תמונה: depositphotos.com

שלב רבע הגמר כבר מאחורינו, ונותרנו ארבע נבחרות (אירופאיות) שייאבקו על התואר היוקרתי – צרפת, בלגיה, קרואטיה ואנגליה. מונדיאל 2018 מגיע לשיאו עם משחקי חצי הגמר, שבסופם נדע מי יהיו שתי הנבחרות שיתמודדו ביום ראשון הקרוב במוסקבה על התואר החשוב מכולם – אלופת העולם.

היום (21:00) ייצא לדרך משחק חצי הגמר הראשון, שיפגיש את צרפת, שזכתה פעם אחת בתואר בעבר (1998), עם בלגיה, שהישג השיא שלה היה חצי הגמר ב-1986. מחר יתקיים המשחק השני, שיפגיש את קרואטיה עם אנגליה (21:00). שתי המפסידות בשני המשחקים תתמודדנה בקרב על המקום השלישי ביום שבת, ואילו שתי המנצחות תתמודדנה בגמר הגדול שיתקיים ביום ראשון (18:00).

חצי הגמר הראשון של המונדיאל צפוי להיות מרתק במיוחד, עם שתי נבחרות חזקות ודומות זו לזו במידה רבה. השילוב בין היכולות של 22 השחקנים שיעלו על כר הדשא לבין מה שמונח על הכף בהחלט מבטיח להפוך את המפגש בסנט פטרבורג לבלתי נשכח.

לאחר המשחק של צרפת נגד ארגנטינה ולאחר המשחק של בלגיה נגד יפן הועלו טענות על בעיות מסוימות בהגנה של שתי הנבחרות, אך לפחות מבחינת היכולת, נראה כי ברבע הגמר הן הצליחו להראות שיפור, וכעת שתי הנבחרות, שיש הטוענים כי הציגו את היכולת המשכנעת והיציבה ביותר עד עתה, נאלצות לבחון האחת את השנייה. צרפת תחפש גמר ראשון מאז 2006, כאשר הבלגים השוו למעשה את שיאם הקודם שנקבע ב-1986, והעפלה לגמר תיחשב לשיא חדש וחסר תקדים.

המשחק צפוי להיות ב”ניחוח צרפתי”, כאשר השחקנים דוברי הפלמית בנבחרת הבלגית יודעים לדבר צרפתית, כשטיבו קורטואה, רומלו לוקאקו ווינסנט קומפני דוברים לפחות חמש שפות, בנוסף, קפטן הנבחרת אדן הזאר גדל במחלקת הנוער של ליל ושיחק מספר שנים בליגה הצרפתית. אחד הסיפורים הגדולים של המפגש היום הוא ללא ספק תיירי הנרי, החלוץ הצרפתי האגדי שזכה עם הנבחרת בגביע העולם היחיד שלה ב- 98 וכיום הוא עוזר נבחרת בלגיה. יש לציין שלא פחות מ-20 שחקנים בשתי הנבחרות יכולים לשחק נגד חבריהם לקבוצות, מה שבהחלט ייצור מפגשים פיקנטיים (לוקאקו הבלגי ופוגבה הצרפתי חברים קרובים כבר שנים וכיום משחקים יחדיו במנצ’סטר יונייטד).

הצרפתים התחילו את המסע לחצי הגמר עם ניצחון 2-1 על אוסטרליה, המשיכו עם ניצחון 1-0 קטן על פרו ותוצאת תיקו 0-0 עם דנמרק, כשהצרפתים משחקים בסגל חסר. תוצאות אלו הספיקו על מנת לסיים במקום הראשון בשלב הבתים, אם כי הצרפתים לא הפגינו יכולת יוצאת דופן. ההגרלה קבעה כי בשלב שמינית הגמר עליה לפגוש את מסי וארגנטינה. הצרפתים הציגו משחק טוב, במיוחד הכוכב שלא הפסיקו לדבר עליו – קיליאן אמבפה, והצליחו להעפיל לרבע הגמר אחרי ניצחון 4-3, שם פגשו את אורוגוואי, וגם אותה הצליחו לנצח 2-0.

