תמונה: depositphotos

 

הניצחון אתמול על אדמת ספרד אמנם לא אמור להיות משמעותי בהקשר של העפלה ליורו 2020 (הרי הנבחרת הגדולות סטייל אנגליה וספרד צפויות לעלות לטורניר משלב המוקדמות הרגיל, ללא קשר לתוצאות בליגת האומות), אבל אחת הטענות הבודדות נגד נבחרת שלושת האריות בקיץ האחרון הייתה שהיא לא פגשה במהלך הדרך יריבה רצינית, וברגע שזה אכן קרה (קרואטיה בחצי הגמר), החבורה חסרת הניסיון כשלה. גם במפגש הראשון בין ספרד לאנגליה בוומבלי, האנגלים לא הצליחו להסיר את הספקות והספרדים ביצעו מהפך בדרך לניצחון. אתמול אנגליה עברה את המחסום מנטלי ושלחה מסר לעולם – אנחנו מסתכלים בלבן של העיניים לכל יריבה ובכל מגרש.

אחרי שברוב העשור האחרון נבחרת אנגליה הייתה לא מעניינת וללא כיוון אמיתי, סוף סוף יש הרבה כישרון, שחקנים מרתקים ותקוות רציניות לשנים הבאות. קשה להצביע על מה בדיוק גרם לשינוי שבא לידי ביטוי עוד לפני טורניר המונדיאל בקיץ (בו כזכור האנגלים הפתיעו בגדול עם כדורגל חיובי, אופי וחצי גמר ראשון מאז 1990), אך אין ספק שקרדיט גדול מההצלחה צריך להגיע למאמן הנבחרת גארת' סאות'גייט.

הוא אולי לא שם גדול כמו פאביו קאפלו, ואפילו לא רוי הודג'סון וסם אלרדייס להם יש רקורד עם הצלחות בקבוצות המקומיות, אבל מה שבטוח – סאות'גייט לא מפחד לתת לצעירים לשחק. אחרי שוויין רוני פרש מהמדים הלאומיים, נגמר לו רשמית עידן "הסופרסטארים" שמקומם בסגל ואף בהרכב הנבחרת מובטח בלי קשר ישיר לכושרם.

הנבחרת מאוזנת יותר, הן מבחינה מקצועית והן בחדר ההלבשה, והשחקנים רואים שכל אחד מהם, ללא קשר לגיל או לניסיון, יכול לקבל צ'אנס אמיתי. לראיה, הדוגמאות לכך מצמד המשחקים האחרונים מול קרואטיה וספרד: בן צ'ילוול (לסטר), ג'ו גומז (ליברפול) והארי ווינקס (טוטנהאם) היוו חלק מרכזי בתוצאות החיוביות. ג'יידון סאנצ'ו (דורטמונד) ונת'נאל צ'אלובה (ווטפורד) קיבלו דקות ראשונות וגם ג'יימס מדיסון (לסטר) ולואיס דאנק (ברייטון) חוו טעימה ראשונה מהנבחרת.

המנהיג והקפטן של הנבחרת כיום הוא הארי קיין. חלוצה של טוטנהאם כבר ביסס את מעמדו כחלוץ מספר 1 בפרמייר ליג בעונות האחרונות, בצוותא עם קון אגוארו, והדיבורים על 'one season wonder' (כינוי לשחקן שנותן עונת שיא ולאחר מכן נעלם) שהועלו לאחר העונה הטובה הראשונה שלו במדי התרנגולים ורצף משחקים ללא כיבוש בעונה שלאחר מכן, נראים כעת מגוחכים יותר ויותר.

אבל קיין הוא יותר מעוד סקורר, ומעבר לפן המנהיגותי שפיתח בשנה האחרונה, הוא גם הפך להרבה יותר ורסטילי במשחק שלו. הוא מגיע אחורה וסוחב איתו את הבלמים שכמובן לא יכולים לעזוב אותו אפילו לרגע, עוזר לקשרים לנהל את המשחק ומשחרר את שחקני ההתקפה האחרים. דוגמא קלאסית קיבלנו אתמול בסביליה, כאשר קיין היה מעורב בכל שלושת השערים מבלי לכבוש, אלא בזכות החוכמה שלו ומשחק המסירות המשודרג.

בגול הראשון הוא הגיע עד לחצי שלו ושלח כדור חד לעברו של מרכוס ראשפורד שפרץ בצד שמאל ומצא את ראחים סטרלינג שבעט נהדר פנימה. בשער השני הוא משך שלושה שחקני הגנה ומצא בכדור אומנותי, שוב את ראשפורד, בדרך לשתיים אפס. השלישי הגיע עם כדור גובה אותו הוריד בצורה מדויקת בתוך הרחבה לסטרלינג שהבקיע מקרוב. קיין הראה את כל הארסנל שלו: שליטה בכדור, טכניקה, ראיית משחק ומיקום ברחבה. בסך הכל סקורר אמרתם?

הארי קיין הוא המראה לנבחרת אנגליה של סאות'גייט. שחקנים שחושבים עליהם משהו אחד, שלא מאמינים בהם מספיק ואפילו מגבילים אותם. הם בעלי מוטיבציה גדולה להוכיח אותם על טעותם ובמעטפת הנכונה יכולים לכבוש את כל הפסגות ולהוביל את הנבחרת לשיאים חדשים. מי היה מאמין שאוהדי נבחרת אנגליה יספרו את הימים עד הטורניר הגדל הבא, תחושה המחליפה את החשש והאדישות שאפיינה את הנבחרת בתקופה רבה כל כך.

 

תמונה: depositphotos

 

חצי הגמר השני יפגיש את נבחרות אנגליה וקרואטיה (רביעי, 21:00) כשהמנצחת המאושרת תגיע כאנדרדוג לגמר הגדול במוסקבה ביום ראשון (18:00). המפסידה תתמודד 'בקרב' על המקום השלישי ביום שבת (21:00).

