לזכייה שלישית ברציפות

           והיסטורית של ריאל מדריד בליגת האלופות). אסנסיו לא יעזוב את ריאל מדריד, הוא כאמור אהוב

           מאוד והנשיא פלורנטינו פרס לא יוותר עליו בעבור שום סכום, אבל אין ספק שאסנסיו מצפה להיות

           בורג חשוב הרבה יותר בעונה הבאה, בטח לאור הדיבורים על עזיבה אפשרית של כוכב גמר ליגת

           האלופות גארת’ בייל. אסנסיו, שנתן טורניר אדיר במדי נבחרת ספרד הצעירה בקיץ האחרון

           (הספרדים נכנעו בגמר לגרמניה), כבר נכנס לרוטציה של לופטגי בנבחרת הבוגרת ועשוי

           לפתוח במשחק הפתיחה המסקרן של ספרד נגד פורטוגל והחבר לקבוצה כריסטיאנו רונאלדו.

 

  •   ברנרדו סילבה, פורטוגל

           גיל: 23

           קבוצה: מנצ’סטר סיטי

           ואם את הפסקה הקודמת סיימנו עם נגיעה במשחק המרתק בין ספרד לפורטוגל, הנה עוד שחקן

           שצפוי לקחת בו חלק ולהיות גורם משמעותי מאוד בניסיון של אלופת אירופה להגיע שוב לשלבים

           המאוחרים של טורניר גדול. סילבה חתם בסיטי בקיץ לאחר עונה מצוינת במדי מונאקו, שהסתיימה

           עם אליפות מדהימה והגעה, אולי סנסציונית לא פחות, לחצי גמר ליגת האלופות. בדרך לשם הוא

           הדיח את מנצ’סטר סיטי ופפ גווארדיולה, שהחתימו אותו מיד בסיום העונה בדרך למסע

           רכש מרשים שהיה אחד הגורמים לאליפות המדהימה ושוברת השיאים של התכולים.

           אבל כמו במקרה של אסנסיו, או בעצם בצורה קיצונית יותר, ברנרדו סילבה פשוט

           לא שיחק מספיק העונה.

           המונדיאל הוא ללא ספק הזדמנות מצוינת גם בשבילו לברוח מהסיטואציה האישית בקבוצה

           ולהוכיח את עצמו לצד כריסטיאנו רונאלדו, בטח לאור אי היציבות של ריקארדו קווארסמה המזדקן,

           הדעיכה בקריירה של נאני ואי הכללתו בסגל של גיבור הזכייה ביורו האחרון אדר.

 

  •   הירבינג לוזאנו, מקסיקו

           גיל: 22

           קבוצה: פ.ס.וו איינדהובן

           לא מעט שמות גדולים עברו באיינדהובן במהלך השנים, אבל הרבה זמן לא הייתה עונת בכורה

           כל כך מרשימה של שחקן בקוצה כמו שראינו מלוזאנו, בטח שמתחשבים בכך שהוא נחת מקבוצת

           פאקוצ’ה המקסיקנית תמורת 8 מיליון יורו, סכום שעכשיו נראה די מצחיק.

           17 שערי ליגה היו למקסיקני בעונת הראשונה שלו מחוץ למרכז אמריקה, שהסתיימה עם תואר

           האליפות שכל כך חיכו לו האוהדים לאחר האכזבה בעונה הקודמת.

           לוזאנו תמיד היה נחשב לכישרון גדול ואף זכה להתעניינות מקבוצות גדולות כמו מנצ’סטר יונייטד,

           אבל לאחר עונת בכורה סופר מוצלחת באירופה ושיפור ניכר של היכולת מול השער, עקב האכילס

           שלו עד השנה, אין ספק שלוזאנו יהיה אחד השחקנים היותר מרתקים בטורניר ומקסיקו תצטרך אותו

           ביכולת שיא בשביל לנסות לסיים במקום השני בבית ו’.