החניכים של רוברטו מרטינס פתחו את הטורניר עם 3-0 נגד פנמה, המשיכו עם 5-2 נגד תוניסיה וסיימו עם ניצחון קטן 1-0 על אנגליה, ניצחון שהבטיח להם את המקום הראשון בבית, ואת המפגש נגד היפנים בשמינית הגמר. המשחק נגד יפן נפתח רע עם פיגור של 2-0, אבל בסופו של דבר הנבחרת הצליחה לחזור ולנצח 3-2 דרמטי עם הרבה אופי. ברבע הגמר “השדים האדומים” פגשו את נבחרת ברזיל החזקה, והצליחו להדיח אותה אחרי ניצחון 2-1 גדול, ותצוגת כדורגל נפלאה בחצי הראשון בדרך לניצחון הכי מרשים בטורניר.

הרכבים משוערים:

צרפת: הוגו לוריס, לוקאס הרננדז, סמואל אומטיטי, רפאל וראן, בנז’מן פבאר, אנגולו קאנטה, פול פוגבה, בלס מטוידי, אנטואן גריזמן, קיליאן אמבפה, אוליבייה ז’ירו.

בלגיה: טיבו קורטואה, יאן ורטונגן, וינסנט קומפני, תומאס ורמאלן, טובי אלדרווירלד, יאניק קראסקו, אקסל ויטסל, קווין דה בריינה, נאסר צ’אדלי, אדן הזאר, רומלו לוקאקו.

תמונה: depositphotos

חייבים להתחיל עם לוקה מודריץ’. האמונה של העם הקרואטי במאסטרו של ריאל מדריד היא מוחלטת. אמנם ראקיטיץ’ והשוער סובאשיץ’ היו הגיבורים הגדולים של הנבחרת במעמד דו קרב הפנדלים בשמינית וברבע הגמר, ויש בסגל שחקנים מהטופ העולמי כמו מנדז׳וקיץ’ ופרישיץ’, אבל אין ספק שזה לוקה מודריץ׳ וכל השאר. הוא האיש שיכול להביא לקרואטיה את גביע העולם. כשרואים אותו מנהל את המשחק, מכוון, מחלץ כדורים בהגנה והכל באלגנטיות וברמה הגבוהה ביותר, כשכל משא הציפיות והלחץ עליו, על האיש הכי נמוך בקרואטיה – אי אפשר שלא להתרשם. במידה והקרואטים אכן ישלימו את המשימה מול אנגליה ויגיעו לגמר הגדול בעוד כשבוע, מודריץ’ עשוי להיות האיש שישבור את ההגמוניה של רונאלדו ומסי בכל הקשור לכדור הזהב.

בכל זאת, יש כאן מספר סימנים מדאיגים עבור נבחרת קרואטיה לקראת הישרות האחרונה. בשני משחקי הנוק-אאוט, מול יריבות פחות איכותיות ממנה (דנמרק ורוסיה), היא מאוד לא הרשימה ונהנתה מלא מעט מזל שהתבטא בשני ניצחונות מהנקודה הלבנה. הפוטנציאל של הקרואטים שווה הרבה יותר ממה שהציגו במשחקים האחרונים, ואולי לאחר שעברו שני מבחני אופי ומתח מנטלי הם גם יעלו את רמתם בשלב חצי הגמר.

נבחרת רוסיה מסיימת טורניר מעולה בתחושה חמוצה. מי היה מאמין לפני פחות מחודש שהרוסים יכאבו הדחה בשלב רבע הגמר ושבדרך הם יעברו את נבחרת ספרד הגדולה. מגיע שאפו גדול לשחקנים ובראש ובראשונה למאמן צ’רצ’סוב שהוביל חבורה שחקנים די מוגבלת, רובה מהליגה המקומית, ועם לחץ גדול מכל במסביב כיאה לנבחרת המארחת, למיצוי כל הפוטנציאל ואף מעבר.