נבחרת אנגליה מגיעה לחצי הגמר המונדיאל (לראשונה מזה 28 שנים) לאחר ניצחון 2:0 ברבע הגמר על שבדיה משערים של הארי מגווייר ודלה עלי. האנגלים פתחו את הטורניר בצורה מגומגמת נגד תוניסיה, עם שער ניצחון של הארי קיין רק בתוספת הזמן (2:1), אבל המשיכו עם ניצחון מרהיב 6:1 על פנמה במחזור השני, בטרם נחלו הפסד 1:0 לבלגיה עם סגל חסר מאוד, במשחק שעל משמעותיו דובר רבות. בשמינית הגמר שברה אנגליה את קללת הפנדלים עם ניצחון בקרב פנדלים דרמטי (4:3 בסיום) לאחר שספגה שער שוויון בתוספת הזמן של המשחק ונראה היה שהדרך לכישלון נוסף כבר סלולה.

הקרואטים, מנגד, פתחו בסערה את שלב הבתים והציגו יכולת מרשימה ביותר. הטורניר נפתח עם ניצחון 2:0 מרשים על ניגריה, לאחר מכן הקרואטים המשיכו עם דריסה של ארגנטינה 3:0 ולקינוח ניצחו גם את איסלנד 2:1, למרות שעלו עם סגל חסר. קרואטיה ספגה רק שער אחד וסיימה עם תשע נקודות בראשות הבית. בשמינית הגמר היא פגשה את דנמרק, הציגה יכולת לא מרשימה ונזקקה לדו-קרב פנדלים כדי לעבור את הנבחרת הסקנדינבית. ברבע הגמר קיבלנו שידור חוזר רק שהפעם היריבה הייתה נבחרות רוסיה – שוב יכולת מאכזבת ואיבוד יתרון בדרך להארכה וכדורי עונשין. גם התוצאה הייתה דומה עם התעלות של השוער דניאל סובאשיץ' והקשר איבן ראקיטיץ' בבעיטות ההכרעה.

איש המפתח של הנבחרת האנגלית הוא ללא צל של ספק הקפטן ומלך שערי המונדיאל עד כה, הארי קיין. אמנם חלוצה של טוטנהאם לא נותן טורניר מהסרטים והיה די אנמי ברבע הגמר, אך עם נתונים קשה להתווכח – שישה שערים בארבעה משחקים, קור רוח שבא לידי ביטוי בפנדלים נהדרים והרבה עזרה לחבריו בשאר חלקי המגרש. לאחר שהיה חלק מהכישלון ביורו האחרון, קיין כבר הוכיח במונדיאל הזה שהוא כן יכול להוביל את הנבחרת רחוק, והוא בהחלט רעב לעוד.

גם בצד הקרואטי ברור מי האיש המרכזי. לוקה מודריץ' כבר ביסס את טעמו כקשר מהטופ העולמי עם עונות גדולות בריאל מדריד שהסתיימו בדרך כלל עם זכייה בליגת האלופות. אבל נראה שהקפטן הקרואטי עשה את קפיצת המדרגה והוא האיש שיכול לעשות היסטוריה ולהביא לקרואטיה את גביע העולם. כשרואים אותו מנהל את המשחק, מכוון, מחלץ כדורים בהגנה והכל באלגנטיות וברמה הגבוהה ביותר, אי אפשר שלא להתרשם ולהבין שמדובר בשחקן מיוחד, שיודע שעוד משחק או שניים גדולים שלו בטורניר הזה יכולים גם לסדר לו תואר שספק אם חשב שאי פעם יזכה בו – כדור הזהב.

אחד הסיפורים הגדולים של חצי הגמר הוא הקהל הבריטי, שהתרגל כבר שנים לאכזבות בנבחרת ולתווית הלוזרית, אבל כל מי שצפה בחגיגות של האנגלים בימים האחרונים לא יכול היה להתעלם מהשיר "It's Coming Home" ("זה חוזר הביתה"), שאפילו חלק מהשחקנים כבר התחילו לזמזם.

השורה נוצרה לפני יותר מ-20 שנה, ומאז ליוותה את האנגלים בכל קמפיין בו הם ציפו לזכות בגביע. בשנים האחרונות, עם דעיכת הנבחרת, השורה הקליטה הפכה ונהייתה פחות רלוונטית ואף למושא ללעג, אך ההצלחה המטאורית של הנבחרת של גארת' סאות'גייט הציתה מחדש את הדמיון ובעיקר את האמונה של האנגלים. אגב, ראשי טורניר הטניס הגדול בעולם, 'ווימבלדון' שמתקיים מדי שנה בלונדון ומשוחק כעת, כבר חוששים מלא מעט כיסאות ריקים במעמד הגמר, שכן היום נופל בדיוק על אירוע גמר המונדיאל והטירוף בבריטניה יגיע לרמות שבאמת קשה לדמיין במידה והנבחרת המקומית אכן תעפיל למשחק המכריע.

הרכבים משוערים:

אנגליה: ג'ורדן פיקפורד, קייל ווקר, ג'ון סטונס, הארי מגווייר, קירן טריפייר, דלה עלי, ג'ורדן הנדרסון, ג'סי לינגארד, אשלי יאנג, ראחים סטרלינג, הארי קיין.

קרואטיה: דניאל סובאשיץ', שימה ורסאלקו, דיאן לוברן, דומאגוי וידה, איבן סטריניץ', איבן ראקיטיץ', מרצלו ברוזוביץ', אנטה רביץ', לוקה מודריץ', איבן פרישיץ', מריו מנדז'וקיץ'.