 

  •   גבריאל ז’סוס, ברזיל

           גיל: 21

           קבוצה: מנצ’סטר סיטי

           גבריאל ז’סוס יפתח במשחק הפתיחה של נבחרת ברזיל נגד שווייץ, כך הכריז מאמן הנבחרת

           צ’יצ’ה. ז’סוס נתן עונת בכורה מלאה מצוינת במנצ’סטר סיטי, לאחר שהצטרף מעשית רק באמצע

           העונה הקודמת וסבל מפציעות. אז כאמור ז’סוס, שחווה לראשונה את מחנה האימונים טרום העונה

           של הסיטי יחד עם חבריו, הבקיע 17 שערים בכל המסגרות בעונה הנהדרת של קבוצתו,

           למרות שלא תמיד הרבה לשחק לאור היכולת של חברו להתקפה קון אגוארו.

           בנבחרת, לעומת זאת, ז’סוס באנקר ומקבל הרבה קרדיט מצ’יצ’ה, שמעדיף אותו

           על פני רוברטו פירמינו הנהדר שנתן עונה מופלאה בליברפול.

           כשהכוכב הגדול ניימאר מגיע לטורניר כשהוא לא כשיר, הרבה ייפול על היכולת של ז’סוס

           לתפקד ולהמשיך להבקיע במדי הטורניר גם על הבמה הגדולה ביותר, בדרך אולי להגשמת החלום

           הגדול מכולם.

 

  •   קיליאן אמבפה, צרפת

           גיל: 19

           קבוצה: פריז סן-ז’רמן

           צרפת הייתה כל כך קרובה לזכות ביורו האחרון, על אדמתה, אבל נחלה הפסד כואב בגמר.

           אנטואן גריזמן היה האיש שהוביל אותה במהלך הטורניר, ולמרות שיתוף הפעולה הטוב שלו

           עם החלוץ הנוסף אולייבה ז’ירו (שנמצא בסגל גם הפעם), בסופו של דבר היה חסר לה מחץ וגם

           קצת ניצוץ בשביל להניף את הגביע, וזה בדיוק מה שמביא ילד הפלא ואולי התקווה הגדולה של

           האומה הצרפתית הקיץ – קיליאן אמבפה.

           צריך לזכור טוב ובאמת להפנים שהבחור בסך הכל בן 19, אבל אמבפה כבר הספיק לעשות

           דברים שאחרי לא מספיקים בקריירה שלמה: הוא הוביל את מונאקו לזכייה

           באליפות מדהימה בצרפת והגעה עד לחצי גמר ליגת האלופות,

           תוך כדי שהוא כובש לא פחות מ-26 (!) שערים בכל המסגרות.

           לאחר מכן, הגיע הקיץ ואיתו התעניינות רצינית מצד מנצ’סטר סיטי וריאל מדריד, אך אמבפה

           רצה לסגור מעגל ולהגיע לקבוצה שאותה אהד כילד (וזה לא היה לא כל כך מזמן), הלוא היה פ.ס.ז’.

           הקבוצה מהבירה החתימה את הכוכב הברזילאי ניימאר ואמבפה רצה להיות חלק מהפרוייקט

           הגדול ביותר בכדורגל העולמי, ובימים האחרונים של חלון העברות הוא הושאל לפריז עד לסוף

           העונה, כאשר הקבוצה התחייבה לרכוש אותו תמורת סכום חסר תקדים של 180 מיליון יורו.

           עונת הבכורה שלו אמבפה בקבוצה הייתה אמנם טובה בהחלט מבחינת מספרים, אבל

           ברגע האמת הוא וחבריו נכשלו בליגת האלופות נגד ריאל מדריד, ולמרות הזכייה בכל התארים

           המקומיים זה באמת מה שיזכרו מהעונה האחרונה. בכל מקרה, ולמרות העומק חסר התקדים של

           הנבחרת הצרפתית, מקומו ומעמדו של אמבפה בהרכב הנבחרת מובטח, ולמאמן דידייה דשאן

           נותר רק לקוות שהכישרון הענק הזה בשל מספיק בשביל להוביל את הנבחרת שלב אחד גבוה יותר

           מאשר לפני שנתיים.