ראוי לציין מספר שחקנים בולטים כמו דניס צ’רישב, קשרה של ויאריאל שכלל לא אמור היה להיות בהרכב וסיים טורניר גדול עם 4 שערים (כל אחד יותר מרשים מהשני), איגור אקינפייב מצסק”א שחתום על שיא שלילי במדי קבוצתו בליגת האלופות, אך במונדיאל הזה הוכיח שהוא שוער נהדר, ובראש ובראשונה היהלום אלכסנדר גולובין, גם כן מצסק”א, אחד השחקנים הצעירים המרשימים שראינו בטורניר עליו נלחמות כבר יובנטוס וצ’לסי.

ביום רביעי נקבל חצי גמר בין שתי נבחרות לא מושלמות. אנגליה אתלטית עם סקוררים טובים יותר (בעיקר אחד, הארי משהו) ואולי גם מהירה יותר, אבל החולשה האנגלית העיקרית, הקישור המרכזי, תפגוש את מרכז השדה הטוב בעולם. אגב, נראה שקרואטיה מעדיפה לשחק מול נבחרת “שחושבות שהן גדולות יותר”, אבל כלל לא בטוח שאנגליה הנוכחית עונה על ההגדרה. מה שבטוח, יהיה קרב ענק וסופר מעניין באצטדיון לוז’ניקי.

תמונה: depositphotos

אני חושב שדורות של אוהדי אנגליה שדמיינו את היום – לראות את אנגליה בחצי גמר גביע העולם – חשבו עליו בוודאי אחרת. אולי עם ניצחונות הרואיים ועל יריבות בסדר גודל אחר מפנמה, טוניסיה, קולומביה (ללא חאמס) ושבדיה (ללא זלאטן). אבל ספק אם למישהו באי הבריטי זה באמת מפריע יותר מדי ברגעים אלה.

נבחרת אנגליה לא צריכה להתנצל על היריבות שעברה בדרך ועל היריבה שפגשה היום – נבחרת שבדית די מוגבלת, אך כזאת שסיימה לפני הולנד במוקדמות, הדיחה את איטליה בפלייאוף וסיימה ראשונה בבית עם גרמניה. הרי רק לפני שנתיים ביורו האחרון, האנגלים שיחקו נגד יריבה בעל פרופיל דומה, איסלנד, וזה נגמר בהדחה מביכה.

אמנם לא ראינו כדורגל גדול מהחניכים של גארת’ סאות’גייט, אבל נראה שכל אחד מהשחקנים יודע מה תפקידו על המגרש ומשחק במעין שלווה פנימית, וכשצריך את השער יש את המצבים הנייחים בראשות צמד המגנים טריפייה ויאנג שמכניסים כדורים נהדרים לרחבה אל כיוונם של הבלמים ומלך שערי הטורניר עד כה, הארי קיין.

את השערים היום הבקיעו הבלם מגווייר ודלה עלי שסוף סוף הגיע לטורניר, אך הכוכב הגדול של שני משחקני הנוקאאוט האחרונים של האנגלים הוא ללא ספק שוערה של אברטון ג’ורדן פיקפורד. הוא הרשים בעונת הירידה של סנדרלנד לפני שנתיים. אשתקד היה מהטובים בשחקני אברטון בעונת הבכורה שלו בקבוצה, ולאחר שקיבל את הקרדיט מסאות’גייט לעמוד בין הקורות בטורניר הנוכחי, הוא ניצח לאנגלים את דו קרב הפנדלים מול קולומביה והיום היה הגורם המרכזי בהעפלה לחצי הגמר עם שלוש הצלות גדולות.

בשורה התחתונה: יש כאן נבחרת אנגליה צעירה, צנועה ורעבה שתחכה ביום רביעי לנבחרת קרואטיה החזקה כשהמטרה ברורה – המשך המסע הקסום בדרך להחזרת הגביע הביתה.

תמונה: depositphotos.com

בשביל משחקים מהסוג הזה הבלגים מינו את רוברטו מרטינז. המאמן הספרדי, שהצליח בסוואנסי ו-וויגאן (ופחות באברטון) עם טקטיקת משחק ידועה – סגירה הגנתית של מרבית שחקני השדה ויציאה למתפרצות קטלניות, חזה אתמול בשחקניו מציגים 45 דקות ראשונות על גדר השלמות מול ברזיל האימתנית: עמידה הגנתית נהדרת עם עזרה גדולה של מרכז השדה האגרסיבי + התקפות מתפרצות סופר מסוכנות בהובלת השלישייה הקטלנית דה בריינה – לוקאקו – הזאר.

