תמונה: depositphotos

 

בסך הכל, המונדיאל היה חביב ומהנה, אבל השאיר אותי בתחושת החמצה מסוימת. לא מעט אנשי כדורגל טוענים שזה היה המונדיאל המעניין ביותר שהם ראו, והגדיל לעשות נשיא פיפ"א ג'יאני אינפנטינו שטען ש"זה המונדיאל הטוב אי פעם". אין ספק שהדרמות ומהפכים היו מלהיבים, קיבלנו לא מעט סיפורים גדולים וטכנולוגיית ה – VAR עשתה מהפכה ענקית, אבל חייבים להודות – הרמה המקצועית הייתה מאכזבת.

לא ראינו נבחרת עוצמתית ומאיימת כפי שהתרגלנו בטורנירים קודמים, אפילו אם משווים למונדיאל האחרון (גרמניה של 2014). הסגל הצרפתי הוא מהמוכשרים שידע טורניר גביע העולם לדורותיו, אבל בפועל הנבחרת סיפקה כמה הברקות, נהנתה מכמה 'וארים' ונתנה בערך 40% מיכולתה, וזה הספיק. נבחרת שהחלוץ המרכזי שלה לא בעט למסגרת אפילו פעם אחת במהלך כל הטורניר לוקחת מונדיאל ללא קושי יוצא דופן.

למרות זאת, יש גם צדדים טובים. אני לא זוכר נבחרת שבאמת התבזתה (אולי מלבד פנמה), להפך, היו נבחרת שהצליחו להרשים למרות שלא העפילו לשלבי ההכרעה (פרו, סרביה, איראן, סנגל) ונבחרות שהפתיעו בגדול (יפן, שבדיה, רוסיה, אנגליה).

ההתרשמות מה-VAR, כאמור, מאוד חיובית. יש מה ללטש, ותמיד יהיו מקרים חריגים, אבל המערכת תמשיך להשתפר, בעיקר באופן השימוש. בנוסף, זה יוצר דרמה נוספת שלא הייתה קודם לכן והכי חשוב – עושה את הכל פייר.

האם נבחרת לאומית יכולה לשחק כדורגל ברמה גבוהה מאד – של שלבי סיום ליגת האלופות? ברזיל ובלגיה הראו לפרקים שכן, אבל שאר הנבחרות (כן, גם צרפת) הבליטו והדגישו את הפער הגדול שבין כדורגל הקבוצות לזה של הנבחרות. נראה שבשנים הקרובות הפער הזה רק ילך ויתעצם.

בשורה התחתונה, כולנו קיבלנו חודש ויום מדהימים של טורניר כדורגל שהוא הרבה יותר מספורט. לכל דבר בחיים יש פלוסים ומינוסים אך מה שכבר בטוח – אנחנו לא יכולים לחכות לקטאר 2022. הספירה לאחור החלה.

 

 

 

 

 

 

 

 

תמונה: depositphotos

 

חייבים להתחיל עם לוקה מודריץ'. האמונה של העם הקרואטי במאסטרו של ריאל מדריד היא מוחלטת. אמנם ראקיטיץ' והשוער סובאשיץ' היו הגיבורים הגדולים של הנבחרת במעמד דו קרב הפנדלים בשמינית וברבע הגמר, ויש בסגל שחקנים מהטופ העולמי כמו מנדז׳וקיץ' ופרישיץ', אבל אין ספק שזה לוקה מודריץ׳ וכל השאר. הוא האיש שיכול להביא לקרואטיה את גביע העולם. כשרואים אותו מנהל את המשחק, מכוון, מחלץ כדורים בהגנה והכל באלגנטיות וברמה הגבוהה ביותר, כשכל משא הציפיות והלחץ עליו, על האיש הכי נמוך בקרואטיה – אי אפשר שלא להתרשם. במידה והקרואטים אכן ישלימו את המשימה מול אנגליה ויגיעו לגמר הגדול בעוד כשבוע, מודריץ' עשוי להיות האיש שישבור את ההגמוניה של רונאלדו ומסי בכל הקשור לכדור הזהב.

