תמונה: depositphotos

 

ביום שישי הקרוב יעלו לכר הדשא בקאזאן ארנה שתיים מהנבחרות הטובות בעולם והמלהיבות עד כה בטורניר, נבחרות ברזיל ובלגיה, לקרב ענק שמבטיח המון ולדעת רבים הוא למעשה, בטח לאור ההגרלה, 'הגמר האמיתי' של המונדיאל הזה. על הנייר ההתמודדות מלהיבה ומרתקת עד כדי כך שאנחנו מוכנים (לא ששאלו מישהו, כן?) לספוג את שני ימי הפגרה שנחתו עלינו כרעם ביום בהיר.

מספר נתונים לקראת המשחק הגדול:

* שתי הנבחרות נפגשו ארבע פעמים בעבר, כשהמאזן עומד על 1:3 לזכות ברזיל.

* המפגש הרשמי היחיד בין הנבחרות היה בשמינית הגמר של מונדיאל 2002, אז ברזיל ניצחה 0:2 משערים של ריבאלדו ורונאלדו בדרך לזכייה בתואר.

* ברזיל מופיעה ברבע הגמר בפעם השביעית ברציפות ומקווה להגיע לחצי הגמר בפעם התשיעית בסך הכל.

* ברזיל הפכה בשמינית הגמר לשיאנית השערים ההיסטורית של הגביע העולמי כשהגיעה ל-228 שערים והשאירה מאחור את גרמניה (226).

* המאזן של ברזיל ב-25 משחקים בעידן טיטה: 20 ניצחונות, ארבע תוצאות תיקו והפסד אחד, עם הפרש שערים 6:54.

* סך הכול, ברזיל שמרה 19 פעמים על רשת נקייה מאז טיטה מונה למאמן, כולל בכל שלושת המשחקים האחרונים במונדיאל (מאז ה-1:1 מול שוויץ במחזור הפתיחה).

* עבור בלגיה זהו רבע גמר שלישי בהיסטוריה, כשלחצי הגמר המשיכה רק פעם אחת: במקסיקו 1986.

* בלגיה לא הפסידה ב-23 המשחקים האחרונים שלה – הרצף הפעיל הטוב ביותר מבין נבחרות המונדיאל, אחרי שספרד הודחה בידי רוסיה.


הדרך של הנבחרות עד כה:

ברזיל פתחה את המונדיאל עם תיקו 1:1 מול שווייץ (קוטיניו), המשיכה עם ניצחון דרמטי 2:0 על קוסטה ריקה (קוטיניו, ניימאר) וסיימה את שלב הבתים עם ניצחון 2:0 נוסף (פאוליניו, טיאגו סילבה) והמקום הראשון בבית. בשלב שמינית הגמר ברזיל גברה על מקסיקו בתוצאה 2:0 (ניימאר, פירמינו).

הרכב משוער: אליסון; מרסלו, מירנדה, סילבה (ק), פאגנר; פרננדיניו, פאוליניו, קוטיניו; ניימאר, פירמינו, וויליאן.

בלגיה התחילה את הטורניר עם ניצחון 3:0 על פנמה (מרטנס, לוקאקו x2) והוסיפה ניצחונות על תוניסיה 5:2 (לוקאקו x2, הזאר x2, באטשואיי) ואנגליה 1:0 (יאנוזאי) בדרך לפסגת הבית. בשמינית הגמר הבלגים רשמו קאמבק גדול וניצחו את יפן 3:2 (ורטונחן, פלאייני, צ'אדלי) לאחר פיגור כפול.

הרכב משוער: קורטואה; ורטונחן, קומפאני, אלדרווירלד; ויטסל, דה בריינה, מונייה, צ'אדלי; הזאר (ק), לוקאקו, מרטנס.


הנבחרת עם ההגנה הטובה במונדיאל (ברזיל), יחד עם אורוגוואי, פוגשת את הנבחרת עם ההתקפה הטובה ביותר (בלגיה). אצל ברזיל ניימאר עדיין לא בשיאו ועסוק יותר בהצקות ועקיצות כלפי היריבים ופחות במשימה הלאומית. ההגנה כאמור יציבה וספגה רק שער אחד בארבעה משחקים, אבל בכל הקשור לניהול המשחק ההתקפי וההוצאה לפועל נבחרת ברזיל וקוטיניו חייבים שמספר 10 של פ.ס.ז' ייקח על עצמו יותר.

בצד הבלגי, ההתקפה לפרקים נראית קטלנית (כמו המתפרצת המושלמת מול היפנים בדקה האחרונה) ולוקאקו מגיע למצבים שלו, אבל הקישור האחורי ובעיקר שלושת הבלמים נראים פגיעים מתמיד, ומול הזריזות והוירטואוזיות של הברזילאים נבחרת בלגיה תהיה חייבת להיות מאורגנת וממושמעת יותר בשליש המגרש שלה.

לא משנה איך זה ייגמר, ביום שישי בערב מצפה לנו אחד מרגעי השיא של חודש המונדיאל. אל תחמיצו.

 

תמונה: depositphotos

 

קודם כל ולפני הכל, שאפו ענק ליפנים. כיף לראות כמה רחוק נבחרת מסודרת ומאורגנת יכולה להגיע, גם ללא סגל מרשים וכוכבים שמגיעים מקבוצות בכירות, היפנים הציגו כדורגל חיובי והתלהבות גדולה לאורך כל הטורניר, וקצת אירוני שזה בסוף מה שככל הנראה עלה להם במקום ברבע הגמר. היפנים כל כך רצו לנצח בזמן החוקי ושלחו הרבה שחקנים קדימה לבעיטה החופשית של הונדה ולקרן שאחריה בדקות הסיום – והסוף כאמור ידוע.