החצי הראשון הסתיים בתוצאה 2:0 לבלגיה לאחר כדור קרן שהוסט על ידי קומפאני ופגע בחברו למנצ’סטר סיטי, פרננדיניו הברזילאי שהבקיע לצד הלא נכון. השער נתן ל’שדים האדומים’ ביטחון וגם הגול השני לא איחר לבוא. רומלו לוקאקו הוביל את הכדור מהחצי השלו עד אזור רחבת היריב ושיחרר מסירה מדויקת לקווין דה בריינה, ששלח כדור אדיר לרשת של אליסון. הברזילאים ניסו לחזור למשחק עם שער עוד לפני סיום המחצית, אך דווקא הבלגים היו קרובים יותר לכיבוש נוסף.

המחצית ה- 2 הייתה סיפור שונה לגמרי. הנבחרת של טיטה שטפה את המגרש, הכניסה של דאגלס קוסטה ורוברטו פירמינו שינתה את המומנטום ורק הצגה של טיבו קורטואה השאירה את בלגיה עם טווח ביטחון. ברבע השעה האחרונה של המשחק ברזיל סוף סוף הזיזה את הרשת של שוער צ’לסי עם נגיחה מדויקת של מחליף נוסף, רנאטו אוגוסטו מבישול של קוטיניו, אך קורטואה וחבריו הצליחו לשמור על היתרון המשמעותי עד לסיום.

ניימאר מצטרף למסי ורונאלדו ונפרד לשלום מהמונדיאל. הכוכב של פ.ס.ז’ אמנם השתפר ככל שהטורניר התקדם וגם אתמול היה פעלתן וסידר מספר מצבי הבקעה מסוכנים לחבריו, אבל התחושה בקרב העם הברזילאי היא שניימאר יכול היה לעשות יותר והתעסק בעיקר בצלילות והטרלות כלפי השחקנים היריבים. הכישלון במונדיאל הנוכחי אמנם כואב פחות מאותה שביעייה מפורסמת מגרמניה בחצי הגמר הביתי לפני ארבע שנים, אבל הוא לא פחות גדול. מהצד השני,

בלגיה רושמת את אחד מהישגיה הגדולים בהיסטוריה בדרך לקרב מרתק ביום שלישי מול נבחרת צרפת, כשהמנצחת תגיע לגמר כפייבוריטית הברורה. תיירי הנרי, החלוץ האגדי שזכה עם צרפת במונדיאל ומשמש כיום כעוזר מאמן נבחרת בלגיה, עומד בדרך של ה’טריקולור’ לגמר לראשונה מזה 12 שנים.

תמונה: depositphotos

ביום שישי הקרוב יעלו לכר הדשא בקאזאן ארנה שתיים מהנבחרות הטובות בעולם והמלהיבות עד כה בטורניר, נבחרות ברזיל ובלגיה, לקרב ענק שמבטיח המון ולדעת רבים הוא למעשה, בטח לאור ההגרלה, ‘הגמר האמיתי’ של המונדיאל הזה. על הנייר ההתמודדות מלהיבה ומרתקת עד כדי כך שאנחנו מוכנים (לא ששאלו מישהו, כן?) לספוג את שני ימי הפגרה שנחתו עלינו כרעם ביום בהיר.

מספר נתונים לקראת המשחק הגדול:

* שתי הנבחרות נפגשו ארבע פעמים בעבר, כשהמאזן עומד על 1:3 לזכות ברזיל.

* המפגש הרשמי היחיד בין הנבחרות היה בשמינית הגמר של מונדיאל 2002, אז ברזיל ניצחה 0:2 משערים של ריבאלדו ורונאלדו בדרך לזכייה בתואר.

* ברזיל מופיעה ברבע הגמר בפעם השביעית ברציפות ומקווה להגיע לחצי הגמר בפעם התשיעית בסך הכל.

* ברזיל הפכה בשמינית הגמר לשיאנית השערים ההיסטורית של הגביע העולמי כשהגיעה ל-228 שערים והשאירה מאחור את גרמניה (226).