בכל זאת, יש כאן מספר סימנים מדאיגים עבור נבחרת קרואטיה לקראת הישרות האחרונה. בשני משחקי הנוק-אאוט, מול יריבות פחות איכותיות ממנה (דנמרק ורוסיה), היא מאוד לא הרשימה ונהנתה מלא מעט מזל שהתבטא בשני ניצחונות מהנקודה הלבנה. הפוטנציאל של הקרואטים שווה הרבה יותר ממה שהציגו במשחקים האחרונים, ואולי לאחר שעברו שני מבחני אופי ומתח מנטלי הם גם יעלו את רמתם בשלב חצי הגמר.

נבחרת רוסיה מסיימת טורניר מעולה בתחושה חמוצה. מי היה מאמין לפני פחות מחודש שהרוסים יכאבו הדחה בשלב רבע הגמר ושבדרך הם יעברו את נבחרת ספרד הגדולה. מגיע שאפו גדול לשחקנים ובראש ובראשונה למאמן צ'רצ'סוב שהוביל חבורה שחקנים די מוגבלת, רובה מהליגה המקומית, ועם לחץ גדול מכל במסביב כיאה לנבחרת המארחת, למיצוי כל הפוטנציאל ואף מעבר.

ראוי לציין מספר שחקנים בולטים כמו דניס צ'רישב, קשרה של ויאריאל שכלל לא אמור היה להיות בהרכב וסיים טורניר גדול עם 4 שערים (כל אחד יותר מרשים מהשני), איגור אקינפייב מצסק"א שחתום על שיא שלילי במדי קבוצתו בליגת האלופות, אך במונדיאל הזה הוכיח שהוא שוער נהדר, ובראש ובראשונה היהלום אלכסנדר גולובין, גם כן מצסק"א, אחד השחקנים הצעירים המרשימים שראינו בטורניר עליו נלחמות כבר יובנטוס וצ'לסי.

ביום רביעי נקבל חצי גמר בין שתי נבחרות לא מושלמות. אנגליה אתלטית עם סקוררים טובים יותר (בעיקר אחד, הארי משהו) ואולי גם מהירה יותר, אבל החולשה האנגלית העיקרית, הקישור המרכזי, תפגוש את מרכז השדה הטוב בעולם. אגב, נראה שקרואטיה מעדיפה לשחק מול נבחרת "שחושבות שהן גדולות יותר", אבל כלל לא בטוח שאנגליה הנוכחית עונה על ההגדרה. מה שבטוח, יהיה קרב ענק וסופר מעניין באצטדיון לוז'ניקי.

תמונה: depositphotos

 

ביום שישי הקרוב יעלו לכר הדשא בקאזאן ארנה שתיים מהנבחרות הטובות בעולם והמלהיבות עד כה בטורניר, נבחרות ברזיל ובלגיה, לקרב ענק שמבטיח המון ולדעת רבים הוא למעשה, בטח לאור ההגרלה, 'הגמר האמיתי' של המונדיאל הזה. על הנייר ההתמודדות מלהיבה ומרתקת עד כדי כך שאנחנו מוכנים (לא ששאלו מישהו, כן?) לספוג את שני ימי הפגרה שנחתו עלינו כרעם ביום בהיר.

מספר נתונים לקראת המשחק הגדול:

* שתי הנבחרות נפגשו ארבע פעמים בעבר, כשהמאזן עומד על 1:3 לזכות ברזיל.

* המפגש הרשמי היחיד בין הנבחרות היה בשמינית הגמר של מונדיאל 2002, אז ברזיל ניצחה 0:2 משערים של ריבאלדו ורונאלדו בדרך לזכייה בתואר.

* ברזיל מופיעה ברבע הגמר בפעם השביעית ברציפות ומקווה להגיע לחצי הגמר בפעם התשיעית בסך הכל.