אם דיברנו על הארגון של יפן, אז נבחרת בלגיה הרבה יותר מוכשרת מאשר מסודרת. הכוכבים הבלגים לא הגיעו למשחק ונסגרו בצורה מושלמת על ידי הלחץ היפני, אז רוברטו מרטינז פנה לפלאן בי ושלח אל כר הדשא את מרואן פלאיני. לא שונה מניצול של מיס מאצ' בכדורסל – פלאיני האגרסיבי בעל משחק הראש הנהדר מול חבורה יפנית לוחמת אך כזו שלוקה במשחק הגובה. אותו חילוף הוכיח את עצמו בצורה מיידית כשפלאיני השווה את התוצאה ומחליף אחר, נאסר צ'אדלי, הכריע במהלך האחרון של המשחק לאחר התקפה מתפרצת מושלמת תוצרת בלגיה שהתחיל בשוער קורטואה.

נכון שהשערים של הבלגים הגיעו בסופו של דבר מהרמות ונגיחות, אבל אי אפשר להתעלם מזה שהם דווקא שיחקו כדורגל, ולדעתי גם לא רע בכלל, עד ספיגת השערים. אפילו בין השער הראשון לשני של היפנים הם החמיצו עם בעיטה לקורה. גם עד לאותו שער ניצחון, היו להם שניים-שלושה מצבים שהשוער היפני קוואשימה הציל.

כלומר, אין ספק שמגיע כאן שאפו ענק ליפנים, וההזדהות איתם מובנת לאור המשחק המרשים שהציגו, אבל אי אפשר להגיד שבלגיה לא שיחקה כדורגל באף שלב של המשחק, שלא הגיעה למצבים, או שהתגוננה ויצאה למתפרצות. כבר הבוקר אפשר היה לשמוע לא מעט ביקורות על המשחק הבלגי, אבל עם קצת יותר דיוק ואולי פחות זחיחות, גם את המחצית הראשונה היא הייתה מסיימת ביתרון והיינו מקבלים משחק שונה לגמרי.

לסיכום, בשבילנו כחובבי כדורגל, נבחרת יפן עשתה את הערב עם כדורגל פתוח וקצבי שסיפק גם דרמה גדולה בסיום. כחובבי כדורגל היפנים עשו טובה נוספת וסידרו לנו חתיכת משחק ביום שישי בערב: ברזיל נגד בלגיה, תיאגו סילבה נגד קומפאני, קוטיניו נגד דה בריינה, הזאר מול ניימאר וז'סוס/פירמינו מול לוקאקו. זה בהחלט עשוי להיות ה-משחק שנזכור מהטורניר הזה כשנסתכל על מונדיאל 2018 במבט לאחור.

 

 

 

 

תמונה: depositphotos

 

ברזיל אמנם לא הרשימה עד כה במונדיאל הנוכחי (תיקו אנמי מול שווייץ בפתיחה, ניצחון דרמטי ולא משכנע מול קוסטה ריקה) וגם אתמול, למרות ניצחון על האפס מול סרביה וכדורגל איכותי לפרקים, היו לא מעט דקות שהברזילאים הובכו מול הסרבים ורק חוסר ניסיון והמחץ בחוד (מיטרוביץ') מנעו שערים מהחבורה המרשימה מחבל הבלקן שראויה למחמאות על טורניר מעודד מבחינתם.

למרות מה שתואר בפסקה הראשונה, יש תחושה חיובית כלפי נבחרת ברזיל הנוכחית, בעיקר בגלל המאמן טיטה. אולי הוא לא המאמן הגדול ביותר שהיה לנבחרת, אבל הוא בהחלט המעניין ביותר. הוא גם הראשון מזה תקופה שמצליח לבנות משהו די ברזילאי משחקנים שבאופן טבעי ממוקמים באירופה וכמעט לא שיחקו במהלך הקריירה שלהם בברזיל עצמה. הוא נהנה מארסנל עצום ואיכותי במרכז השדה: פאוליניו, פרד, קוטיניו, קאסמירו, פרננדיניו – לא רק שהם משחקים במועדונים גדולים, הם גם מנהלים שם את העניינים. נדמה שאין סיטואציה ושיטה שהם לא מכירים.

שווה להתעכב על קוטיניו. כולם דיברו, מדברים וידברו על ניימאר – בכל זאת, הדבר הכי גדול בכדורגל העולמי אחרי הצמד רונאלדו את מסי, ואנשים נוטים לשכוח שהוא היה פצוע ממש עד לפני פתיחת המונדיאל ומצפים ממנו לתת הצגה בכל משחק. מחיר התהילה. ניימאר פחות מוצא את עצמו עד כה ברוסיה וסופג לא מעט ביקורות על אגואיזם, ומי שפורח הוא הקשר של ברצלונה שלוקח את הנבחרת על הגב שלו והיה אחראי ישיר לכל אחד משלושת השערים הראשונים (והקריטיים) של ברזיל בשלושת המשחקים עד כה. קוטיניו, נכון לכרגע, הוא כנראה השחקן הטוב ביותר במונדיאל הזה יחד עם מודריץ' (עם כל הכבוד לגולים של רונאלדו וקיין), והוא האיש המרכזי שהעם הברזילאי באמת בונה עליו בכל הקשור לשחזור ההצלחה מ 2002.