* המאזן של ברזיל ב-25 משחקים בעידן טיטה: 20 ניצחונות, ארבע תוצאות תיקו והפסד אחד, עם הפרש שערים 6:54.

* סך הכול, ברזיל שמרה 19 פעמים על רשת נקייה מאז טיטה מונה למאמן, כולל בכל שלושת המשחקים האחרונים במונדיאל (מאז ה-1:1 מול שוויץ במחזור הפתיחה).

* עבור בלגיה זהו רבע גמר שלישי בהיסטוריה, כשלחצי הגמר המשיכה רק פעם אחת: במקסיקו 1986.

* בלגיה לא הפסידה ב-23 המשחקים האחרונים שלה – הרצף הפעיל הטוב ביותר מבין נבחרות המונדיאל, אחרי שספרד הודחה בידי רוסיה.

הדרך של הנבחרות עד כה:

ברזיל פתחה את המונדיאל עם תיקו 1:1 מול שווייץ (קוטיניו), המשיכה עם ניצחון דרמטי 2:0 על קוסטה ריקה (קוטיניו, ניימאר) וסיימה את שלב הבתים עם ניצחון 2:0 נוסף (פאוליניו, טיאגו סילבה) והמקום הראשון בבית. בשלב שמינית הגמר ברזיל גברה על מקסיקו בתוצאה 2:0 (ניימאר, פירמינו).

הרכב משוער: אליסון; מרסלו, מירנדה, סילבה (ק), פאגנר; פרננדיניו, פאוליניו, קוטיניו; ניימאר, פירמינו, וויליאן.

בלגיה התחילה את הטורניר עם ניצחון 3:0 על פנמה (מרטנס, לוקאקו x2) והוסיפה ניצחונות על תוניסיה 5:2 (לוקאקו x2, הזאר x2, באטשואיי) ואנגליה 1:0 (יאנוזאי) בדרך לפסגת הבית. בשמינית הגמר הבלגים רשמו קאמבק גדול וניצחו את יפן 3:2 (ורטונחן, פלאייני, צ’אדלי) לאחר פיגור כפול.

הרכב משוער: קורטואה; ורטונחן, קומפאני, אלדרווירלד; ויטסל, דה בריינה, מונייה, צ’אדלי; הזאר (ק), לוקאקו, מרטנס.

הנבחרת עם ההגנה הטובה במונדיאל (ברזיל), יחד עם אורוגוואי, פוגשת את הנבחרת עם ההתקפה הטובה ביותר (בלגיה). אצל ברזיל ניימאר עדיין לא בשיאו ועסוק יותר בהצקות ועקיצות כלפי היריבים ופחות במשימה הלאומית. ההגנה כאמור יציבה וספגה רק שער אחד בארבעה משחקים, אבל בכל הקשור לניהול המשחק ההתקפי וההוצאה לפועל נבחרת ברזיל וקוטיניו חייבים שמספר 10 של פ.ס.ז’ ייקח על עצמו יותר.

בצד הבלגי, ההתקפה לפרקים נראית קטלנית (כמו המתפרצת המושלמת מול היפנים בדקה האחרונה) ולוקאקו מגיע למצבים שלו, אבל הקישור האחורי ובעיקר שלושת הבלמים נראים פגיעים מתמיד, ומול הזריזות והוירטואוזיות של הברזילאים נבחרת בלגיה תהיה חייבת להיות מאורגנת וממושמעת יותר בשליש המגרש שלה.

לא משנה איך זה ייגמר, ביום שישי בערב מצפה לנו אחד מרגעי השיא של חודש המונדיאל. אל תחמיצו.

תמונה: depositphotos

אנגליה וקולומביה סיפקו משחק כדורגל רע, אולי החלש ביותר מבחינת האיכות בשלב שמינית הגמר. אמנם חאמס היצירתי עודד על הספסל 120 דקות + פנדלים ולא יכול היה לעזור לחבריו, אבל קולומביה עדיין נבחרת טובה יותר ממה שהציגה אתמול. גם הרוח הגבית שקיבלה לאחר השוויון הדרמטי לא באמת שיפרה את רמת הכדורגל, וראינו בעיקר יכולת חלשה ומשחק מלוכלך מצד השחקנים של פקרמן.