* ברזיל הפכה בשמינית הגמר לשיאנית השערים ההיסטורית של הגביע העולמי כשהגיעה ל-228 שערים והשאירה מאחור את גרמניה (226).

* המאזן של ברזיל ב-25 משחקים בעידן טיטה: 20 ניצחונות, ארבע תוצאות תיקו והפסד אחד, עם הפרש שערים 6:54.

* סך הכול, ברזיל שמרה 19 פעמים על רשת נקייה מאז טיטה מונה למאמן, כולל בכל שלושת המשחקים האחרונים במונדיאל (מאז ה-1:1 מול שוויץ במחזור הפתיחה).

* עבור בלגיה זהו רבע גמר שלישי בהיסטוריה, כשלחצי הגמר המשיכה רק פעם אחת: במקסיקו 1986.

* בלגיה לא הפסידה ב-23 המשחקים האחרונים שלה – הרצף הפעיל הטוב ביותר מבין נבחרות המונדיאל, אחרי שספרד הודחה בידי רוסיה.


הדרך של הנבחרות עד כה:

ברזיל פתחה את המונדיאל עם תיקו 1:1 מול שווייץ (קוטיניו), המשיכה עם ניצחון דרמטי 2:0 על קוסטה ריקה (קוטיניו, ניימאר) וסיימה את שלב הבתים עם ניצחון 2:0 נוסף (פאוליניו, טיאגו סילבה) והמקום הראשון בבית. בשלב שמינית הגמר ברזיל גברה על מקסיקו בתוצאה 2:0 (ניימאר, פירמינו).

הרכב משוער: אליסון; מרסלו, מירנדה, סילבה (ק), פאגנר; פרננדיניו, פאוליניו, קוטיניו; ניימאר, פירמינו, וויליאן.

בלגיה התחילה את הטורניר עם ניצחון 3:0 על פנמה (מרטנס, לוקאקו x2) והוסיפה ניצחונות על תוניסיה 5:2 (לוקאקו x2, הזאר x2, באטשואיי) ואנגליה 1:0 (יאנוזאי) בדרך לפסגת הבית. בשמינית הגמר הבלגים רשמו קאמבק גדול וניצחו את יפן 3:2 (ורטונחן, פלאייני, צ'אדלי) לאחר פיגור כפול.

הרכב משוער: קורטואה; ורטונחן, קומפאני, אלדרווירלד; ויטסל, דה בריינה, מונייה, צ'אדלי; הזאר (ק), לוקאקו, מרטנס.


הנבחרת עם ההגנה הטובה במונדיאל (ברזיל), יחד עם אורוגוואי, פוגשת את הנבחרת עם ההתקפה הטובה ביותר (בלגיה). אצל ברזיל ניימאר עדיין לא בשיאו ועסוק יותר בהצקות ועקיצות כלפי היריבים ופחות במשימה הלאומית. ההגנה כאמור יציבה וספגה רק שער אחד בארבעה משחקים, אבל בכל הקשור לניהול המשחק ההתקפי וההוצאה לפועל נבחרת ברזיל וקוטיניו חייבים שמספר 10 של פ.ס.ז' ייקח על עצמו יותר.

בצד הבלגי, ההתקפה לפרקים נראית קטלנית (כמו המתפרצת המושלמת מול היפנים בדקה האחרונה) ולוקאקו מגיע למצבים שלו, אבל הקישור האחורי ובעיקר שלושת הבלמים נראים פגיעים מתמיד, ומול הזריזות והוירטואוזיות של הברזילאים נבחרת בלגיה תהיה חייבת להיות מאורגנת וממושמעת יותר בשליש המגרש שלה.

לא משנה איך זה ייגמר, ביום שישי בערב מצפה לנו אחד מרגעי השיא של חודש המונדיאל. אל תחמיצו.