גם אנגליה לא יכולה להתגאות יותר מדי בהיבט הזה. היא נגררה לקרב החפירות ומיעטה לסכן את השער של אוספינה. הארי קיין, שנראה מעט גמלוני אך כל מהלך שלו עם הכדור הוא קלאס, שוב הופיע ברגע שהיו זקוקים לו. לא ראינו יותר מדי מהנבחרת האנגלית בפאן המקצועי. טריפייה המגן הימני הוא היחיד שהצליח לייצר חצאי מצבים לאנגלים, ויחד עם השוער ג’ורדן פיקפורד, שגם רשם הצלה ענקית שנשכחה שניות לפני אותו גול קולמביאני, היו היחידים ששיחקו מעל הרמה הממוצעת.

אולי זה מה שיפה בכדורגל. לפעמים הוא יכול להיות משחק די משעמם עם הבלחות לא צפויות ודרמה גדולה. ממש כמו החיים עצמם. זה מה שקיבלו אתמול במוסקבה עם הסיום הכי מפתיע שיכולנו לבקש: אנגליה מנצחת בפנדלים.

אחרי השער המשווה של ג’רי מינה (בלם בינוני אך מתגלה ככובש מחונן) הייתה הרגשה באוויר שהמשחק של קולומביה. אנגליה הלוזרית שוב תאבד את זה ברגע האחרון ותפסיד את ההתמודדות, ככל הנראה בפנדלים. קלאסי. התחושה התחזקה כשהנדרסון החטיא את הבעיטה שלו והעורכים בכל העיתונים בבריטניה כבר החלו לשכתב כותרות וטקסטים מהטורנירים הקודמים. אבל יש משהו שונה בנבחרת הנוכחית. מדובר בחבורת שחקנים צעירה ודינאמית, שכן מחפשת לשחק כדורגל ומשדרת המון רוגע שמגיע מכיוון מאמנה גארת’ סאות’גייט.

אנגליה בשלב רבע הגמר בטורניר גדול, לראשונה מאז 2006. היא גברה על המכשול הכי מפורסם וכואב שלה, הנקודה הלבנה וכעת היא עומדת בפני קרב גדול מול שבדיה על המקום בחצי הגמר. האנגלים כבר לא מפחדים להגיד שזה אפשרי ללכת עד הסוף, אז האם באמת “Football’s Coming Home” ? הערכה טובה יותר בוודאי תהיה לנו ביום שבת בערב.

תמונה: depositphotos

קודם כל ולפני הכל, שאפו ענק ליפנים. כיף לראות כמה רחוק נבחרת מסודרת ומאורגנת יכולה להגיע, גם ללא סגל מרשים וכוכבים שמגיעים מקבוצות בכירות, היפנים הציגו כדורגל חיובי והתלהבות גדולה לאורך כל הטורניר, וקצת אירוני שזה בסוף מה שככל הנראה עלה להם במקום ברבע הגמר. היפנים כל כך רצו לנצח בזמן החוקי ושלחו הרבה שחקנים קדימה לבעיטה החופשית של הונדה ולקרן שאחריה בדקות הסיום – והסוף כאמור ידוע.

אם דיברנו על הארגון של יפן, אז נבחרת בלגיה הרבה יותר מוכשרת מאשר מסודרת. הכוכבים הבלגים לא הגיעו למשחק ונסגרו בצורה מושלמת על ידי הלחץ היפני, אז רוברטו מרטינז פנה לפלאן בי ושלח אל כר הדשא את מרואן פלאיני. לא שונה מניצול של מיס מאצ’ בכדורסל – פלאיני האגרסיבי בעל משחק הראש הנהדר מול חבורה יפנית לוחמת אך כזו שלוקה במשחק הגובה. אותו חילוף הוכיח את עצמו בצורה מיידית כשפלאיני השווה את התוצאה ומחליף אחר, נאסר צ’אדלי, הכריע במהלך האחרון של המשחק לאחר התקפה מתפרצת מושלמת תוצרת בלגיה שהתחיל בשוער קורטואה.

נכון שהשערים של הבלגים הגיעו בסופו של דבר מהרמות ונגיחות, אבל אי אפשר להתעלם מזה שהם דווקא שיחקו כדורגל, ולדעתי גם לא רע בכלל, עד ספיגת השערים. אפילו בין השער הראשון לשני של היפנים הם החמיצו עם בעיטה לקורה. גם עד לאותו שער ניצחון, היו להם שניים-שלושה מצבים שהשוער היפני קוואשימה הציל.

כלומר, אין ספק שמגיע כאן שאפו ענק ליפנים, וההזדהות איתם מובנת לאור המשחק המרשים שהציגו, אבל אי אפשר להגיד שבלגיה לא שיחקה כדורגל באף שלב של המשחק, שלא הגיעה למצבים, או שהתגוננה ויצאה למתפרצות. כבר הבוקר אפשר היה לשמוע לא מעט ביקורות על המשחק הבלגי, אבל עם קצת יותר דיוק ואולי פחות זחיחות, גם את המחצית הראשונה היא הייתה מסיימת ביתרון והיינו מקבלים משחק שונה לגמרי.

לסיכום, בשבילנו כחובבי כדורגל, נבחרת יפן עשתה את הערב עם כדורגל פתוח וקצבי שסיפק גם דרמה גדולה בסיום. כחובבי כדורגל היפנים עשו טובה נוספת וסידרו לנו חתיכת משחק ביום שישי בערב: ברזיל נגד בלגיה, תיאגו סילבה נגד קומפאני, קוטיניו נגד דה בריינה, הזאר מול ניימאר וז’סוס/פירמינו מול לוקאקו. זה בהחלט עשוי להיות ה-משחק שנזכור מהטורניר הזה כשנסתכל על מונדיאל 2018 במבט לאחור.

תמונה: depositphotos

כמו בכל שנה, עונת הנדידה ב- NBA שנפתחת בחודש יולי מספקת לא מעט מהלכים שמשפיעים על קבוצות אחרות ועל הליגה כולה, מעין אפקט דומינו שכזה. עם כל הכבוד לשחקנים הבכירים כמו פול ג’ורג’ (נשאר באוקלהומה) וקוואי לנארד (שעשוי עוד לחבור ללברון) כל העיניים היו נשואות, ובצדק, להחלטה של קינג ג’יימס.

מאז ההפסד בגמר לגולדן סטייט, היה ברור שהקדנציה השנייה של לברון באוהיו הגיעה לסיומה. הוא הביא לעיר קליבלנד את האליפות ההיסטורית אותה הבטיח, ובהמשך סחב קבוצה בינונית על הגב באופן שספק אם ראינו בעבר, אך זה לא היה מספיק בשביל לתת פייט אמיתי למכונה המשומנת של הווריורס. בשורה התחתונה המורשת של לברון בקאבס יצוקה. הגופייה תיתלה, פסל ייבנה, גופיות לא יישרפו – לברון דאג להבהיר לכולם שהוא עשה את כל מה שהוא יכול, לגמרי לבדו, ואם כך קשה להתווכח.

ההחלטה של לברון ללכת ללייקרס ולא ל’תהליך’ של פילדלפיה למשל, מראה את קו המחשבה האמיתי שלו – לברון יודע שעוד אליפות מזרח, פחות אליפות מזרח כבר לא היו משנים משהו במורשת שלו. לעומת זאת, זכייה באליפות דרך המערב זה אתגר שהוא עדיין לא התמודד איתו.

ג’יימס מגיע לקבוצה הכי נוצצת באן.בי.איי, עם מספר שחקנים צעירים בעלי פוטנציאל גדול, בשילוב עם וותיקים (יחד עם לברון הגיעו גם היריב הגדול לאנס סטיבנסון וג’וואל מגי). אליהם כמובן עשוי להצטרף הסופרסטאר קוואי לנארד, כשבשעות האחרונות ישנם דיבורים גם על הסנטר קאזינס מניו אורלינס. לברון יקבל רוח גבית מקובי בראיינט ומג’יק ג’ונסון, ויחד עם העסקים הפרטיים שיש לו בעיר ייתכן שהוא מצא את הבית המושלם בשלב הזה של הקריירה.