תמונה: depositphotos

 

רוסיה 1:1 ספרד (3:4 בפנדלים) – פנדלים זה אכזרי. ספרד שלטה במשחק בצורה חד משמעית, רוסיה לא בעטה למסגרת, אבל לפעמים יש שכר ועונש בכדורגל. ספרד עלתה ליתרון מוקדם משער חצי עצמי (חצי של ראמוס) אבל בהמשך נענשה בצדק גמור. אפשר לשחק עם הרבה מסירות, אפשר להחזיק בכדור מעל 75% מהזמן, אפשר לחזור לטיקי-טאקה או להתמסר יותר מ-1,150 פעמים במשחק. אבל מה שספרד עשתה באחר הצהריים הארוך הזה בלוז'ניקי היה בעיקר לשעמם את הצופים עם כדורגל חסר תכלית ומעוף. מוזר להגיד את זה, אבל ספרד לא תחסר לנו ברבע הגמר. מי היה מאמין שהרעיון של להחליף מאמן 48 שעות לפני פתיחת הטורניר יתברר כהחלטה שגויה?

רוסיה היא לא מדינת כדורגל. האוהדים הגיעו פסימיים לטורניר ובעיקר רצו לעבור את שלב הבתים בשלום ואולי להצליח ולהשתחל לשלב הבא. מה שקורה עכשיו זה בונוס ענק למארחת הטורניר (ולפוטין), שאתמול הציגה בונקר מפואר. הקהל הדי אנמי באצטדיון התעורר לאחר הפנדל המשווה של החלוץ דזיובה, והמשיך עם הטירוף ככל שהדקות עברו והשד הספרדי התברר כלא מאיים במיוחד. הגיבור הגדול של הרוסים היה השוער איגור אקינפייב, שאמנם לא עבד קשה במיוחד במהלך 120 הדקות, אך עצר שני פנדלים במאני טיים כולל את הבעיטה המכריעה של יאגו אספס הספרדי עם הרגל ונגד כיוון התנועה.

רוסיה ממשיכה לשלב הבא ותפגוש את קרואטיה (אליה נגיע בהמשך) בקרב על מקום בחצי הגמר. הספרדים חוזרים הביתה לעשות חשבון נפש ארוך.

קרואטיה 1:1 דנמרק (2:3 בפנדלים) – פנדלים טייק 2. מפגש דרמטי לא פחות קיבלנו כאשר נקבעה יריבתה של רוסיה בשלב רבע הגמר. המשחק נפתח בסערה וכבר אחרי 4 דקות (!) קיבלנו את שני השערים היחידים במשחק מהרגליים של יורגנסן הדני ומנדז'וקיץ' הקרואטי. בהמשך חזינו בקרב מרתק ושקול, אמנם ללא יותר מדי מצבים אך מאבקי שליטה מצד שתי נבחרות שחיפשו את שער הניצחון. ההארכה היוותה עוד דוגמה להשפעות הלחץ האדיר על הכוכבים בטורניר הזה. מסי ורונאלדו כבר בבית לאחר שהחמיצו במהלך הדרך פנדלים חשובים, ואתמול הגיע תורו של אחד מהמצטיינים בטורניר, לוקה מודריץ', שבעט פנדל רע בדקה ה 116 ונעצר אצל קספר שמייכל (כאשר האב חוגג ביציע).

ההמשך היה דווקא של שוער אחר, דניאל סובאשיץ' הקרואטי, שסיפק הצגה בדו קרב הפנדלים עם 3 הדיפות ששלחו את הנבחרת מהבלקן לשמונה האחרנות. אריקסן, שמייכל ושאר החברים יישארו רק עם המחמאות. מודריץ' (שהבקיע בדו קרב למרות עוד פנדל רע) כבר ברבע הגמר ומתחיל להראות שאולי יש לו קייס לזכות בכדור הזהב לאור ההדחות המפתיעות עד כה ולשבור את ההגמוניה של רונאלדו ומסי.

יום שבת, 7.7 בשעה 21:00 שעון ישראל: רוסיה נגד קרואטיה – אחת מהן תהיה בחצי גמר גביע העולם.