תמונה: depositphotos

רוסיה 1:1 ספרד (3:4 בפנדלים) – פנדלים זה אכזרי. ספרד שלטה במשחק בצורה חד משמעית, רוסיה לא בעטה למסגרת, אבל לפעמים יש שכר ועונש בכדורגל. ספרד עלתה ליתרון מוקדם משער חצי עצמי (חצי של ראמוס) אבל בהמשך נענשה בצדק גמור. אפשר לשחק עם הרבה מסירות, אפשר להחזיק בכדור מעל 75% מהזמן, אפשר לחזור לטיקי-טאקה או להתמסר יותר מ-1,150 פעמים במשחק. אבל מה שספרד עשתה באחר הצהריים הארוך הזה בלוז’ניקי היה בעיקר לשעמם את הצופים עם כדורגל חסר תכלית ומעוף. מוזר להגיד את זה, אבל ספרד לא תחסר לנו ברבע הגמר. מי היה מאמין שהרעיון של להחליף מאמן 48 שעות לפני פתיחת הטורניר יתברר כהחלטה שגויה?

רוסיה היא לא מדינת כדורגל. האוהדים הגיעו פסימיים לטורניר ובעיקר רצו לעבור את שלב הבתים בשלום ואולי להצליח ולהשתחל לשלב הבא. מה שקורה עכשיו זה בונוס ענק למארחת הטורניר (ולפוטין), שאתמול הציגה בונקר מפואר. הקהל הדי אנמי באצטדיון התעורר לאחר הפנדל המשווה של החלוץ דזיובה, והמשיך עם הטירוף ככל שהדקות עברו והשד הספרדי התברר כלא מאיים במיוחד. הגיבור הגדול של הרוסים היה השוער איגור אקינפייב, שאמנם לא עבד קשה במיוחד במהלך 120 הדקות, אך עצר שני פנדלים במאני טיים כולל את הבעיטה המכריעה של יאגו אספס הספרדי עם הרגל ונגד כיוון התנועה.

רוסיה ממשיכה לשלב הבא ותפגוש את קרואטיה (אליה נגיע בהמשך) בקרב על מקום בחצי הגמר. הספרדים חוזרים הביתה לעשות חשבון נפש ארוך.

קרואטיה 1:1 דנמרק (2:3 בפנדלים) – פנדלים טייק 2. מפגש דרמטי לא פחות קיבלנו כאשר נקבעה יריבתה של רוסיה בשלב רבע הגמר. המשחק נפתח בסערה וכבר אחרי 4 דקות (!) קיבלנו את שני השערים היחידים במשחק מהרגליים של יורגנסן הדני ומנדז’וקיץ’ הקרואטי. בהמשך חזינו בקרב מרתק ושקול, אמנם ללא יותר מדי מצבים אך מאבקי שליטה מצד שתי נבחרות שחיפשו את שער הניצחון. ההארכה היוותה עוד דוגמה להשפעות הלחץ האדיר על הכוכבים בטורניר הזה. מסי ורונאלדו כבר בבית לאחר שהחמיצו במהלך הדרך פנדלים חשובים, ואתמול הגיע תורו של אחד מהמצטיינים בטורניר, לוקה מודריץ’, שבעט פנדל רע בדקה ה 116 ונעצר אצל קספר שמייכל (כאשר האב חוגג ביציע).

ההמשך היה דווקא של שוער אחר, דניאל סובאשיץ’ הקרואטי, שסיפק הצגה בדו קרב הפנדלים עם 3 הדיפות ששלחו את הנבחרת מהבלקן לשמונה האחרנות. אריקסן, שמייכל ושאר החברים יישארו רק עם המחמאות. מודריץ’ (שהבקיע בדו קרב למרות עוד פנדל רע) כבר ברבע הגמר ומתחיל להראות שאולי יש לו קייס לזכות בכדור הזהב לאור ההדחות המפתיעות עד כה ולשבור את ההגמוניה של רונאלדו ומסי.

יום שבת, 7.7 בשעה 21:00 שעון ישראל: רוסיה נגד קרואטיה – אחת מהן תהיה בחצי גמר גביע העולם.